8 דברים שכדאי לבדוק לפני קניית קנאביס בבית מרקחת

קניית קנאביס בבתי מרקחת זה כיום כבר דבר שבשגרה. בואך שנת 2023, יש בישראל כבר יותר מ-120,000 אזרחים שיכולים לקנות קנאביס רפואי באופן קבוע מדי חודש בחודשו.

למרות זאת, לא רבים מקפידים על כמה דברים שרצוי ואף חשוב לעשות ולבדוק לפני שניגשים לקנות קנאביס בבתי מרקחת, למשל:

1. לבדוק תפריט מלאי זמין לפני ההגעה לבית המרקחת (ולבדוק גם מלאים של בתי מרקחת אחרים)

בניגוד לעבר, יש בשוק הקנאביס החוקי בישראל מאות מוצרים חוקיים, רובם ככולם הם תפרחות בקטגוריה T20/C4, כלומר מוצרים עתירי THC, “החזקים ביותר“, אבל יש גם הרבה קטגוריות אחרות ששווה לנסות, במיוחד למתחילים. בכל אופן, לפני שניגשים לרכוש, שווה לבדוק את תפריט המלאי המעודכן של בית המרקחת הרלוונטי לכם, ולוודא שמוצר שאתם מחפשים אכן זמין בו. בנוסף, כדאי לבדוק אם אולי צצו באזור שלכם בתי מרקחת חדשים נוספים או כאלה שהצטרפו לאחרונה לפעילות בתחום הקנאביס (זה קורה מדי שבוע כמעט), או כאלה שהביקורות עליהם חיוביות יותר מאחרים. את מגוון המוצרים בכלל, וזה של בית המרקחת הספציפי בפרט, שווה לבדוק בטבלת המלאי הראשית עוד בטרם ההגעה לבית המרקחת. זה כדאי כמובן בשביל עצמכם, אבל גם כדי לא לעכב את התור בדלפק עבור אלה שעומדים מאחוריכם. חשוב לזכור שמדי חודש, אפילו מדי שבוע כמעט, נכנסים למלאי הארצי מוצרים חדשים, של מותגים חדשים, מחברות חדשות. בכדי לדעת מה חדש אפשר להיכנס לעמוד הזה, ללחוץ על “מיין לפי המעודכן ביותר” וכך לדעת בדיוק בכל רגע. בנוסף, אפשר להירשם לעדכונים בניוזלטר השבועי של מגזין קנאביס, שגם כן מעדכן מדי שבוע אודות מוצרים וזנים חדשים שנכנסו למלאי במהלך השבוע שחלף.

2. להתעניין בהמלצות של צרכנים/רוקחים (אך לזכור לפקפק באינטרסים סמויים)

שטף הזנים והשמות החדשים הוא כמעט בלתי ניתן למעקב ולכן מומלץ לשאול בפורומים מה טוב והאם יש זנים חדשים ששווה לנסות. את זה אפשר לעשות למשל בפורום קנאביס בפייסבוק, שם אנחנו יכולים להבטיח שמה שמפורסם הוא אמין. לא פחות חשוב גם לעיין בתגובות ובביקורות של כל מוצר באתרים כמו “קנאביז“, “קנאפדיה” או “קנאמרקט” למשל, אך לזכור שגם שם יש מגיבים שהם למעשה “סוכנים” של חברות, אז צריך לנסות לברור ולהבין מי אמין ולהתרשם מהביקורות בכלליות. יש כמובן גם קבוצות פייסבוק וטלגרם רבות נוספות שאפשר לשאוב מהן מידע אבל חשוב לזכור: רוב (אם לא כל) הקבוצות הללו מקבלות סכומי כסף לא קטנים, בערך 15,000 ש”ח לחודש מכל חברה, כדי לקדם את מוצריהן באופן ספציפי. כמעט 100% מהפוסטים בפייסבוק ובטלגרם בתחום המלצות הזנים, סרטוני “השקפת שקית” ו”טעימות מומחים” למיניהם – הם למעשה פרסומות ממומנות. כלומר, גם ההמלצות וגם הדיס-המלצות לגבי מוצרים מסויימים, וכך גם ההתעלמות ממוצרים של חברות אחרות מצד מנהלי הקבוצות הללו, הן ברובן ככולן תוצר שיווקי של תשלום. זכרו: בניגוד לפרסומות באתרים למשל, המוצגות בבירור כפרסומות ולכן ידוע לצרכן שמדובר בפרסומת ממומנת, הרי שבקבוצות הללו מדובר בהתחזות שנדמית כאילו היא המלצה אישית מבוססת ניסיון, וזו כבר הטעיה. כמו כן, מלבד הפורומים ואתרי הזנים, המלצות נוספות תקבלו בוודאי מהרוקחים בטלפון או לפני הרכישה במקום. גם במקרה הזה צריך לזכור שיש אומנם רוקחים אמינים שינסו להכווין אתכם למוצר שמתאים יותר עבורכם או כזה ש”טוב” יותר על פי פידבקים שהם קיבלו ממטופלים, אבל, גם במקרה הזה – זכרו: לרוקחים יש אינטרס למכור מוצרים ספציפיים, כאלה שהנתח שלהם מהרווח עליהם הוא גדול יותר. למשל, אם יש שני מוצרים שנמכרים באותו מחיר אבל עבור אחד מהם הרוקח יקבל מהיצרן 10 ש”ח ובעבור השני 50 ש”ח, איזה מוצר לדעתכם הוא יעדיף למכור? התשובה ברורה. אגב, זה לא תמיד “באשמת” הרוקחים. לפעמים חברות הייצור מחייבות את הרוקחים לרכוש מוצרים לא-מבוקשים כתנאי לרכישת מוצרים מבוקשים. רוקח שרוצה למשוך אליו לקוחות עם מוצר פופולרי במלאי, נאלץ, בלית ברירה, לרכוש מהיצרן גם את המוצר הלא-פופולרי, ולנסות למוכרו.

3. לבצע השוואת מחירים לפני הקנייה (וכך לחסוך עד אלפי שקלים בשנה)

כמו בכל רכישה של כל מוצר אחר, בין אם זה מכשיר חשמלי לבית, טלפון או גאדג’ט חדשני, גם בקנאביס רפואי שווה ואפילו מומלץ לבצע השוואת מחירים קודם לקנייה. בין אם אתם רוצים לקנות זן או מוצר ספציפי, או מתעניינים בכמה מוצרים שונים, תוכלו לחסוך עשרות אם לא מאות שקלים למוצר, בסכומים שיכולים במצטבר להגיע לחיסכון של אלפי ואפילו עד עשרות אלפי שקלים בשנה! כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לעמוד המוצר הרלוונטי באתרי השוואות המחירים, ולבחון את רשימת המחירים בכל אחד מבתי המרקחת. לדוגמה – הזן החדש והמבוקש “גרין קלובר” שיצא בשבוע שעבר לחנויות – מופיע בטבלה ברוב החנויות במחיר הקטלוגי שלו, 349 ש”ח, אבל, באחרות ניתן להשיגו במחיר נמוך יותר של 319 ש”ח. דוגמה טובה עוד יותר? הזן “סטיקי פינגרס“, שהמחיר הקטלוגי שלו הוא 249 ש”ח, נמכר בחלק מהחנויות במחיר נמוך בהרבה, אפילו עד 79 ש”ח בלבד, כלומר חיסכון של 170 ש”ח! הוזלות משמעותיות דומות שמגיעות אפילו עד מחירים חסרי היגיון של 10 אגורות לגרם, אפשר לאתר בעמוד “מבצעים והנחות“, מה שמוביל גם לטיפ החשוב הבא:

4. לבדוק את תוקף המוצר ולוודא שהוא טרי (אלא אם רוצים הרבה CBN)

פעמים רבות, הזנים שמופיעים במחירי מבצע נמוכים במיוחד (אבל לא רק) הם כאלה שעומדים לקראת פגות תוקף. כלומר, נניח שזן מסויים שהושק לפני כ-11 חודשים עם תוקף לשנה אחת “שוכב” במדף הכספת בבית המרקחת ועדיין לא נמכר, הרי ברור שלרוקח יהיה שווה לשווק אותו במחיר נמוך במיוחד רק כדי למכור אותו לפני שיהפוך פג תוקף. אם לא ימכרו אותו לפני פגות תוקף הוא לא רק לא ירוויח כלום, אלא גרוע יותר, יפסיד כסף, בין אם בגלל מקום שהמוצר תפס במדף (כמובן שנפח הכספת מוגבל) ובין אם בגלל השתתפות בהוצאות השמדה (לא תהליך זול). המודל הזה של “מחיר זול למוצר ישן” יכול כמובן להיות הוגן, אבל רק בתנאי שהלקוח מודע לו. יש לקוחות שלא יפריע להם לשלם פחות תמורת קנאביס שאינו טרי. יהיו אפילו כאלה שיעדיפו את זה – בעיקר אלה שנוטלים את הקנאביס לצורך שינה ולא בשביל “היי”, מכיוון שבקנאביס שאינו טרי, חלק מה-THC הופך ל-CBN הידוע כ”מעייף”. אבל – אם הלקוח לא יודע שמדובר במוצר שהתוקף שלו עומד לפוג, אז מדובר בעניין שהוא על גבול ההטעיה. למרבה הצער, למיטב ידיעתנו זה קורה לא מעט, כאשר רוקחים שצריכים “להיפטר” מסחורה ממליצים על זנים פגי תוקף למטופלים שלא מבינים ולא בודקים. במקרה שמדובר במחיר מוזל משמעותית, באופן חריג, זה אולי הוגן ומובן מאליו כך שאולי לא צריך להסביר. אבל, קורה לא פעם שרוקחים מוכרים זנים על גבול פגות תוקף במחיר מלא מבלי לעדכן את הלקוח בנתון זה, וזה כבר “כשר אבל מסריח”.

5. לבדוק את מועד הקציר/הקטיף (אבל לא להתפלא אם הוא לא מופיע)

בהמשך לסעיף הקודם, יש חברות (בינתיים רק בודדות) שהחלו לציין על גב האריזה (לרוב על המדבקה של האצווה המוצמדת לאחורי האריזה) נתון שנוגע למועד בו הקנאביס שבאריזה נקטף. מדובר בבשורה של שקיפות והגינות מצד היצרנים, במיוחד מכיוון שמשרד הבריאות לא מחייב אותם לציין זאת. זה עניין משמעותי אף יותר לאור העובדה שיש חברות שעושות בדיוק את ההפך ומשתמשות במעין “פטנט” שמאפשר להן, תאמינו או לא, להחזיר מוצר תפרחות קנאביס ישן מבית המרקחת למפעל, להוציא אותו מהאריזה, להכניס אותו לשרשרת הייצור ולארוז אותו שוב עם תוקף מעודכן חדש. הייתם מאמינים? מדובר בתופעה שאכן מתרחשת בענף הקנאביס הרפואי בישראל ולמרבה הצער משרד הבריאות מאפשר זאת מבחינת החוק והנהלים. בנוסף, יש לזכור שהתוקף של מוצר קנאביס נקבע לפי הרגע בו הוא נארז במפעל, ולא מהרגע בו הוא נקטף, כך שתאריך האריזה (אם בכלל מופיע על האריזה) ובוודאי תאריך התוקף – לא משקפים באופן אמיתי את רמת הטריות של הקנאביס באריזה. בינתיים, מתוך מאות מוצרים בשוק, יש רק כמה בודדים בלבד, פחות מ-5, שמציגים את מועד הקציר, אך ייתכן שבעקבות הכתבה הזאת יעשו זאת חברות נוספות בקרוב גם כן.

6. לבחון את הסמלילים (למרות שלא בטוח שהם אמינים)

כדי להגביר את השקיפות בנוגע לתהליך הייצור, משרד הבריאות חייב לאחרונה את היצרנים להוסיף על אריזות מוצרי הקנאביס סמלילים. הסמלילים הללו (גם אם אינם אמינים במאה אחוז מכיוון שמסתבר שמשרד הבריאות לא מפקח על מה שהחברות רושמות), מאפשרים לצרכנים לדעת מה עבר על הפרחים בתהליך הייצור. למשל, בין היתר, האם נעשה שימוש בחומרי הדברה כימיים, או בחומרי הדברה אורגניים, או בחומרי הדברה ביולוגיים, או ללא שימוש בחומרי הדברה בכלל. בנוסף, הסמלילים חושפים האם המוצר עבר “עיקור” מעובשים (שבאופן רשמי נקרא “הורדת עומס מיקרוביאלי”): בין אם בשיטת “פסטור קר” בקרינת בטא או גמא, או באמצעות פלזמה קרה או אוזון. בנוסף, לאחרונה נוסף סמליל חדש המעיד על האופן בו בוצעה בדיקת אחוזי ה-THC וה-CBD העונה לשאלה האם הבדיקה נעשתה באמצעות שיטת קארל פישר (האמינה יותר) או באמצעות שיטת LOD (הנפוצה יותר). הסמלילים הללו מופיעים על גבי כל אריזה של מוצר קנאביס, אך ניתן גם להתרשם מהם עוד בטרם ההגעה לחנות, למשל באתר קנאביז, בעמוד הספציפי של כל מוצר, מתחת לתמונה של המוצר.

7. לוודא שלא מיששו לכם את הפרחים (על ידי מדבקה שמעידה על אי-פתיחה)

מסתבר שיש רוקחים בבתי מרקחת שמאפשרים למטופלים לפתוח את אריזות הקנאביס הרפואי עוד בטרם הרכישה, כדי שהם יוכלו “למשש” את הפרחים ולבדוק את גודלם, זאת מכיוון שיש צרכנים שמעדיפים פרחים גדולים וחושבים שהם טובים יותר. ה”מישוש” הזה של הפרחים, שנעשה מבחוץ דרך השקית (בגלל שהאריזות הן אטומות עקב נהלי רגולציה וכדי שהפרחים לא ייחשפו לאור שפוגע ברכיבים הפעילים), עלול לפגוע בשלמות הפרחים שבתוך השקית ובטריכומות – “בועיות” השרף הקטנות שנמצאות על גבי הפרחים ומכילות את הקנאבינואידים. מדובר בבעיה שנפוצה רק כאשר מדובר בזנים שנמכרים באריזות קרטון ולא בזנים שנמכרים בצנצנות פלסטיק כמובן. כדי למנוע זאת, יש חברות בודדות שמקפידות להוסיף לאריזת הקרטון מדבקה שמונעת פתיחה של הקרטון ללא קריעתה, כך שאפשר לדעת אם הקרטון נפתח קודם. אבל, ברוב המקרים לא ניתן לדעת האם הקרטון נפתח קודם. לאט-לאט עוברים יותר ויותר יצרנים לאריזה בצנצנות, מה שמונע לגמרי את התופעה הזאת, אבל עד אז, שווה לזכור ולהקפיד לבדוק גם את זה.

8. למתקדמים: לעקוב אחרי אצווה ספציפית של כל זן

כל זן שיוצא לשוק, מוגדר תחת “אצווה” ספציפית. אצווה, Batch באנגלית, מייצגת למעשה “נאגלה” של תפרחות שהן תוצר של צמחי קנאביס אשר צמחו יחד בחווה או במתקן הגידול, באותו המקום, ובאותו הזמן. כלומר, ייתכן למשל שלאורך תקופה של שנה אחת ייצא זן מסויים ב-3 או 4 אצוות שונות, אולי אפילו יותר במקרים חריגים. במידה שמדובר בגידול אינדור, אז רוב הסיכויים שיהיו פחות הבדלים בין אצווה לאצווה (למרות שזה עדיין אפשרי מכיוון שייתכן שהמגדל שינה משהו בפרוטוקול הגידול למשל), אבל במקרה של חממה, שתלויה באור השמש שמגיע בצורה שונה לפי עונות השנה, הרי שייתכן שהתוצר יהיה שונה, הן מבחינת אחוזי קנאבינואידים (בפרט THC ו-CBD אך גם שאר הקנאבינואידים שיחדיו מרכיבים את “אפקט הפמליה” שיוצר את ההשפעה הייחודית של כל זן) והן מבחינת טרפנים (Terpenes), פלבנואידים ושאר הרכיבים. מספר האצווה הספציפי מופיע גם הוא על מדבקה על גב אריזת המוצר, לצד נתוני הקנאבינואידים כפי שנמצאו בבדיקת המעבדה לאצווה הספציפית. בעיקרון, אפשר להתעניין בפורומים השונים לגבי מספר האצווה הספציפי, או לשאול את הרוקחים, אבל יש גם דרך לדעת מראש באיזו אצווה מדובר, למשל – להסתכל בטבלת הזמינות של מוצר מסויים, ולבדוק האם בית המרקחת מציע אותו מאצווה בעלת, נניח, 23.2% THC, או למשל מאצווה בעלת 22.7% THC או אחרת. אם הנתון של ה-THC זהה לזה שהופיע בפעם הקודמת בה רכשתם את המוצר, זו כנראה אותה אצווה, אך אם הנתון שונה במעט, זו כנראה אצווה אחרת. בקרוב יאפשרו האתרים הללו לדעת גם מה מספר האצווה המדויק.

יש לכם טיפים חשובים נוספים? כתבו בתגובות ואולי נוסיפם לרשימה!