מתאמפטמין בטיפות גת, נייס גאי בעטי קנאביס: המחיר של קנייה בשוק לא חוקי

בקבוקון שנמכר כמוצר טבעי עלול להכיל סם שהקונה כלל לא התכוון לצרוך. משרד הבריאות ומשטרת ישראל הזהירו היום כי בבדיקות מעבדה של מוצרים ששווקו כ״טיפות גת״ נמצא מתאמפטמין, סם סינתטי בעל פוטנציאל התמכרות גבוה, שצריכתו עלולה לסכן חיים.

לפי ההודעה, המשטרה והאגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות זיהו שיווק והפצה של מתאמפטמין במסווה של ״טיפות גת״ טבעיות, באופן שעלול לחשוף צרכנים לסם בלי ידיעתם. הרשויות הבהירו כי מיצויים ותכשירים מצמח הגת, לרבות טיפות, משקאות וכמוסות, אסורים בישראל, וקראו לציבור להימנע מרכישתם ומצריכתם ולדווח על חשד לשיווקם או להפצתם.

בשוק הקנאביס הישראלי כבר תועדו מקרים דומים: מוצר שנמכר עם הבטחה לחומר מוכר, ובתוכו חומר אחר לגמרי.

על האריזה נכתב THC, בבדיקה נמצא סם סינתטי

ב־2024 דיווחנו על שני צעירים שאושפזו ברמב״ם לאחר שימוש בעטי אידוי. על אחד העטים נכתב שהוא מכיל 78% THC, החומר הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס. בבדיקה נמצאו בנוזל שני קנבינואידים סינתטיים, ולא קנאביס. אחד הצעירים הורדם והונשם במשך שבוע.

החומרים האלה, המוכרים לציבור בשם ״נייס גאי״, אינם קנאביס. מי שקנה את העט כמוצר קנאביס לא יכול היה להסתמך על האריזה כדי לדעת מה הוא עומד לשאוף.

זו לא הייתה האזהרה הראשונה. כבר ב־2023 אישר משרד הבריאות שבעטי אידוי שנמכרו בטלגרם נמצאו קנבינואידים סינתטיים.

לצרכן צריכה להיות אפשרות לבחור מקור מפוקח

האזהרות חשובות, אבל הן משאירות צרכני קנאביס ללא רישיון רפואי עם אותה בעיה: אין להם מקום חוקי לקנות בו מוצר מפוקח. הם נדרשים לסמוך על המוכר, על האריזה או על המלצות בקבוצה, בלי דרך אמינה לבדוק את התכולה.

אסדרה אינה מבטיחה שכל מוצר יהיה תקין תמיד, אבל היא כן מאפשרת לדרוש בדיקות לאצווה, לזהות את היצרן ולחייב החזרה מהמדפים כשמתגלה כשל. לצרכן יש כתובת שאמורה לשאת באחריות, במקום כינוי בטלגרם שיכול להיעלם.

האיסור על קנאביס אינו מונע את מכירתו. עבור מי שממשיך לצרוך אותו, הוא שולל את האפשרות לבחור בחנות מורשית ובמוצר שנבדק. המקרים שבהם נמכר ״נייס גאי״ כקנאביס ממחישים את המחיר הבריאותי של המצב הזה: הסיכון אינו נובע רק מהחומר שהאדם בחר לצרוך, אלא גם ממה שמכרו לו במקומו.