אושרה אי הפללה בישראל: העונש על שימוש בקנאביס – 500 ש"ח

היום (ד') אישרו חברי ועדת חוקה חוק ומשפט את התקנות (PDF) ששמות סוף להפללת צרכני הקנאביס בישראל – מהלך היסטורי שהוא ללא ספק צעד משמעותי בדרך להסדרה מלאה של שוק קנאביס חוקי למטרות פנאי ("לגליזציה") בעתיד.

החל מהשבוע הבא (1.4.22) מי שייתפסו עם כמות קנאביס לשימוש עצמי (עד 15 ג' לפחות) לא יואשמו בפלילים אלא ישלמו קנס כספי בסך 500 ש"ח בלבד. אם ייתפסו בזמן שימוש בקנאביס במקום פומבי, ייקנסו ב-1,000 ש"ח.

"מקום פומבי הוא מקום בו אדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא, או מקום שאינו ציבורי שאדם ממקום ציבורי יכול לראות את המעשה, למעט כאשר מדובר בבית מגורים," הסבירה יועמ"ש משרד המשפטים בדיון.

יוזמה זו תחליף את המדיניות הנוכחית הפועלת מזה 3 שנים ("מודל ארדן") ולפיה הקנסות הם בגובה של 1,000 ו-2,000 ש"ח וניתנים רק למי שעומד בתנאים כגון עבר פלילי נקי, ללא ביצוע עבירה נלווית ורק בפעמיים הראשונות.

הנוהל החדש לא יציב תנאים כך שכל מי שייתפס עם כמויות של שימוש עצמי לא יופלל, ללא מגבלות או תנאים למעט במקרה שמדובר בחיילים, אסירים או בני נוער שמוחרגים מהתקנות בשלב זה. בעוד 3 חודשים ידונות בסוגיה זו בועדה.

כזכור, בדיון הראשון בשבוע שעבר עלו טענות מצד המשטרה על קשיים צפויים באכיפה, למשל בנוגע לאזרחים שיטענו שלא מדובר בקנאביס והמשטרה תיאלץ לשלוח את החומר לבדיקת מעבדה – דבר שלטענתם ייצור עומס בלתי אפשרי על המעבדות. בעניין זה הועדה קבעה כי משרד בט"פ יקדם תיקוני חקיקה בעניין זה.

טענה נוספת נגעה לכך שעל פי הנוהל המוצע אם אדם יבקש להישפט, ואם ייקבע לבסוף שאכן עישן קנאביס, הוא יופלל בגין כך. בסוגיה זו לא דנו בדיון היום, אך שר המשפטים גדעון סער פירסם טיוטת תקנות שצפויות לבטל בקרוב גם את האפשרות הזאת של הפללה של מי שיבקש להישפט.

שאלות נוספות נגעו לסוגיית הגדרת "שטח פרטי". המשטרה טענה כי יהיה קשה לדעת מה הגבול כדי לקבוע האם הקנס יהיה 500 ש"ח או 1,000 ש"ח. כדוגמה העלו במשטרה מקרה של צעירים שנתפסו מעשנים קנאביס בתוך אוהל בכנרת או ברכב עומד. לדברי יועמ"ש משרד המשפטים אוהל הוא שטח פרטי ולכן הקנס יהיה 500 ש"ח אך רכב ייחשב כשימוש במקום פומבי ולכן הקנס יהיה 1,000 ש"ח.

כמו כן דנו בשאלת מאגר המידע שיווצר בו יופיעו פרטיהם של כל מי שנתפסו עם קנאביס ומי יהיה נגיש למאגר זה ועד כמה, אך לא נקבע דבר בעניין זה.

עוד עלתה בדיון סוגיית מטופלי הקנאביס הרפואי, שעל פי הנוהל הקיים לא רשאים לעשן קנאביס רפואי מחוץ לבית אלא רק להחזיק כמות של עד כשישית מהכמות החודשית המותרת. בעניין זה בתוך 3 חודשים יקבע נוהל שיאפשר להם להימנע מקנס כספי גם כאשר ישהו מחוץ לביתם.

יש לציין כי בשנים האחרונות גם גידול של צמח קנאביס בודד או שניים, ללא ציוד עזר משוכלל, נקבעו בהליכים משפטיים כ'שימוש עצמי'. כלומר, ישנה בתקנות החדשות הקלה אפשרית מסויימת גם עבור מי שייתפסו כך.

כמובן – על פי הנוהל החדש סחר בקנאביס, בין אם במכירה בעבור תמורה או ללא תמורה, ישאר עבירה פלילית של סחר בסמים.

מהלך הדיון היום

יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב פתח את הדיון: "אנחנו מביאים היום את התקנות להצבעה מכיוון שב-1.4 פוקעת הוראת השעה של החוק שכונה 'חוק ארדן'. המשמעות של פקיעת החוק היא חזרה למדיניות גורפת של הפללה בגין שימוש עצמי בקנאביס. זאת לא עמדתה של ממשלת ישראל ולא עמדתו של שר המשפטים ושרים נוספים. אני אומר מראש שהשימוש בכלי של תקנות הוא הרע במיעוטו, זו לא דרך המלך, אבל כולי תקווה שיעלה בידי הממשלה להשלים את המהלך ואנחנו גם מודעים לזה שההסדר שמגיע בתקנות הוא לא מיטבי. אני בטוח שהמאמצים בכיוונים האלה יימשכו וברור שאנחנו צועדים היום רק צעד אחד ולא משלימים את המסע. בעידן בו אנו רוצים לצמצם את המרשם הפלילי, לא הגיוני ללכת בניגוד לכל הצעדים בתחום זה ולחזור לאחור. בדיון הקודם עמדנו על מספר אתגרים שניצבים לפנינו. אחד קטן שקל להגיע בו לפתרון הוא ההבחנה בין מקום ציבורי למקום פרטי. שני העניינים המורכבים יותר הוא הקבוצות המוחרגות בחוק – קטינים, חיילים, משרתים וכוחות אכיפה ואסירים – עמדנו על הקושי הגדול בהחרגה שלהם, בדגש על קבוצת הקטינים ויצירת מצב שבו דווקא קטינים חשופים לרישום פלילי במקום שבגירים לא. זה מנוגד לכל ההליכים בתחום המשפט הפלילי שמבחינים בין חומרת הבגירים ולא לחומרת הקטינים. נושא נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו הוא מי הגורם הממשלתי האמון על הטיפול, ההדרכה, החינוך, במיוחד בהקשר של בני נוער שהנזק שעלול להיגרם להם מהתמכרות הוא מאוד קשה, אבל לא רק."

עו"ד יפעת רווה, יועמ"ש משרד המשפטים: "בנושא של הגדרת 'מקום ציבורי', לאור דין ודברים שנעשה הרחבנו את ההגדרה ל'מקום פומבי', ההגדרה מתוך חוק העונשין והיא: 'מקום ציבורי הוא כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא או מקום שאינו ציבורי שאדם ממקום ציבורי יכול לראות את המעשה למעט כאשר מדובר בבית מגורים'. בגלל שעולה גם נושא הרכב והוא לא ברור, כדאי שנכתוב במפורש מה רוצים כדי שזה לא יהיה נתון לפרשנות. בנושא הקטינים ישבנו עם יתר הרשויות בניסיון למצוא מתווה שמצמצם למינימום את הפערים כי יש פער בין קטינים לבגירים. הגענו למתווה שגם בו נותרו מחלוקות. יועמ"שית הממשלה לא הספיקה להכריע ולכן אנחנו מבקשים שלושה חודשים נוספים של הוראת שעה עד שתגובש הנחייה".

ורדה רפפורט, מנהלת שירות המבחן לנוער: "בעקבות המהלך בני הנוער ישתמשו יותר וגיל השימוש ירד. תפיסת המסוכנות הקיימת לגבי השימוש בסם ירדה ותרד עוד יותר. הירידה בתפיסה של המסוכנות מובילה לטעות חשיבה ותפיסה שגויה שאומרת שהמדינה, המבוגר האחראי, אינה רואה בשימוש בסם סכנה או נזק עבורם. זה מעין 'אור ירוק' ולגיטימציה לשימוש. אנחנו חייבים לחשוב איך מגינים על בני הנוער. יש לנו אחריות על הגורל של בני הנוער ומה יקרה איתם בעתיד. לנוכח הדאגה שאני בטוחה שהיא של כולנו, החיפזון הוא מהשטן ולכן המתווה המוצע ל-3 חודשים (בהקשר לבני הנוער, מ"ק) הוא מצויין אבל יש להמשיך את התקנות הקיימות (טיפול מותנה לבני נוער, מ"ק) למשך שנתיים לביצוע עבודה מעמיקה כדי לא להפקיר את בני הנוער".

אודי שגיא, הפרקליטות הצבאית: "להבדיל מאזרחים, בהקשר לשימוש בקנאביס בזמן הפנוי, חיילים הם חיילים 24 שעות ביממה גם כאשר הם בבית. הצבא הוא גוף בטחוני שעוסק בפעילות מסוכנת. חיילים מחזיקים נשק, יוצאים לטיסות, ולכן שומרים על כוננות כל הזמן. החיילים הם גם בשירות חובה אז אי אפשר לפטר אותם. בשורה התחתונה, השימוש בקנאביס בקרב חיילים הוא מסוכן ופוגע בכשירות ובכושר המבצעי. לכן לטעמנו נכון להחריג את החיילים מההוראה כלומר נכון להמשיך לעשות שימוש בכלים הקיימים כלפי חיילים גם כאשר תתקבלנה התקנות, וזאת בשונה מהקטינים. כלי השיפוט הצבאי לא מספקים, הכלי הנכון הוא הכלי של המשפט הפלילי ולא של המשפט המשמעתי".

אלי לברטוב, חיל האוויר והים: "מדיניות האכיפה בצה"ל ביחס לעבירות שימוש בסמים היא העמדה לדין בבתי דין צבאיים. לגבי האכיפה, מאז 2011 חלה תמורה משמעותית ביחס לכלים שעומדים לרשותנו וצמצום הפער בין מערכות המשפט הכללית והצבאית, מה שאפשר רישום פלילי מופחת, שמשמעו כאי-הרשעה למשל בעבירות עוון, כל עוד העונש שנגזר הוא עד 60 ימי מאסר בנוסף ל-30 ימי עבודה צבאית. כל עוד העונש נמוך מכך הרישום הוא מופחת וההשלכה לטווח ארוך מצומצמת. בנוסף מאז 2017 נכנסה מדיניות חדשה, תיקון שמאפשר לכרות הסדרי הקפאה עם חיילים שביצעו מספר שימושים בסם בנסיבות אזרחיות. נותנים בדיקות שתן למשך זמן מסוים שמעידות על כך שהוא חדל משימוש בסם ואז ההליך נגדו נסגר לחלוטין. אין שום כוונה לצמצם את המדיניות הזאת. אנחנו ממשיכים איתה והיא חשובה בעיננו ככלי שימוש ולהשלמת שירות תקין למשרתים".

ח"כ אורי מקלב, יהדות התורה: "אני רוצה להזכיר את מסקנות הצוות הבינמשרדי מנובמבר 2020 ('ועדת מררי', מ"ק). הצוות הצביע על חששות מביטול השימוש הפלילי (ללא לגליזציה והסדרה, מ"ק), התריע על עלייה בשימוש בסם בקרב מי שהאיסור הרתיעו. במיוחד בקרב צעירים. עלייה בתאונות הדרכים ועלייה בהיקף השוק השחור. עוד ציינו כי ישנם נזקים בשימוש בקנאביס במיוחד אצל קטינים. אנחנו מדברים. אז יש הרחבה בשימוש ודורשים מאיתנו להכיר בכך ולאשר הקלות. הבעיה היא המסר. המסר מהתקנות הוא של הקלה, של הרחבת השימוש, הורדת הרף הפלילי, הקטנת הקנסות. היום הקנס הוא אותו קנס כמו סיגריה. זה המסר. זה מסר פוליטי שהכריזו עליו לפני הבחירות. אני יודע מה יהיה השימוש בתקנות האלה לאחר מכן כתעמולת בחירות, כדי לרצות קבוצות שרוצות הקלה בשימוש בקנאביס, מול חוות הדעת המקצועיות, הסיכון המקצועי. הרי אפשר לחתום שעוד 3 חודשים לא יהיה שום שינוי בתקנות. הדבר היחיד שמרתיע זה רק הרישום הפלילי. עם כל החגיגה מסביב, התקנות האלה, זה נראה דיון מקצועי, לא מסתדר לי עם האישים שמביאים את זה לפה מול התוצאה של התקנות האלה שהן מסוכנות ביותר. אני נשמע כמו קול קורא במדבר, אבל אני מרגיש שזו חובתי הציבורית. יש פה יותר מסתם להוריד את הרישום הפלילי, יש כאן מסר. על זה אני מלין. אנחנו יודעים מה יקרה בקרב בני נוער".

ח"כ מיכל שיר, תקווה חדשה: "יש המון אזרחי נורמטיבים במדינת ישראל שמעשנים היום קנאביס, שומרי חוק, בתפקידים בכירים, שמנהלים חיי בית וחיי משפחה נורמטיביים. עד היום, בגלל היעדר מדיניות הופכים אותם לעבריינים, לפושעים פליליים, וזו הבעיה. וזה מה שהתיקון הזה בא להציע. יש עדיין הגבלות, קיימות סנקציות".

טל פז מזרחי, יועמ"ש משטרה: "משרתי חובה במג"ב ובמשטרה, נדרש להשוות את הדין שלהם לדין בצה"ל. כאן יש לעשות דין שווה. אנחנו עומלים על גיבוש מתווה שיאפשר את האכיפה בעניין הזה, ולעומת זאת במשרתי קבע, דינם יחול ככל אזרח, בנוסף לדין משמעתי שנגבש אצלנו בנהלים פנימיים".

הראל ירקוני, שירות בתי הסוהר: "ההליך הפלילי הוא כלי הרתעתי חשוב מאין כמוהו, ישנם אסירים שהעדיפו להגיע לאירוע של תקיפת סגל מאשר שייפתח להם תיק על סם. שירות בתי הסוהר מתמודד עם אוכלוסיה הכי מורכבת. סגל הסוהרים שגם ככה עבודתו קשה מתמודד מול האסירים לאורך כל שעות היממה. אם האסירים יוחרגו ויקבלו רק קנסות זה יגביר את הקושי בהתמודדות מול האסירים. אחת המשימות הקשות מבחינתנו היא לשמור על סדר יום תקין ואחד המרכיבים שמסייעים לנו בכך זה לוודא שהאסירים נשארים צלולים. גם אלכוהול שהוא חוקי לא מותר במתקני הכליאה, אבל צריכת אלכוהול היא בכמויות נמוכות בהרבה מאשר סמים וזה בגלל הכלים שעומדים לרשותנו. ברור לנו שצריכת סמים או פתיחת הדלת הזאת תוביל לפגיעה במשמעת, התמודדות עם קטטות, בין אסירים או כלפי הסגל, ולא לשכוח את הנושא המרכזי של הסחר בסמים שהיא סוגיה מאוד מרכזית בתוך כותלי בית הסוהר, וכמובן הסוגיה של ניצול החלש. הסם משמש כאמצעי לסחר, להגברת הכח של אנשים מסויימים בתוך בתי הסוהר. פתיחת הדלת האת תגביר את הסחר בסמים, את ההברחות לתוך מתקני הכליאה. אם לא נחריג את האסירים מההסדר המתגבש, נגדיל את אחוזי הפשיעה במתקני הכליאה והחוצה ולהעצמת אירועים שליליים".

ח"כ שרן השכל, תקווה חדשה: "הכח של לפתוח תיק פלילי לא נלקח מכם בהסדר הזה. עדיין תוכלו על פי חוק לפתוח הליך פלילי. בעניין הברחות של אלכוהול, למרות שהוא חוקי, הן נעשות באחוזים נמוכים למרות שלא נפתח לך תיק פלילי. מדוע ההרתעה מול אלכוהול שונה מזו של עישון קנאביס? אין סיכוי שסוהר לא יריח שימוש בקנאביס לעומת שימוש בסמים קשים. אני מכירה סוהרים, הם נמצאים יום יום עם האסירים. מבחינת היגיון, וגם הם אומרים את זה. מה יותר ירתיע את האסיר – קנס של 500 שקל שלא יוכלו לקנות במבה בקנטינה או תיק פלילי שגם ככה יש להם רישום כזה?"

עו"ד חץ-דוד עוזר, עלה ירוק: "יש תקציבי הסברה טיפול ומניעה, להערכתי של חצי מיליארד שקל ומעלה. זה שהם גרועים וכל מי שהם עושים לו הסברה הסיכוי שהוא יצרוך קנאביס עולה פי 3, זה משהו אחר. אבל יש להם תקציבים, כולל לשלוח בני נוער לאשפוזים פסיכיאטריים שמובילים להתאבדות ואני לא מבין איך הדבר הזה לא נחקר. אני רוצה להביע התנגדות למודל המוצע. צריכת קנאביס לא צריכה להיות עבירה פלילית, זה לא רק שימוש פסול בחוק הפלילי, צריכת קנאביס עוזרת לאנשים. טבק תעשייתי הורג. קנאביס מבריא. זה הבדל גדול. זה דבר טיפולי וטוב. לפיכך, כמו ששימוש באלימות פיזית נגד צרכני קנאביס הוא פסול, גם קנס כספי לא מוצדק. זה גזל. הקנסות המנהליים שמציעים פה זה מיסוד של גזל. זה לפנות את השלג עם מי ביוב. השלג פונה והרחוב מסריח".

אביחי ויקטור סמילה, נציג מטופלים: "דנתם באסירים, בקטינים, מה איתנו המטופלים? זו התרופה שלי שרופא נתן לי אותה, שאוכל לצאת עם הילדים שלי, ואתה אומר לי שבגלל שאני לוקח אותה איתי בתיק אני רשאי לקבל 500 שקל קנס. אתה אומר לי להישאר בבית, לא ללכת לאירועים, לא ללכת להורים, זו התרופה שלי. זה עוזר לי לא להיכנס להתקף פוסט טראומה. אנחנו מקבלים דוחות. תחריגו אותנו מהדוחות."

יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב: "יש שתי אפשרויות בעניין זה. אפשר להגיע לזה עוד 3 חודשים. התקנות האלה יחזרו לדיון".

עו"ד שרונה עבר-הדני, יועמ"ש היחידה לקנאביס רפואי, הטעתה את חברי הועדה: "זה נושא נפרד לחלוטיןן," אמרה. "בכל הנוגע למטופלים המחזיקים ברישיון לשימוש בקנאביס ישנה הוראה ממאי 2017 שמופיעה באתר המשרד שמתווה את המקומות בהם מותר להחזיק ולהשתמש. יש שם הבחנה בין החזקה לשימוש. החזקה של שמן ותפרחות אפשר להחזיק בכמות של צריכה בכמות מסויימת. לגבי שימוש יש הבחנה בין שימוש בשמן ותפרחות. השימוש מותר". לאחר פניית מגזין קנאביס לעו"ד עבר הדני היא תיקנה את דבריה בועדה והבהירה כי אכן העישון של קנאביס מחוץ לבית אסור על פי הנוהל הקיים.

שר המשפטים גדעון סער סיכם: "ראינו חשיבות ללכת עם התקנת הללו, שיש בהן את לסור מרע, שלא לחזור אחורה לאכיפה פלילית של לפני מתווה ארדן, כמו גם כמה הקלות בסוגיית הקנסות. התפיסה שלנו היא ברורה, שמעתי את ח"כ מקלב מדבר על קבוצות באוכלוסיה… מדובר באזרחים נורמטיביים וזו נקודת המוצא שלנו. מכיוון שבחרת להביא היבט של פולמוס פוליטי, אני אזכיר לך שהקואליציה שאתם הייתם חברים בה בכנסת ה-20, היא שקיבלה את מתווה ארדן. לא שמעתי שיהדות התורה הסיקה מסקנות קואליציונית, פרשה מהקואליציה, אז אני אוהב אמות מידה זהות שלא תלויות בשאלה איפה אתה יושב מבחינה פוליטית. אתם יודעים היטב, כאשר יש נושא שחשוב לכם, אתם יודעים לעשות שימוש בכח פוליטי. אז כנראה לא ראיתם בעניין הזה חשיבות ולכן אני לא מתרשם מהביקורת שלכם. גם בכנסת ה-23 העברתם כקואליציה הצעת חוק ללגליזציה בקריאה טרומית. נכון שזה חלק מהמצע שלנו ואנחנו פועלים לממש אותו. המסר הוא שיש פה תנועה פוליטית רצינית שאם היא מתחייבת לציבור, היא עושה אותם. את גובה הקנס הורדנו מכיוון שכשאדם בחזקתו הפרטית עושה שימוש, ביתו הוא מבצרו, זה דבר אחר, ולכן זה לא צריך להיות אותו גובה קנס. אנחנו נתמודד עם סוגיית הרישון הפלילי. זה אמור להיות מוסדר בתקנות שטיוטה שלהם הפצנו בפני הערות הציבור. נדון בהם בפני הועדה הזאת. נקודה אחרונה היא סוגיה חדשה שהועלתה כאן, של המחזיקים ברישיון. אני מבין שיש עתירה ותקנות משנת 2017, אבל זה לא יהיה עניין רציני שניתן מענה מבלי שדנו בזה. נדון בזה. קיבלתי את מה שהוצע להוראת שעה קצרה ל-3 חודשים כדי לדון בנושא, למקד את האירוע, אני מציע שבתוך פרק הזמן הזה, נלמד את זה ונבוא גם לפה עם עמדה אחרי שדנו בזה. אני חושב שהיום אנחנו צריכים להצביע."

בתום הדיון נערכה הצבעה וכאמור – התקנות אושרו סופית וייכנסו לתוקף בשבוע הבא (1.4.22).

אי הפללה של צרכני קנאביס היתה הבטחת בחירות ליבתית של הממשלה שמגיעה באיחור, שכן הובטח שתיושם בתוך 3 חודשים מהקמת הממשלה בעוד שחלפה כבר כמעט שנה. יש לזכור שלא מדובר ב"לגליזציה", שהובטח שתיושם בתוך שנה מהקמת הממשלה, כלומר מכירת קנאביס בכל כמות תישאר עבירה פלילית חמורה ואין כרגע צפי שהממשלה הנוכחית תשנה זאת.

כזכור, צוות בין-משרדי בהובלת משרד המשפטים (בראשות שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן) הגיש המלצות בנובמבר 2020 לפיהן יש ליישם אסדרה מלאה של שוק הקנאביס (לגליזציה), אך הממשלה הנוכחית, הכפופה גם לדרישותיו של יו"ר רע"מ מנסור עבאס המתנגד להקלה בחוקי הקנאביס מתוקף התנגדות מועצת השורא וחוקי השריעה, לא יכולה לקדם יוזמה זו.

כפי שנחשף לאחרונה במגזין קנאביס, מודל אי ההפללה החלקי הקיים, הביא לירידה של 90% בפתיחת תיקי משטרה בגין שימוש עצמי בקנאביס וכן ירידה של 33% בהגשת כתבי אישום בגין עבירה זו. יחד עם זאת, נרשמה עלייה חדה של 77% במספר הקנסות בגין שימוש עצמי בקנאביס בין 2019 ל-2021, כלומר, בסך הכל, האכיפה בכללותה לא פחתה משמעותית.

אישור הועדה תביא לביטול סופי של "בג"ץ הלגליזציה". בשלב זה בית המשפט נתן למדינה זמן עד 1.5 להגשת תגובה בה יצויינו השינויים שיושמו. במקביל קראה בשבוע שעבר הממשלה לצרכני קנאביס שהופללו בעבר להגיש בקשות לחנינה לביטול רישום פלילי אך במקרים של החזקת קנאביס לשימוש עצמי בלבד.