בשורה למטופלים: מהיום עישון קנאביס רפואי מותר גם מחוץ לבית

פרסום ראשון: משרד הבריאות מפרסם הבוקר (ב’) עדכון לנוהל השימוש בקנאביס לבעלי רישיון קנאביס רפואי, לפיו לראשונה מתאפשר למטופלים באופן רשמי לשאת עליהם קנאביס רפואי לכל מקום בכל עת, בכמות הנקובה ברישיונם, ואף להשתמש בקנאביס רפואי כולל בתצורת עישון תפרחות, גם מחוץ לבית (בתנאים מסויימים ולא באוויר הפתוח) – דבר שהיה אסור עד כה.

יש לשים לב שעל פי הנהלים החדשים (PDF), ישנה מגבלה מסויימת בכל הנוגע לעישון תפרחות, לפיה העישון מותר רק במקום סגור ללא נוכחות של אנשים אחרים, כלומר מדובר בתנאי שעלול להיות מגביל מאוד שכן אומנם יתאפשר לראשונה עישון קנאביס רפואי במקומות בהם מותר עישון סיגריות (“חדרי עישון”), אך בתנאים נלווים: רק בחדר שקירותיו אינם שקופים, רק בחדר מאוורר, ורק לבד וללא נוכחות אדם אחר בחדר העישון. ועדיין, מדובר כמובן במצב מקל יותר לעומת הנוהל הקודם, שהתיר נשיאה ושימוש חופשי בשמן קנאביס וכן גם נשיאת תפרחות קנאביס אך של כ-20% בלבד מכמות תפרחות הקנאביס הנקובה ברישיון וגם אסר לחלוטין עישון תפרחות מחוץ לבית והתיר זאת רק בכתובת הנקובה ברישיון.

נשיאת קנאביס רפואי מחוץ לבית

על פי הנוהל החדש:

נשיאת תפרחת קנאביס מחוץ לבית: “מותרת ההחזקה על ידי המטופל, של תפרחות קנאביס רפואי או ‘גליליות’ (ג’וינטים) באריזה המקורית, בכל מקום ובכמות השווה לכמות הצריכה החודשית המאושרת ברישיון המטופל, בתנאי שבכל עת הקנאביס יהיה מצוי באריזתו המקורית (גם אם פתוחה) ושרישיונו של המטופל יהיה ברשותו”. כלומר, לשם הדוגמה, מטופל המחזיק ברישיון ל-50 גרם קנאביס בחודש, רשאי להחזיק עליו עד 50 גרם בכל עת.

נשיאת שמן קנאביס מחוץ לבית: “מותרת ההחזקה על ידי המטופל, של שמן/תמצית קנאביס רפואי באריזה המקורית, בכל מקום ובכמות שלא תעלה על הכמות החודשית המאושרת ברישיון המטופל או אריזה אחת מקורית (לפי הנמוך מבין השניים)”.

עישון תפרחות קנאביס מחוץ לבית

בכל הנוגע לעישון תפרחות קנאביס מחוץ לבית, על פי הנוהל החדש מותר הדבר כמפורט להלן:

בית מגורים: מותר השימוש בעישון בכל בית מגורים, לא רק ביתו של המטופל, אם השימוש נעשה בחדר נפרד ללא נוכחות אדם נוסף, בידיעת ובהסכמת המחזיק החוקי של המקום (וזאת בשונה מהמודל הקודם שאסר כל שימוש בעישון תפרחות מחוץ לביתו של המטופל).

חדרי עישון במרחב ציבורי: מותר השימוש בעישון במקומות ציבוריים, כהגדרתם בתוספת הראשונה לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ”ג-1983, אך ורק במקומות המפורטים בתוספת לחוק כמקומות בהם מותר לעשן, ורק באותם מקומות שמהווים חדר נפרד לחלוטין, שהוקצה במפורש לעישון, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד, וקירותיו אינם שקופים. השימוש בקנביס בעישון בחדר שכזה יותר רק ללא נוכחות אדם נוסף. במקומות ציבוריים בהם אין אפשרות להקצות חדר עישון כאמור או שכזה לא הוקצה – לא יותר שימוש בקנאביס בעישון. בנוסף, במקומות ציבוריים לא יותר שימוש בקנאביס בעישון באוויר הפתוח גם מקום שעישון טבק מותר.

דגשים: עוד נכתב בנוהל כי “על אף כל המפורט לעיל, אין להשתמש במוצרי קנאביס רפואי בכל תצורה, באזורי עבודה בהם אסור השימוש בקנאביס לבעלי המקצוע (לדוגמה מפעילי רכב ציבורי, מכשור כבד וכד’) ו/או במקום בו קיים איסור פרטני לעניין שימוש או החזקה, וכן חל איסור החזקה או שימוש במוצרי קנאביס לשימוש רפואי בכל תצורה, באזורי מכס ובכלל זה : שדות תעופה, נמלים, מעברי גבול וכו’.”

אידוי תפרחות קנאביס מחוץ לבית

על פי הנוהל החדש, אידוי תפרחות קנאביס מחוץ לבית (להבדיל משימוש בעישון בכל דרך) מותר בכל מקום ובלבד שהשימוש יעשה ללא נוכחות אדם נוסף, בחדר נפרד עם אוורור סביר ובאישור המחזיק בנכס וכל עוד אין מדובר במקום בו קיים איסור פרטני לשימוש. במקומות ייעודיים לקטינים (דוגמת בתי ספר) חל איסור שימוש באידוי.

שימוש בשמן קנאביס מחוץ לבית

בכל הנוגע לשמן קנאביס רפואי, בדומה לנוהל הישן, גם על פי הנוהל החדש מותרת ההחזקה והשימוש בשמן בכל מקום ובכל עת “כל עוד לא קיים איסור פרטני לשימוש”.

מה המשמעות למטופלים?

כאמור, מדובר במהלך שהינו בעל משמעות גדולה למטופלים ברישיון, שיכולים להפסיק לחשוש מלשאת עליהם את מה שעבורם הוא טיפול רפואי.

כזכור, כפי שפורסם במגזין קנאביס לא פעם, מעבר לחשש התיאורטי של המטופלים, חלקם נתקלו בפועל בשוטרים שאכפו את האיסור על החזקת יותר מ-20% מהנקוב ברישיון ו/או את השימוש בקנאביס מחוץ לבית.

לאחרונה אף הגישו שני מטופלים עתירה לבג”ץ בדרישה להורות למשרד הבריאות לאפשר את הנ”ל. שופטי בג”ץ הפנו את העותרים לבית המשפט המחוזי, ועתירה היתה אמורה להיות מוגשת כבר בשבועות הקרובים. כעת נראה שהתייתר הצורך בה.

האם הנוהל החדש מאפשר הקמת “קופישופס” או “מועדוני קנאביס”? קראו כאן.