הגברים "עפו", הנשים נשארו רגועות: איך קנאביס משפיע שונה על שני המינים

מי מרגיש את הג'וינט חזק יותר, גברים או נשים? עד היום התשובה הייתה תלויה במחקר שבחרתם. חלק מהניסויים מצאו שנשים מגיבות חזק יותר ל-THC, אחרים לא מצאו הבדל, ומחקרים בחולדות הוסיפו טוויסט: הנקבות אמנם מגיבות חזק יותר בהתחלה, אבל גם מתרגלות לחומר מהר יותר. ניסוי חדש של אוניברסיטת UCLA, שפורסם בסוף אוקטובר 2026 בכתב העת Neuropsychopharmacology, בדק לראשונה את המין ואת הרגלי העישון יחד, והתוצאה מפתיעה.

גברים שמעשנים רק מדי פעם קיבלו בדיוק את אותו ג'וינט כמו נשים עם הרגלים דומים, הגיעו לרמת THC דומה בדם, ו"עפו" הרבה יותר חזק: יותר היי, יותר חרדה ודופק מהיר. הנשים לא יצאו מהחדר פיכחות. גם הן הרגישו היי, ולא מעט, אבל כמעט בלי הצד הלא נעים. ואצל מי שמעשן כמעט כל יום, גברים ונשים הגיבו בערך אותו דבר.

שלושה ג'וינטים, ואף אחד לא ידע מה הוא מעשן

44 מבוגרים בריאים, 22 גברים ו-22 נשים, הגיעו שלוש פעמים למעבדה של המרכז לקנאביס ב-UCLA. בכל פעם עישנו ג'וינט אחר: בלי THC בכלל, עם 4% (כ-20 מ"ג THC) או עם 10% (כ-60 מ"ג). לא המשתתפים ולא הצוות ידעו מה יש בג'וינט, וכולם שאפו באותו קצב, לפי שעון. בכל מין, 12 עישנו יותר מארבעה ימים בשבוע ו-10 עישנו עד ארבעה.

לנשים אפילו נתנו "יתרון": אף אחת לא לקחה גלולות, וכולן נבדקו באותו שלב במחזור, כשהאסטרוגן גבוה. לפי ההשערה, שנשענת בעיקר על מחקרים בחיות, זה בדיוק החלון שבו הן אמורות להיות הכי רגישות. "כשתכננו ניסוי שבודק מין ותדירות שימוש באותו זמן, ושולט בהורמונים, התמונה השתנתה", אמרה החוקרת הראשית, ד"ר זיוה קופר.

86 מול 54

המשתתפים דירגו כמה הם מרגישים "היי", מ-0 עד 100. אחרי הג'וינט של 4%, הגברים שמעשנים מדי פעם הגיעו בממוצע ל-86, והנשים עם אותו הרגל ל-54. אצל המעשנים הקבועים התוצאות היו קרובות: 57 לגברים ו-63 לנשים.

אבל הפער הגדול באמת היה בצד הרע. בשאלה "הרגשתי השפעה רעה" דירגו הגברים המזדמנים 42, והנשים המזדמנות 7. בחרדה ובמצוקה זה היה 23 מול 2. הדופק של הגברים המזדמנים עלה בכ-37 פעימות לדקה, והם היו הקבוצה היחידה שבה הקפיצה בדופק הייתה ברורה. בג'וינט של 10% זה נראה כמעט אותו דבר.

זה לא ה-THC בדם

ההסבר הראשון שקופץ לראש הוא שהגברים פשוט ספגו יותר. אבל בין גברים לנשים שמעשנים רק מדי פעם לא נמצא הבדל משמעותי ברמת ה-THC בדם. ומי שהגיע לרמה הגבוהה ביותר היו דווקא הגברים הקבועים: כ-115 ננוגרם THC בכל מיליליטר דם, כמעט פי שניים מה-58 של הגברים המזדמנים. יותר חומר בדם, והרבה פחות "עף".

זו סבילות, והחוקרים חושדים שאצל נשים היא מגיעה מהר יותר, עם פחות שימוש. אם זה נכון, אישה שמעשנת "רק מדי פעם" כבר קרובה בגוף שלה למעשנת קבועה. זה מתיישב עם מה שנמצא בחולדות: ב-2014 סיפרנו על מחקר של רבקה קראפט מאוניברסיטת וושינגטון סטייט, שבו נקבות שקיבלו THC בזריקות הגיבו חזק יותר להשפעה משככת הכאב שלו, אבל גם התרגלו אליו מהר יותר מהזכרים. החוקרים מ-UCLA מצטטים את המחקר הזה.

המעשנים הקבועים, משני המינים, גם רצו עוד. בסוף כל מפגש אפשר היה לקנות עד שלוש שאיפות נוספות, ואחרי הג'וינט של 10% עשו את זה 54% מהם, לעומת 21% כשהג'וינט היה ריק מ-THC.

במקביל, במחקר ישראלי חדש שבדק 135 אלף מטופלי קנאביס רפואי, נשים דיווחו פי 1.51 יותר על תופעות לוואי, אף שקיבלו פחות גרמים ו-THC נמוך יותר. סתירה? לא בהכרח. שם מדובר במטופלים שמדווחים לאורך שנים על תופעות לוואי, וכאן באנשים בריאים, ג'וינט אחד ואחר צהריים אחד במעבדה. שני הדברים יכולים להיות נכונים יחד.

רגע לפני שמסיקים

44 איש זה מעט, והפער הבולט נשען על עשרה גברים בלבד. החוקרים עצמם מגדירים חלק מהממצאים כראשוניים, כאלה שעלו בבדיקות המשך ויכולים להיות מקריים. גם הריכוזים, 4% ו-10%, נמוכים בהרבה ממה שנמכר היום, לרוב מעל 20%.

ויש גם ניסוי שמושך לכיוון השני. בניסוי מטורונטו, שפורסם באוגוסט 2026 ב-Psychopharmacology, 35 מעשנים קיבלו ג'וינטים של עד 22% THC, וכמעט לא נמצא הבדל בין גברים לנשים במה שהרגישו. אבל שם לא הפרידו בין מזדמנים לקבועים ולא התחשבו במחזור, כך שהשאלה נשארת פתוחה.