קנאביס להורדת לחץ דם – מחקר ישראלי חדש

אנשים מבוגרים רבים, בארץ ובעולם, סובלים מלחץ דם גבוה, שעלול להוביל למחלות לב, לסיכון גבוה ללקות בשבץ ואפילו למוות. הגורמים ללחץ דם גבוה, בעיקר בתרבות המערבית, רבים ומגוונים וכוללים תזונה לקויה ואכילת “ג’אנק פוד”, עישון טבק, צריכת אלכוהול, חוסר בפעילות גופנית ועוד ועוד. מן הסתם, הסיכון ללחץ דם גבוה עולה עם הגיל.  

ריבוי מקרי לחץ הדם הגבוה בקרב מבוגרים בגילאי 60 ומעלה, כמו גם העובדה שהשימוש בקנאביס רפואי עלה מאוד בשנים האחרונות בקרב קבוצת הגיל הזו, הוביל קבוצת חוקרים ישראליים לבדוק את בטיחות השימוש בקנאביס בקרב מטופלים שסובלים מחלץ דם גבוה כמחלת רקע.  

מי שהוביל את החוקרים הללו, שתוצאות מחקרם פורסמו בשבועות האחרונים, הוא ד”ר רן אבוחצירה, חוקר במרכז למחקרים קליניים בבית החולים סורוקה ובפקולטה למדעי הבריאות באונ’ בן גוריון, העובד כיום גם כמתמחה ברפואה פנימית בבית החולים בילינסון.

ד”ר אבוחצירה עסק בארבע השנים האחרונות הרבה בהשפעות הקנאביס הרפואי על מבוגרים, במסגרת הדוקטורט המחקרי (PHD) שעשה בנושא, בהנחיית פרופ’ ויקטור נובק, מנהל המרכז למחקרים קליניים בסורוקה. 

“הדוקטורט שלי עסק בהערכת יעילות הקנאביס בקרב קשישים, מספר ד”ר אבוחצירה, “כאשר במחקר האחרון התמקדנו ספציפית בהשפעות הקנאביס על לחץ הדם”.

רגע לפני שנצלול איתו למחקר הזה, אבוחצירה מרחיב מעט על מחקר קודם, גדול ומקיף, שגם אותו ביצע במסגרת הדוקטורט. “בתחילת 2018 פרסמנו מחקר שבוצע בשיתוף עם חברת ‘תיקון עולם’,” הוא מספר, “במחקר הזה השתתפו 2,700 קשישים שקיבלו קנאביס רפואי מתיקון עולם בשנים 2015 עד 2017 ועברו שאלונים לפני ואחרי הטיפול, בנוגע לתופעות לוואי, יעילות בשיכוך כאבים, שינוי בטיפול תרופתי ועוד דברים מהסוג הזה”. 

לדבריו, “הקשישים שהשתתפו במחקר סבלו ממגוון רחב של מחלות, כאשר אנחנו התמקדנו ביעילות הקנאביס בשיכוך כאב ובשיפור איכות החיים ובתופעות הלוואי של השימוש. התוצאות היו חיוביות מאוד, אולי קצת חיוביות מדי מתוקף זה שהמחקר בוצע בשיתוף החברה שמספקת את הקנאביס, אבל עדיין תוצאות בעלות משמעות שכן היה מדובר בסקר גדול מאוד. 

“ראינו יעילות גדולה של הקנאביס בשיכוך כאבים, שיפור דרמטי באיכות החיים וכן שינויים בטיפול התרופתי, בעיקר צריכת פחות אופיאטים (תרופות מרשם חזקות לשיכוך כאבים, למשל מורפיום) ופחות תרופות להורדת לחץ הדם. התוצאה הזו היתה אחד הדברים שהובילו אותנו למחקר החדש, שפורסם לאחרונה”.

מה בעצם בדקתם במחקר החדש?

“ההשערה שלנו היתה דווקא שקנאביס לא ישפיע על לחץ הדם, וניגשנו למחקר מהזווית של בטיחות הטיפול. כרופאים פנימיים אנחנו רואים הרבה מאוד חולים מבוגרים שמקבלים קנאביס והם מטופלים שיש להם הרבה מאוד מחלות רקע, בין היתר לחץ דם גבוה או מחלות לב. המטרה שלנו היתה לבדוק האם הטיפול בקנאביס הוא בטוח, כלומר האם הוא לא גורם לעלייה בלחץ הדם, או אולי דווקא לירידה חדה מדי, כדי שאנחנו כרופאים נוכל להרגיש בנוח כשאנחנו ממליצים למטופלים על קנאביס”.

למחקר גויסו 38 משתתפים והשלימו אותו 26 שביצעו את כל הבדיקות, כולם מגיל 60 פלוס. הגיל הממוצע היה 70, והיחס בין גברים לנשים כמעט חצי חצי. 

“לפני הטיפול בקנאביס עשינו לכל המשתתפים בדיקה שנקראת הולטר לחץ דם, שמודדת בעצם את לחץ הדם במשך 24 שעות ברצף בביתו של המטופל, כלומר בשגרה”, מסביר ד”ר אבוחצירה. “לאחר מכן, חזרנו איתם על הבדיקה שלושה חודשים אחרי שהתחילו את הטיפול בקנאביס, כשהם כבר היו יציבים איתו.

“מה שמצאנו הוא שיש ירידה בממוצע של 5 מיליגרם כספית בלחץ הדם אחרי שלושה חודשים של טיפול בקנאביס. זו ירידה משמעותית, אבל לא כטיפול בלחץ דם גבוה. למעשה, אנחנו לא אומרים שקנאביס צריך להישקל כתרופה להורדת לחץ דם, אלא שימו לב, קנאביס יכול להוריד את לחץ הדם של המטופלים שסובלים מלחץ דם גבוה כמחלת רקע. 

“לאור תוצאות המחקר, נראה שיש מקום לעשות הערכה מחודשת של הטיפול בלחץ הדם הגבוה לאחר שמתחילים את הטיפול בקנאביס, כי יכול להיות שתהיה ירידה משמעותית שתשנה את הרכב התרופות האחרות שמטפלותֵ בלחץ הדם.

“יתרה מכך, מי שסובל מלחץ דם גבוה באופן כרוני וכבר מטופל בתרופות להורדת לחץ הדם, יכול להיות שאחרי שיטופל גם בקנאביס יהיה מקום לשקול להוריד את אחת התרופות שמטפלות בלחץ הדם או את מינון התרופות. הרופא המטפל צריך לבדוק את הנושא, וכמובן שאפשר ובטיחותי להמליץ על טיפול בקנאביס אצל מי שסובלים מלחץ דם גבוה”.

המטופלים קיבלו קנאביס עשיר יותר ב-CBD או ב-THC?

“גם וגם. חלק קיבלו יותר THC וחלק יותר CBD, כאשר המינון הממוצע היה 21 מיליגרם גם של THC וגם של CBD ליום בקרב כלל המטופלים.

“אגב, אחוז תופעות הלוואי שראינו במחקר היה גבוה יחסית. 80 אחוזים מהמטופלים דיווחו על תופעת לוואי כלשהי, אבל רק שניים או שלושה מהם נזקקו לפנות למיון ואף אחד לא סבל ממשהו חמור. תופעות הלוואי היו כאלה שאנחנו מכירים מקנאביס, למשל סחרחורות, יובש בפה, קצת דפיקות לב, לא משהו מעבר לזה”.

בנוסף לאבוחצירה, מי שלקחו חלק במחקר ובמאמר המסכם הם מנחה הדוקטורט שלו, פרופ’ ויקטור נובק (מנהל המרכז למחקרים קליניים בבית החולים סורוקה), פרופ’ יוסף חביב (מנהל המחלקה הנפרולוגית ומרפאת יתר לחץ דם בבית החולים סורוקה), פרופ’ עדי לייבה (מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ויחידת הדיאליזה בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ופרופ’ לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון), פרופ’ מרב לייבה (מנהלת המחלקה ההמטולוגית בבית החולים אסותא באשדוד), וד”ר לריסה ריבו (מנהלת המכון האונקולוגי באסותא אשדוד).