מחקר ישראלי גילה רכיב חדש בקנאביס שעזר לתרופה נגד סרטן השד לפעול טוב יותר

בקצרה: חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת היידלברג זיהו בקנאביס קנבינואיד שלא היה מוכר עד כה, שקיבל בינתיים את השם 373.15b. בתאי סרטן שד שתלויים באסטרוגן הוא הוריד את רמת קולטן האסטרוגן (ERα), ובעכברים הוא הקטין גידולים – לבד, וחזק יותר בשילוב עם התרופה טמוקסיפן. זה מחקר פרה-קליני בלבד, בתאים ובעכברים, ולא נבדק בבני אדם.

המחקר פורסם בכתב העת Biomedicine & Pharmacotherapy והובל על ידי ורד כהן ופרופ' דדי מאירי מהמעבדה לחקר הקנאביס בטכניון, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה. הוא עוסק בסוג הנפוץ ביותר של סרטן השד – גידולים שמבטאים את קולטן האסטרוגן ונשענים עליו כדי לגדול. בגידולים כאלה משתמשים בתרופות כמו טמוקסיפן, שחוסמות את הקולטן, אבל חלק מהגידולים מפתחים עמידות לתרופה. החוקרים רצו לבדוק אם רכיבים מהקנאביס יכולים לשנות את התמונה הזאת במעבדה.

29 תמציות, אחת בלטה

בשלב הראשון בדקו החוקרים 29 תמציות שהופקו מזני קנאביס שונים – עשירים ב-THC, עשירים ב-CBD או מאוזנים – על שלוש שורות של תאי סרטן שד שמבטאים את קולטן האסטרוגן. כל תמצית ניתנה בריכוז של 4 מיקרוגרם למ"ל למשך 24 שעות. אחת משורות התאים, MCF7, הגיבה פחות משתי האחרות לכל התמציות כשניתנו לבד.

אחר כך הוסיפו לכל תמצית טמוקסיפן במינון של 5 מיקרומולר – מינון נמוך שכמעט אינו פוגע בתאים בעצמו. כאן בלטה תמצית אחת, CANN14, שעשירה ב-THC: יחד עם הטמוקסיפן היא הובילה למוות תאים גבוה בהרבה מכל שילוב אחר. אותה תוצאה חזרה בשתי שורות תאים נוספות, T47D ו-ZR-75-1, וגם עם שתי תרופות קרובות לטמוקסיפן – טורמיפן ו-4-הידרוקסי-טמוקסיפן.

גם הסדר היה חשוב. כשהתאים קיבלו קודם את התמצית ורק אחר כך את הטמוקסיפן, או את שניהם יחד, ההשפעה נשמרה. כשהטמוקסיפן ניתן קודם, היא כמעט נעלמה. זה רמז לחוקרים שהתמצית עושה משהו לתאים שמכין אותם לתרופה.

מה קרה לקולטן האסטרוגן

מה שהתמצית עשתה התברר כשבדקו את קולטן האסטרוגן עצמו. כדי לפעול, הקולטן צריך להגיע לגרעין התא. אחרי טיפול ב-CANN14 שיעור התאים שבהם הקולטן הצטבר בגרעין ירד מכ-80% לכ-20%. גם הכמות הכוללת של הקולטן בתאים ירדה, וכך גם הפעילות של הגן שלו ושל שורה של גנים שהוא מפעיל.

החוקרים בדקו גם אם ההשפעה עוברת דרך הקולטנים המוכרים של הקנבינואידים. הם חסמו את CB1 ו-CB2, וגם קולטנים אחרים כמו GPR55 ו-TRPV1, אבל הירידה ברמת קולטן האסטרוגן נמשכה. כלומר, נראה שהמנגנון לא עובר דרך הקולטנים שדרכם THC פועל בדרך כלל.

הרכיב הקטן שעשה את העבודה

בשלב הבא פירקו החוקרים את התמצית לחלקים כדי לבדוק איזה רכיב אחראי להשפעה. התברר ששלושה רכיבים יחד – THC, ‏CBN ומולקולה שלא הייתה מוכרת עד אז – שחזרו את התוצאה של התמצית המלאה, עם כ-75% תאים שעברו מוות תאי מתוכנת בשילוב עם טמוקסיפן. היחס ביניהם בתמצית היה 100:2.5:1 – כלומר, המולקולה החדשה היא רכיב זעיר בתמצית.

הרכיב הזה, 373.15b, התגלה כשחקן המרכזי. גם כשניתן לבד הוא כמעט לא פגע בתאים, אבל הוריד את רמת קולטן האסטרוגן. "373.15b הוא קנבינואיד חדש שאופיין לראשונה במחקר הזה", כתבו החוקרים במאמר. את המבנה שלו פענחו בבדיקות NMR שנעשו ביחידת ה-NMR של אוניברסיטת בר-אילן: השלד שלו דומה לזה של CBG, עם קבוצת אצטט נוספת, ויש בו שלוש קבוצות הידרוקסיל – לעומת שתיים בקנבינואידים הרגילים. אחרי שהמבנה פוענח, המולקולה סונתזה במעבדה על ידי חברת Cannasoul Analytics מקיסריה. הגרסה הסינתטית הורידה את רמת הקולטן לכ-40% מרמתו בתאים שלא טופלו בשתי שורות תאים, ולכ-60% בשורה השלישית.

"הספציפיות שלו לתאי סרטן שד שמבטאים את קולטן האסטרוגן הופכת אותו למועמד טוב לפיתוח תרופה", כתבו החוקרים. מאירי עצמו כתב בפוסט בלינקדאין על המחקר שהם גילו "קנבינואיד חדש שמפחית את הביטוי של קולטני אסטרוגן דרך מסלול מולקולרי ייחודי, ופותח אפשרויות חדשות ומרגשות לטיפול בסוגי סרטן שתלויים באסטרוגן". לדבריו, "המפתח הוא להתקדם מעבר להכללות על קנאביס ולהבין בדיוק אילו קנבינואידים, מאילו זני קנאביס, יעילים לאילו התוויות רפואיות".

זה לא הניסיון הראשון של המעבדה להתאים רכיבים מסוימים בקנאביס למחלות מסוימות. כבר ב-2017 סיפרנו על המחקר של מאירי שבדק אילו זני קנאביס פוגעים באילו תאים סרטניים, וב-2020 דיווחנו על מחקר מהמעבדה שקשר בין קנבינואידים שעוד לא קיבלו שם לבין הקלה במיגרנות.

מה זה לא אומר

זה לא טיפול, וזה לא משהו שחולות סרטן שד יכולות לנסות. כל הממצאים הגיעו מתאים בצלחת ומעכברים, ואף אדם לא קיבל את המולקולה. המינונים שניתנו לעכברים, בזריקות, אינם מינונים לבני אדם, והקבוצות היו קטנות – 5 עד 6 עכברות בכל קבוצה. גם עישון או שימוש בזן עשיר ב-THC אינו דומה למה שנבדק כאן: מדובר בתמצית מסוימת אחת ובמולקולה שבודדה וסונתזה במעבדה, לצד תרופה שניתנה במינון מבוקר. החוקרים עצמם כותבים שלפני כל שימוש בבני אדם נדרשים מחקרים על הפיזור של החומר בגוף, על הבטיחות שלו ועל ההשפעה שלו על מערכת ההורמונים.

פטנט וגילוי נאות

במאמר מצוין שהוגשה בקשת פטנט על השימוש בקנבינואידים במחלות הקשורות לקולטן האסטרוגן, בבעלות חברת המחקר והפיתוח של הטכניון. מאז אושר הפטנט בארצות הברית: לפי רשומות משרד הפטנטים האמריקאי, פטנט US 12,740,993 הוענק ב-22 בספטמבר 2026 לקרן המחקר והפיתוח של הטכניון, וממציאיו הם מאירי וכהן. בנוסף, במאמר מצוין שמאירי חבר בדירקטוריון של Cannasoul Analytics, החברה שסינתזה את המולקולה עבור המחקר.

המחקר המלא: Cohen V., Besser E., Meiri D. ואחרים, "Estrogen receptor modulation by a newly-identified cannabinoid in a preclinical model of breast cancer", ‏Biomedicine & Pharmacotherapy, כרך 204, 2026, ‏doi.org/10.1016/j.biopha.2026.119942.