ללא קנאביס: 5 דרכים להמרצת המערכת האנדוקנבינואידית

5 שיטות המאפשרות לאזן את רמות האנדו-קנבינואידים בגוף האדם, גם אם אין בנמצא אפילו פרח אחד לרפואה.

רבות דובר על הקנבינואידים בקנאביס: אותן מולקולות אורגניות הנמצאות בצמח ואחראיות על קשת ההשפעות הרחבה שהוא מקנה לצרכניו. הקנבינואידים הם למעשה תרכובות כימיות שכאשר נצרכות על ידי האדם, הן נקשרות ומפעילות קולטני קנבינואידים הנמצאים בחלק ניכר מהמערכות החשובות של הגוף כולל במוח.

אולם במקביל לקנבינואידים בקנאביס, גם גוף האדם מייצר מן קנבינואידים משל עצמו, המכונים אנדו-קנבינואידים ומהווים חלק במערכת האנדוקנבינואידית (ECS).

המערכת האנדוקנבינואידית, כפי שמתאר פרופ’ רפאל משולם בראיון, איננה ייחודית רק לבני האדם וניתן למצוא אותה בגופם של כל היונקים, כמו גם בעלי חיים אחרים – מה שעשוי להצביע על חיוניותה להתפתחות הטבעית של אורגניזמים בטבע ואפילו לתהליך האבולוציה כולו.

מלבד ויסות פונקציות יומיומיות חיוניות, המערכת האנדוקנבינואידית שומרת על מה שמכונה ‘הומאוסטזיס’ (מצב יציב. מיוונית: Homeostasis) – היכולת של יצור ביולוגי לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. מדובר בתהליך טבעי חשוב מאין כמוהו שיש האומרים כי הוא האחראי לכך שאצל חולי סרטן למשל התאים הסרטניים הורגים את עצמם כאשר נתקלים ברמות גבוהות של אנדוקנבינואידים.

אז כיצד שומרים על רמות אופטימליות של אנדוקנבינואידים בגוף? ובכן, צריכת קנאביס היא בהחלט אופציה קלה ונוחה, אולם לדאבוננו גם בימים אלו עדיין אין לכל אדם נגישות לצמח. לפיכך קבלו 5 שיטות להמרצת המערכת האנדוקנבינואידית בגוף – גם בלי קנאביס.

1. פחות אלכוהול

מרטין לי, מנהל “פרויקט CBD” ומחבר הספר “אותות עשן: היסטוריה חברתית של מריחואנה – רפואה, בילוי וספרות”, מסביר את בעיית השתייה המופרזת: “אלכוהול הוא רעל הגורם לתגובת לחץ חריפה במקרים של צריכה מזדמנת, דבר אשר בתורו מעורר עלייה זמנית של פעילות אנדוקנבינואידית כתגובת מגן מפני מתח”.

לי מוסיף כי בעוד שתייה מזדמנת ככל הנראה לא תפגע במערכת האנדוקנבינואידית, “לאלכוהוליזם כרוני יש השפעה הפוכה וכתוצאה מכך היחלשות של המערכת האנדוקנבינואידית עקב מתח רב מדי. רמה נמוכה של אנדוקנבינואידים הופכת את האדם לפגיע יותר למחלות.”

איזה קנאביס אתה?

2. טיפולים ותרפיה

מחקר שנערך על ידי המכון לטכנולוגיה של אוניברסיטת אוקלנד, הראה כי הרמות של ‘אננדמיד’ (מרכיב במערכת האנדוקנבינואידית האחראי על תחושות אושר ושמחה) הוכפלו לאחר שקיבלו טיפולים אוסטאופתיים. טיפול זה יכול להתרחש באופנים שונים, כולל כירופרקטיקה, פיזיותרפיה ועיסוי. אפילו לאקופונקטורה (דיקור סיני) יש השפעה חיובית על המערכת האנדוקנבינואידית על פי מחקר זה (נכון?), ולכן מעולם לא היה תירוץ טוב יותר ללכת ליום ספא.

3. לאכול עלים ירוקים

אם עישון עלים (או פרחים) ירוקים זו לא אופציה, הרי שאכילת עלים ירוקים בהחלט תתרום. לצד אורגנו ופלפל שחור, גם עלים ירוקים הם עשירים ברכיב בטא-קריופילן (ß-Caryophyllene), טרפן המפעיל את קולטן הקנבינואידים CB2, לו מייחסים פוטנציאל גבוה במאבק בדלקות והפרעות במערכת החיסונית.

4. לאכול (עוד) אומגה 3

חומצות שומן אומגה 3 חיוניות לתפקוד תקין של המערכת האנדוקנבינואידית. ישנם מדענים הטוענים כי בלעדיהם קולטני CB1 עשויים שלא להיווצר בצורה נכונה, מה שעלול להוביל ל”התנהגות רגשית לקויה”. בעוד ששמני דגים נחשבים לאחד המקורות הטובים ביותר לאומגה 3, ה’המפ’ (הקנאביס התעשייתי שאינו פסיכואקטיבי) נחשב לחלופה מצוינת. בין אם בצורת זרע, שמן או חלבון.

5. לעשות כושר

חוקרים גרמניים הראו כי תחושת האופוריה של הרץ לא נגרמת רק על ידי שחרור אנדורפינים במוח, אלא כתוצאה מגידול בייצור אנדוקנבינואידים. כמובן שהריצה היא לא הפעילות היחידה שמייצרת את האפקט הזה ולמעשה כל פעילות גופניתי יכולה להוביל לעלייה ברמת האנדוקנבינואידים בגוף. אז תאבקו את שטיח היוגה שלכם, קפצו על טרמפולינה או צאו לרקוד, העיקר שתשמרו על מערכת אנדוקנבינואידית בריאה.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר