שר האוצר ביטל את מס הייבוא על קנאביס, הטיל וטו על החלטת שר הכלכלה

פרסום ראשון: שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הודיע היום (שישי) לשר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, כי הוא מתנגד להחלטתו להטיל היטל היצף בגובה 165% על יבוא תפרחות קנאביס מקנדה. במכתב מנומק ומפורט בן 8 עמודים, חשף סמוטריץ' את הניתוח הכלכלי המקיף שהוביל להחלטתו, הכולל נתונים סותרים לאלו שהוצגו על ידי תומכי ההיטל.

עדכון (29.4): למרות הווטו שר הכלכלה הודיע כי יטיל המס.
עדכון (3.7): היועמ"שית קבעה: המס לא יוטל.

לדברי שר האוצר, הטלת ההיטל צפויה לפגוע בצמיחה של שוק הקנאביס הרפואי בישראל, המגלגל מעל מיליארד ש”ח בשנה ומהווה מקור פוטנציאלי לצמיחה כלכלית, חדשנות ויצוא בינלאומי. סמוטריץ’ מדגיש כי מדובר בשוק בריא ודינמי הנמצא בתהליך של התייעלות טבעית ותחרות, אשר דווקא ניזון מחיכוך עם שווקים גלובליים. התערבות רגולטורית מסוג זה, לדבריו, עלולה לבלום את הפוטנציאל הטמון בענף ולגרום לפגיעה ארוכת טווח בצרכנים, במשקיעים וביכולת השוק להתחרות בינלאומית.

עוד ציין השר כי ההיטל יוביל לעלייה משמעותית במחירי הקנאביס לצרכנים – אוכלוסיות חולים הזקוקים למוצר – ולגידול בהוצאה הממשלתית למימון הקנאביס עבור נכי צה”ל ונפגעי פעולות איבה. בנוסף, המהלך מנוגד למדיניות הממשלה להסרת חסמים, עידוד יבוא והגברת התחרות לצורך הורדת יוקר המחיה. השר סמוטריץ’ אף הביע ספקות באשר לאיכות ההליך המקצועי בוועדה המייעצת אשר המליצה על ההיטל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: “אנחנו מחויבים לשוק חופשי ותחרותי, כזה שמעודד צמיחה, חדשנות והוזלת מחירים. שוק הקנאביס בישראל אותו צורכים חולים ומי שקיבלו היתר רפואי לכך, חשוב ומשמעותי. דווקא כעת, כשאנו מחויבים להילחם ביוקר המחיה, בוודאי לעזרת השכבות החלשות ומעמד הביניים, אין מקום להטלת היטל ההיצף הזה. אני קורא לממשלה לא לחזור למדיניות הגנת יתר אלא לאפשר לכוחות השוק לפעול. התערבות רגולטורית חריפה במצב של תחרות בריאה פוגעת בצרכנים, במשקיעים ובמשק כולו.”

הייצור המקומי דווקא גדל והיבוא הצטמצם

בניגוד לטענות שהיבוא הקנדי פוגע בתעשייה המקומית, משרד האוצר הציג תמונת מצב הפוכה לחלוטין. בתרשים שנכלל במכתב השר, ניתן לראות כי שיעור הייצור המקומי של הקנאביס מתוך סך התצרוכת בישראל עלה דרמטית בשנים האחרונות – מ-32% בלבד בשנת 2020 ל-72% בשנת 2023. במקביל, שיעור היבוא הצטמצם מ-68% ב-2020 ל-28% בלבד ב-2023.

גידול משמעותי במספר השחקנים בכל שלבי שרשרת הייצור

נתון נוסף שהוצג במכתב השר מתייחס למספר השחקנים בכל מקטע בשרשרת הייצור. בין השנים 2020 ל-2024 חלה עלייה משמעותית במספר החברות הפעילות בכל שלבי ייצור הקנאביס:

נתונים אלה, לטענת סמוטריץ', מעידים על "שוק מרובה משתתפים בו ישנם שחקנים רבים בכל חוליה בשרשרת הערך וכי לא ניכרת ריכוזיות משמעותית בשרשרת זו," וסותרים את הטענה שהיבוא מקנדה פוגע בתחרותיות ובמגוון.

ירידה דרמטית במחירי הקנאביס בישראל

היבט נוסף שהודגש במכתב הוא ירידת המחירים המשמעותית בשוק הקנאביס הישראלי בשנים האחרונות. בתרשים המציג את מחירי תפרחות קנאביס בישראל בין 2021 ל-2025, ניתן לראות ירידות מחירים חדות, כגון:

במחיר הממוצע חלה ירידה של 30% בתקופה זו. סמוטריץ' מציין כי "חלק אינטגרלי מהירידה נבע כתוצאה מכניסתו של ייבוא מקנדה," ולכן הטלת ההיטל צפויה "לצמצם את היבוא וכתוצאה מכך להעלות את המחירים בשוק זה."

עליית מחירים צפויה והשפעתה על המטופלים

לפי נתוני משרד האוצר, בישראל ישנם כ-110,000 צרכני קנאביס רפואי, וההוצאה החודשית הממוצעת של מטופל נעה בין 1,000-1,500 ש"ח בחודש. עליית מחירים כתוצאה מההיטל, אפילו בעשרות אחוזים בלבד, תביא לגידול בהוצאה של מאות שקלים בחודש למטופלים רבים.

במבט רחב יותר, סמוטריץ' מעריך כי הטלת ההיטל "צפויה לגרום לעלות משקית בסך של מאות מיליוני ש"ח בשנה." עלות זו צפויה להיות גבוהה יותר בטווח הקצר מאשר בטווח הארוך, בשל "הצמצום הצפוי של שוק יבוא הקנאביס והמחסור שיתפתח בעקבות כך."

עלויות למערכת הבריאות הציבורית

אחד הנושאים שכמעט לא זכו להתייחסות בדיון הציבורי, אך הובאו באופן מפורט במכתב השר, הוא ההשפעה על תקציב המדינה. כ-15,000 מטופלים מקבלים כיום מימון ממשלתי לקנאביס רפואי, ביניהם נכי צה"ל, נפגעי פעולות איבה ונפגעי עבודה במקומות שנקבעו.

לפי הערכות משרד האוצר, העלייה הצפויה בהוצאה הממשלתית נאמדת בעשרות מיליוני שקלים בשנה – סכום משמעותי בעיקר לאור המצב הביטחוני ותקציב המדינה המאותגר.

הפגיעה במגוון המוצרים

היבט נוסף שהודגש במכתב הוא הפגיעה במגוון המוצרים הזמינים למטופלים. לפי הניתוח, "לכל חולה סוג אחר של קנאביס אשר משפיע עליו לטובה. בהתאם, כל חולה קנאביס מנסה סוגים שונים עד אשר הוא מוצא את הסוג שמתאים לו, ולאחר מכן ברובם של המקרים הוא דבק באותו סוג."

צמצום היבוא יגרור צמצום בסוגי הקנאביס הזמינים, ובמיוחד בסוגים המיובאים מקנדה. פגיעה במגוון המוצרים עלולה לגרום לפגיעה משמעותית ברווחת המטופלים שכבר מצאו את הטיפול המתאים להם.

שלושה נימוקים מרכזיים להחלטה

בסיכום מכתבו, הציג שר האוצר שלושה נימוקים מרכזיים להתנגדותו להטלת ההיטל:

1. פגיעה מקרו-כלכלית בשוק הקנאביס המקומי ובמשק הישראלי – "שוק בריא בכלכלה חייב תחרות מאתגרת כדי להתפתח נכון והוא אינו משול לצמח הקנביס הנדרש להגנה עודפת ועטיפה חמה ומרגיעה. כזו דווקא תנוון אותו ותפגע בהתפתחותו לאורך זמן."
2. פגיעה במדיניות הממשלתית של הסרת חסמים ליבוא, הגדלת התחרותיות והורדת יוקר המחיה – "המדיניות הממשלתית מבקשת לקדם הסרת חסמים ליבוא במגוון תחומים ככל האפשר, הגדלת התחרותיות בין השחקנים השונים ומאבק ביוקר המחיה."
3. עלות פיסקאלית למדינה – עליית מחירי המוצרים תגדיל את ההוצאה הממשלתית בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

בנוסף, הביע השר ספקות לגבי איכות עבודת הוועדה המייעצת, וציין כי עמדות הממונה על התחרות ומשרד הבריאות לא הובאו בפני הוועדה באופן מלא.

התפתחות הייצוא בצל המאבק על היבוא

אחד הנושאים המעניינים שלא זכו להתייחסות מפורטת במכתבו של שר האוצר הוא הזינוק המשמעותי שחל בייצוא הקנאביס הרפואי מישראל. כפי שנחשף השבוע במגזין קנאביס, במהלך שנת 2024 קפצה כמות הייצוא של קנאביס רפואי מישראל כמעט פי 7 לעומת השנה שקדמה לה – מ-625 ק"ג בלבד בשנת 2023 לכ-4.8 טון ב-2024. זינוק זה הפך את ישראל ליצואנית הקנאביס הרביעית בגודלה בעולם, אחרי קנדה, פורטוגל ודנמרק. עובדה זו מחזקת את טענת שר האוצר כי מדובר בשוק בריא ומתפתח, המסוגל להתחרות גם בזירה הבינלאומית, ומחליש את הצורך בהגנה מפני יבוא.

מאבק חסר תקדים בין משרדי ממשלה

המאבק על היטל היבוא על קנאביס רפואי מקנדה הפך בשבועיים האחרונים למאבק חסר תקדים בין משרדי ממשלה, ארגונים מסחריים ולוביסטים. מצד אחד, משרד הכלכלה בראשות השר ניר ברקת, התאחדות התעשיינים והמגדלים המקומיים, שדחפו להטלת המס הגבוה. מהצד השני – שורה ארוכה של מתנגדים, ביניהם משרד הבריאות, רשות התחרות, משרד הביטחון, איגוד לשכות המסחר, חברות היבוא ומטופלים רבים.

בימים האחרונים הופעל לחץ עצום על שר האוצר סמוטריץ' מכל הכיוונים. גויסו לוביסטים, נערכו קמפיינים פרסומיים, ונשלחו מכתבים אישיים ממטופלים ומארגונים שונים. הלחץ הכבד משקף את עוצמת האינטרסים המנוגדים והמשמעות הכלכלית העצומה של ההחלטה, הן עבור התעשייה המקומית והן עבור עשרות אלפי מטופלים.

מה הוביל למשבר? רקע להחלטה

החלטת שר הכלכלה ניר ברקת להטיל היטל היצף על יבוא קנאביס מקנדה התקבלה ב-10 באפריל, ערב חג הפסח, לאחר חקירה שביצע הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, דני טל. ההחלטה קבעה היטל בשיעור של עד 165% למשך ארבע שנים, בטענה שחברות קנדיות מייצאות קנאביס לישראל במחירים נמוכים משמעותית מהמחירים בקנדה, ואף במחירי הפסד.

שיעורי ההיטל נקבעו ל-165% על יבוא מרוב החברות הקנדיות, למעט ארבע חברות (דציבל – 12%, וילג' פארמס – 28%, אורגניגרם – 53%, וטילריי – 70%). חשוב לציין שארבע החברות הללו כבר הפסיקו כמעט לחלוטין לייצא קנאביס לישראל, כך שבפועל רוב רובו של היבוא היה אמור לספוג את המס המקסימלי.

כמו שקובע החוק, החלטת שר הכלכלה הועברה לשר האוצר, שהיה לו 15 ימים להחליט אם להטיל וטו על ההחלטה. ב-21 באפריל הודיע סמוטריץ' כי הוא מתנגד "בשלב זה" להטלת ההיטל, אך השאיר פתח לשינוי עמדתו. במכתבו לברקת ציין כי "יש השלכות כבדות להחלטה זו, על המחירים, התחרות והמטופלים." הוא גם התלונן על העיתוי – ערב חג הפסח, כשעובדי המדינה בחופשה מרוכזת.

ב-15 ימים שחלפו מאז החלטת ברקת, התעשייה הייתה בהמתנה מתוחה, כשהכרעת שר האוצר עשויה לקבוע את גורלן של חברות רבות, מקומיות ויבואניות כאחד.

"יבוא טורפני" או "תעשייה שנפוחה מהבועה"? – סמוטריץ' הכריע

בלב המחלוקת עמדה שאלה מהותית: האם היבוא הקנדי הוא אכן "יבוא בהיצף" שפוגע בתעשייה המקומית, או שהבעיות בתעשייה המקומית נובעות מסיבות אחרות? שר האוצר הביע דעה ברורה בסוגיה זו.

"לטעמי מדובר בשוק מאוזן ובריא אשר מטבע הדברים יש בו שחקנים יעילים יותר ופחות ובהתאם ישנם שחקנים שמצליחים בו יותר או פחות", כתב סמוטריץ', "ובוודאי שבמצב דברים זה, אין כל הצדקה להתערבות רגולטורית כה בוטה בשוק זה. העובדה שמגדלים ויצרנים נפתחים ונסגרים בשוק מהסוג הזה אינה מלמדת על כשל שוק אלא על שוק בריא ותחרותי שיש בו הצלחות וכשלונות."

סמוטריץ' גם הציג נתונים הסותרים את טענות תומכי ההיטל – שיעור הייצור המקומי של הקנאביס גדל מ-32% ב-2020 ל-72% ב-2023, בעוד ששיעור היבוא קטן בתקופה זו. בנוסף, מספר השחקנים בכל מקטע בשרשרת הייצור גדל משמעותית בשנים האחרונות – למשל, מספר חוות הגידול עלה מ-36 ל-39, והמפעלים מ-7 ל-14.

מנגד, דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, טען בראיון למגזין קנאביס כי היבוא הקנדי הוא "יבוא טורפני" – מכירה במחירי הפסד המיועדת לחסל את התעשייה המקומית, כדי להשתלט על השוק בהמשך ולהעלות מחירים. "אני מוריד מחירים עד שאתה קורס, ואז אעשה עם המחירים מה שאני רוצה," הסביר.

הוא גם הדגיש כי "בדצמבר 2023 קנדה פרסמה שיש לה עודף של 53-54 מיליון אריזות שלא נמכרו – כמות השווה ל-5-6 חודשי צריכה. עלות ההשמדה שם כל כך גבוהה שיותר זול להם לשלוח את זה לישראל במחירי הפסד".

התאחדות התעשיינים טענה כי הקנאביס המיובא מקנדה במחירי היצף "פגע אנושות בתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל, הוביל לסגירתן של חוות ומתקני ייצור תוך מחיקת השקעות של מיליארדי ש"ח."

מצד שני, היבואנים, רשות התחרות ומשרד הבריאות טענו שהבעיות בתעשייה המקומית נובעות בעיקר מ"בועת הקנאביס" שהתפוצצה, ולא מהיבוא הקנדי. לטענתם, בשנים 2019-2021 הוקמו עשרות חברות על בסיס הערכות מנופחות של היקף השוק והייצוא, שלא התממשו.

בהחלטתו, סמוטריץ' אימץ את טענות המתנגדים להיטל, וקבע כי אין מדובר ב"כשל שוק" המצדיק התערבות, אלא בהתפתחות טבעית של שוק תחרותי. "מציאות החיים מלמדת ששווקים תחרותיים יהיו בפריון גבוה ומחירים נמוכים ושווקים בעלי רמת תחרות נמוכה יהיו בפריון נמוך ומחירים גבוהים", ציין השר.

הוויכוח על האיכות והמחיר

אחת הטענות המרכזיות בויכוח היא האם קיים הבדל איכות מהותי בין התוצרת הישראלית לקנדית. בעוד שדני טל טען כי "למוצרים הישראליים אין במה להתבייש באיכות והיא אינה נופלת בשום פרמטר מזו של המוצרים הקנדיים", הרי שהמציאות בשטח מראה תמונה אחרת.

בבחינת הפופולריות של המוצרים השונים בבתי המרקחה, ניתן לראות שהמוצרים הקנדיים תופסים נתח משמעותי מהשוק. בטבלת "50 הזנים הפופולריים", 30 מגיעים מקנדה לעומת 20 בלבד מישראל, זאת למרות שבסך-הכל כיום קיימים במלאי 151 מוצרי תפרחות קנאביס מקנדה לעומת 419 מוצרי תפרחות קנאביס מישראל.

בעולם הקנאביס הרפואי קיים גם הבדל משמעותי בין שיטות הגידול. בקנדה מרבית הגידול נעשה במתקני אינדור (מבנים סגורים עם תאורה מלאכותית), בעוד שבישראל רוב הגידול עדיין בחממות. טל טען אמנם שבשנים האחרונות יותר ויותר מגדלים ישראלים עוברים לגדל באינדור, אך הפער עדיין משמעותי.

באשר למחירים, היבואנים הזהירו כי ההיטל יוביל לעליית מחירים חדה למטופלים. "הערכה שלנו שהמחירים יעלו פי 2 עד 3. בהנחה שיהיה כדאי להביא את המוצרים הללו בכלל," אמר אחד מהם למגזין קנאביס. יבואן אחר העריך: "אריזת קנאביס קנדי איכותי, שעולה היום 300-400 שקל ל-10 גרם, תעלה 750-1,000 שקל ל-10 גרם."

טל, מצדו, הודה שמחירי המוצרים המיובאים יעלו, אך מעריך שזה יהיה בשיעור נמוך יותר: "מוצרי האינדור יעלו ב-40-50 אחוז להערכתי." לגבי המוצרים מתוצרת ישראל, הוא צפה דווקא אפשרות להוזלה, כיוון שהיצרנים המקומיים ישתמשו בכושר הייצור המלא שלהם ויפחיתו עלויות.

המכתב המלא (PDF)