איך מחטאים קנאביס רפואי מעובש, והאם נמצא תחליף להקרנות

כדי שקנאביס רפואי יהיה נקי מעובש, הוא לרוב עובר חיטוי באמצעות קרינה לפני שיווק. מחקר ישראלי בדק את יעילותן של ההקרנות בחיטוי קנאביס, וגם את זו של שיטה חדשה שאינה משתמשת בקרינה.

צריכת קנאביס עם ריכוז גבוה של עובש עלולה לגרום לזיהומים פטרייתיים מסוכנים אצל חולים עם מערכת חיסונית מוחלשת. מדובר בבעיה מוכרת בתחום הקנאביס הרפואי, שהמודעות אליה עולה מחדש בימים אלו בעקבות נתונים חדשים ואזהרה רשמית שפרסם המרכז לבקרת תחלואה בארה”ב (CDC) בנושא מוקדם יותר החודש.

בכתבה קודמת הצגנו מחקר חדש של של ד”ר סטנלי פרימן ועמיתיו ממכון וולקני, שבדקו כמה עובש יש בקנאביס הרפואי בישראל לפני שהוא עובר חיטוי, ומאיזה סוגים. הפעם נסקור את החלק השני של אותו מחקר, שעוסק בשיטות החיטוי השונות לקנאביס רפואי ויעילותן.

איך קנאביס נדבק בזיהום פטרייתי

עובש וסוגי פטריות אחרים מפיצים את עצמם בעזרת נבגים, שהם מעין זרעים מיניאטוריים. כדי שהעובש יצליח להדביק גוף מאחסן, למשל חולה שמעשן קנאביס עם עובש, הנבגים שלו צריכים להצליח לבצע 3 דברים:

  1. לחדור לגוף המארח
  2. לגדול
  3. להתרבות

שלושת השלבים הללו ביחד מכונים ‘קולוניזציה’ (התבססות), וכאשר הנבגים מצליחים בכך הם יוצרים מה שמכונה ‘מושבות’, קולוניות, של זיהום פטרייתי בגוף המארח. כל עוד נבגי העובש חיים, הם תמיד ינסו להקים מושבות בהן הם יכולים לגדול ולהתרבות, ועל כן הם מכונים Colony Forming Units (יחידות יוצרות מושבות), או בקיצור CFU.

במקרה של עובש בקנאביס, החדירה לגוף נעשית על ידי שאיפה של נבגי העובש במהלך העישון. גם בטבק ישנם נבגי עובש, אך פילטר הכותנה של סיגריית הטבק חוסם אותם, בעוד שפילטר הקרטון של הג’וינט לא.

החדירה לגוף היא החלק הקל עבור נבגי העובש. שני השלבים הבאים בתהליך ההתבססות – לגדול ולהתרבות, הם כבר יותר מורכבים. אצל רוב בני האדם, המערכת החיסונית תתערב בשלב זה, תתקוף את הנבגים, והם ימותו לפני שיספיקו להשלים את תהליך הקולוניזציה ולהקים מושבות. זאת הסיבה שלמרות שעובש בקנאביס אינו דבר נדיר, זיהומים ממנו הם דווקא כן.

מי שבכל זאת עלול לפתח זיהום כזה הוא אדם שהמערכת החיסונית שלו אינה מתפקדת כראוי מסיבה כזאת או אחרת (לדוגמא חולי סרטן שעוברים כימותרפיה, או חולי איידס). כאשר המערכת החיסונית אינה מצליחה להילחם בהם, נבגי העובש מצליחים לגדול ולהתרבות בקצב הולך וגובר ולהקים מושבות. התוצאה עשויה להיות קטלנית, במיוחד כשמדובר בסוגי עובש שמייצרים מיקוטוקסינים (רעלני פטרייה).

ככל שבקנאביס יש יותר נבגים חיים (‘יחידות יוצרות מושבות’ או CFU בקיצור) של עובש, כך הסיכון להידבקות בזיהום פטרייתי משימוש בו הוא גבוה יותר. כל עוד הוא חי, העובש ימשיך להתרבות בקנאביס בקצב הולך וגובר, כך שריכוז ה-CFU ימשיך לעלות ולעלות. אם מדובר בעובש מסוג שמייצר מיקוטוקסינים, גם קצב הייצור שלהם ימשיך לגבור, כך שהגוף המאחסן יתמלא בעוד ועוד רעלנים.

בשל כך, כאשר מדובר במטופלים עם מערכת חיסונית מוחלשת, יש צורך בבקרה קפדנית על מספר הנבגים המאכלסים את הקנאביס הרפואי שנצרך על ידם. כאשר ריכוז ה-CFU של העובש עולה על הסף המקסימלי שמתיר משרד הבריאות בקנאביס רפואי (2,000 CFU לגרם תפרחת), הקנאביס נדרש לעבור חיטוי.

איזה קנאביס אתה?

שיטות החיטוי של קנאביס רפואי

מכיוון שהרכיבים בקנאביס, קנבינואידים וטרפנים, רגישים לחום ולאור, שיטות סטריליזציה שמערבות חימום או קרינת U.V עלולות לפגוע בהם. לכן, נדרשת שיטת חיטוי שאינה חושפת את הקנאביס לאור או חום, והשיטה הנפוצה ביותר היא בעזרת קרינה מייננת מסוג גמא או בטא.

מחקרים ראשוניים לא מספיק מקיפים הראו שלהקרנה אין לכאורה פגיעה בקנבינואידים בצמח, אך היא כן פוגעת במידה מסויימת בטרפנים ומשמידה בממוצע 10-20% מהם. אובדן הטרפנים בעקבות ההקרנה משתנה מזן לזן ומגיע עד 38% עבור טרפנים מסויימים בזנים מסויימים.

טרפנים ידועים בעיקר כחומרים בקנאביס שנותנים את הריח והטעמים, אך בשנים האחרונות מחקרים החלו לגלות גם פוטנציאל רפואי לחומרים האלו. פגיעה בטרפנים, אם כן, היא גם פגיעה בטעם ובריח של הקנאביס, אך אולי גם בסגולות הרפואיות שלו.

ירידה ברמות טרפנים בקנאביס לאחר הקרנה
ירידה ברמות טרפנים בקנאביס לאחר הקרנה

במחקר החדש שערכו החוקרים ממינהל המחקר החקלאי במכון וולקני והאוניברסיטה העברית, הם ניסו לבדוק את היעילות של שתי שיטות ההקרנה ‘בטא’ ו’גמא’ בחיטוי קנאביס, וגם את היעילות של שיטה חדשה, שונה, שאינה מבוססת על קרינה – חיטוי בעזרת פלזמה קרה. ההקרנות נערכו במתקן של חברת שור-ואן הקרנות בע”מ במרכז המחקר הגרעיני שורק. החיטוי בפלזמה קרה נערך ע”י חברת NovaGreen מקיבוץ מגידו.

ריכוזי עובש בדגימות של קנאביס שהודבק באופן מלאכותי בעובש מסוג בוטריטיס - ללא טיפולי חיטוי ואחרי טיפולי חיטוי שונים
ריכוזי עובש בדגימות של קנאביס שהודבק באופן מלאכותי בעובש מסוג בוטריטיס – ללא טיפולי חיטוי ואחרי טיפולי חיטוי שונים (מקור: Jerushalmi et al. Journal of Cannabis Research)
a – חיטוי בהקרנת בטא, b – חיטוי בפלזמה קרה

המחקר בחן את היעילות של 3 שיטות החיטוי המדוברות: הקרנות גמא, הקרנות בטא, ופלזמה קרה, בהפחתת ריכוז ה-CFU של עובשים בקנאביס רפואי ישראלי (שנלקח מחוות גידול בארץ שאינן מזוהות בשמן), כמו גם על תפרחות קנאביס שגודלו במכון וולקני עבור הניסוי.

חצי מהתפרחות שגודלו במכון וולקני עבור הניסוי הודבקו בכוונה באופן מלאכותי בעובש מסוג בוטריטיס סינראה (Botrytis cinerea), עובש נפוץ בתפרחות קנאביס שמכונה גם ‘עובש אפור’ (Gray Mold). ההדבקה המלאכותית הביאה לריכוזי עובש גבוהים במיוחד בתפרחות אלו, במטרה לבחון את יעילותן של שיטות החיטוי גם על ‘מקרי קיצון’ בהם רמות העובש גבוהות במיוחד.

חשוב לציין שגם התפרחות ה’רגילות’ שלא הודבקו במכוון בבוטריטיס הכילו באופן טבעי זיהומים מיקרוביאלים כאלו ואחרים, אך התפרחות שהודבקו בעובש בכוונה באופן מלאכותי הכילו ריכוזי CFU גבוהים בהרבה – עד פי 100.

כל שלוש שיטות החיטוי שנבחנו היו יעילות מאוד בהפחתת ריכוז ה-CFU של העובשים בכל התפרחות שנבדקו. לפניכם התוצאות של הניסויים השונים:

הקרנות גמא ובטא

קרינה מייננת גורמת להיווצרות רדיקלים חופשיים אשר משבשים את התפקוד הכימי והמטבולי של תאים חיים (כמו עובשים ובקטריות) ובכך גורמים למוות שלהם. היתרון בקרינה מייננת הוא שהיא לא חושפת את הקנאביס לחום גבוה או קרינת U.V שעלולים לפגוע ברכיבים בו, וגם לא משאירה שאריות מסוכנות במוצר בתום התהליך, בניגוד לחומרים קוטלי פטריות לדוגמא.

בהקרנות גמא הקרינה מופקת מתהליך הדעיכה של חומר רדיואקטיבי. זה אולי נשמע מפחיד, אך התכונות של קרינת גמא דומות לאלו של קרינת רנטגן וכמוה היא דועכת במהירות, כך שבמוצר המוקרן לא נותרות כלל שאריות של קרינה.

היזכרו בפעם האחרונה בה עשיתם צילום אצל רופא שיניים – הוא אמנם יצא מהחדר במהירות לפני שהפעיל בו את הקרינה, אבל הוא חזר אליו תוך כמה שניות ללא חשש, מפני שהקרינה בחדר כבר הספיקה לדעוך.

כיום קיימים מחקרים ספורים בלבד על חיטוי קנאביס בעזרת קרינה מייננת, אך ישנם מחקרים רבים שהראו שהיא מחטאת ביעילות מזון ותבלינים מבלי לפגוע באיכות שלהם. בנוסף, מחקרים ארוכי-טווח הראו שצריכת מזון מוקרן היא בטוחה מבחינה בריאותית לבני אדם, ומזינה באותה מידה כמו מזון שאינו מוקרן.

כפי שניתן לראות בטבלה מטה, הקרנות גמא שנערכו בניסוי הורידו את ריכוז העובשים לאפס מוחלט בקנאביס ה’רגיל’ (זה שלא הודבק בכוונה בעובש). בקנאביס שהודבק באופן מלאכותי בעובש לא הייתה הפחתה לאפס מוחלט, אך ריכוז העובשים שנותר אחרי ההקרנה היה נמוך יותר מהרף המקסימלי שמתיר משרד הבריאות בישראל בקנאביס רפואי (2,000 CFU לגרם תפרחת).

סוג הדגימהמינון קרינה (KGy)ריכוז עובש לפני חיטוי (CFU לגרם תפרחת)ריכוז עובש אחרי חיטוי (CFU לגרם תפרחת)
קנאביס שגדל במכון וולקני7.51,445,4390
קנאביס שגדל במכון וולקני8.371,096,4780
קנאביס שגדל במכון וולקני, והודבק בכוונה בעובש מסוג בוטריטיס סינראה7.5112,201,84575.9
קנאביס שגדל במכון וולקני, והודבק בכוונה בעובש מסוג בוטריטיס סינראה8.3750,118,7231,047

הקרנות בטא הן טכניקה חדשה יותר שבה הקרינה מופקת ע”י מאיץ אלקטרונים, ללא שימוש בחומר רדיואקטיבי, אך העיקרון הוא זהה – חיטוי המוצר באמצעות קרינה מייננת. בשיחה עם מגזין קנאביס לפני כשנה, הסביר נציג מחברת שור-ואן שמבצעת הקרנות לקנאביס רפואי בישראל כי זו שיטת החיטוי העיקרית בה משתמשות חברות הקנאביס בארץ.

הקרנות בטא שנערכו בניסוי היו יעילות עוד יותר בחיטוי הקנאביס מהקרנות גמא. הן נבדקו גם על הקנאביס שגדל במכון וולקני לצורך הניסוי וגם על קנאביס רפואי ישראלי (מחברה לא ידועה) ובתום הבדיקה נמצא כי הקרנות בטא הצליחו להפחית את ריכוז העובשים ל-0 מוחלט או קרוב לכך בכל הניסויים שבוצעו.

סוג הדגימהמינון קרינה (KGy)ריכוז עובש לפני חיטוי (CFU לגרם תפרחת)ריכוז עובש אחרי חיטוי (CFU לגרם תפרחת)
קנאביס שגדל במכון וולקני10.261,445,4390
קנאביס שגדל במכון וולקני10.261,096,4780
קנאביס שגדל במכון וולקני, והודבק בכוונה בעובש מסוג בוטריטיס סינראה10.26112,201,8450
קנאביס שגדל במכון וולקני, והודבק בכוונה בעובש מסוג בוטריטיס סינראה10.2650,118,72356
קנאביס רפואי ישראלי10.26100,0001.6
קנאביס רפואי ישראלי10.261580

חיטוי באמצעות פלזמה קרה

בעוד שהקרנות גמא ובטא משתמשות בקרינה כדי לחטא קנאביס, פלזמה קרה עובדת בשיטה מאוד שונה. פלזמה היא מצב הצבירה הרביעי אחרי נוזל, מוצק, וגז. פלזמה קרה מופקת לרוב ע”י הפעלת מטען חשמלי במתח גבוה בתוך גז בלחץ אטמוספרי או תת-אטמוספרי.

מחקרים רבים הראו את היעילות של פלזמה קרה בניטרול מגוון רחב של בקטריות, וחלק מהם הראו כי היא אף יותר יעילה בהפחתת ריכוז ה-CFU של עובשים. לא ברור לחלוטין כיצד זה קורה, אך המגע עם הפלזמה הקרה פוגע בדפנות התא של נבגי הפטריות וגורם להם למות.

פלזמה קרה הוכחה גם כיעילה במיוחד כנגד אספרגילוס, אחד מסוגי העובש הכי נפוצים בתפרחות קנאביס. הפלזמה לא רק הורגת את האספרגילוס, אלא גם מפחיתה את הרמות של המיקוטוקסינים (רעלני פטריה) שהוא כבר הספיק לשחרר בתפרחת.

תכונה מסקרנת נוספת של הפלזמה היא היכולת שלה לפרק שאריות של חומרי הדברה, כאשר תוצרי הפירוק שנוצרים הם רעילים הרבה פחות מהחומר המקורי. כך היא יכולה בתאוריה לפתור לא רק את בעיות העובשים והחיידקים בקנאביס, אלא גם להפחית משמעותית את הריכוז של שאריות חומרי הדברה רעילים שנשארו בו לאחר הקציר.

כפי שתוצאות הניסוי מראות, החיטוי בפלזמה הצליח להפחית את ריכוז העובשים ל-0 או קרוב לכך בכל תפרחות הקנאביס ה’רגילות’ שגדלו במכון וולקני – אלו שלא הודבקו בכוונה בעובש.

בתפרחות שהודבקו באופן מלאכותי בעובש הפלזמה הייתה פחות יעילה מההקרנות, ולא הצליחה להפחית את ריכוז ה-CFU מתחת לרף המקסימלי שמשרד הבריאות מתיר (2,000 CFU לגרם תפרחת). עם זאת, ריכוזי העובש ההתחלתיים בדגימות הנגועות הללו היו גבוהים מאוד, כאמור עד פי 100 בהשוואה לתפרחות שלא הודבקו בכוונה בעובש.

מכיוון שהחיטוי בפלזמה עבד היטב על הקנאביס ה’רגיל’ שלא הודבק בעובש ע”י החוקרים, הם מסיקים כי גם זו שיטה יעילה למדי להפחתת ריכוז העובשים בקנאביס רפואי.

עם זאת, גורמים בתעשיית הקנאביס בארץ מספרים למגזין קנאביס כי הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לבצע חיטוי בפלזמה קרה רק על עד קילוגרם אחד של קנאביס בו-זמנית, מה שהופך את התהליך לאיטי ומסורבל מדי.

בנוסף לדבריהם בניסיונות שלהם לחטא קנאביס בפלזמה קרה הייתה אמנם ירידה משמעותית של ריכוז העובשים, אך לא של ריכוז החיידקים, שנשאר מעל לרף המקסימלי שמתיר משרד הבריאות (20,000 CFU לגרם תפרחת).

סוג הדגימהמשך החשיפה לפלזמה (דקות)ריכוז עובש לפני חיטוי (CFU לגרם תפרחת)ריכוז עובש אחרי חיטוי (CFU לגרם תפרחת)
קנאביס שגדל במכון וולקני2.51,0230
קנאביס שגדל במכון וולקני2.56466.2
קנאביס שגדל במכון וולקני101,0000
קנאביס שגדל במכון וולקני106461.8
קנאביס שגדל במכון וולקני, והודבק בכוונה בעובש מסוג בוטריטיס סינראה2.583,176,377199,526
קנאביס שגדל במכון וולקני, והודבק בכוונה בעובש מסוג בוטריטיס סינראה2.566,069,34485,133
קנאביס שגדל במכון וולקני, והודבק בכוונה בעובש מסוג בוטריטיס סינראה1083,176,3778,912
קנאביס שגדל במכון וולקני, והודבק בכוונה בעובש מסוג בוטריטיס סינראה1066,069,3446,918

לסיכום, הקרנות הן שיטה יעילה במיוחד לחיטוי קנאביס רפואי, שמאפשרת למטופלים מוחלשי חיסון לצרוך אותו ללא חשש, אם כי עדיין לא ברורות במלואן השפעות ההקרנה על הקנאביס עצמו. חיטוי בפלזמה קרה מתחיל להסתמן כאלטרנטיבה פוטנציאלית, אך בשלב זה ניתן עדיין לבצע אותו רק על כמויות קטנות של קנאביס בכל פעם, כך שרוב חברות הקנאביס הרפואי צפויות להמשיך להקרין את התוצר שלהן בעתיד הנראה לעין.

שיטת חיטוי נוספת לקנאביס שנבחנת בימים אלו בארץ ובעולם היא חיטוי בקיטור קר, אך טרם ידוע עד כמה היא יעילה בהפחתת ריכוזי העובשים בקנאביס, ולא פחות חשוב מכך – האם היא עושה זאת מבלי לפגוע בקנאביס וברכיבים שבו, הקנבינואידים והטרפנים. בימים אלה נערכים ניסויים בנושא, ותוצאותיהם צפויות להתפרסם בקרוב.

יש לציין שלמרות השימוש בהקרנות על הקנאביס הרפואי, ולמרות החובה לציין בסימול יעודי (“ראדורה”) כל מוצר מזון שעבר הקרנה, הקנאביס אינו מסומן כך ומשרד הבריאות מסרב להסביר מדוע.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר