עישון קנאביס לפני גיוס לצבא לא פוגע בתפקוד כחייל – מחקר

חיילים בצבא ארה"ב שעישנו קנאביס בטרם הגיוס הראו נתוני שירות טובים לא פחות ממי שלא עישנו קנאביס בעבר. יתרה מזאת, הם הודחו במספרים נמוכים מהממוצע בשל התנהות לא הולמת ופחות מהם עזבו את הצבא מסיבות בריאותיות או בשל ביצועים לא טובים - כך במחקר חדש של מכון RAND

אחת השאלות המורכבות בנוגע לשימוש בקנאביס, שבמדינות רבות – כמו ישראל למשל – משפיעה גם על השאלה מאיזה גיל להתיר את השימוש בו אם וכאשר תהיה לגליזציה, היא השאלה כיצד הוא משפיע על חיילים בצבא.

כעת, מחקר מקיף שנערך על ידי המרכז למחקרים ולאנליזה של צבא ארה”ב (RAND), שהוא מרכז המחקרים הצבאיים היחיד במדינה הנהנה ממימון פדרלי, מספק תשובה מסוימת לשאלה.

על פי המחקר, מתגייסים חדשים המגיעים לצבא ארה”ב עם היסטוריה של שימוש בקנאביס, מתפקדים לא פחות טוב מחיילים אחרים. עוד נמצא כי יותר ממחצית מכל המתגייסים החדשים מגיעים ממדינות בארה”ב שבהן קנאביס הוא כבר חוקי, לפחות לשימוש רפואי.

המחקר החדש היה הראשון שהשתמש בג’יגה-בייט של נתונים שהצבא אוסף על בקשות ויתור בנוגע למה שמוגדר כ”עבירות פסילה” המונעות את הגיוס. שימוש בקנאביס מוגדר כ”עבירה” כזו, כמו גם היסטוריה של מחלות נפש, חרדה, דיכאון או הפרעות קשב וריכוז (ADHD).

כאשר מועמד לגיוס הוא בעל אחד מהסעיפים הללו, עליו לבקש מהצבא ויתור, כלומר התעלמות מהסעיף הרלוונטי כדי לאפשר לו להוכיח את עצמו כראוי ללבוש מדים. לכן, המחקר מספק מבט חסר תקדים בנוגע לביצועים של מתגייסים שקיבלו את הוויתור המדובר. 

מחקר קנאביס צבא ארה"ב RAND
מתוך המחקר

כחלק מהמחקר, החוקרים בדקו את נתוניהם של כל מי שהתגייס לצבא הסדיר בין השנים 2001 עד 2012 ועקבו אחרי הנתונים עד שנת 2018. הם ראו מי מהמתגייסים הללו היה זקוק לויתור על עבירת פסילה כלשהי וחיפשו התייחסויות ספציפיות לקנאביס ולבעיות בריאותיות והתנהגותיות. לאחר מכן, שלפו החוקרים את רישומי כוח האדם של הצבא, כדי לבדוק כיצד המתגייסים הללו הצליחו במהלך שירותם.

החוקרים, כאמור, ביקשו לדעת, כיצד מתפקדים אותם מתגייסים, לאחר שהם עולים על מדים. הם הסתכלו על אלפי חיילים שהתגייסו למרות שימוש בעבר בקנאביס (או סימני פסילה אחרים ברשומות שלהם, כמו דיכאון או הפרעות חרדה) ולא מצאו שום הוכחה לכך שהמתגייסים הללו היו מסוכנים יותר או מתפקדים גרוע מיותר מכל האחרים. 

הם גילו שכ-15 אחוז מהמתגייסים נזקקו לוויתור כלשהו כדי להתגייס, לרוב מסיבות בריאותיות. בנוסף, לפחות לאחוז אחד מהמתגייסים נרשמה היסטוריה של שימוש או החזקה בקנאביס, של דיכאון או חרדה או של הפרעות קשב וריכוז.  

כקבוצה, המתגייסים הללו לא תפקדו פחות טוב מכל המתגייסים האחרים, ולפי מדד מרכזי אחד – גיוס מחדש אחרי תקופה מסוימת – הם הגיעו לאותם נתונים כמעט.

איזה קנאביס אתה?

עם זאת, כאשר מתגייסים שוויתרו אכן נקלעו לצרות, זה קרה לעתים קרובות בגלל אותו נושא שעליו קיבלו את הוויתור מלכתחילה. מגויסים שהגיעו עם עבר של החזקת קנאביס הודחו מהצבא באחוזים גבוהים יותר בגלל עבירות סמים, ואילו מגויסים עם היסטוריה של דיכאון הודחו באחוזים גבוהים יותר בגלל סיבות פסיכיאטריות.

אבל אותם מתגייסים נטו לתפקד טוב מהממוצע בתחומים אחרים. מגויסים עם היסטוריה של קנאביס השלימו את הקדנציה הצבאית הראשונה שלהם ועלו לדרגת סמל בדיוק כמו מתגייסים אחרים, ופחות מהם עזבו את הצבא מסיבות בריאותיות או בשל ביצועים לא טובים.

מחקר קנאביס צבא ארה"ב RAND
מתוך המחקר

חשוב להבהיר: חוקי הצבא האמריקני לא השתנו – שימוש בקנאביס הוא עדיין עבירה היכולה להביא לפסילתו של כל מועמד שמקווה ללבוש את מדי הצבא. עם זאת, מי שמתחייב כי הפסיק להשתמש בקנאביס וכמובן כי לא יעשה זאת בזמן שירותו הצבאי, יכול לבקש מהצבא לוותר לו על שימוש העבר, בדיוק כמו מתגייסים הסובלים למשל מסוכרת או מנדודי שינה כרוניים, אך מטופלים. 

“כשאנשים שומעים את המילה ‘ויתור’, הם חושבים לפעמים שהצבא מגייס אנשים שלא באמת צריכים להיות בו”, אמר מייקל הנסן, המשנה למנהל מרכז המחקרים, “אולם המסר החזק ביותר של הדו”ח שלנו הוא שלשימוש של הצבא בוויתור אין שום קשר לשינוי תקני האיכות של המתגייסים”.

כדי לקבל את הוויתור, המתגייסים צריכים לשכנע את הצבא שהם “הימור טוב” ויכולים להצליח, למרות שימוש העבר בקנאביס. משמעות הדבר היא בדיקה מחמירה יותר המתבצעת במקרה שלהם, כאשר מדובר בתהליך שלעיתים קרובות לוקח כמה חודשים טובים.

ללא ויתור, אנשים שצרכו בעברם קנאביס, כמו גם כאלה הסובלים למשל מדיכאון או מחרדה קלה, ומדובר בכמה מיליוני אמריקנים בין הגילאים 18 עד 25 – לא יכלו להצטרף לצבא. אולם בצבא הבינו כי אף אחד לא יכול להתייחס למתבגר הסובל מהפרעת קשב וריכוז, המשפיעה על כמעט 10 אחוז מהילדים בארה”ב, כאל מישהו שמועמדותו לשרת בצבא נפסלת מראש. 

מקרה דומה מתרחש גם עם מי שהודו כי השתמשו בקנאביס לפחות פעם אחת בחייהם, נכשלו בבדיקת קנאביס או נרשמה להם הרשעה בודדת בהחזקתו. פסילה מראש של מועמדים כאלה תחסום לא פחות משליש מהצעירים האמריקנים בני ה-18, שמודים שהשתמשו בקנאביס לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.

“המחקר הזה בהחלט פותח את הראש ומציע חשיבה נוספת על הגישה של הצבא לאנשים עם רקע של שימוש בקנאביס”, אמרה בת’ אש, כלכלנית בכירה במרכז המחקרים, שמתמחה בגיוס לצבא ארה”ב והובילה את הפרויקט. לדבריה, “זה משמח שאנחנו יכולים להתחיל להביא מעט ניתוח על נושא שדורש הרבה יותר חקירה”.

עוד נתון מעניין הוא שמתגייסים שהיו מבוגרים יותר, השיגו ציונים גבוהים יותר במבחני התאמה, והיו בעלי תעודת בגרות לפחות, הצליחו טוב יותר כמעט בכל תוצאה שנמדדה. מגויסים מבוגרים עם היסטוריה של שימוש בקנאביס, למשל, הודחו במספרים נמוכים מהממוצע בשל התנהגות בלתי הולמת.

“הצבא עשה שימוש טוב בוויתורים, כדי להביא מגויסים מוכשרים שאחרת לא יכלו להצטרף לשורותיו”, סיכמו החוקרים. “גם אם חלקם של המתגייסים הזקוקים לוויתור היה גדל פי 100, הצבא יכול להיות מכוון יותר להשתמש בוויתור כדי להביא את המתגייסים עם הסיכויים הגבוהים ביותר להצליח – אלה שהם מבוגרים יותר, משכילים יותר ועם ציוני כישורים גבוהים יותר. 

“ככל שהסטנדרטים החברתיים משתנים – למשל סביב שימוש בקנאביס או עבור מי שמקבל טיפול נפשי – הצבא צריך לעשות יותר כדי להוכיח שמתגייסים שמקבלים ויתור אינם בהכרח מגויסים גרועים יותר”.

בישראל, אגב, צה”ל  מתייחס בחומרה רבה לצריכת קנאביס במהלך השירות הצבאי. בסוף חודש יולי האחרון, כ-4 חודשים לאחר שהרמטכ”ל אביב כוכבי אישר את התכנית הצה”לית לקיצוץ מענקי שחרור לחיילים שיתפסו עם קנאביס, יצא צה”ל בקמפיין רשמי תחת הכותרת “סמים קלים? מחירים כבדים!”.

בעזרת הקמפיין מזהיר צה”ל את החיילים שאם יתפסו מעשנים קנאביס, הם עלולים לאבד את מענקי השחרור ואת הפיקדונות שלהם. 

נראה שבכירי הצבא מבינים שהפגיעה הכואבת ביותר לחיילים היא בכיס, בוודאי כאשר מדובר בכספים שאיתם הם אמורים להתחיל את חייהם האזרחיים לאחר השחרור. מי שייפגע מכך יותר מכולם הם דווקא החיילים שמגיעים ממשפחות קשות יום, שהם אלה שזקוקים לכסף הזה במיוחד.

“אם עשיתי פשע, שיכניסו אותי לכלא אם הם רוצים, בדיוק כמו שחבר שלי מכפר שמריהו ישב איתי באותו כלא”, אמר למגזין קנאביס ד’, לוחם בחטיבת צנחנים, “אבל אם לוקחים את מענק השחרור זה פוגע מאוד בחיי האזרחות ולאותו חבר זה בכלל לא מפריע. לדעתי זאת אפליה, וגם אם מישהו עשה טעות זה לא הוגן להרוס לו את העתיד”.  

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר