בני ישראל עישנו חשיש במקדש, קובע מחקר ישראלי חדש

כל שלושת הרכיבים העיקריים בקנאביס - THC, CBD, CBN - אותרו בשרידים שנמצאו במבנה באזור תל-ערד ששימש כמקדש לבני ישראל בכנען בתקופת בית ראשון, כך לפי מחקר חדש מאונ' ת"א.

בני ישראל בתקופת התנ”ך שרפו קנאביס במסגרת טקסים דתיים – כך על פי ממצאי מחקר ארכיאולוגי חדש שמצא שרידי קנאביס במקדש בן 2,700 שנים באזור תל ערד שבנגב. השרידים הכילו את כל שלושת הקנבינואידים העיקריים: THC, CBD, CBN.

החוקרים מעריכים כי בני ישראל שרפו את הקנאביס במטרה להגיע לתחושת ‘היי’ הנגרמת משימוש בקנאביס כשעל פי הממצאים מדובר כנראה בעדות הראשונה אי פעם לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים ע”י יהודים בתקופת בית ראשון.

שרידי המקדש העתיק נמצאו באזור הנגב עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת אך הטכנולוגיה של אותם ימים לא אפשרה להגיע למסקנות חד משמעיות. עתה, בעזרת טכנולוגיית כרומטוגרפיית גז, הצליחו החוקרים לאתר את רכיבי הקנאביס בשרידים.

במחקר, שפורסם בכתב העת הארכיאולוגי של אוניברסיטת ת”א, מדווחים החוקרים הארכיאולוגים ערן אריה מאונ’ ת”א ודבורי נמדר ממכון וולקני, כי אכן השרידים שנמצאו על אחד משני מזבחים עשויי גיר שאותרו במקום הכילו שאריות של רכיבי קנאביס.

שרידי קנאביס במקד תל ערד ישראל
שאריות שרידי הקנאביס על אחד משני המזבחים במקדש העתיק בתל ערד (תמונה באדיבות מוזיאון ישראל ורשות העתיקות)

מה שלא פחות מעניין זה שבני ישראל ידעו היטב כיצד ‘להפעיל’ את הקנאביס, כלומר כיצד לבצע תהליך דה-קרבוקסילציה במהלכו ‘מופעלים’ רכיבי הקנאביס כאשר מגיעים לחום מינימלי של כ-150 מעלות צלזיוס ושמתחתיו השפעתם אינה מורגשת.

“כדי לייצר ‘היי’ עליך להגיע לטמפרטורה הנכונה,” מסבירה נמדר בראיון ל’הארץ’. “נראה שהם ידעו זאת היטב ושמטרת העישון היתה להתמסטל ולא בשביל ריח בלבד. אם הם היו רוצים לייצר ריח נעים בלבד הם היו שורפים מרווה למשל, הנפוצה באזור”.

 החוקרים טוענים עוד כי העובדה שבמקדש בתל ערד נמצאו שרידי קנאביס מעידה כי גם בטקסים שנערכו בירושלים וסביבתה נעשה שימוש דומה בצמח למטרות טקסיות, זאת מכיוון שתל ערד היה חלק משרשרת ישובים ששימשו כגבול הגנה של אזור יהודה.

שרידי קנאביס במקד תל ערד ישראל
שני המזבחים שאותרו במקדש, על ראש אחד מהם נמצאו שרידי הקנאביס (תמונה באדיבות מוזיאון ישראל ורשות העתיקות)

כ-50 מקדשים דומים לזה שנמצא בתל ערד נתגלו גם באזור יהודה, צפון ממלכת ישראל, מואב (ירדן של היום) ואזורים נוספים בסביבה. “אם ניתן למצוא שרידים דומים בחלק מהמקדשים, זה אולי אומר שהשימוש בקנאביס היה נפוץ מאוד באזור,” מסביר אריה.

ממצא זה אינו מפתיע מאוד שכן לאורך השנים האחרונות מצאו חוקרים שוב ושוב בכל העולם סימנים לייצור ולשימוש בקנאביס בשרידים עתיקים, כולל בתקופת האבן והאדם הקדמון ולאורך ההיסטוריה. הצמח עצמו מוערך כבן לפחות 20 מיליון שנים.

איזה קנאביס אתה?

יש לציין שתאוריות על שימוש בקנאביס בימי התנ”ך היו נפוצות עוד קודם לממצאים הנ”ל, למשל מהציטוט מתוך ‘שולחן ערוך’: “…וגם הפתילה יהדר שתהא מצמר גפן, או פשתן או קנבוס…”, כמו גם 5 אזכורים למונח ‘קנה בושם’, המיוחס לעתים לקנאביס.

ריאיון עם ד”ר ערן אריה ברדיו 103FM בעקבות החשיפה:

ראו עוד:
האם הרמב”ם היה תומך בלגליזציה?
מקור המילה ‘סמים’ בימי התנ”ך

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר