כריסטיאניה העיר החופשית: ביקור בקופנהגן דנמרק

חרשתם את אמסטרדם ונמאס לכם מברצלונה? העיר החופשית כריסטיאניה השוכנת בבירת דנמרק, היא לא באמת עיר, אלא יותר מן שכונה או רובע. אבל מה שבטוח שזו חוויה קנאביסטית שאין שני לה. בנג’מין, חבר המערכת, ביקר ונהנה.

בתור חובב קנאביס, בכל המובנים שלו, הזדמן לי לבקר באחד האתרים המרשימים והעשירים ביותר בתחום הקנאביס בעולם – ודווקא כזה שלא כולם מכירים.

המיקום: דנמרק. העיר: קופנהגן. תחום מדינה: כריסטיאניה העיר החופשית.

שער הכניסה לכריסטיאניה
שער הכניסה לכריסטיאניה

אי אפשר להתחיל להסביר על הקשר בין קנאביס לדנמרק מבלי לקבל שיעור היסטוריה קצר על קופנהגן וכריסטיאניה:

קופנהגן ממוקמת על אי בין שוודיה לבין יבשת אירופה עצמה. עם מוניטין של אחת המדינות הליברליות בעולם, ומתירנות שלעתים נראית אפילו קצת מגוחכת מצד הממשלה האדישה, הפכה דנמרק לספקית הקנאביס הרשמית של סקנדינביה.

כריסטיאניה העיר החופשית היא אזור בעיר קופנהגן, המשתרע על שטח שמוערך כגודלה של העיר יפו וההיסטוריה העשירה שלה מתחילה אי-שם בתחילת שנות השבעים המוקדמות.

עד שנת 1971 הייתה כריסטיאניה לא יותר מבסיס צבאי בריטי נטוש, אך באותה שנה – ובמקביל לגל ההיפים ששטף את העולם באותם ימים – החל כיבוש אזרחי יזום של אותו בסיס צבאי.

באישון לילה בשנת 71 נהרו אלפי היפים – ניתן רק לדמיין את התמונה המרשימה – לכיוון קופנהגן במטרה להפיל את הגדרות שהקיפו את הבסיס הצבאי הנטוש, וליישב אותו באופן בלתי חוקי (תופעה נפוצה באירופה המכונה “סקוואטינג”).

איזה קנאביס אתה?

המטרה של מקימי העיר הייתה לבנות מקום שבו אין צורך בתשלום שכירות או בחשבונות חשמל; מקום שכל אחד בו רשאי לבנות את ביתו היכן שירצה, כל עוד הוא תורם את חלקו לבניית כריסטיאניה וכמובן, איך לא, מקום שבו צמח הקנאביס הוא מותר.

שיטה זו אותה המציאו הכריסטיאנים לעצמם, תקפה גם בימינו, וכך הדברים עובדים שם גם היום!

ראוי לציין, שבכריסטיאניה מונהגת מדיניות של אפס סובלנות כלפי נשק ואלימות מכל סוג שהוא, וכך גם כלפי סמים קשים. הקנאביס הוא היחיד המותר שם.

הרחוב הראשי בכניסה לכריסטיאניה
הרחוב הראשי בכניסה לכריסטיאניה

נכון לאותם ימים של לפני 40 שנה, הממשלה הדנית האדישה לא הביעה התנגדות לפרויקט המחתרתי וראתה בו כמעין “ניסוי חברתי”. ראשי המדינה התירו למעשה את הכיבוש בבסיס הצבאי הנטוש ושמו שונה ל”כריסטיאניה העיר החופשית”. הסלוגן הרשמי הוכרז כ- I kan ikke slå os ihjel, או בתרגום חופשי מדֶנית – “אתם לא יכולים לעצור אותנו”.

מאז ועד היום עברה כריסטיאניה תהפוכות רבות, ניסיונות כיבוש מצד השלטונות, מחאות חברתיות שהגיעו עד לידי קרבות אלימים בין המשטרה לתושבי השכונה (שגבו גם קורבנות), החלפת ההנהגה הכללית של כריסטיאניה ושינויי גישה. מהלכים אלו בסופו של דבר (ולצערם של מקימי הפרויקט) הובילו את כריסטיאניה להיות מקום ממוסחר יותר מהחזון המקורי.

לאחר הביקור הראשון שלי בעיר בשנת 2013, ולאור העובדה שכריסטיאניה נותרה כמעין חוויה שאף אחד כמעט לא מאמין שקיימת, החלטתי לפקוד את העיר בשנית. חבריי הדנים אירחו וקיבלו אותי, ולא יכולתי לקבל אינדיקציה טובה יותר על הנעשה והמתרחש בעיר החופשית.

עגלת קנאביס בכריסטיאניה
עגלת קנאביס בכריסטיאניה

נכון להיום, במעין הסכמה בלתי רשמית מצד הרשויות הדניות, ישנו איסור על שוטרים להיכנס לתחומי השכונה. הסכמה זו בעצם מתירה לתושבי השכונה לזרוע בכל קיץ אלפי זרעי קנאביס ברחבי הכפר, ומתירה לצמח הקנאביס לגדול בכל פינה אפשרית.

יש לומר שנוסף לעציצי קנאביס מרשימים ביותר, תוכלו לפגוש את תושבי השכונה מעבירים צ’ילומים לאורך הרחובות. ישיבות מסוג זה נעשות במעגלים של אנשים שיושבים ומעבירים תוך כדי נגינה מאולתרת, ג’אמים חיים ואווירה כללית של הודו בצפון אירופה.

זאת ועוד, ישנם חיי לילה ואמנות שופעת בכריסטיאניה – גרפיטי וציורי שמן, שוק אמנות שמתקיים כל יום, חדרי חזרות פתוחים, וברים הומי אדם.

עציצי קנאביס מרחבי כריסטיאניה
עציצי קנאביס מרחבי כריסטיאניה
עציצי קנאביס מרחבי כריסטיאניה
עציצי קנאביס מרחבי כריסטיאניה

האטרקציה המרכזית בכריסטיאניה היא ברחוב אשר זכה לכינוי “שדרת האורות הירוקים”.

שדרה זו היא מעין שוק קנאביס חופשי ופתוח לעיני כול (בו אגב אסור לצלם, אבל אין כמו הכתבים החרוצים של מגזין קנאביס שסיכנו את חייהם כדי להביא לכם טעימה).

לצדי הרחוב הוקמו מעין “באסטות” עשויות עץ ובכל עמדה שולחן. סוליות חשיש מכל העולם, בכל כמות ואיכות אפשרית, מונחות להן על השולחנות ולצידן קופסאות ענקיות עם גראס ממגוון סוגים.

מוכרי קנאביס ברחוב
מוכרי קנאביס ברחוב

הסוחרים, המכונים בקרב המקומיים “פּוּשרים”, חובשים מסכות וכפפות כדי להימנע מזיהוי פלילי.

כל אחד מוזמן לרכוש כמות בלתי מוגבלת של תוצרי הקנאביס המוצגים בבאסטות, אך מודגש ומומלץ לא לגעת עם הידיים!

בתור “סטלן” אמיתי אני מוכרח לומר שגם אחרי פרק זמן ארוך בו גרתי בהולנד, מעולם לא נתקלתי באיכות גבוהה כל כך של חשיש במקום אחר.

החשיש מהווה כ-70% בערך מסך המכירות של ה”פושרים” בכריסטיאניה, וכנראה מגיע ברובו ממרוקו, ולעתים אפילו מהודו הרחוקה. חשיש שמנוני, דביק, שבימי הקיץ החמים אף נדבק לפנים השקית המאכסנת אותו, יביא אתכם לגבהים שלא הכרתם, וישאיר אתכם עם טעם כזה שבעתיד לא ישאיר שום ספק שזהו חשיש של כריסטיאניה.

בוף חשיש במשקל גרם
בוף חשיש במשקל גרם
פרח קנאביס דחוס במשקל גרם
פרח קנאביס דחוס במשקל גרם

אחד מחבריי הקרובים המתגורר בקופנהגן ואחראי לאחד השלבים בפירמידת הייבוא, הסידור ואספקת החומר לצרכנים בכריסטיאניה, סיפק לי תשובות לכמה שאלות מעניינות:

ש: כמה זמן אתה כבר עוסק בתחום?

ת: מגיל 13 בערך, התחלתי לנסוע על סקייטבורד בסקייט פארק של כריסטיאניה (וונדרלאנד) ומאז זה פשוט היה בלתי נמנע להיכנס לתחום.

ש: מה בדיוק העבודה שלך? באיזה אופן אתה לוקח חלק בתעשייה?

ת: נכון להיום התפקיד שלי הוא להיות אחראי על גלגול הג’וינטים הנמכרים כבודדים לקהל הלקוחות. אני פותח את הבוקר בגלגול ג’וינטים, ולא מפסיק עד שש בערב בערך. אני חייב לגלגל לפחות 200 ג’וינטים כל יום.

עמדה למכירת חשיש בכריסטיאניה
עמדה למכירת חשיש בכריסטיאניה

ש: איך זה בדיוק עובד? מי מספק לך את חומרי הגלם? למי אתה מספק את התוצר?

ת: ה”פושר” (דילר בלשון המקומית) מספק לי מלאי של ניירות גלגול, ופילטרים. השווי של שני המוצרים האלה עומד על 700 קרונה (במטבע דני, סכום השווה בערך 500 שקלים), אני מקבל בתמורה שני קרונה לכל קונוס (גו’ינט ריק) שאני מכין. לפעמים אני מחזיר לפושר את התוצר בסוף היום, ולפעמים אחת לכמה ימים – תלוי בכמות שהכנתי.

ש: מה קורה אחרי שאתה מספק את הקונוסים לסוחר הראשי?

ת: הם מעבירים את הקונוסים הריקים למישהו אחר. התפקיד של האדם הזה הוא למלא את הקונוסים בחשיש מעורבב במעט טבק.

ש: חשיש מעורבב בטבק? מי מכין את הקססה הזו? מה היא הכמות להערכתך?

ת: אני באמת לא יכול לתת מספר מדויק, אבל אני יכול להמליץ לצרכנים לפרק ג’וינט קנוי אחד לארבעה ג’וינטים, זאת מכיוון שכמות החשיש בכל ג’וינט היא גדולה מאוד, ולפעמים אפילו קשה לעשן אותו. וגם, בכריסטיאניה ישנם אנשים שעבודתם היא לפורר חשיש לתוך סיר עם טבק. הם מקבלים סוליה של בין 100 ל-250 גרם חשיש, ובעזרת מגרדת של עגבניות הם טוחנים את החשיש ומפוררים אותו לתוך סיר לוהט, ואז מערבבים עם הטבק.

ש: זה בטוח? האם הם מדללים את החומר?

ת: אני יכול להבטיח לך דבר אחד: החשיש בכריסטיאניה הוא החשיש הטהור ביותר שאפשר להשיג בצפון אירופה או בסקנדינביה. אף אחד לא מנסה לעבוד עליך כאן. חצי קילו יותר או חצי קילו פחות, את ה”פושרים” זה לא באמת מעניין. מדובר בתעשייה של מאות אלפי קרונות בכל חודש. הם, מבחינתם, מעדיפים לשמור על השם הטוב של כריסטיאניה ושל החשיש, מאשר לנסות לגזול עוד כמה קרונות מהצרכנים. הכול נקי, אנחנו אנשים ישרים, זה החוק שהופך אותנו לעבריינים.

* אגב, כששאלתי את ידידי אם יש לו נייר גלגול, הוא ענה שלא. הוא כבר גלגל את כולם עד לאותה נקודה, ועל כך נאמר “הסנדלר הולך יחף”.

עשרות קונוסים ריקים המוכנים למילוי, גולגלו על ידי המרואיין בבוקר הריאיון
עשרות קונוסים ריקים המוכנים למילוי, גולגלו על ידי המרואיין בבוקר הריאיון

מאותה בקתה ביער מבודד מחוץ לעיר בה עובד חברי מגלגל הג’וינטים, יצאתי בחזרה לכיוון כריסטיאניה (בכל זאת שעתיים בלי שאכטה).

כל שנותר לי הוא לבחור את סוג החשיש הבא. שמות כמו “ג’אראס” “בקיפט” “מרוקן האופט” מבלבלים אותי, “עזוב,” אמרתי לחברי הדני שעמד לצדי, “תבחר עבורי”. קנינו בוף והמשכנו לכיוון האגם של כריסטיאניה. הכנו ג’וינט לכל אחד, התיישבנו על שפת האגם בין עציצי הגראס, ואז אמרתי לעצמי: “פאק, פה בדיוק אני רוצה להיות”.

כריסטיאניה העיר החופשית, קופנהגן, דנמרק
כריסטיאניה העיר החופשית, קופנהגן, דנמרק

ראו גם:
כריסטיאניה: נכנס לניידת עם 1,000 ג’וינטים

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר