בקרוב עליית מחירים? משרד הכלכלה רוצה להטיל עד 175% מס על קנאביס רפואי מקנדה

דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, פרסם היום (10.11.24) את הדוח הסופי בחקירת היבוא-בהיצף של קנאביס מקנדה, והמליץ על הטלת היטלי מס דרמטיים שעשויים להכפיל ואף לשלש את מחירי הקנאביס המיובא.

על פי ההמלצות, יוטל מס בשיעור של עד 175% על יבוא קנאביס מחברות קנדיות שלא שיתפו פעולה עם החקירה, בעוד שהיבואניות הגדולות יחויבו בשיעורי מס נמוכים יותר, החל מ-2% ואילך.

עדכון (25.4): שר האוצר הטיל וטו וביטל את ההחלטה.
עדכון (29.4): למרות הווטו שר הכלכלה הודיע כי יטיל המס.
עדכון (3.7): היועמ"שית קבעה: המס לא יוטל.

החקירה, שנפתחה בינואר השנה בעקבות תלונות של חברות קנאביס ישראליות, העלתה כי הקנאביס מיובא מקנדה במחירים הנמוכים לכאורה משמעותית ממחירי המכירה בקנדה עצמה, תופעה המכונה "יבוא בהיצף". לפי ממצאי החקירה, שיעורי ההיצף נעים בין 63% ל-554% – נתונים חריגים במיוחד בתחום הסחר הבינלאומי.

על פי המלצות הדוח (PDF), שיעורי המס שיוטלו על היבואניות הגדולות יהיו: 2% על חברת דציבל (המשווקת את מותג קווסט), 33% על וילג' פארמס (פיור סאנפארמס), 39% על אורגניגרם (קנדוק אינדור), 77% על טילריי, ו-175% על שאר החברות הקנדיות.

לא מדובר עדיין בהחלטה סופית, אלא בהמלצות שעוברות כעת לוועדה המייעצת לשר הכלכלה והתעשייה, שתקיים שימוע נוסף לצדדים לפני קבלת החלטה סופית. ההליכים לפני ואחרי השימוע, עד קבלת החלטה סופית, יכולים להיארך זמן רב.

עד 175% מס: המשמעות למחירי הקנאביס בישראל

משמעות היטלים בגובה שכזה, היא מכס שעלול להגיע כאמור עד עשרות או מאות אחוזים על מוצרי קנאביס מקנדה. שינוי כזה עלול להביא למחירים שמעולם לא נראו קודם בישראל. במקרים חריגים, ייתכן שהדבר יגרום להפסקת הייבוא של מוצרים אלה.

יש לציין כי חלק נכבד מהחברות הקנדיות הפועלות כיום בשוק הקנאביס הישראלי, לא פעלו בו בתקופה שנבדקה בדו"ח, אך אף על פי כן, אם יאושר ההיטל לבסוף בהתאם להמלצות, הן תהיינה כפופות לטווחים שנקבעו. בין חברות אלו ניתן למצוא שמות כמו פרפלפארם, מיל קריק גרות', אוונט, פלנטיישנס סרז, אול ניישנס ועוד.

כפי שפורסם כבר בדוח הממצאים הראשוני בחודש יולי השנה, החקירה מצאה כי מחירי ההיצף נובעים מעודף ייצור והיצע בשוק הקנדי, המוביל להצטברות מלאים שהחברות הקנדיות מעוניינות למכור במהירות מחשש להתפוגגות החומרים הפעילים בתפרחות. לפי משרד הכלכלה, אף שמחירים נמוכים אלה מיטיבים עם הצרכנים בטווח הקצר, בטווח הארוך הם עלולים להוביל לקריסת התעשייה המקומית ולתלות מוחלטת ביבוא.

"בעקבות החקירה הכלכלית שנפתחה בינואר השנה, נמצא כי מוצרי הקנאביס מיובאים מקנדה במחירים המשקפים שיעורי היצף חריגים של 63-554%," כותב כעת דני טל בדוח הסופי. "מחירים אלה הם תוצאה של עודף היצור וההיצע האדירים מהם סובל שוק הקנאביס הקנדי הגורמים להצטברות מלאים של מוצרי קנאביס שאינם נמכרים, לצד חשש מירידת ערכם בשל התפוגגות השפעת החומרים הפעילים שקיימים בפרחי הקנאביס לאורך זמן."

לדבריו, "יבוא במחירי היצף מהווה, בהתאם לחוק בישראל וגם על פי הסכמי ארגון הסחר העולמי (WTO) פרקטיקה של סחר לא הוגן. בטווח הקצר, מובילים מחירי היצף לירידת מחירים בשוק המייבא, אולם בטווח הבינוני והארוך גורמים מחירים אלה לקריסת התעשייה המקומית, לתלות ביבוא, לפגיעה בתחרות ולהתייקרות המוצרים לצרכן."

מיליארדי שקלים ירדו לטמיון: הפגיעה בתעשייה המקומית

"בשנים האחרונות הושקעו בתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל מיליארדי שקלים בגידול, בייצור במחקר ובפיתוח הענף, אשר כללו הקמת מתקנים ומפעלי יצור מתקדמים תוך שימוש בתקינה מתקדמת ומחמירה בתהליכי הגידול, הייצור והשיווק," הוסיף טל. "רבות מההשקעות הללו ירדו לטמיון וחברות ישראליות רבות נסגרו על פניו בעקבות הגידול הדרמטי ביבוא במחירי ההיצף שנמצאו."

לסיכום הוא מציין כי "בעקבות החקירה הכלכלית שבוצעה בקרב היצרנים המקומיים והקנדיים ובהשתתפות יבואנים וצדדים נוספים לתעשיית הקנאביס, נמצא כי יש צורך להטיל היטל היצף אשר ישווה את מחיר היבוא למחיר המשקף תחרות הוגנת וינטרל את הנזק לתעשייה המקומית."

ממשרד הכלכלה נמסר כי "בהחלטתו קבע טל כי ההיטל נדרש כדי למנוע את קריסת ענף הייצור המקומי, את סגירת יתר החברות המקומיות שעדיין נותרו פעילות ואת הפגיעה בתחרות בענף. טל קבע בהחלטתו כי פיתוח תלות ביבוא תפרחות קנאביס, אשר מחירן הנמוך אינו משקף יתרון יחסי בר קיימא של היצרנים הזרים, כי אם מחירי היצף הנמוכים מהמחיר המקובל, מביא אמנם להפחתת מחירים בטווח הקצר, אך מחירים אלה צפויים לעלות משמעותית לאחר קריסת התעשייה המקומית, לאור הביקוש הקשיח והתלות של הצרכנים במוצרי הקנאביס הרפואי, המהווים מרפא ומזור עבורם".

כעת עוברת כאמור ההחלטה לידי הוועדה המייעצת לשר הכלכלה והתעשייה לעניין היטלי סחר אשר תבחן את ממצאי ההחלטה, תקיים שימוע נוסף לצדדים ותעביר את המלצותיה ומסקנותיה ביחס לקיומם של היצף, נזק ממשי וקשר סיבתי בין יבוא הקנאביס הרפואי מקנדה והנזק שנגרם לתעשייה המקומית בישראל. לבסוף, יקבע השר, ניר ברקת, את החלטתו הסופית.

המאבק על השוק: בין יצרנים מקומיים ליבואנים

הדוח הסופי מגיע לאחר שבמהלך 2023 נרשמה דווקא ירידה בהיקף היבוא לישראל, בניגוד למגמת העלייה בשנים קודמות. מעניין לציין כי חברת בזלת, שהייתה בין החברות המובילות את התלונה המקורית נגד היבוא, הפכה בעצמה בינתיים ליבואנית. זאת ועוד, בעוד שמשרד הכלכלה טוען כי תוקף מוצרי הקנאביס עומד על חצי שנה בלבד, טוענים גורמים בענף כי בפועל התוקף יכול להגיע עד לשנתיים – נתון המאפשר ליבואנים לנצל את 'תקופת החסד' עד להחלטה הסופית לייבוא כמויות גדולות.

כזכור, הדוח הסופי מגיע על רקע עתירה שהגישו בסוף יולי 10 חברות ישראליות לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה להטיל מס מיידי על היבוא מקנדה. החברות טענו כי הן קורסות בזו אחר זו וכי "אלפי משפחות מאבדות את מטה לחמן".

הסוגיה התעוררה בתחילת השנה כשחמש חברות ישראליות הגישו תלונה למשרד הכלכלה. החברות טענו כי נאלצו למכור תוצרת במחיר של עד 2 ש"ח לגרם, בעוד שעלות הגידול היא 4.5 ש"ח לגרם. חלקן דיווחו על ירידה של עד 50% במכירות מאז החל היבוא מקנדה.

אחת הטענות המרכזיות של החברות הישראליות היא חוסר ההדדיות בסחר עם קנדה – בעוד שקנדה מייצאת לישראל כ-20 טון קנאביס בשנה, היא אינה מאפשרת יבוא של קנאביס מישראל או ממדינות אחרות.

בדיקת משרד הכלכלה העלתה כי בעוד המחיר הסיטונאי של גרם קנאביס בקנדה עומד על כ-13.5 ש"ח, מחיר היבוא לישראל נע בין 3.6 ל-11.3 ש"ח לגרם. נתון זה, יחד עם העובדה שחלק מהסחורה נמכרת בתנאי קונסיגנציה (תשלום רק עבור סחורה שנמכרה בפועל), חיזק את טענות החברות הישראליות בדבר תחרות לא הוגנת.