דרמה בענף: שר הכלכלה החליט להטיל 165% מס על יבוא קנאביס רפואי מקנדה

לאחר 5 שנים של יבוא חופשי, שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, החליט לאמץ את מסקנותיה והמלצותיה של הוועדה המייעצת לשר ולהטיל היטל היצף על יבוא תפרחות קנאביס מקנדה בשיעורים של עד 165% למשך ארבע שנים. ההחלטה תעבור כעת לאישור שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשם לאישור סופי בוועדת הכספים של הכנסת.

עדכון (25.4): שר האוצר הטיל וטו וביטל את ההחלטה.
עדכון (29.4): למרות הווטו שר הכלכלה הודיע כי יטיל המס.
עדכון (3.7): היועמ"שית קבעה: המס לא יוטל.

בעקבות חקירת היצף שביצע הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, מר דני טל, אשר העלתה כי יצרני הקנאביס בקנדה מייצאים תפרחות קנאביס לישראל במחירים נמוכים משמעותית מהמחירים המקובלים בקנדה, ואף במחירי הפסד, ובכך גורמים נזק ממשי לתעשייה המקומית, התקבלה ההחלטה על ידי שר הכלכלה והתעשייה.

שיעורי ההיטל על יבוא קנאביס נקבעו על 165% מכל יבוא קנאביס מכל חברות הקנאביס הקנדיות, למעט מהחברות דציבל (12%), וילג' פארמס (28%), אורגניגרם (53%), טילריי (70%). יש לציין ש-4 החברות הנ"ל הפסיקו זה מכבר לייצא קנאביס לישראל כמעט לחלוטין, כך שלמעשה כמעט כל הקנאביס הקנדי בישראל כיום, צפוי לספוג עליית מחירים אם וכאשר יוטל המס הזה לבסוף.

המתנגדים הגדולים למהלך הם כמובן יבואני הקנאביס מקנדה, המזהירים כי ההחלטה תוביל לעליית מחירים חדה למטופלים, בתחילה של מוצרי הקנאביס הקנדיים ובהמשך גם מגידול מקומי. גם משרד הבריאות הביע הסתייגות נוקבת מהמהלך, פקפק בממצאי החקירה, טען כי היא התבססה על נתונים חלקיים ואף הזהיר כי היא תעודד את השוק השחור. גם רשות התחרות הצטרפה להתנגדות וטענה כי הניתוח של משרד הכלכלה לוקה בכשלים מתודולוגיים וכי המסקנות שלו שנויות במחלוקת.

הצדק בדברי החברות הישראליות, שדחפו להטלת המס, הוא בין היתר גם בכך שממשלת קנדה אוסרת באופן גורף על יבוא קנאביס לקנדה, כך שהתוצאה היא שחברות הקנאביס הקנדיות נהנות מבלעדיות בשוק שלהן, בעוד שהחברות הישראליות מתחרות מולן רק בשוק הישראלי ולא יכולות לייצא סחורה לקנדה. כמו כן, בעוד שהחברות הישראליות נאלצו להשקיע עשרות מיליוני שקלים בהקמת הפעילות, יבואני הקנאביס מקנדה לא נדרשים בהוצאות משמעותיות.

השר ברקת מסר כעת כי: "יבוא במחירי היצף הוא פרקטיקה של סחר לא הוגן הראויה לגינוי ולפעולה כנגד, הן בהתאם לחוק הישראלי והן בהתאם להסכמי ארגון הסחר העולמי אליהם מחויבות ישראל, קנדה ו-164 מדינות נוספות. ההיטל נועד למנוע כשל שוק, לאפשר לתעשייה המקומית להתאושש מהנזק המשמעותי שנגרם לה ולהבטיח תחרות הוגנת בטווח הארוך."

עוד הדגיש השר ברקת את חשיבותה של תעשיית הקנאביס הרפואי הישראלית כתעשיית אגרוטק מתקדמת ובעלת פוטנציאל יצוא משמעותי. "עלינו לעצור את היבוא במחירי ההיצף המאיים על קיומה של תעשייה זו, בה הושקעו משאבים רבים. קיים חשש ממשי שקריסת התעשייה המקומית תגרום למחסור בקנאביס, לעליית מחירי היבוא ולתלות ביבוא מקנדה, אשר בשנת 2023 היווה כ-90% מהיבוא. לא ניתן להתעלם מחוסר ההדדיות מול קנדה, אשר בעוד שהיא מציפה את השוק הישראלי, אינה מאפשרת יבוא קנאביס מישראל".

הממונה על היטלי סחר, דני טל, ציין כי מחירי היבוא מקנדה משקפים עודף כושר ייצור והצטברות מלאים בקנדה, וכי היבוא במחירים אלה גרם לנזק משמעותי לתעשייה המקומית.

לאחר התלבטות בין המלצת הממונה להטלת היטל לחמש שנים לבין המלצת הוועדה לארבע שנים, החליט השר ברקת לאמץ את המלצת הוועדה. "בהתחשב בכך שמדובר בשוק חדש יחסית, תקופה של ארבע שנים תאפשר לתעשייה המקומית להתפתח ולהתמודד בתחרות הוגנת," הסביר השר.

ממשרד הכלכלה נמסר כי "מכיוון שמשך הייצור של המוצר אשר גידולו והליכי הכנתו לשיווק אורכים זמן ניכר, כמעט שנה, סביר שהשפעת ההיטל תארך זמן. לאור מצבו הקשה של הענף הייצרני המקומי השר רואה חשיבות שמשך תקופת ההיטל תהיה כזו שתאפשר השפעה של ממש על הענף היצרני המקומי ותאפשר לו להתחרות ביבוא בתחרות הוגנת. השר ברקת ציין כי ממסקנותיה והמלצותיה של הוועדה המייעצת, לאחר שזו שמעה יצרנים מקומיים, עולה כי רוב גדול של חברי הוועדה המייעצת השתכנעו כי ההיטל יאפשר ליצרנים הישראליים להוזיל את עלויות הייצור ולהגיע לרווח סביר גם במחירים נוכחיים ואפילו מחירים מופחתים לצרכן. זאת, בין היתר, בשל העובדה שליצרנים הישראליים עלויות קבועות גבוהות (כגון אבטחה), וההיטל צפוי להביא לניצול כושר ייצור גבוה יותר, מה שיפחית את נטל העלויות הקבועות ליחידה".

כעת תעבור החלטת השר ברקת לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', אשר במידה ולא יתנגד להחלטת השר ברקת, תובא ההחלטה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. אם היא תאושר שם לבסוף, מדובר יהיה בבשורה עבור חברות הקנאביס הישראליות, שהתקשו עד כה להתמודד מול כמויות הייבוא מקנדה.

היבוא של קנאביס רפואי מקנדה לישראל אושר לראשונה בשנת 2020, בעקבות מחסור חמור בקנאביס רפואי בשוק המקומי, אשר שהוביל לעליית מחירים ולמחאה ציבורית. החקירה על יבוא בהיצף נפתחה בינואר 2024 ביוזמת משרד הכלכלה, לאחר שחברות גידול ישראליות הסובלות מהפסדים הגישו תלונה בטענה שהייבוא גורם להן למכור סחורה בזול. ביולי 2024 פורסמו הממצאים הראשוניים שהצביעו על שיעורי היצף של עד 369% ונזק ממשי לתעשייה המקומית. בנובמבר, לפני כחמישה חודשים, ניתנה כאמור ההמלצה הסופית של הוועדה, להטיל עד 175% מס על יבוא מקנדה. בין לבין, חברות הקנאביס הישראליות פנו לבית המשפט בדרישה להטיל מס מידי על יבוא מקנדה כדי "לעצור את הרג הענף", תוך שהן טוענות כי 'תקופת החסד' עד להחלטה הסופית מנוצלת לייבוא מאסיבי ולאובדן מטה לחמן של אלפי משפחות.