פסיכדליה, סמים ושאר ירקות

בדיקות מעבדה מגלות: מה מסתתר בתוך החשיש, החגיגת, הקוקאין והאקסטזי

תרופות וטרינריות נגד תולעים בקוקאין, חומרים מהונדסים לא מזוהים בתוך החגיגת ואקסטזי ללא MDMA.

כולנו צרכני סמים

רק כשניגשים לבדיקת סמים במעבדה מבינים עד כמה סופו של סיפור המלחמה בסמים ידוע מראש. פקודת הסמים המסוכנים בישראל מגדירה יותר ממאה סוגי סמים. מדי שנה מצטרפות לרשימה עוד ועוד מולקולות מסוכנות חדשות.

באופן כללי מתחלקים הסמים לארבע קטגוריות: סמים אנטי-פסיכוטיים, סמים מדכאים, סמים מעוררים וסמים הזייתיים, כשהרבה מהם משוייכים ליותר מקטגוריה אחת.

משה והסנה הבוערסמים נצרכו על ידי האדם משחר האנושות. הם עזרו לו במחלותיו, עודדו אותו בדכאונותיו, הקלו על כאביו ובעיקר הביאו אותו לגלות צדדים נסתרים בתודעתו. משה, מוחמד, ישו, בודהה, פרויד, ניטשה, רספוטין, אושו, לירי – כל אלה ורבים אחרים נעזרו בסמים כי להניע את תודעתם אל המקומות הגבוהים והנשגבים ביותר , כמו גם אל התהומות החשוכים.

אבל לא רק הם, אלא כולנו.
גם אם נשאיר בצד את הפטריות, את העשב המתוק, את הזרעים המרירים ואת האבקה המנצנצת, נראה שאפילו החסודים בינינו שותים קפה או תה על הבוקר, אוכלים קרואסון עם שוקולד ושותים יין פה ושם. כולנו נוטלים תרופות במינונים כאלה ואחרים.

ידעתם למשל שקודאין, המרכיב העיקרי בסירופ נגד שיעול, מצוי בפקודת הסמים? וכמוהו, ממש כמו בשיר ההוא מ”שיער”, גם הפולקודין, המורפין והאטרופין (כן, כן, אותו אטרופין שהמדינה נתנה לנו בחינם עם ערכות המגן).

וכאילו כל אלו לא מספיקים, קמו בעולם אנשים כמו הכימאי המהולל ד”ר אלכסנדר שולגין בן ה-87, שבמשך חמישים שנות מחקר רקח מאות סוגי סמים תוך שהוא קוטף את התואר “יקיר קהילת הסטלנים”.

כמי שאחראי על פענוח הקוד של 90 אחוז מהסמים ההזייתיים הידועים לאנושות, כשמציבים את פועלו של שולגין אל מול פועלם של אנשי משרד הבריאות, שאצים לקנות קפסולות בפיצוציות ולהכניסם לפקודת הסמים, ברור לאן נוטה מאזן הכוחות. המלחמה בתעשיית הסמים היא מלחמה אבודה מראש.

מתוך סרטון פארודי על מלחמתו של ה-DEA בקנאביסבתוך שדה הקרב הנרקוטי כל שנותר לנו זה לנסות ולהיות חכמים יותר. כמה מכם יודעים מה בדיוק מכילה הקפסולה שקניתם בפיצוצייה מתחת לבית? כמה מפדרי אף באמת יודעים מה מכילה השקית הלבנה הקטנה שעלתה להם כמו ספה באיקאה? אולי באמת הגיע הזמן להקדיש פחות משאבים בהכנסת סם נוסף לרשימה המתארכת ופשוט להתחיל לגבות מיסים מסחר בסמים ולפקח באופן חוקי על היצרנים.

עד שזה יקרה ניאלץ לרכוש את הסמים בקרן רחוב ולשלם כסף על בדיקה עצמאית.
בסופו של עניין גם לסטלנים מגיע לדעת מה הם מכניסים לגוף.

בדיקות הסמים נערכו במעבדות “בקטוכם“, נס ציונה.

קוקאין

היסטוריה

צמח הקוקה היה מאז ומעולם אחד הסמים החשובים ביותר בקרב עמי האינדיאנים בדרום אמריקה, שצרכו את עליו בלעיסה (באופן הדומה ללעיסת גת) או רקחו ממנו משקאות.

עם הכיבוש הספרדי של דרום אמריקה התוודעו האירופאים לסם המעורר המופלא. בשנת 1860 זיקק פאולו מנטגזה את הקוקאין מעלי הקוקה לראשונה. מאוחר יותר באותה שנה ערבב הכימאי אנג’לו מריאני את התוצר החדש עם סירופ לשיעול ויין ומכר אותו כ”יין הקוקה של מריאני” (מאוחר יותר הומצא משקה הקוקה קולה שהתבסס על נוסחה דומה).

לקראת סוף המאה-ה-19 אירופים רבים, בהם זיגמונד פרויד וארתור קונן דויל, נהגו להשתמש בקוקאין באופן קבוע.

תהליך ההפקה

זיקוק הקוקאין מהצמח הוא תהליך פשוט למדי:
עלי הקוקה מושרים במכלי מים המכילים חומצה גופריתית או סוג של ממיס כמו בנזון או קרוסן.
לאחר שהאלקלואידים ממוצים, מאדים את הנוזל ואוספים את משקעי האבקה. המשקעים האלה הם גבישי מלח שנקרא קוקאין הידרוכלוריד. את גבישי הקוקאין המלחי אפשר להמשיך ולזקק כדי ליצור מהם קוקאין נקי המכונה קראק.

קוקאין
קוקאין
ריכוזים

ריכוז הקוקאין באבקה שקונים מדילר ינוע בדרך כלל בין 80 אחוז בחומר משובח ל-30 אחוז ואף פחות מכך בחומר מאיכות ירודה. גבישי הקוקאין הם מלח גבישי נוקשה ונוצץ, משום כך אבקה המכילה קוקאין בריכוז גבוה תהיה נוצצת וקשה יותר מקוקאין מדולל, שנוטה להיות רך וחסר ברק.

סימפטומים

דפיקות לב מוגברות, אישונים מורחבים, עיניים דומעות, אף דולף, לסתות נצורות ועוד.
צריכה סדירה של קוקאין עלולה לגרום להתקפי חרדה, עצבנות, דכאונות וכן לנזקים מוחיים ופגיעה בדרכי הנשימה.

הממצאים

שלוש הדגימות שנשלחו לבדיקת מעבדה נקנו ממקורות שונים במהלך שבועיים. בבדיקת המעבדה נמצא כי התרכובת הכימית של שלוש הדגימות זהה, ולכן סביר להניח שמקורם זהה.

מה מצאנו?

  1. תרופה וטרינרית נגד תולעים.
  2. תרופה פסיכיאטרית לטיפול בחרדה.
  3. קפאין במינונים גבוהים.

בניגוד לממצאים עם חומרים אחרים, בכל דוגמאות האבקה שנשלחו לבדיקה נמצא קוקאין. הקוקאין המוכר לנו הוא סוג של אלקלואיד בעל השפעה סטימולנטית (מעוררת) רבת עוצמה.
האלקלואידים הם תרכובת חנקנית הנפוצה בעולם הצומח ומעניקה לצמח הגנה מפני בעלי חיים. במינונים נמוכים לאלקלואידים רבים יש השפעה פסיכואקטיבית, אולם במינונים גבוהים הם חומרים רעילים שעלולים להסב נזק לבריאות ואף לגרום למוות.

ממצאי בדיקת המעבדה - קוקאין


חגיגת

היסטוריה

ההיסטוריה הקצרה של כדור החגיגת אפופה בהרבה מסתורין. שמועה די מבוססת סיפרה שהוגה הרעיון לכדור הוא המפיק ניצן זעירא, שאף אישר את הפרטים בכתבה שהתפרסמה ב”הארץ” לפני כארבע שנים.
אבל גם אם זהות הממציא לוטה בערפל, דבר אחד בטוח – מהרגע שהקפסולות הכחולות-לבנות הפציעו להן בתל-אביב, אי שם בשנת 2003, הן הפכו ללהיט.

בגרסתו הראשונה הכיל החגיגת קאתינון, בהמשך פותחה נגזרת סינתטית שלו, בעלת השפעה חזקה בהרבה, בשם מתקטינון.
לאחר ששני אלו הוכנסו לפקודת הסמים המסוכנים, החלו כימאי המעבדות הפיראטיות לעמול על נגזרות יצירתיות שיוכלו לעקוף את פקודת הסמים. היום חגיגת הוא שם גנרי לכלל האמפטמינים הסינטטיים שנמכרים בצורת אבקה בקפסולות. עדויות מעבר לים מספרות שבהרבה ארצות מזוהים הסמים הללו עם ישראל. באוסטרליה למשל מכונים כדורי החגיגת – “Israelies”.

תהליך ההפקה

בתחילה זוקק הקאתינון מצמח הגת באופן דומה לאופן שבו מזוקק הקוקאין מעלי הקוקה.
בהמשך החלו לייצר את נגזרות הקאתינון במעבדה על ידי סנתוז מולקולות בעלות תכונות דומות.
הסנתוז יצר אינספור סמים חדשים שרובם לא היו ידועים למדע ולרשויות.

חגיגת
חגיגת
סימפטומים

כמו האמפטמינים והקוקאין, החומר מעלה את כמות הדופאמין בסינפסות שבין תאי העצב במוח ולכן גורם בהתחלה לתחושות נעימות ומסיבה זו הוא גם ממכר.
ההשפעות המיידיות של נטילת קאתינון ונגזרותיו הן אופוריה, דופק מהיר, הזעה, הגברת החשק המיני ולסתות נצורות.
במחקר שנערך בחיות מעבדה ופורסם באוקטובר 2003, נמצא שאטינון גרם להתכווצות של כלי הדם בלב. החוקרים מציינים שהתופעה שנמצאה עשויה להסביר את תופעת אוטם שריר הלב בקרב לועסי גת כבדים.

הממצאים

ברוכים הבאים ללונה-פארק של תעשיית הסמים המודרנית.
שלוש הקפסולות שנקנו בפיצוציות שונות ברחבי תל-אביב הכילו שלל חומרים מעוררים – כולם נגזרות כלשהן של אמפטמינים מהונדסים. חלק ניכר מהמולקולות שנמצאו בבדיקות עוררו התרגשות ועניין רב בקרב המומחים, או כפי שניסח זאת ד”ר שמואל ציטרין שהיה ראש המעבדה הכימית ביחידה לזיהוי פלילי במשטרה: “זיהוי המולקולות החדשות הללו מהווה אתגר מקצועי ואינטלקטואלי לכל כימאי שעוסק בתחום”.
מבין שלל החומרים שפוענחו בבדיקה, אחד נותר בלתי-מזוהה.

מה מצאנו?

  1. סוגים שונים של סמים מהונדסים שפותחו בהשראת הקאתינון (החומר הפעיל בצמח הגת) והמתקאתינון. הסכנה הכרוכה בשימוש בהם עדיין לא ידועה.

ממצאי בדיקת המעבדה - חגיגת


אקסטזי

היסטוריה

בשנת 1912 רשמה חברת התרופות “מרק” את ה-MDMA כפטנט. בשנות ה-60 הועלה ה-MDMA מן האוב על ידי גורו התודעה ד”ר אלכסנדר שולגין, שהמליץ על התרופה עבור טיפולים רפואיים מסויימים.
השימוש ב-MDMA היה נפוץ בארה”ב בקרב פסיכיאטרים עד שנות ה-80 כטיפול בסוגים שונים של הפרעות פסיכיאטריות, אך אז הוצא מחוץ לחוק.
בסוף שנות ה-80 הגיעה הפריחה הגדולה של ה-MDMA, הפעם בשמו החדש – אקסטזי.
תחילה היה האקסטזי סם המסיבות הנבחר בעיקר במועדונים באנגליה ובמהלך שנות ה-90 התפשט לכל העולם.

סימפטומים

משתמש שנוטל MDMA טהור ירגיש עירני ומלא אנרגיה, אך עם זאת שלו מאוד. במקרים רבים הצבעים ייראו חדים וברורים יותר וכן הקולות והתחושות.
רוב המשתמשים באקסטזי מעידים על תחושות חזקות של “התאהבות” בעצמם ובסובבים אותם – תכונה שנתנה לכדור את השם “סם האהבה”.
כמות ממוצעת של MDMA משפיעה על המשתמש לכ-3 עד 8 שעות.
לכשעוברת השפעת הסם, חש המשתמש עייפות גדולה ובדרך כלל יתקשה להירדם.
במקרים רבים תשרה עליו אז גם תחושת דכדוך ודכאון עקב ירידת רמות הסרוטונין. הסכנה הגדולה ביותר בצריכת אקסטזי היא התחממות יתר של הגוף והתייבשות. מעבר לסכנה שבעליית החום ואובדן הנוזלים, עלולה תחושת הצמאון לגרום לשתיית מים רבים במהירות, דבר שעלול לגרום להרעלת מים.
בנוסף, אקסטזי עלול לגרום להפרעות בפעולות הלב, בפרט בקרב אנשים הסובלים ממומים בלב.

ריכוזים

אקסטזי
כדורי אקסטזי

כדור אקסטזי ממוצע אמור להכיל MDMA בריכוז של 85-125 מ”ג. כמויות קטנות מאלו יגדירו את הכדור כ”חלש”. כמות של 200 מ”ג ומעלה עלולה לגרום לבעיות תפקוד והזיות קשות.

לאחרונה דווח ב-BBC כי מחקר חדש מצא שאקסטזי נלחם בתאים סרטניים.

הממצאים

שלושת כדורי האקסטזי שנשלחו לבדיקה במעבדה נקנו ממקורות שונים במהלך שבועיים.
שניים מתוך שלושת הכדורים (כדור ורוד עם סמל של “טויוטה” וכדור לבן עם סמל של מגן-דוד) אכן הכילו MDMA שהוא החומר שהופך את האקסטזי לסם שהגדיר דור שלם של משתמשים.
הכדור השלישי (כדור ורוד ללא חריטה) אמנם הכיל חומרים מעוררים אך ללא MDMA בכלל.

מה מצאנו?

  1. מתוך שלושת הכדורים שנשלחו לבדיקה, רק בשניים היה MDMA. השלישי היה מורכב ממגוון אמפטמינים אחרים.
  2. כלורואמפטמין – חומר חדש ומסוכן ששמו נקשר לאחרונה בשלושה מקרי מוות.
  3. קפאין בכמויות גדולות.

תוצאות בדיקת המעבדה - אקסטזי


חשיש

היסטוריה

מקורו של החשיש הוא במרכז אסיה – ככל הנראה באזור ההימלאיה ועמק ההינדוס.
מהודו התפשט השימוש בקנאביס כסם משכר לשאר אסיה והמזרח התיכון.
בשל האיסור הדתי על שתיית משקאות חריפים, הפך החשיש לסם נפוץ בקרה המוסלמים והם אלו שהעניקו לו את שמו (“חשאש” בערבית משמעותו “עשב יבש”).

הפלישה הערבית לספרד המאה ה-10 חשפה את האירופאים לסוד “סם הקסם מהמזרח”.

הקנאביס ותוצריו הוצאו מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1937 בעיקר בשל סיבות כלכליות ופוליטיות ומשם קצרה היתה הדרך להחרמתו הנחפשת ברוב מדינות העולם.
קיראו עוד על ההיסטוריה של הקנאביס במאמר “ההיסטוריה של הקנאביס על רגל אחת”.

תהליך ההפקה

החשיש מיוצר מהטריכומים (שיערות קטנות על צמח הקנאביס המכילות שרף). מאגרי השרף של הטריכומים מופרדים מהצמח בשיטות ניפוי שונות.
אצבע חשיש מיוצרת על ידי גלגול פרחים מפותחים בין האצבעות הנותן כדורים של שרף. כדורי השרף נמחצים יחד לגושי חשיש.

ריכוזים

חשיש רפואי
חשיש רפואי

במריחואנה טבעית מגיע ריכוז ה-THC לרמות של עד 8 אחוזים. במריחואנה רפואית או כזאת שגדלה בשיטות גידול מפוקחות יכול להגיע ריכוז ה-THC לרמות של בין 20 ל-30 אחוזי THC.
בחשיש רמות החומר הפעיל יכולות להגיע עד ל-50 אחוז ואף יותר מכך בחומרים איכותיים באמת.

סימפטומים

לצד השפעותיו הפסיכו-אקטיביות, שכוללות רוממות רוח, שינוי בתפיסת הזמן, שינוי בהתנהגות החברתית וכן תכונות הזייתיות מסויימות, ל-THC יש השפעות פיזיולוגיות ניכרות אשר רובן ככולן – חיוביות.
שימוש יומיומי בקנאביס כרוך בסכנת התמכרות פסיכולוגית.

היום נעשה שימוש בקנאביס כטיפול רפואי עבור מגוון רב של מחלות, בעיקר נוירולוגיות.

הממצאים

שלוש דגימות החשיש שנשלחו לבדיקת מעבדה הגיעו ממקורות שונים ונרכשו בהפרש של מספר חודשים.
ההרכב הכימי של שתי הדגימות נמצא נקי מחומרים כימיקליים נוספים.

מה מצאנו?

  1. אמנם שתי דגימות לבדן זה לא בהכרח מקרה מייצג אך נראה שבדגימות אלו נמצא רק חשיש אורגני וייתכן שגם שרף, צואת פרות, חינה, דונג וכד’.

הנתונים מבוססים יותר על עדויות של סוחרים ומבריחי גבול שמביאים איתם את החשיש ממרוקו ואפגניסטן, מאשר על ממצאי מעבדה שכן בדיקת המעבדה יודעת למצוא חומרים כימיים ולא מתמקדת במציאת חומרים טבעיים שעשויים להיות בחשיש.

ממצאי בדיקת המעבדה - חשיש


המאמר פורסם במקור במגזין “TIME-OUT תל אביב” בדצמבר 2008 ונכתב ע”י יובל ג’וב-הרגיל.

ראו עוד:
“מה יש בשקית שלי” – בודקים סמים במסיבות טבע
בוף נייס גאי – חשיש מזויף מציף את ישראל
מאיפה מגיעים הסמים הנמכרים בדארק נט?

חדשות