חברות הקנאביס הישראליות בבורסה הפסידו רבע מיליארד שקל בשנה

בשבועיים האחרונים השלימו כלל חברות הקנאביס בבורסה את הגשת הדוחות השנתיים שלהן לסיכום פעילות 2022 כמתבקש על פי חוק, ומבדיקת מגזין קנאביס עולה כי הדוחות של רוב החברות לא היו טובים, בלשון המעטה. למעשה, מלבד החברות אינטרקיור ושיח, אף חברה לא הצליחה להציג רווח נקי מייצג.

בסופו של דבר, בין אם כתוצאה מה”בלון” שנופח יותר מדי בשנים האחרונות וה”הייפ” שהביא להערכות שווי מופרזות והשקעות לא זהירות, כמו גם הקיפאון בקצב העלייה במספר המטופלים לאחר מעצר הרופאים בפרשת פרומדיס, ההפסד המייצג המצטבר של חברות הקנאביס הציבוריות ההפסדיות בישראל בשנת 2022 עמד על לא פחות מ-243,550,000 שקלים, או במילים אחרות: רבע מיליארד שקלים.

המשמעות היא שבפועל מדובר כנראה בהפסדים גבוהים אף יותר, אותם ניתן היה לגלות אם היינו נחשפים גם לנתונים של החברות הפרטיות שאינן מחוייבות כמובן בשקיפות פיננסית. רוב חוות הקנאביס ורוב מוחלט מבתי המרקחת העוסקים בתחום הקנאביס הם אינם חברות ציבוריות ועל כן לא ניתן לדעת כמה הפסידו.

שם חברה	הכנסות	גידול בהכנסות	רווח/הפסד
אינטרקיור (Intercure)	388.9	76.9%	49.5
שיח מדיקל (Seach Medical)	134	99.4%	4.15
קנאשור (Cannassure)	33.8	0.6%-	5.6-
אינטליקנה (Intelicanna)	3.04	11.9%-	14-
פארמוקן (Pharmocann)	22.7	21.7%-	18.3-
טוגדר פארמה (Together Pharma)	31.2	160.0%	20.3-
תיקון עולם קנביט (Tikun Olam Cannbit)	49.3	33%	35.3-
פנאקסיה (Panaxia)	39.4	52.80%-	38.8-
בול פארמה (BOL Pharma)	117.7	25.20%-	45.3-
איי.אמ.סי (IMC)	134	59.7%	74.5-

ההפסדים הללו בענף הקנאביס מגיעים בתזמון גרוע במיוחד, שכן העלאת הריבית הכללית במשק בימים אלה מקשיחה עוד יותר את הגישה למערכת הבנקאית שגם ככה מאוכזבת מהענף. משקיעים גדולים, שיכולים בדרך כלל לקבל ריבית נוחה יותר, גם הם כבר לא שמים על נס את ענף הקנאביס ההפסדי.

בעקבות תוצאות אלו, שנת 2023 תתנהל ככל הנראה תוך כדי שימת לב רבה יותר על שורת הרווחיות, כאשר לאחר גלי פיטורים ברבות מהחברות, נראה שמשרות נוספות של מאות מעובדי הענף נמצאות על הכוונת וגרוע מכך – לא מעט מהחברות בענף, גם חלק מאלה מהסקטור הפרטי, עלולות לקרוס בשנה הקרובה.

שיח: שיא חדש בהכנסות, אך ירידה ברווח בגלל בתי המרקחת

חברת שיח מדיקל גרופ (Seach Medical Group) הציגה בשנת 2022 הכנסות של כ-134 מיליון שקלים, גידול דרמטי של כ-99.4% אל מול הכנסות של כ-67.3 מיליון שקלים בשנת 2021.

הגידול נובע בעיקרו מרכישת 6 בתי מרקחת במהלך השנתיים האחרונות, המיועדים לאפשר לחברה לשלוט בכל אורך שרשרת הערך, זאת בנוסף למפעל שרכשה החברה לאחרונה בכ-2.3 מיליון שקלים.

בשורה התחתונה, שיח רשמה רווח מייצג של כ-4.15 מיליון ש”ח בשנת 2022 (בנטרול תגמול מבוסס מניות ועוד מספר הוצאות והכנסות שאינן מייצגות, מה שמסמל צניחה של כ-44.7% אל מול רווח מייצג של כ-7.5 מיליון שקלים בשנת 2021, שגם הוא שיקף ירידה של כ-6.8% בהשוואה לרווח מייצג של כ-8.1 מיליון שקלים בשנת 2020.

יש לציין עם זאת שלמרות הרווח המסכם במהלך השנה, ב”זום-אין” נראה שברבעון הרביעי של 2022 לבדו עברה החברה לראשונה להפסד מייצג של כ-2.15 מיליון שקלים – נתון המעורר תהיות בהתחשב בכך שדווקא הרבעון הרביעי היה הרבעון החזק ביותר שלה מבחינת הכנסות של כ-39 מיליון שקלים – המשקפים קצב הכנסות שנתי של כ-156 מיליון שקלים.

הסיבה למעבר להפסד, נעוצה ככל הנראה בבתי המרקחת של החברה, שהעלו בתוך רבעון את הוצאות המכירה והשיווק בכ-3.2 מיליון שקלים. מדובר בהוצאות שבדרך כלל בעסקים קמעונאיים מיוחסות לעלויות השכירות של בית המרקחת.

נקודת אור אחת שיכולים המשקיעים כן לקבל מהדוחות של שיח, היא קופת המזומנים של החברה, העומדת על כ-21.6 מיליון שקלים, אל מול חוב בהיקף זניח של כ-5.8 מיליון שקלים (“שמתכסה” מול מלאי בשווי של כ-38 מיליון שקלים). כלומר, מאז כניסתה לבורסה מצליחה החברה לשמור על קופת מזומנים דשנה, דבר המונע ממנה להגיע לסחרור כספי שאליו הגיעו מספר חברות, למשל IMC בראשן.

IMC: עלייה בהכנסות והפסד מתמשך

חברת איי.אם.סי (IMC) הציגה במהלך 2022 הכנסות של כ-54.2 מיליון דולר קנדי (143 מיליון שקלים), שמסמלים גידול של כ-59.7% אל מול הכנסות של כ-34.1 מיליון דולר קנדי (90.4 מיליון שקלים) בשנה שקדמה.

ההכנסות של השנתיים האחרונות אינן כוללות את ההכנסות מהפעילות הקנדית של החברה, שנכנסה במהלך 2022 להליכי פשיטת רגל, שכן במקרה של פשיטת רגל של חלק מהפעילות, ניתן חשבונאית לבצע “תיקנון” של הדוחות ולהוריד מסעיף ההכנסות (לסעיף אחר בדוח) את הפעילות שבהליכי סגירה.

בשורה התחתונה הציגה IMC הפסד מייצג של כ-28.1 מיליון דולר קנדי (74.5 מיליון שקלים), שמסמל צמצום קל בהפסד מייצג של כ-35.6 מיליון דולר קנדי בשנת 2021 (94.3 מיליון שקלים). למרות זאת, עדיין מדובר בהפסד משמעותי, בוודאי כאשר הבנצ’מארק של החברה זה שריפה של 100 מיליון שקלים בשנה, ואז קל מאוד “לשפר”.

ל-IMC יש הלוואות של כ-9.5 מיליון דולר קנדי (25.2 מיליון שקלים), לצד קופת מזומן בהיקף כמעט זהה (9.2 מיליון דולר קנדי), כך שהיא “מכוסה” מבחינת ההלוואות.

במהלך 2023 פועלת החברה באופן משמעותי בשביל להתייעל: היא נפרדה ממנכ”לית הפעילות בישראל לאחר זמן קצר בלבד בתפקיד, ופיטרה גם את סמנכ”ל הכספים של הקבוצה יחד עם עוד 25% מהעובדים. האתגר שלה בשנת 2023, כמו חברות רבות בענף, יהיה הניסיון להגיע לאיזון ולהימנע מהגעה לפשיטת רגל שעדיין נמצאת באופק.

פנאקסיה: הכסף נגמר, צפויה לסגור את הפעילות בישראל

לאחר מספר שנים גרועות והפסדי עתק, חברת פנאקסיה (Panaxia) הציגה בשנת 2022 הכנסות של כ-39.4 מיליון שקלים, שהן צניחה של כ-52.8% אל מול הכנסות של כ-83.6 מיליון שקלים בשנה שקדמה לה. גם בשורה התחתונה פנאקסיה שברה שיא שלילי כאשר רשמה הפסד מייצג בסך של כ-38.8 מיליון שקלים, זאת אל מול הפסד מייצג של כ-34.3 מיליון שקלים אשתקד.

יחד עם חובות של עשרות מיליוני שקלים, ופעילות יצוא לאירופה שלמרות כל ההצהרות וההבטחות פשוט לא התרוממה, מתכוננת פנאקסיה לנטוש את ענף הקנאביס ולנסות להתמזג עם חברה מתחום ניהול ההשקעות.

תיקון עולם קנביט הפסידה 35 מיליון שקלים בשנה, אבינועם ספיר גרף 2 מיליון שקלים

תיקון עולם קנביט (Tikun Olam Cannbit) רשמה זינוק של כ-33% בהכנסות במהלך 2022, מכ-37 מיליון שקלים בשנת 2021 לכ-49.3 מיליון שקלים – נתון בהחלט יפה מאוד.

עם זאת, בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד מייצג של כ-35.3 מיליון שקלים, שהם הגדלה של ההפסד של כ-33.2 מיליון שקלים בשנת 2021.

מנכ”ל החברה לשעבר, אבינועם ספיר, שלאחרונה עזב את החברה מוקדם מהצפוי, גרף כ-2,000,000 שקלים בעלות שכר במהלך השנה.

בעקבות פגיעה בעסקי משפחת השליטה בחברה, שעד כה הזרימה לה מיליוני שקלים רבים – עתידה של החברה לא ברור והשבוע דווח כי היא בוחנת אופציה למיזוג עם חברת הקנאביס בול פארמה.

קנאשור: התאזנה במחצית השניה, האם בעלי המניות יאשרו את מכירת הפעילות?

חברת קנאשור (Cannassure) הציגה בשנת 2022 הכנסות של כ-33.8 מיליון שקלים, שמסמלות קיטון לא דרמטי אמנם אך עדיין משמעותי מבחינת המגמה, של כ-0.6% בהשוואה להכנסות של כ-34 מיליון שקלים בשנת 2021. 

בשורה התחתונה, הציגה קנאשור הפסד מייצג של כ-5.6 מיליון שקלים במהלך השנה, זאת אל מול הפסד מייצג של כ-15.5 מיליון שקלים בשנה המקבילה.

הנתון המעניין הוא שבמחצית השניה של 2022, הציגה החברה הפסד תפעולי, שהוא כמו הפסד נקי רק לפני הוצאות מימון, של כ-220 אלף שקלים בלבד. או במילים אחרות: החברה הצליחה להגיע לאיזון תפעולי במחצית  השניה של השנה, וההפסד התפעולי של החברה כמעט הצטמצם לחלוטין.

בו זמנית, החברה עדיין מתמודדת עם חובות לבנקים ולבעלת השליטה בחברה (49.42%), חברת סולבר תעשיות, בהיקף מצטבר של כ-24 מיליון שקלים. הרוב המוחץ של החובות הללו נושא ריבית המסתכמת לכמה מיליוני שקלים בשנה.

בסוף השבוע האחרון נערכה אסיפת בעלי מניות, שהצביעו על מכירת פעילות הקנאביס של החברה לחברה הפרטית פרגון ריטייל השייכת למנכ”לית קנאשור, עדה בר-קמה, הנמנית גם על בעלי השליטה בסולבר. העסקה הזאת אמורה להתבצע ללא תמורה במזומן אלא רק עבור נטילת חובות החברה.

הקול של סולבר לא נספר באסיפה, בגלל העניין האישי שלה באישור ההצעה, ולכן את ההכרעה של בעלי מניות המיעוט בחברה, נדע ככל הנראה בקרוב.

טוגדר במגמת שיפור: גידול של 160% בהכנסות

חברת טוגדר פארמה (Together Pharma) הציגה במהלך 2022 הכנסות של כ-31.2 מיליון שקלים, המסמלות גידול דרמטי ביותר של כ-160% אל מול הכנסות של כ-12 מיליון שקלים בשנת 2021.

יחד עם זאת, בשורה התחתונה טוגדר הציגה הפסד מייצג של כ-20.3 מיליון שקלים בשנת 2022, שהם קיטון אך לא דרמטי אל מול הפסד של כ-24.1 מיליון שקלים בשנת 2021.

בדומה לקנאשור, גם טוגדר השתפרה מאוד תפעולית במחצית השניה של השנה, וההפסד התפעולי שלה הסתכם לכ-0.6 מיליון שקלים בלבד (כאשר לכך יש להוסיף כ-2 מיליון שקלים ריבית על שלל הלוואות שנטלה לחברה).

בסך הכל, הנקודה החלשה של החברה הינה חובות בהיקף של לא פחות מ-55.7 מיליון שקלים לבעלי השליטה, לבנקים, למלווים פרטיים ולחברת הכשרה ביטוח במסגרת מנגנון פיצוי.

עוד דיווחה החברה בסמוך לדוח, כי דירקטוריון החברה אישר לתת לחברת פרץ קבלנים, שכזכור השקיעה בחברת בשנת 2022, את האופציה לבטל את ההשקעה ולקבל את הכסף שהשקיעה, כ-10 מיליון שקלים, בחזרה.

אינטרקיור ממשיכה להוביל את ענף הקנאביס הישראלי בפער: הכניסה כ-400 מיליון ש”ח בשנה עם כ-50 מיליון ש”ח רווחים

חברת אינטרקיור (Intercure) הציגה הכנסות של כ-388.9 מיליון שקלים בשנת 2022, מסמלות גידול של כ-76.9% אל מול הכנסות של כ-219.7 מיליון שקלים בשנת 2021. גם מבחינה רבעונית המשיכו ההכנסות לצמוח, כשהחברה רשמה ברבעון הרביעי של השנה הכנסות של כ-106 מיליון שקלים, שהן גידול של כ-4.9% אל מול הכנסות של כ-101 מיליון שקלים ברבעון השלישי של השנה.

גם בשורה התחתונה הציגה אינטרקיור תוצאות מרשימות, והיא למעשה היחידה מבחינה זו בשוק המקומי. במהלך 2022 אינטרקיור הרוויחה רווח נקי של כ-38.5 מיליון ש”ח (ולפי חישובים אחרים גם כ-49 מיליון ש”ח), זאת כמובן בנטרול הוצאות תגמול מבוסס מניות וירידת ערך של נכסים פיננסים והלוואות שניתנו. הרוח של 38.5 מיליון ש”ח מסמל בעצמו גידול של כ-27% אל מול רווח מייצג של כ-30.3 מיליון שקלים בשנת 2021.

בול פארמה מתרסקת: הפסידה כ-45 מיליון שקל בשנה

חברת בול פארמה (BOL Pharma) הציגה בשנת 2022 הכנסות של כ-117.7 מיליון שקלים, שהן ירידה של כ-25.2% אל מול ההכנסות בשנה שקדמה.

בשורה התחתונה בול פארמה עם הפסד מייצג משמעותי של כ-45.3 מיליון שקלים, שהם שיא שלילי חדש מבחינתה.

מדובר בשנה גרועה מאוד למשקיעים של בול פארמה, שמצטרפת לפרשה של הצגת רווחים משמעותיים בשנה שקדמה לה שלבסוף התבררו בדיעבד כטעות חשבונאית, בגינה מתנהלת כעת תביעה בבית המשפט נגד מנהלי החברה.

בחודשים האחרונים החברה סגרה את פעילות הגידול בחווה שלה, ומתכננת להתמקד כעת בעיקר בייבוא של תוצרת מחו”ל ותיווך ושיווק של תוצרת של חוות צד ג’ מקומיות. כמו כן היא מתכננת מיזוג עם חברת תיקון עולם קנביט, מן הסתם ככל הנראה לצורך חיסכון בעלויות.

פארמוקן מסיימת שנה גרועה בהחלפת הנהלה וכיוונון מחדש לפעילות תיווך בלבד

חברת פארמוקן (Pharmocann) הציגה בשנת 2022 הכנסות של כ-22.7 מיליון שקלים, שהן קיטון של כ-21.7% אל מול ההכנסות בשנה שקדמה לה.

בשורה התחתונה רשמה פארמוקן הפסד של כ-18.3 מיליון שקלים, שגם הוא שיא שלילי חדש מבחינתה.

יש לציין כי עיקר ההפסד של פארמוקן מיוחס למכירת מלאי במחיר נמוך, לסקנדל הפטריה שהתגלתה במתקני החברה והשביתה את פעילותה עד סגירת החווה סופית בסוף השנה. כמו כן, מה שלא סייע בוודאי הוא הסירוב העקרוני של הנהלת החברה לבצע יבוא כלשהו מחו”ל מתוך עיקרון לא ברור.

כך או כך, שנת 2022 מבחינת פארמוקן היא כבר נחלת העבר, שכן החברה עזבה את החווה ואת פעילות הגידול בכללותה, שינתה את פני ההנהלה, כאשר המנכ”ל גיל חובש והיו”ר פרופסור זאב רוטשטיין עזבו את החברה ובמקומם מנהלים אותה כעת איש העסקים יריב לרנר ולירן חלפון, ועברה למודל רישיון קונסטרוקטיבי של תיווך עסקאות B2B לצד פעילות קמעונאית מצומצמת בדמות בית מרקחת שהיא מפעילה בעפולה.

*** אין בנאמר המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך, הנכתב הינו דעה בלבד. כל המבצע פעולות כלשהן על בסיס הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד ואין צוות המגזין אחראי לנזקים כלשהם שיגרמו כתוצאה מפעילות בניירות ערך בעקבות הכתבה ***