קנאביס באתיופיה: איפה קונים, כמה עולה ומה קובע החוק במדינה

בתור אחת המדינות הגדולות ביותר באפריקה, הן מבחינת כמות האוכלוסייה והן מבחינת שטח המדינה, אין זו הפתעה שאתיופיה היא אחד היעדים המרתקים והמגוונים ביותר ביבשת. מלבד נופים מרהיבים וקולינריה ייחודית, לאתיופיה יש גם מסורת יהודית עתיקת שנים הכוללת בין היתר ממלכה יהודית קדומה בשם “ממלכת הגדעונים” מהמאה ה-10 ודמויות מרתקות כדוגמת מלכת שבא.

גם לצרכני קנאביס יהיה מה למצוא באתיופיה כמובן. למרות שבדומה לרבות מהמדינות האחרות ביבשת השחורה, גם באתיופיה אין למעשה חקיקה המסדירה את תחום הקנאביס, לא לגליזציה, לא אי הפללה ולא קנאביס רפואי, ואין גם לא שום החלטה צפויה כזאת הנראית באופק הקרוב, אך בפועל הקנאביס די זמין במדינה ונגיש כמעט בכל אחד מהמחוזות בה.

אז כמה עולה גרם קנאביס באתיופיה, מה העונש הצפוי למי שנתפס עם כמות קטנה לשימוש עצמי ומה המקום הטוב ביותר להתארגן במדינה?

סטטוס הקנאביס לשימוש פנאי באתיופיה: לא חוקי

ניסיונות לרפורמה: לא ידוע על קבוצות או ארגונים אזרחיים משמעותיים המקדמים את רעיון הלגליזציה ושינוי החקיקה במדינה.

העונש בחוק היבש: אדם הנתפס עם כמות קטנה של קנאביס לשימוש עצמי באתיופיה (הכמות המדויקת לא מצוינת בחוק) צפוי לשלם קנס כספי ולעתים גם מעצר לזמן קצר. לעומת זאת, אדם הנתפס עם כמות גדולה יותר של קנאביס עלול למצוא את עצמו מול עונש מאסר של חצי שנה בכלא לצד קנס כספי מוגדל. גידול קנאביס בקנה מידה גדול, או החזקת כמויות מסחריות של קנאביס, עלולים להוביל למאסר של עד עשר שנים בכלא.

המצב בפועל: באופן כללי השוטרים באתיופיה לא מתעסקים עם מעשני קנאביס. למדינה יש כאמור היסטוריה עשירה של שימוש בקנאביס למטרות חברתיות ודתיות (על אף המצב החוקי), ונראה כי ברוב המקרים אין בעיה לצרוך קנאביס במרחב הפרטי והציבורי כאחד (אם כי מומלץ שלא לעשן באופן מוחצן). היו דיווחים על מקרים שבהם שוטרים ניגשו לתיירים מעשנים ועזבו אותם לנפשם (לעתים אפילו מבלי להחרים את החומר) לאחר תשלום שוחד סמלי.

כיצד קונים קנאביס לא חוקי באתיופיה, וכמה זה עולה?

במידה שיש ברשותכם גישה לאיש קשר מקומי שניתן לסמוך עליו – הוא כנראה יהיה האפשרות הטובה והאמינה ביותר להשיג קנאביס ללא רישיון באיכות סבירה ובמחיר הוגן באתיופיה.

המחיר של גרם קנאביס בשוק הלא-חוקי באתיופיה משתנה בהתאם לאזור, לאיכות הסחורה וכמובן לסוחר עצמו, אך באופן כללי הוא ינוע בין 5 ל-10 דולר (20-35 ש”ח) עבור כמות של 40-50 גרם.

אדיס אבבה (Addis Ababa)

בעיר הבירה של אתיופיה, שהיא גם העיר המרכזית, בניגוד לערים מסוימות במערב אירופה, לא קיימת תופעה נפוצה של סוחרים משוטטים ברחוב ומחפשים לקוחות. עם זאת, כמעט כל נהג מונית, בעל הוסטל או רוכל בשוק, יכול להיות סוחר קנאביס פוטנציאלי, או לחילופין להפנות לאחד כזה (כמובן רק לאחר שיחת נימוסין וגישוש קל בכדי להבין את הדינמיקה).

שישמנה (Shashamane)

250 ק”מ דרומית לבירה אדיס-אבבה, שוכנת העיירה שישמנה, הנחשבת באתיופיה לעיירה המזוהה ביותר עם תנועת הרסטאפארי ועם תרבות הקנאביס. בעיירה שוכנת הקהילה הגדולה ביותר במדינה של חברים בתנועה הדתית-תרבותית ובאופן טבעי, כחלק מהתפיסה הדתית של הראסטאפארי, ניתן למצוא במקום שפע של קנאביס. פעם בשנה גם מארחת שישמנה את פסטיבל רגאיי שנתי.

סטטוס הקנאביס לשימוש רפואי: לא מוסדר

למרות ההיסטוריה העשירה יחסית של אתיופיה עם קנאביס, המדינה לא מפעילה תוכנית להנגשת קנאביס רפואי לאזרחים, וככל הידוע לנו לא נשמעו דיווחים על כוונות מצד פוליטיקאים או גורמים אזרחיים לקדם את הנושא.

טיסה עם קנאביס רפואי מישראל לאתיופיה

בשלב זה לא ידוע על אפשרות להיכנס לשטח אתיופיה באופן חוקי עם קנאביס רפואי מישראל. ניתן לפנות לשגרירות או לקונסוליה האתיופית בישראל ולנסות לברר. שלא כמו במדינות אחרות, פניה שלנו בעניין זה לא נענתה.

סטטוס הקנאביס דל-THC (“המפ”) ומוצרי CBD: לא מוסדר

החוק המקומי לא מבחין בין קנאביס “רגיל” למוצרים מבוססי CBD, כך שלא ניתן למצוא במדינה חנויות המציעות למכירה מוצרי CBD, ולא קיימת דרך חוקית להכניס מוצרים אלו לשטח אתיופיה.

סטטוס הקנאביס התעשייתי (“המפ”): לא מוסדר

למרות שישנם דיווחים לא מעטים על-כך שגידול קנאביס תעשייתי (המפ) הוא חוקי במדינה, לא מצאנו שום סימוכין רשמיים לכך. לפני כעשור (2014) פורסם דו”ח של חברה קנדית בשם “Global Hemp Group” בו היא טענה כי היא מתכוונת לפתח מתקנים לגידול קנאביס תעשייתי במספר מדינות באפריקה, ביניהן גם אתיופיה. הדו”ח טען כי כאשר תעשייה זו תוסדר ותהפוך לחוקית היא עשויה להכניס למדינה מיליארדי דולרים ואלפי מקומות עבודה חדשים, אולם עד היום כאמור אין שום ממצא המצביע על פעילות מסודרת של גידולי ‘המפ’ במדינה.

גידול קנאביס: אסור על פי חוק

גידול קנאביס אסור על פי חוק באתיופיה, הן עבור צריכה אישית והן עבור צרכים מסחריים, רפואיים, מחקריים או תעשייתיים.

זרעי קנאביס: לא ידוע על התייחסות מפורשת בחוק לסוגיית זרעי הקנאביס, אולם בפועל אין חנויות מסודרות המוכרות קנאביס – אם כי ניתן להשיג זרעים באופן לא חוקי בשוק השחור (במיוחד באזור העיירה שישמנה שהוזכרה לעיל).

קנאביס בקרב אתיופים בישראל

בסקר אפידמיולוגי שערכה הרשות למלחמה בסמים בישראל בשנת 2017, נמצא כי אחוז יוצאי אתיופיה הישראלים המשתמשים בקנאביס גדול משמעותית לעומת כלל האוכלוסייה. על פי הממצאים, בגיל 18-29, 52% מקרב יוצאי אתיופיה השתמשו בקנאביס בשנה האחרונה לעומת 44.7% מכלל האוכלוסייה היהודית. בגיל 30-40, 49% מקרב יוצאי אתיופיה השתמשו בקנאביס בשנה האחרונה לעומת 33.3% בכלל האוכלוסייה היהודית. בגיל 40 -65, 32.6% מיוצאי אתיופיה השתמשו בקנאביס בשנה האחרונה לעומת 14.7% בכלל האוכלוסייה היהודית.

לפני כמה שנים יצא מגזין קנאביס לשכונות של אתיופים ישראליים כדי לנסות לשמוע מהם מה דעתם על קנאביס ולגליזציה: