“עם ישראל היי”: תערוכה חדשה בניו יורק עוסקת בקנאביס ויהדות

באנג בצורת חנוכייה וצלחת סדר עם איורים של צמח הקנאביס כבר ראיתם? אם לא, אולי כדאי שתבררו כמה עולה טיסה לניו יורק בחצי השנה הקרובה, שכן החל מה-5 במאי ועד תחילת דצמבר 2022 תוצג במכון “YIVO” למחקר יהודי שליד היוניון סקוור תערוכה חדשה, שבוחנת את הקשר ההיסטורי בין העם הנבחר לקנאביס.

את התערוכה, שזכתה לשם “עם ישראל היי – סיפורם של היהודים והקנאביס”, אוצר ומפיק איש האמנות והמומחה לתרבות יהודית אדי פורטנוי, שסקרנותו לנושא התעוררה כשראה במקרה בחנות לחפצי יודאיקה את הבאנג בצורת החנוכייה.

“חשבתי לעצמי שכמו שבתרבויות עתיקות אחרות, למשל התרבות המצרית או הסינית, יש אזכורים לקנאביס, כך גם ביהדות יש ככל הנראה עוד הרבה אזכורים או חפצים כאלה”, אמר פורטנוי בראיון ל”ניו יורק פוסט”. 

“התחלתי לעשות מחקר ולא רק שמצאתי הרבה יותר חפצים, אלא שגיליתי גם את כל ההיסטוריה של היהודים והקנאביס, שלא היתה ידועה לי וכנראה גם להרבה אנשים אחרים”.

ההיסטוריה הזו, כפי שקוראי מגזין קנאביס יודעים לספר, כוללת גם מה שיש המעריכים שהוא אזכור תנ”כי בספר שמות, למזבח לשריפת קטורת עם עשבים ריחניים ובהם “קנה בושם”, שנחשב ככל הנראה לקנאביס.

בנוסף, התערוכה תציג גם תעודה מהמאה ה-12 להזמנת סיר כסף, שנמצאה בבית כנסת בקהיר במאה ה-19. על פי התעודה, מציג יצרן הסיר מבקש טקסטיל וחשיש תמורת התוצרת.

מסמך מעניין נוסף שיוצג בתערוכה הוא שיר מהמאה ה-15, שבו מוזכרות מעלותיו של החשיש והוא מסתיים בשורה “הם אוכלים כל מה שנראה לעין”, בהקשר לצרכני החשיש. “מדובר ככל הנראה בהתייחסות הראשונה בהיסטוריה למנצ’יז, כבר במאה ה-15”, צוחק פורטנוי. 

התערוכה מתייחסת גם לתקופה האחרונה וסוקרת את פעילותן של דמויות יהודיות בולטות בתחום הקנאביס, למשל פרופסור רפאל משולם או פעיל הלגליזציה הידוע ג’ק הרר, שזכה לכינוי “קיסר ההמפ”.

לדברי פורטנוי, “ליהודים ולקנאביס יש היסטוריה עשירה ויחסים ארוכים. התייחסויות לצמח מופיעות בתנ”ך, בתלמוד ובטקסטים יהודיים רבים אחרים והקנאביס שימש את היהודים בטקסים דתיים ולמטרות רפואיות החל מימי קדם ועד היום”.

בערב הפתיחה יתקיים פאנל בהשתתפות דוברים מגוונים, בהם אד רוזנטל, מומחה מוביל לגננות קנאביס; מדיסון מרגולין, עיתונאית שמסקרת פסיכדליה, קנאביס, רוחניות וחיים יהודיים שכתבה גם כאן במגזין קנאביס; אדריאנה קרצר, שותפה מייסדת ברזילאית-אמריקאית במשרד עורכי הדין הפסיכדליים והקנאביס Plant Medicine Law Group; וד”ר יוסף גלסמן, סגן (מיל’) ורופא קרבי לשעבר בצה”ל שהוא כיום רב.

לדברי גלסמן, אותו “קנה בושם” המוזכר בתנ”ך גם בספרים שיר השירים, ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל, הוא אכן התייחסות לקנאביס. 

מנגד, פרופסור זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן, שהתמחויותיו המחקריות הן תולדות הטבע בימי קדם וזיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל לפי תיאורים במקורות יהודיים קלאסיים, טוען כי מדובר דווקא בפרג. לדבריו, “קנה הבושם” היה אחד ממרכיבי שמן המשחה שבו נמשחו כלי הקודש והכהנים ואין לו כל קשר למרכיבי הקטורת שהיתה נשרפת בבית המקדש.

“הרכיב הזה לא יכול להיות קנאביס”, מסביר פרופ’ עמר, “שכן הצמח ומוצריו אינם מוגדרים כבשמים ואינם מוזכרים כמשמשים בריח וקטורת באף אחת מתרבויות העולם העתיק, ואינם מופיעים בהקשר זה באף אחת ממסורות הזיהוי העתיקות או המחקרים המוסמכים”.

עם זאת, גלסמן טוען עוד כי אפילו הרמב”ם, שהיה בהשכלתו גם רופא, רשם שמן קנאביס לבעיות אוזניים ולבעיות נשימה כגון הצטננות ואף כתב על הדרך הנכונה לצרוך את השמן בספרו “משנה תורה”. 

הוויכוח הזה מעודד כמובן את המארגנים להזמין את הציבור לתערוכה. “מהמקורות בימי קדם ועד היום, סיפורם של היהודים והקנאביס ממשיך להתפתח”, אומר פורטנוי, “ובתערוכה אנו בוחנים כמה משורשי הסיפור המשותף של היהדות והקנאביס, לצד תרומתם של יהודים למחוזות הרבים של העשב הרב-תכליתי הזה”.

כזכור, לאחרונה נמצא במחקר מקיף כי בני ישראל ככל הנראה עישנו חשיש במקדש. במחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ת”א, נמצא כי כל שלושת הרכיבים העיקריים בקנאביס – THC, CBD, CBN – אותרו בשרידים שנמצאו במבנה באזור תל-ערד ששימש כמקדש לבני ישראל בכנען בתקופת בית ראשון.

עוד כותרות מעניינות על קנאביס ויהדות אפשר למצוא כאן.

ראו גם:
האם היהודים “אשמים” בלגליזציה?
כך ניהלו היהודים את שוק החשיש של מרוקו