דלג לתוכן

ראש באנג של 5 גרם: האם יש גבול לכמות ה-THC שהגוף יכול לספוג?

סרטון של ראש באנג עם 5 גרם תפרחת ורוזין עבר 5 מיליון צפיות • מחקרי הדמיה מראים שאצל מעשנים יומיים זמינים כ-20% פחות קולטני CB1, ולכן אותה שאכטה מרגישה חלשה יותר • אחרי כמה שבועות של הפסקה, הקולטנים חוזרים לעצמם

ראש באנג בגודל של כוס יין, מלא עד הסוף בתפרחת טחונה, ומעליו כמה גושים זהובים של רוזין. המשקל הדיגיטלי מראה 5 גרם, הטורץ' נדלק, והבאנג מתמלא עשן לבן. "ככה נראה בול (Bowl) של 5 גרם", כתב חשבון ה-X של חוות הקנאביס האמריקאית TERPZ FARM, והסרטון עבר את 5 מיליון הצפיות. בתגובות התפתח ויכוח מסקרן: האם יש בכלל "יותר היי" אחרי נקודה מסוימת, ומה קורה לגוף של מי שצריך ראש כזה כדי להרגיש משהו?

הסרטון המקורי של חוות TERPZ FARM: ראש באנג עם 5 גרם תפרחת ורוזין

התשובה הקצרה היא סבילות: הגוף מתרגל ל-THC, ואותה כמות כבר לא עושה את מה שעשתה פעם. כתבנו על זה כבר ב"את החשיש אני לא מרגיש" ובמה עושים כשהגראס כבר לא משפיע כמו פעם, אבל מאז הצטברו מחקרי הדמיה מוחית שמראים מה בדיוק קורה בפנים, וכמה מהר זה חוזר.

מה קורה לקולטני CB1 אצל מי שמעשן כל יום

ה-THC פועל בעיקר דרך קולטני CB1 במוח, חלק מהמערכת האנדוקנבינואידית. לפי סקירה של הפרמקולוג רוג'ר פרטווי, THC הוא "אגוניסט חלקי" של הקולטן – הוא מפעיל אותו, אבל לא בעוצמה מלאה. כשהקולטנים מופעלים שוב ושוב, המוח מגיב כמו לכל גירוי קבוע: הוא מוריד את הווליום.

במחקר הדמיה (PET) של המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב, שפורסם ב-Molecular Psychiatry, נמצא שאצל 30 מעשנים יומיים זמינות קולטני CB1 בקליפת המוח הייתה נמוכה בכ-20% בהשוואה לקבוצת ביקורת, וככל שהמשתתפים עישנו יותר שנים – הירידה הייתה גדולה יותר. במילים פשוטות: יש פחות "שקעים" פנויים שה"תקע", ה-THC, יכול להתחבר אליהם, ולכן אותה שאכטה מרגישה חלשה יותר.

סקירה שיטתית של 36 מחקרים (Colizzi ו-Bhattacharyya) מוסיפה ניואנס חשוב: הסבילות לא אחידה. לפי הסקירה, אצל צרכנים קבועים הסבילות החזקה ביותר מתפתחת להשפעות הקוגניטיביות – זיכרון, ריכוז – בעוד שהסבילות לתחושת ה"היי" עצמה ולהשפעות על הדופק חלקית בלבד. כלומר, צרכן ותיק עשוי לתפקד טוב יותר תחת השפעה, ועדיין להרגיש משהו.

כמה מהר הקולטנים חוזרים

כאן מגיעות החדשות הטובות לכל מי שמתגעגע לסוטול הראשון. באותו מחקר PET, זמינות הקולטנים חזרה לרמה של קבוצת הביקורת אחרי כארבעה שבועות של הפסקה מפוקחת. מחקר של צוות מאוניברסיטת ייל (D'Souza ועמיתיו) בדק את התהליך לאורך הזמן, ומצא שאצל גברים עם שימוש כבד ההבדל בזמינות CB1 כבר לא היה מובהק אחרי יומיים בלבד, ואחרי 28 יום לא נמצא הבדל מקבוצת הביקורת.

שני הסייגים: המדגמים קטנים (במחקר של ייל השתתפו 11 גברים), ואף אחד מהם לא בדק נשים. ועדיין, התמונה שעולה ברורה למדי – הקולטנים מתחילים להתאושש מהר, וחוזרים לגמרי בתוך כחודש.

טי-ברייק בפועל: מה עושים כשרוצים לאפס

הפסקת סבילות (Tolerance Break, או בקיצור T-break) היא בדיוק מה שהשם אומר: כמה ימים או שבועות בלי THC, כדי לחזור להרגיש אותו. לפי המחקרים שלמעלה, כבר כמה ימים יכולים להיות מורגשים, ושלושה-ארבעה שבועות הם הטווח שבו נמדדה חזרה מלאה של הקולטנים. נתונים נוספים אפשר למצוא בעמוד סבילות, תלות והפסקת שימוש במרכז המידע של קנאביז.

כמה דברים שצרכנים מדווחים שעוזרים: לבחור תקופה עמוסה ממילא (עבודה, נסיעה, מבחנים), לשנות את הטקס הערבי שקשור לעישון, ולצפות לכמה לילות של שינה פחות טובה וחלומות חיים במיוחד – לפי מחקר D'Souza, זמינות קולטנים נמוכה יותר בתחילת ההפסקה הייתה קשורה ליותר תסמיני גמילה, ואלה בדרך כלל חולפים תוך ימים. מי שלא רוצה הפסקה מלאה יכול לנסות להחליף זן – הטיפ שהופיע כבר בכתבה שלנו מ-2015 – או לרווח את הימים. וטיפ אחד לחזרה: הראש הראשון אחרי הפסקה ארוכה מרגיש כמו פעם, אז כדאי להתחיל קטן.

האם מיצויים ובאנגים מאיצים את הסבילות

ראש של 5 גרם תפרחת ב-20% THC מכיל כ-1,000 מ"ג THC בחומר, ועוד כמה מאות מ"ג לכל גרם מיצוי שמונח עליו. כמה מזה מגיע לדם? לפי סקירה של מרילין הויסטיס, הזמינות הביולוגית של THC בעישון נעה בין 2% ל-56%, תלוי באדם ובאופן העישון – כלומר, אי אפשר לדעת.

הניסוי המעניין ביותר בתחום נערך באוניברסיטת קולורדו בבולדר (Bidwell ועמיתיה): חוקרים בדקו צרכנים קבועים מיד אחרי שצרכו את המוצרים שלהם בבית. צרכני מיצויים בריכוז של 70%–90% THC הגיעו לרמות THC בדם כפולות בממוצע מאלה של צרכני התפרחת, ובכל זאת דיווחו על רמת "היי" דומה. החוקרים העלו שתי השערות: סבילות גבוהה יותר אצל צרכני מיצויים, ואולי מעין "רוויה" של הקולטנים. זו עדיין השערה ולא ממצא, אבל היא מסבירה למה מי ש"מבגבג" כל יום מגיע לראשים כמו בסרטון. ולמי שרוצה להבין את הצד הטכני – יש לנו מדריך דאבינג 101.

למה יש אנשים שלא מרגישים כלום בפעם הראשונה

הצד ההפוך של הסיפור: לא מעט אנשים מספרים שבפעם הראשונה "לא קרה כלום". אין לזה הסבר מחקרי אחד, אבל יש כמה חשודים מוכרים. הראשון הוא טכניקה – מי שלא מעשן בדרך כלל לא שואף עמוק ומשאיר את רוב העשן בפה. השני הוא מינון: בכתבה כמה THC צריך כדי להרגיש פירטנו את הטווחים, ובמאכלים יש גם עניין של דה-קרבוקסילציה – קנאביס שלא חומם כמעט לא ממסטל. השלישי הוא ציפיות: מי שמחכה לטריפ מהסרטים עלול לפספס השפעה עדינה. ויש גם שונות בין אנשים – לפי הזמינות הביולוגית שהויסטיס מתארת, אותה שאכטה יכולה להכניס לגוף כמויות שונות מאוד אצל שני אנשים שיושבים זה לצד זה.

תגובות (0)

התגובות מתפרסמות מיד ועוברות סינון אוטומטי. המערכת עשויה להסתיר תגובות פוגעניות לאחר בדיקה.

    עוד אין תגובות לכתבה הזאת

    השאירו תגובה כדי שקולכם יישמע ראשון.