קנאביס בגאורגיה: איפה קונים, מה החוק והאם אפשר לטוס עם רפואי
גאורגיה היא המדינה היחידה בברית המועצות לשעבר שהפסיקה את ההפללה של צרכני הקנאביס. עם זאת, יש לא מעט מה לשפר ולאן להתפתח בכדי שהמקום יהיה יעד אידיאלי לחובבי הצמח
אחד היעדים היותר פופולריים בקרב התייר הישראלי בשנים האחרונות, הרבה בזכות הנופים הטבעיים, האוכל האותנטי והמחירים הזולים למדי, היא גאורגיה (“גרוזיה” לשעבר). אם מוסיפים לכך את העובדה שהגאורגים ככל הנראה הביאו לעולם את היין (וכנראה לא סתם הם אוהבים להתחיל להרטיב את הגרון כבר משעות הצהריים) – מקבלים מתכון לטיול עם חיוך על הפנים.
אז הכל טוב ויפה, אבל מה לגבי קנאביס? בדקנו היכן ניתן להתארגן בגאורגיה, מה המחירים, מה העונש הצפוי למקרה שתייר נתפס על-ידי שוטר מקומי באמצע “קטנה”, האם אפשר לטוס לשם עם קנאביס רפואי והאם יש קשר בין קנאביס לחצ’אפורי?
סטטוס הקנאביס לשימוש פנאי בגאורגיה: אי הפללה
רפורמות בחוק: עד לשנים האחרונות, העונשים על עבירות של שימוש עצמי בקנאביס בחוק הגאורגי היו נוקשים למדי, עם אפשרות לעונש מאסר של עד 14 שנים בכלא. החל משנת 2013 החלו להישמע קולות במדינה הקוראים לשינוי מדיניות הסמים של גאורגיה. קריאות אלו הגיעו בעיקר מגופים אזרחיים, כמו גם מכמה פוליטיקאים באופוזיציה. בנוסף החלו להתקיים הפגנות ואירועי מחאה מקומיים הדורשים את הפסקת ההפללה. באוקטובר 2015 בית המשפט העליון בגאורגיה קבע כי עונש מאסר בגין שימוש עצמי בקנאביס הוא נוקשה מידי, וטען כי יש צורך לרכך אותו. בדצמבר 2016 בית המשפט כבר קבע כי הטלת עונש מאסר על החזקה, שימוש והפקה של קנאביס לצרכים אישיים איננו חוקתי. בסוף יולי 2018 קבע בית המשפט הגאורגי כי “צריכת קנאביס הינה פעולה המוגנת בחוקי היסוד של המדינה”, השופטים הוסיפו בפסיקתם כי “השימוש בקנאביס עלול לפגוע בצרכן עצמו בלבד, כך שכל ההשלכות הן על אחריותו הבלעדית, ואין בכך שום סיכון לציבור הכללי”. הקביעה החדשה אמנם הפכה את השימוש האישי בקנאביס לחוקי דה-פקטו, אך הותירה את האיסור החוקי על גידול וסחר בצמח על כנו, יחד עם האיסור לצרוך קנאביס במרחב הציבורי ובקרבת ילדים ובני נוער.
העונש בחוק היבש: החזקה של כמות קטנה של קנאביס לשימוש עצמי (לא מצוין משקל במפורש) היא עבירה מנהלתית הגוררת קנס כספי של 500 עד 2000 לארי גאורגי (645 ש”ח עד 2,570 ש”ח). החזקת סמים אחרים בכמות קטנה עלולה לגרור עונש הנע בין קנס כספי של 500 לארי ובמקרים מסוימים אף מעצר בפועל של עד שבועיים. החזקת כמות גדולה יותר של קנאביס עלולה לגרור עונש בדמות קנס כספי גבוה יותר, עבודות שירות לתועלת הציבור במקרים חריגים (בין 300 ל-400 שעות) ובמקרים יוצאי דופן גם מאסר בפועל של עד 6 שנים. העונש על החזקת כמות גדולה באופן חריג של קנאביס, סחר או שינוע עלול לנוע בין 3 שנים בכלא עד מאסר עולם.
המצב בפועל: צריכת קנאביס במרחב הפרטי בגאורגיה איננה מהווה בעיה. עישון קנאביס במרחב הציבורי ברוב המקרים לא יגרור התייחסות של המשטרה, כל זמן שהפעולה לא מתבצעת באופן מוחצן ובאזור הומה אדם או בסמיכות לריכוז של ילדים ובני נוער – אך אם שוטר ניגש למקום הוא עלול להטיל על המשתמש קנס כספי ולהחרים את החומר.
כיצד משיגים קנאביס בשוק הלא-חוקי בגאורגיה, וכמה זה עולה
הערה חשובה: מאחר שקנאביס לצרכי פנאי עדיין לא חוקי בגאורגיה, השוק השחור מושך אליו באופן טבעי גם טיפוסים מפוקפקים הסוחרים בצמח ותוצריו ועשויים להיות בעלי נטיות עברייניות ולעתים גם אלימות. מסיבה זו חשוב להבהיר שיש לקחת בעירבון מוגבל את ההמלצות המובאות כאן בהיבט של שמירה על הביטחון האישי, מקרים של נוכלויות וכדומה. בהתאם, במידה ויש ברשותכם גישה לאיש קשר מקומי שניתן לסמוך עליו, הוא כנראה יהיה האפשרות הבטוחה והטובה ביותר להשיג קנאביס באיכות סבירה ובמחיר הוגן. בגאורגיה, בניגוד לערים במערב אירופה, לא קיימת תופעה נפוצה של סוחרים משוטטים ברחוב ומחפשים לקוחות. עם זאת, כל נהג מונית כמעט, בעל הוסטל או רוכל בשוק יכול להיות סוחר קנאביס פוטנציאלי, או לחילופין להפנות לאחד כזה (כמובן רק לאחר שיחת נימוסין וגישוש קל בכדי להבין את הדינמיקה). הערה נוספת שראויה לציון: יש דיווחים על מקרים של קנאביס “מזויף” (בעיקר סינתטי) הנמכר לתיירים במקום תפרחות של הצמח עצמו (בעיקר בטביליסי הבירה), לכן רצוי לבקש לראות (ולהריח) את הסחורה בטרם התשלום.
מבחינת מחירים: קופסת גפרורים עם קנאביס באיכות נמוכה עד סבירה, תעלה בין 20 ל-30 לארי גאורגי (25 ₪ – 38 ₪). קשה למדי להשיג קנאביס באיכות גבוהה במדינה.
סטטוס הקנאביס לשימוש רפואי: לא מוסדר
השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים איננו מוגדר כעבירה על החוק בגאורגיה, אולם בפועל אין לגאורגיה תוכנית מסודרת לקנאביס רפואי, כך שמטופלים המבקשים להנות מהסגולות הרפואיות של הצמח נאלצים להשיג אותו בכוחות עצמם ובאופן לא חוקי.
טיסה עם קנאביס רפואי מישראל לגאורגיה
בשלב זה לא ידוע על אפשרות להיכנס לשטח גאורגיה באופן חוקי עם קנאביס רפואי מישראל. ניתן לפנות לשגרירות או לקונסוליה הגאורגית בישראל ולנסות לברר. שלא כמו במדינות אחרות, פניה שלנו בעניין זה לא נענתה.
סטטוס הקנאביס דל-THC (“המפ”) ומוצרי CBD: לא מוסדר
בדומה לכך שהשימוש בקנאביס כבר איננו עבירה פלילית בגאורגיה אך התעשייה עצמה טרם הוסדרה, גם לא בתחום הרפואי, כך גם סוגיית מוצרי הקנאביס CBD. בפועל, כן פועלות מספר חנויות CBD בגאורגיה (בעיקר בטביליסי הבירה) המציעות מלבד זרעי קנאביס וציוד לגידול גם מוצרים שונים מבוססי CBD, בעיקר שמנים וקפסולות לצריכה אוראלית וקרמים לשימוש חיצוני – אך לא תפרחות, חשיש ומיצויים כפי שלעתים ניתן למצוא בחנויות דומות במערב אירופה.
מבחינת מחירי מוצרי CBD בגאורגיה: מחיר של בקבוקון 30 מ”ל שמן CBD נע בין 145 ל-530 לארי גאורגי (185 ₪ – 680 ₪, משתנה בהתאם לסוג השמן וכמות הרכיבים בו).
סטטוס הקנאביס התעשייתי (“המפ”): לא מוסדר
למרות ההיסטוריה הארוכה שיש לאזור עם קנאביס תעשייתי, נכון להיום אין תוכנית מסודרת המאפשרת לחקלאים מקומיים לגדל המפ (Hemp) ולעבד את התוצרים שלו.
גידול קנאביס: אסור על פי חוק
גידול קנאביס אסור על פי חוק בגאורגיה – הן עבור צריכה אישית, והן עבור צרכים מסחריים, רפואיים, מחקריים או תעשייתיים.
זרעי קנאביס: בגאורגיה מותר להחזיק ולמכור זרעים של קנאביס. עם זאת, הנבטה וגידול של הזרעים הללו אסורים. בפועל, חלק מחנויות ה-CBD במדינה מציעות למכירה גם זרעי קנאביס נקביים המיועדים לפתח צמחים המכילים ריכוז THC גבוה. המחיר הממוצע לחבילה של 3 זרעים נע בין 25 ל-100 לארי גאורגי (35 ₪ – 130 ₪), תלוי בזן ובספק.
טוב לדעת – מה בין קנאביס לחצ’אפורי?
חבל סוואנתי שבצפון-מערב גאורגיה, במורדות הדרומיים של רכס הרי קווקז הגדול, הינו מקום מושבם של אחד העמים הילידים של גאורגיה – הסוואנים. לא ברור בדיוק כיצד הקנאביס הגיע לאזור, אך הסברה הרווחת מפנה “אצבע מאשימה” כלפי הסקיתים, קבוצת שבטים עתיקה (מתוארכים לתקופת המאה ה-8 לפנה”ס עד המאה השנייה לספירה) ממוצא הודו-אירופי אשר בשיאם שלטו על שטחים נרחבים במזרח אירופה, ונחשבים בעיני רבים לגורם המרכזי שהכניס את השימוש הראשוני בקנאביס הפסיכואקטיבי ליבשת אירופה. בשלב מסוים הסקיתים נעלמו מדפי ההיסטוריה, אך הקנאביס שהם הביאו לחבל סוואנתי נשאר שם ונוכח במלוא עוזו.
מבלוטי צ’ארקסליאני, המנהל את “המוזיאון האתנוגרפי של אושגולי” (שם של קבוצה מצומצמת של כפרים באזור הסוואנתי), מספר לאתר Atlasobscura כי “רבים לא מכירים את החלק החשוב הזה של ההיסטוריה שלנו, אבל עד שהפקחים הסובייטים הגיעו לאזור במהלך שנות ה-70, כמעט לכל משפחה סוואנית היו מספר שתילים של קנאביס בחצר – והם ידעו לעשות שימוש בכל הצמח, מהזרעים ועד התפרחת: השתמשו בסיבי הגבעול כדי לייצר בגדים וחבלים, לחצו את הזרעים כדי להפיק שמן, ופרחים, עלים ולעתים גם זרעים גרוסים, מצאו את דרכם למגוון רחב של תבשילים מקומיים, ביניהם גם גרסה פחות מוכרת של החצ’אפורי המפורסם”.
