בזכות הקנאביס: בתי מרקחת בישראל הפכו לעסק ששווה מיליונים
חברות הקנאביס הישראליות שעד כה גידלו וייצרו קנאביס רפואי, נכנסו לאחרונה לבליץ של רכישות של בתי מרקחת לממכר קנאביס רפואי, דבר שהוביל לזינוק בשוויים של בתי מרקחת פרטיים שנחשבו עד כה לעסק אפור ומשעמם. למה זה קורה, מה זה עושה, וכמה זה בעצם שווה? בדקנו
ענף בתי המרקחת הפרטיים נחשב עד לאחרונה כאחד הענפים הכי פחות “מבוקשים” בעולם העסקי, בעל תדמית “אפורה” מאוד ושאינו רווחי במיוחד. בתי המרקחת פעלו בעולם הריטייל, עולם קשוח ורב תחרות שקשה ביותר למצב בו בידול, והם גם נאלצו להתמודד מול תחרות עם השחקניות הענקיות סופר פארם וניו פארם (כיום Be של שופרסל) שנהנות מתנאי סחר עדיפים ויציבות פיננסית גדולה יותר.
הערך של בית מרקחת פרטי ממוצע בישראל לא היה גבוה ואפילו די נמוך, עד שהגיע הקנאביס. בשנתיים וחצי האחרונות, מאז החלה הרפורמה בענף הקנאביס הרפואי, ניתן לראות שינוי אדיר במצב ובאטרקטיביות של התחום, כולל כניסה של השחקנים הגדולים ביותר בתעשייה לפעילות בתחום – החל בסופר פארם שהשיקה את הפעילות עם הטמעת הפיילוט לפני הרפורמה באפריל 2018, דרך רשת Be פארם שעשתה זאת בתחילת השנה, ובקרוב צפויה להיכנס לפעילות גם רשת גוד פארם של רמי לוי ואפילו חברת סונול שהודיעה השבוע שתקים בתי מרקחת לקנאביס בתחנות הדלק שלה ברחבי הארץ.
אך בתי המרקחת הפרטיים הם כאמור אלה שבינתיים נהנים במיוחד מהשינוי המהיר בערכם. לפני הרפורמה כזכור, הקנאביס סופק מהמגדלים אל המטופלים במשלוחים ישירים או במרכזי הפצה כשבהחלטת הממשלה נקבע שאחת ממטרות הרפורמה, בין היתר, היא להעביר את מכירת הקנאביס אל בתי המרקחת, כך שיימכרו לצד מוצרים רפואיים מן השורה, על ידי רוקחים מוסמכים, וגם כדי לנתק את הקשר הישיר בין המגדל למטופל שמשרד הבריאות והיק”ר ראו בו קשר פסול הכפוף לניגוד עניינים.
בפועל, לאור מה שמתחולל בשנה האחרונה בענף, במסגרתו חברות הגידול מנהלות מסע רכש עצום מימדים לקניית בתי מרקחת, הקשר שמשרד הבריאות רצה לנתק נבנה מחדש. קשר ישיר זה למטופל הוא אחת הסיבות לטרנד ההולך וגובר, שכן מגדל שבבעלותו בית מרקחת יוכל, גם אם לא בריש גלי, לנסות לשכנע את הצרכן לרכוש את המוצרים שלו וכן לדאוג שהמוצרים שלו יהוו נתח גדול יותר בכספת בית המרקחת מאשר היו מהווים אלמלא בית המרקחת היה בבעלותו.
בכך בעצם החברות גם “עוקפות” את אחת המטרות של הרפורמה החדשה, שהיא להפריד את מכירת הקנאביס למטופלים מהמגדלים. עובדה זו יש לציין, מעלה בקרב לא מעט גורמים בתעשייה את השאלה מדוע בכלל מתעקש משרד הבריאות להמשיך לחייב מכירת קנאביס רפואי דרך בתי מרקחת בלבד, ולא בשיווק ישיר, בדומה ליוזמה שקידם סגן שר הבריאות לשעבר ח”כ יואב קיש בממשלה הקודמת.
למה חברות קנאביס קונות בתי מרקחת?
בכל אופן, הסיבה המרכזית לכך שחברות גידול קנאביס רוכשות בתי מרקחת היא לא “הקשר עם המטופל” דווקא, אלא ככל הנראה הערך הכלכלי המשמעותי שרכישת שליטה בבית מרקחת מספקת לחברות.
ראשית, כפי שחשפנו לאחרונה, שוק הקנאביס צפוי לגלגל כ-900 מיליון שקל בשנת 2021, דבר שמוסיף היקף משמעותי למכירות של בתי המרקחת שחלק ניכר מההוצאות שלהן הן הוצאות תקורה, כלומר הוצאות קבועות שאינן משתנות כמו שכירות, רישוי וכו’. לכן, כל תוספות במכירות משפיעה הרבה יותר על הרווח, מה גם שבקנאביס רפואי שולי הרווח של בתי המרקחת ממכירת קנאביס לא נמוכים בכלל ומגיעים לעמלות של בין 18% ל-30% ולפעמים אף למעלה מכך.
סיבה נוספת קשורה לשוק ההון. חלק ניכר מהחברות, במיוחד המגדלות הוותיקות, לא צומחות בקצב ששוק ההון ציפה מהן והן אפילו לא מצליחות לצמוח כמו שהשוק צומח. רכישה של בית מרקחת מאפשרת להן להציג גידול בהכנסות, גם אם “פיקטיבי” שכן בוצע מרכישה – ולרצות את המשקיעים.
כמו כן, על פי תקני החשבונאות של “איחוד עסקים”, גם אם חברת קנאביס רוכשת רק חלק מעסק מסוים מהעסק, במקרה הזה למשל כ-51% מבית מרקחת, היא יכולה לרשום את כל ההכנסות שלו, 100% מהן, בדוחות התקופתיים שלה כל עוד יש לה בו שליטה בפועל (שיכולה גם להיות אחזקה של פחות מ-50% אם נניח שאר המחזיקים קטנים ולא מאוחדים).
סיבה נוספת קשורה למצב הפיננסי של החברות הציבוריות. רבות מהחברות הציבוריות החזיקו או עדיין מחזיקות בקופת מזומנים דשנה כתוצאה מגיוס כסף שבוצע ממשקיעים בבורסה. קופת מזומנים דשנה ללא שימוש בה לצורך עיסקי במשך תקופה ארוכה עלולה לגרור תביעות מצד בעלי מניות המיעוט, כאשר בית המשפט הישראלי בדרך כלל מצדד בחלוקת המזומנים, בהנחה ואין סיבה מספקת להחזקתם.
חברות הקנאביס הגדולות, המגובות בכסף שגייסו בשוק ההון, להוטות לכן לרכוש בתי מרקחת כמעט בכל מחיר, כפי שמראות חלק מהעסקאות האחרונות שביצעו – דבר שגורם לזינוק במחירים של בתי המרקחת. זהות המרוויחים הגדולים ידועה לכל – בעלי בתי המרקחת, הכוללים בין היתר קומץ חברות שהשכילו לרכוש או להקים בתי מרקחת לפני שהמחירים האמירו.
מי קנה את מי ובכמה?
חברת קאנומד (Cannomed) לדוגמה, השלימה באפריל 2020 את הרכישה של השליטה (55%) בבית המרקחת מקס פארם בחולון הנחשב לאחד מבתי המרקחת המרכזיים בשוק הקנאביס המקומי, וזאת בתמורה כוללת של כ-2.5 מיליון שקל בלבד: 2 מיליון שקל במזומן ועוד 0.5 מיליון שקל במניות שהיוו בזמנו כ-0.72% ממניות קאנומד. בעת הרכישה, שהתבצעה כאמור באמצע 2020, כבר הוערך שבית המרקחת ימכור כ-22 מיליון שקל במהלך שנת 2021. כלומר, הרכישה בוצעה לפי שווי של 4.54 מיליון שקל לכל ה-100% של מקס פארם. במונחים מקצועיים, מכפיל המכירות בעסקה, שהוא בעצם השווי של העסק הנרכש חלקי ההכנסות, עמד על כ-0.2, מחיר מציאה ודבר שפשוט לא ניתן למצוא כיום (מכפיל המכירות הממוצע הוא 1.5).
כבר מעצם הרכישה של בית מרקחת מצליח ומניב כל כך במחיר נמוך כל כך עשתה קאנומד עסקה מעולה מבחינתה. בחלוף כשנה וחצי, וכפי שדיווחנו לראשונה, החברה חתמה על הסכם למכירת בית המרקחת מקס פארם בחולון וכן למכירת בית המרקחת החדש שהקימה בראשון לציון, ביחד עם עוד כמה פעילויות קמעונאיות מינוריות, לחברת אינטרקיור (Intercure) בתמורה לכ-16.7 מיליון שקל! את הרווח המדויק קשה להעריך שכן היא מן הסתם השקיעה כסף בהקמה של בית המרקחת בראשון לציון, אך אין ספק שהחברה ביצעה פה אקזיט יפה מאוד.
עסקה נוספת שבוצעה בעבר, לפני הזינוק במחירי בתי המרקחת, היא הרכישה שביצעה אינטרקיור של חברת כאן עולם (Cannolam) המפעילה את רשת בתי המרקחת גבעול (givol). אינטרקיור רכשה 50.01% מכאן עולם בתמורה ל-7.8 מיליון שקל מניות ו-10.2 מיליון שקל בתוצרת עתידית מהחווה של אינטרקיור, כלומר לפי שווי של 36 מיליון שקל לכאן עולם. בעת הרכישה, הציגה כאן עולם הכנסות של 7.5 מיליון שקל במחצית שנה אחת – דבר המשקף מכפיל מכירות של 2.25, כלומר נתון לא ממש טוב מבחינת שווי להשקעה, אם כי למען ההוגנות יש לציין שכאן עולם לא הייתה רק חברה של בתי מרקחת והיא הביאה לשולחן גם הסכם ייבוא בלעדי שחתמה עם החברה הקליפורנית המצליחה קוקיז (Cookies) שמניב ועוד יניב לאינטרקיור רווחים יפים כנראה.
אז זה מה שקרה בשנה שעברה, והשנה? עסקאות שדווחו לאחרונה יכולות לשקף היטב את רמת המחירים השוררת בשוק כיום, וכפי שכבר מובן – היא עלתה משמעותית. לדוגמה, חברת שיח מדיקל (Seach Medical) דיווחה לפני כחודשיים על רכישת בית מרקחת אבן חן באבן יהודה. במסגרת הרכישה, שיח תחזיק כ-51% מבית המרקחת אבן חן ובתמורה לשליטה היא שילמה סה”כ 3 מיליון שקל המורכבים מ-2 מיליון שקל במניות של שיח שהיוו כ-1.08% משיח ועוד מיליון שקל במזומן, בעסקה שמשקפת שווי של 6 מיליון שקל לבית המרקחת. בסך הכל לא מדובר אמנם בסכום גבוה מדי יחסית לרכישות אחרות של בתי מרקחת בענף אך מצד שני לא מדובר באחד מבתי המרקחת החזקים של הענף אז זה מתאזן. שיח לא פרסמה את הנתונים הכספיים של בית המרקחת, ומכיוון שאין כל סימוכין שאכן תעמוד בהערכה הזו – לא ניתן לחשב מכפיל מכירות.
את הקפיצה בשווי ניתן לראות מרכישה נוספת עליה שיח דיווחה השבוע, של בית מרקחת “תפרחת” בקריית ים. תמורת השליטה הנרכשת, 50.1% מבית המרקחת, משלמת שיח כ-5.2 מיליון שקל (1.2 מיליון שקל במניות המהוות 0.92% מהחברה) וכן עד עוד 2.85 מיליון שקל נוספים כתלות בעמידה בהכנסות של 50 מיליון שקל בשנתיים, תוך שמירה על רווחיות. הרכישה, בהנחת קבלת התמורה המותנית, מתבצעת לפיכך בשווי של 16.1 מיליון שקל(!). במחצית הראשונה של השנה רשם בית המרקחת תפרחת הכנסות של 7.2 מיליון שקל, דבר המשקף מכפיל הכנסות של 1.1 לבית המרקחת – נתון טוב.
גם חברת יוניבו (Univo) הצטרפה לאחרונה באופן רשמי למרוץ לרכישת בתי מרקחת, לאחר כשלון בשני נסיונות קודמים שלה לרכישת בתי המרקחת גרין זון ביקנעם וכנרת בכפר סבא שלבסוף נרכשו על ידי אינטרקיור. יוניבו דיווחה כי סיכמה את רכישת כ-51% מבית המרקחת מדי פארם (מדי גרין) שבחולון. בתמורה לרכישה שילמה יוניבו כ-5.5 מיליון שקל במזומן וכן 1.5 מיליון שקל כתלות בעמידה באבני דרך שהחברה לא פרסמה. בהנחת עמידה באבני הדרך וקבלת התמורה המותנית, העסקה בוצע לפי שווי של 14 מיליון שקל. בשנת 2020 רשם בית המרקחת מדי פארם הכנסות של כ-15.6 מיליון שקל, הכנסות המשקפות לרכישה מכפיל הכנסות של כ-0.89 – נתון מצוין. הסיבה למכפיל המכירות הנמוך היא ככל הנראה רווחיות נמוכה למדי של בית המרקחת, שהרוויח 453 אלף שקל ב-2020 דבר המשקף שיעור רווח נקי של 2.9%. לשם השוואה, בית המרקחת של שיח הציג במחצית הראשונה של השנה רווח של 702 אלף שקל המשקף שיעור רווח נקי של 10% וכאן עולם הציגה במחצית רווח של 807 אלף שקל המשקף שיעור רווחיות של 10.8%.
בשלב זה אין ספק שאינטרקיור, בעלת חברת הגידול קנדוק (Canndoc), מובילה את המירוץ לרכישת בתי מרקחת בתחום הקנאביס בישראל, כשקנתה כבר לפחות 9 בתי מרקחת. בניגוד לחברות אחרות אינטרקיור מסרבת, באופן שראוי לגינוי, לחשוף את מחירי הקנייה של בתי המרקחת. מה שכן נחשף, במסגרת כתבה במגזין קנאביס אודות סכסוך-שותפים באחד מבתי המרקחת בתחום שנבע אולי מהצעת הרכישה שהעמידה אינטרקיור, הם הפרטים הכספיים של בית המרקחת פינצ’י ברמת גן. במסמכי בית המשפט נחשפה טיוטת החוזה בין הצדדים בו אינטרקיור הציעה מיליון שקל עבור 51% מבית המרקחת, שהניב הכנסות של 2.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2021. העסקה נפלה בין השאר בעקבות סכסוך בין הבעלים של בית המרקחת כאמור, אך הסכום שהציעה אינטרקיור משקף מכפיל מכירות של 0.38 – נתון “שווה” במיוחד שקשה להאמין שכיום עסקה כזאת תצא לפועל.
כמו כן יש את חברת איי.אמ.סי (IMC) שקנתה 51% מבית המרקחת ורונה פארם – אחד החזקים במגזר הערבי – לפי שווי של 17 מיליון שקל, וכן רכשה קצת קודם את כל המניות של בית המרקחת פארם ירוק לפי שווי של 18 מיליון שקל. עוד קודם נרשמה כמובן גם הרכישה שעשתה IMC של פעילות ההפצה עד הבית של פנאקסיה, כולל בית המרקחת לומינרה פארם, לפי שווי של 20 מיליון שקל. גם חברת פארמוקן (Pharmocann) הקימה בעצמה בית מרקחת בעפולה בשם ״קליניקאן״, וכן גם חברת טוגדר (Together) שחתמה כאמור על שת”פ עם רשת בתי המרקחת גוד פארם של רמי לוי להקמה של בין 3 ל-5 סניפים למכירת קנאביס בתוך סניפי רשת גוד פארם בעלות פתיחה מוערכת של 700,000 שקל לכל מיני סניף, עלות הצפויה להתחלק בית הצדדים. בדרך נמצאות גם החברות תיקון עולם (Tikun Olam) שהקימה בית מרקחת במרכז תל אביב שעדיין איננו פעיל וחברת קנטק (Cantek) עם בית מרקחת במזרח העיר שגם הוא עדיין איננו פעיל אך צפוי לפתוח שעריו בקרוב.
