'טבע' תפיץ את מוצרי 'בזלת': העסקה שאמורה להציל את מפעל הקנאביס

חצי שנה אחרי שקבוצת 'בזלת' (Bazelet) קרסה תחת חוב של 153 מיליון ש"ח והגישה בקשה דחופה להקפאת הליכים, הגיעה הפרשה אתמול (ג') לישורת האחרונה. הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה חושפת לראשונה את הסדר החוב המלא שמונח על שולחן הנושים – ואת השם שישנה את מפת ההפצה בענף: סלומון לוין ואלשטיין (ס.ל.א), זרוע ההפצה הפרמצבטית של חברת התרופות הגדולה בישראל, 'טבע'.

74 מיליון מול 280 מיליון

המספרים בבקשה מצביעים על הפער שהנושים יתבקשו לעכל. עד מועד הגשת תביעות החוב הוגשו כ-250 תביעות חוב בסכום כולל של כ-280 מיליון ש"ח, כמעט כפול מהחוב שעליו דיווחה 'בזלת' בבקשה המקורית מדצמבר. מנגד, סך מקורות ההסדר עומד על 74.3 מיליון ש"ח בלבד.

המשמעות ברורה: אף אחד לא יקבל את מלוא כספו. שלא כמו בעלי חוב בדין קדימה – עובדים ורשויות – שאמורים לקבל 100%, הנושים המובטחים (הבנקים וחברת מכלול צמיחה) יקבלו 45 אגורות על כל שקל, והנושים הכלליים – ספקים, נותני שירות וכל מי שבזלת חייבת לו – יקבלו כ-14.5 אגורות בלבד. האלטרנטיבה, כך מדגישה 'בזלת' בבקשה, היא פירוק – שבו הנושים המובטחים יקבלו פחות בהרבה מ-45%, והנושים הכלליים צפויים שלא לקבל דבר.

ס.ל.א של 'טבע': 37.5 מיליון ש"ח תמורת הפצה

מקור המימון המרכזי בהסדר אינו הלוואת בנק ולא משקיע – אלא הסכם הפצה. ס.ל.א, ענקית ההפצה הפרמצבטית (חברת בת של 'טבע'), חתמה ב-28 במאי 2026 על הסכם קונסיגנציה עם 'בזלת', שלפיו היא תפיץ את מוצרי החברה ותעביר לקופת ההסדר סכום כולל של 37.5 מיליון ש"ח – ב-60 תשלומים חודשיים של 625,000 ש"ח כל אחד, שיתחילו 12 חודשים לאחר אישור ההסדר.

מדובר ביותר ממחצית ממקורות ההסדר כולם. למעשה, בזלת ממנת את חובותיה מהכנסות עתידיות מהפצת מוצריה – והנושים נושאים את הסיכון שההפצה תצליח.

ההסכם כולל מנגנון הגנה לס.ל.א: תקרת חשיפה של 10 מיליון ש"ח, שעבוד צף ראשון בדרגה על כל מלאי בזלת שבחזקתה, וזכות למכור את המלאי ולהיפרע אם בזלת תפר את ההסכם. תנאי העמלה וההפצה – מושחרים בנספחים שהוגשו לבית המשפט בשל סודיות מסחרית. תקופת ההסכם: 72 חודשים (6 שנים) עם הארכה אוטומטית לעד 9 שנים.

ס.ל.א כבר פעילה בהפצת מוצרי קנאביס רפואי בישראל, בין היתר עם סדרת שמני 'TevaCann' של 'טבע' עצמה. ההסכם עם 'בזלת' מרחיב משמעותית את הפורטפוליו שלה בתחום – ומעגן את 'טבע', דרך ס.ל.א, כמפיצה מרכזית של מפעל הקנאביס הגדול בישראל.

80 מיליון שהתכווצו ל-30: ההלוואה של מכלול ולאומי פרטנרס

מי שעוקב אחר הפרשה מאז דצמבר 2025 יזכור את ההצעה המקורית: 'לאומי פרטנרס', זרוע ההשקעות של בנק לאומי, הציעה מימון של עד 80 מיליון ש"ח כדי להציל את 'בזלת'. ההצעה החדשה שונה מהותית. במקום 80 מיליון מלאומי פרטנרס בלבד, ההלוואה עומדת על 30 מיליון ש"ח – משותפת בין מכלול צמיחה (18 מיליון) ולאומי פרטנרס (12 מיליון).

הבקשה עצמה מודה מפורשות: "כל המשאים ומתנים להשקעה בחברה לא עלו כדי הצעה מחייבת." לא היה משקיע שהסכים לשים סכום משמעותי על 'בזלת'.

מתוך ה-30 מיליון, 20 מיליון יועברו מיידית לקופת ההסדר (לתשלום לנושים), וכ-10 מיליון ישמשו להחזר הלוואת הגישור שלאומי פרטנרס העמידה עוד בדצמבר (11.55 מיליון ש"ח). כלומר לקופה נכנסים 20 מיליון "טריים".

בתמורה, מכלול צמיחה ולאומי פרטנרס יקבלו אופציות ל-27.5% ממניות 'בזלת גרופ' (מכלול – 16.5%, לאומי פרטנרס – 11%). האופציות ללא תמורה, תקפות 7 שנים, וניתנות למימוש חלקי. בנוסף, כל אחת מהמציעות תהיה רשאית למנות דירקטור או משקיף בחברה, ולשתיהן זכויות וטו על מכירת החברה, שינוי מהותי של עסקיה, הנפקה, או שינוי מבנה הון. ריבית ההלוואה: 12% שנתית – נמוכה מ-15% שנקבעו בהצעה המקורית.

מאיר אריאל: 4 מיליון מהכיס – ונשאר

מייסד ומנכ"ל 'בזלת', מאיר אריאל, מתחייב להעביר 4 מיליון ש"ח מכספו האישי לקופת ההסדר – ב-16 תשלומים רבעוניים, החל ממאי 2027. שותפו, אהרון מאיר אייל (פרופ' ארי אייל), המשמש כ-CSO ומנהל פיתוח ופטנטים בחברות, יעביר 600,000 ש"ח נוספים באותו פורמט. בסך הכל: 4.6 מיליון ש"ח "תרומת בעלים".

בתמורה, אריאל ואייל – יחד עם חברות ההחזקה שבבעלותם, 'שיר פרויקטים' ו'שמיים פרויקטים והשקעות' – מקבלים הפטר מלא מכל חוב אישי בגין הערבויות שחתמו לחובות 'בזלת'. כבר כיום מתנהלים נגדם הליכי הוצאה לפועל: לארי עוקלו 250,000 ש"ח מחשבונו האישי, וניתן פסק דין חלקי בסך 200,000 ש"ח נגד שני הבעלים.

הבקשה מבהירה שאריאל נשאר מנכ"ל: "ניהול החברות בתקופת עיכוב ההליכים ובתקופת הסדר החוב על ידי מאיר הינו חיוני ביותר להצלחת ההליך."

מי מקבל מה ומתי

עובדי החברה ורשויות המס – הנושים בדין קדימה – הם היחידים שיראו את מלוא כספם: 100%, בתוך 30 יום מאישור ההסדר. גם 'שיח שריד', שמחזיקה בשעבוד קבוע על מניות חברת הבת 'בזלת טכנולוגיות', תקבל 100% מחובה (כ-4.8 מיליון ש"ח) בפריסה ל-12 חודשים.

משם המדרגות יורדות חדות: ארבעת הנושים המובטחים – בנק הפועלים, מזרחי טפחות, מכלול צמיחה ובנק לאומי – יקבלו 45% מתוך חוב של כ-79 מיליון ש"ח, עם סעיף "דיבידנד נוסף" שמבטיח להם 20% מכל כסף שבעלי המניות ירוויחו אם יתרחש אירוע כמו הנפקה או מכירת מניות מעל 40%.

הנושים בעלי הערבויות האישיות יקבלו כ-33% מחובם (כ-26 מיליון ש"ח), והספקים ונותני השירות – הנושים הכלליים ובראשם חברת אינטרקיור, עם תביעות של כ-94 מיליון ש"ח – יקבלו 14.5 אגורות על כל שקל.

ארבע אסיפות נושים תיערכנה ביום 24 ביוני 2026. כדי שההסדר יעבור, נדרש רוב של 75% מערך החוב בכל קבוצה – או לחלופין, בית המשפט יכול לאשר אותו גם ללא הרוב המלא, אם ישתכנע שהוא עדיף על פירוק.

בית המשפט אישר גם הארכת צו עיכוב ההליכים ב-45 ימים נוספים, עד ל-23 ביולי 2026, כדי לאפשר את קיום האסיפות ואת הגשת הבקשה לאישור ההסדר.

מה בזלת בעצם מוכרת?

'בזלת' מציינת בבקשה כי בתקופת ההקפאה החברה עברה ממצב של הפסד תפעולי צפוי – לרווח תפעולי בפועל. "הצלחנו להביא לרווח תפעולי בתקופת עיכוב ההליכים," נכתב – נתון שנועד לשכנע את הנושים שלחברה יש עתיד גם מעבר להסדר.

'בזלת' אינה חווה מגדלת, אלא מפעילה את מפעל האריזה והמיצוי הגדול בישראל, באזור התעשייה אור עקיבא. בשוק שבו כ-85% מהצריכה היא תפרחות וכ-13% שמנים, 'בזלת' פועלת בשני מסלולים: בתחום השמנים היא יצרנית בפני עצמה – מפעילה מתקן מיצוי ומייצרת שמני קנאביס תחת מותגיה – ונחשבת ליצרנית ומפיצה הגדולה בתחום זה בישראל, אם כי חברות נוספות נכנסו לקטגוריה בשנים האחרונות. בתחום התפרחות, הפעילות מגוונת יותר: חלק מהתפרחות נמכרות תחת מותגי בזלת עצמה (כשהגידול מגיע מחוות חיצוניות), וחלק אחר מגיע כשירות אריזה בלבד למגדלים שמשווקים תחת מותגיהם שלהם.