שאיפת מתכות רעילות בעטי אידוי של קנאביס – מחקר

כאשר מבעירים קנאביס או כל צמח אחר כדי לעשן אותו, העשן שנפלט מהחומר הצמחי שנשרף מכיל בנוסף לחומרים הפעילים בצמח גם תוצרי בעירה מסוכנים כמו זפת ופחמן חד-חמצני. מהסיבה הזאת, צריכת קנאביס בעישון נחשבה תמיד לפחות בריאה מצריכת קנאביס באידוי (וופורייזר). הקביעה הזאת מבוססת על העובדה שבניגוד לעישון, האדים שנשאפים לריאות במהלך האידוי אינם מכילים את תוצרי הבעירה המסוכנים האלו, שכן באידוי אין בעירה אלא רק חימום.

ואכן, הטענה הזו, שלפיה צריכת קנאביס באידוי היא הבריאה והבטוחה ביותר, שימשה בשנים האחרונות היטב את יצרני הוופורייזרים למיניהם. אך מחקר חדש שמתפרסם כעת בכתב העת המדעי “Chemical Research in Toxicology” מראה כי לצריכת קנאביס באידוי עלולות להיות סכנות בריאותיות אחרות משלה.

על פי המחקר החדש, הבעיה היא כמובן אינה הקנאביס עצמו, אלא מכשירי האידוי שמשמשים לצריכתו. מכשירי אידוי כאלה מחממים את החומר הנצרך בהם לטמפרטורה גבוהה מספיק בשביל לאדות אותו, אך מבלי להבעיר אותו. הם עושים זאת באמצעות חימום סליל מתכת קטן (Coil), שמאדה את החומר שבא במגע איתו.

סליל המתכת מתחמם וחלקיקים ממנו נשאפים ונספגים בדם

על פי המחקר, הבעיה בתהליך האידוי נובעת מכך שהחימום החוזר ונשנה של סליל המתכת שבמכשיר לטמפרטורות גבוהות עשוי לגרום לחלקיקי מתכת להתפרק מהסליל, ולהישאף לריאות של הצרכן ביחד עם אדי הקנאביס. שאיפת חלקיקי המתכת הללו עלולה להיות מסוכנת מאוד, ולגרום לנזקים בריאותיים משמעותיים. 

המחקר הנוכחי נערך בהמשך למחקרים דומים שכבר נערכו על מכשירי אידוי של ניקוטין (סיגריה אלקטרונית) והגיעו למסקנות דומות. למעשה, סקירה מחקרית שפורסמה בנושא בשנה שעברה כללה לא פחות מ-24 מחקרים שמצאו נוכחות של מתכות רעילות גם במכשירי האידוי המשומשים, וגם בדם של הצרכנים שהשתמשו בהם – מה שמעיד על ספיגה של המתכות דרך הריאות אל מחזור הדם. המחקר הנוכחי הוא הראשון שמצביע על תופעה דומה גם במכשירי אידוי של קנאביס, אך מכיוון שרוב מכשירי האידוי פועלים בשיטה דומה, לא מדובר בממצא מפתיע במיוחד.

באופן כללי, ישנם שני סוגים עיקריים של מכשירי אידוי – אחד שמיועד לצריכת חומר צמחי, ואחד שמיועד לצריכת נוזל כמו שמן קנאביס (הכוונה לשמן או מיצוי קנאביס יעודי לאידוי, ולא לשמן קנאביס “רגיל” הנמכר לשימוש כטיפות תת-לשוניות) או נוזל ניקוטין. שניהם עובדים בשיטה דומה של סוללה שמתחברת לסליל מתכת קטן ומחממת אותו, והוא בתורו מחמם את החומר. במכשירי האידוי לנוזלים סליל המתכת מצופה בכותנה על מנת לספוג את הנוזל ולאדות אותו בצורה מיטבית, והם מתחלקים גם כן לשני סוגים, אחד מבוסס מיכל (Tank), ואחד מבוסס מחסניות (Pods).

כרום, נחושת, ניקל, עופרת, כספית ועוד…

במכשיר מבוסס מיכל הצרכן ממלא את נוזל האידוי בתוך מיכל רב-פעמי שמכיל בתוכו את סליל המתכת, וממלא אותו מחדש בכל פעם שהוא נגמר – מכשירים כאלו נפוצים בעיקר לאידוי ניקוטין. בעולם הקנאביס כיום נפוצים בעיקר מכשירים מבוססי מחסניות, בהם מכשיר האידוי עצמו הוא למעשה רק בטריה, והצרכן רוכש מחסניות חד-פעמיות שמכילות בתוכן גם את מיצוי הקנאביס וגם את סליל המתכת לשימוש חד-פעמי. כאשר המחסנית מתרוקנת, הצרכן זורק אותה ביחד עם סליל המתכת שבתוכה, וקונה מחסנית חדשה.

במחקר הנוכחי, החוקרים ניתחו את הרכיבים של 13 מחסניות אידוי מחברות שונות שנרכשו בשוק החוקי במדינת וושינגטון, ובדקו האם הן פולטות חלקיקי מתכת רעילים בחימום, והאם החלקיקים האלו מוצאים את דרכם גם לאדים הנשאפים על ידי הצרכן. הם מצאו כי במהלך תהליך האידוי, הסלילים שבמחסניות פולטים חלקיקים של מתכות מסוכנות כמו כרום, נחושת, ניקל, עופרת, כספית, מנגן, קדמיום וארסן, ושהחלקיקים האלו אכן מוצאים את דרכם גם לאדים הנשאפים מהמכשיר. ריכוזי המתכות שנמדדו במחקר הם אמנם נמוכים מאוד, אך הם עדיין חורגים מהרמה המקסימלית המותרת שנקבעה בתקנים רגולטוריים רבים, ובצריכה קבועה הדבר עשוי להוות סיכון בריאותי משמעותי.

על פניו, העובדה שסלילי המתכת במכשירים מבוססי המחסניות שנפוצים בתעשיית הקנאביס הם חד פעמיים ומוחלפים בכל פעם שהצרכן מחליף מחסנית היא יתרון, שכן לפי המחקר, ככל שמשתמשים בסליל מסוים לאורך יותר זמן, כך עולה הסיכון להתפרקות של חלקיקי מתכת ממנו אל תוך החומר הנצרך. עם זאת, ייתכן שהרצון להפוך את מחסניות האידוי החד-פעמיות הללו לכמה שיותר זולות לצרכן גורמת ליצרנים להתפשר על האיכות של הסלילים שהמחסניות האלו מכילות, מה שעשוי לגרום להם להתפרק מהר יותר ולהפריש יותר חלקיקי מתכת בחימום.

חשוב לציין כי גם קנאביס עצמו, כמו כל תוצר חקלאי, עשוי להכיל מתכות רעילות שמקורן בקרקע הגידול שלו – אך הקנאביס בשוק החוקי, בין אם שוק הפנאי או הרפואי, עובר בדיקות קפדניות כדי לוודא שהוא אינו מכיל מתכות רעילות. על מנת לוודא שמקור המתכות הוא במכשיר האידוי עצמו ולא בקנאביס שנצרך באמצעותו, החוקרים ערכו ניסוי נוסף שבו חיממו את הקנאביס לבדו בשיטות חימום אחרות, ובדקו האם גם שם האדים יכילו חלקיקי מתכות. התוצאות של ניסוי זה הראו כי מקורם של חלקיקי המתכת אינו בקנאביס בו נעשה שימוש בניסוי, אלא במכשירי האידוי עצמם.