קנאביס ישן מאבד עד 5% מכמות ה-THC שלו כל חודש
לקנאביס שהתיישן יש השפעה שונה מלקנאביס טרי והיא נובעת משינויים בריכוזי הקנבינואידים. THC בתפרחות קנאביס עלול לאבד עד כ-5% מערכו בכל חודש בממוצע. וגם - מה קורה ל-THC שהתיישן? מחקרים בדקו.
כאשר קנאביס מתחיל להתיישן מתרחשים בו שני שינויים עיקריים:
- ההשפעה הפסיכואקטיבית שלו נחלשת והוא הופך לפחות ממסטל.
- ההשפעה המרדימה שלו מתחזקת והוא הופך להרבה יותר מעייף ומרגיע.
הסיבה לשינוי הראשון היא ירידה בריכוז ה-THC, הקנבינואיד העיקרי בקנאביס וזה שאחראי על רוב ההשפעה הפסיכואקטיבית שלו. הסיבה לשינוי השני היא עלייה שמתרחשת במקביל בריכוז של קנבינואיד מוכר פחות – CBN (קנאבינול).
THC הופך ל-CBN בקנאביס שהתיישן
זה לא צירוף מקרים שריכוז ה-CBN בקנאביס שמתיישן עולה ככל שריכוז ה-THC בו יורד. CBN הוא קנבינואיד שלמעשה נוצר מהתיישנות של THC לאורך זמן, כלומר: ככל שקנאביס מתיישן יותר, כך יותר מה-THC שבתוכו הופך באופן הדרגתי ל-CBN.
ההשפעות של CBN עדיין לא נחקרו לעומק, אך ההשפעה המרדימה החזקה שלו ידועה היטב והיא למעשה סימן ההיכר שלו. ריכוז ה-CBN בתפרחות קנאביס הוא לרוב נמוך מאוד, והוא מתחיל לעלות רק לאחר תקופה ארוכה של התיישנות.
לעומת זאת, בחשיש ובמיצויים אחרים יש במרבית המקרים ריכוזי CBN גבוהים פי כמה וכמה לעומת תפרחות שצריכות להתיישן במשך כמה שנים לפחות כדי להגיע לנתוני CBN דומים.
אחוז ה-CBN גבוה בממוצע בחשיש (חום) לעומת בתפרחות (ירוק)
עם זאת, לא כל ה-THC ש’נאבד’ בהתיישנות הקנאביס הופך מיד ל-CBN. לדוגמא, תפרחת שהתחילה עם ריכוז של 19.9% THC יכולה לרדת אחרי שנה של התיישנות ל-8.7% THC, ירידה של כ-11%, אבל ריכוז ה-CBN בה יעלה רק ב-3%. הפער הזה התגלה בניסויים מוקדמים שנערכו על התיישנות קנאביס ב-1976 וב-1978, והעלו סימן שאלה גדול לגבי ההנחה שכל ה-THC בקנאביס מתפרק בסופו של דבר ל-CBN.
ב-1979 חוקרים מאוניברסיטת מיסיסיפי פרסמו תאוריה לפיה ה-THC בקנאביס אמנם אכן הופך כולו ל-CBN בסוף ההתיישנות, אך הוא עושה זאת בשלבים, וזו הסיבה לכך שהירידה בריכוז ה-THC אינה מובילה מיד לעלייה זהה בריכוז ה-CBN.
לפי מחקר זה, כאשר קנאביס מתיישן, רוב ה-THC שבתוכו מתחמצן והופך ל-CBN בתהליך הדרגתי שכולל כמה שלבי ביניים בדרך. הסיבה העיקרית שהירידה באחוזי ה-THC במהלך ההתיישנות אינה מתורגמת מיד לעליה זהה באחוזי ה-CBN היא שחלק ממנו עדיין נמצא באחד משלבי הביניים האלו בדרכו להפוך ל-CBN, וזה לוקח זמן.
סיבה נוספת לפער היא שחלק מהדלתא-9-THC (אותו אנחנו מכנים לרוב פשוט THC) לא מתחמצן אלא הופך לאורך זמן לדלתא-8-THC, נגזרת קרובה מאוד במבנה הכימי שלה אך בעלת השפעה פסיכואקטיבית הרבה יותר חלשה. דלתא-8-THC מצוי בקנאביס טרי בריכוז מאוד נמוך (לרוב פחות מ-1%), אך עם ההתיישנות חלק מה-THC ה’רגיל’ מומר אליו והריכוז שלו עולה.
דלתא-8 הוא כאמור הרבה פחות ממסטל, אבל הוא גם הרבה יותר יציב כימית (נשמר לאורך זמן). ל-THC שיומר אליו ייקח הרבה יותר זמן להתיישן ולהפוך ל-CBN בהשוואה לדלתא-9-THC הרגיל. זאת סיבה נוספת לכך שהעלייה ב-CBN אינה שקולה לירידה ב-THC – חלק מה-THC שאבד נותר ‘תקוע’ בתור דלתא-8-THC, וייקח לו עוד הרבה זמן להגיע לתוצר ההתיישנות הסופי שלו, שהוא CBN.
מחקרים חדשים יותר תומכים בתאוריה הזאת, אך טוענים כי גם היא אינה יכולה להסביר את מלוא הפער בין הירידה ב-THC לעלייה ב-CBN. כיום מקובל להניח כי CBN הוא תוצר ההתיישנות הסופי העיקרי של THC, אך הוא אינו היחיד – וזו עוד סיבה לכך שסכום אחוזי ה-THC וה-CBN לאחר התיישנות תמיד יהיה נמוך יותר מאחוז ה-THC ההתחלתי.
אז כמה זמן לוקח ל-THC שנמצא במוצרי הקנאביס השונים להתיישן ולהפוך ל-CBN? כדי לענות על השאלה הזו, חוקרים מהאוניברסיטה הטכנית בבוקרשט ערכו סדרה של ניסויים בה הם עקבו במשך 4 שנים אחרי השינויים בריכוזי הקנבינואידים במהלך ההתיישנות של מוצרי קנאביס שונים.
מוצרי הקנאביס הרבים עליהם נערך הניסוי הוחרמו על ידי משטרת רומניה וכללו סוגים שונים של תפרחות, חשיש, ושמן קנאביס מרוכז. כל אחד ממוצרי הקנאביס האלו חולק לשתי אצוות זהות – אחת אוחסנה בחושך בטמפרטורה של 4 מעלות, והשניה אוחסנה בחדר מואר בטמפרטורה קבועה של 22 מעלות.
המטרה הייתה לראות האם לתנאים שונים של טמפרטורה ותאורה יש השפעה על קצב התיישנות הקנאביס והפיכת ה-THC שבו ל-CBN. ההנחה הייתה שהקנאביס שיאוחסן בקור וחושך יישמר לאורך יותר זמן, וקצב ההתיישנות של ה-THC בו ל-CBN יהיה איטי יותר.
במחקר נבדקו אך ורק ריכוזי הקנבינואידים CBN, THC, ו-CBD במוצרי הקנאביס שהתיישנו, ולא שום דבר אחר ויש להדגיש שקנאביס שאוחסן לאורך תקופה ארוכה עלול להפוך לבלתי ראוי לצריכה מסיבות שאינן קשורות לקנבינואידים, כמו ריקבון של החומר הצמחי והתפתחות עובש, במיוחד כאשר זה קנאביס שלא יובש ונשמר כראוי.
תוך כמה זמן קנאביס מתיישן?
ההנחה לפיה קנאביס שיאוחסן בקור ובחושך ישמור על ה-THC שלו לאורך יותר זמן התבררה כנכונה בעיקר כאשר מדובר בתפרחת, ובמיוחד בכזו עם ריכוז THC גבוה. כפי שניתן לראות בגרף, קצב ההתיישנות של ה-THC בדגימת התפרחת שנשמרה בקור וחושך היה איטי יותר בהשוואה לדגימה שנשמרה בטמפרטורת החדר, אם כי ההפרש לא גדול.
אחרי שנה של התיישנות, ריכוז ה-CBN בשתי התפרחות עלה מ-0.9% ל-3.5%, וריכוז ה-THC שהתחיל ב-19.9% ירד ל-10.9% בדגימה שאוחסנה בקירור ול-8.7% בדגימה הזהה שאוחסנה בטמפ’ החדר.
משמעות הממצאים היא ירידה של עד כ-56% בכמות ה-THC בתפרחת קנאביס שאוחסנה באור בטמפרטורת החדר בשנה הראשונה, או עד כ-5% בחודש בממוצע. בתפרחת שאוחסנה בקירור ובחושך, הירידה בשנה הראשונה הייתה של כ-49% מכמות ה-THC ההתחלתית, או עד כ-4% בחודש בממוצע.
כלומר: גם שקית אטומה וחסינה לאור של קנאביס רפואי למשל, שנרכשה בבית מרקחת ומכילה 20% THC כאשר יוצרה לפני כחודשיים, עשויה להכיל היום רק 19.2% THC. אחרי 4 חודשים נוספים (חצי שנה בסה”כ) ריכוז ה-THC בה יכול לרדת כבר ל-15.2 טאחרי שנה ל-10.4%.
אחרי שנתיים של התיישנות, ריכוז ה-CBN בדגימת התפרחת שאוחסנה בחדר כבר הפך לגבוה יותר (4.9%) מריכוז ה-THC שעדיין נשאר בה (4.8%). הדגימה שאוחסנה בקירור תגיע למצב הזה רק כחצי שנה מאוחר יותר. אחרי 3 ו-4 שנים הפער בין ה-CBN ל-THC ממשיך לגדול.
בתפרחת קנאביס אחרת שנדגמה בניסוי, ריכוז ה-THC ההתחלתי היה נמוך בהרבה, ועמד על 7.3% בלבד. כפי שניתן לראות בגרף שלפניכם, קצב ההתיישנות היה איטי יותר, וריכוז ה-CBN עבר את ריכוז ה-THC רק אחרי שחלפו יותר מ-3 שנים. הפער בין אחסון בקור וחושך לאחסון בטמפ’ החדר ואור היה הרבה פחות משמעותי בתפרחת עם THC נמוך.
בשונה מהתפרחות, בחשיש כמעט ולא היה הבדל בין שני תנאי האחסון, גם כאשר ריכוז ה-THC ההתחלתי היה גבוה (23.9%). אחרי שנתיים של התיישנות, אחוז ה-THC בחשיש הזה ירד ל-11.9% בקור וחושך לעומת 11.6% בחדר המואר – הבדל כמעט אפסי. באופן תואם, גם קצב העלייה בריכוז ה-CBN היה יחסית זהה בשני תנאי האחסון.
התוצאה הזאת התקבלה עבור כל סוגי החשיש שנבדקו במחקר, כך שנראה כי בניגוד לתפרחת, לתנאי האור והטמפרטורה כמעט אין השפעה על התיישנות ה-THC בחשיש. ללא קשר לתנאי האחסון, קצב ההתיישנות של החשיש הוא גם אחיד יותר – הוא מאבד אחוז דומה של THC בכל שנה שעוברת, בניגוד לתפרחת שמתיישנת מהר יותר בשנה הראשונה מאשר בשנים שאחריה.
הגרף של התיישנות שמן קנאביס שנבדק נראה דומה מאוד לזה של החשיש עם קצב ירידה דומה של THC וקצב עלייה דומה של CBN. בניגוד לחשיש, לאחסון השמן בקירור ובחושך כן היה יתרון בלשמר אותו לזמן ארוך יותר, אך הפער בין תנאי האחסון השונים היה הרבה פחות משמעותי מזה שנצפה בתפרחות עם THC גבוה, וזה למרות שריכוז ה-THC ההתחלתי בשמן היה גבוה הרבה יותר (37.9%).
הגרפים הבאים משווים את תהליך ההתיישנות של מוצרי הקנאביס השונים שנבדקו בזמן האחסון בטמפרטורת החדר. כפי שניתן לראות, ככל שריכוז ה-THC ההתחלתי הוא גבוה יותר, כך קצב הירידה ב-THC מהיר יותר. הדבר נכון גם לגבי ריכוז ה-CBN ההתחלתי וקצב העלייה שלו:
לגבי הקנבינואיד השני בחשיבותו בקנאביס – קנאבידיול (CBD): ישנה השערה לפיה חלק מה-THC בקנאביס הופך ל-CBD בהתיישנות, אך לא ברור עד כמה היא נכונה. מחקרים הראו שזה אכן אפשרי שחלק מה-THC יהפוך ל-CBD בהתיישנות, אך עדיין לא ברור כמה והאם מדובר בכמות משמעותית.
כמו עם THC, גם ריכוז ה-CBD בקנאביס הולך ויורד ככל שהוא מאוחסן למשך יותר זמן. עם זאת, בניגוד לירידה החדה והמהירה בריכוז ה-THC במהלך ההתיישנות, הירידה שמתרחשת במקביל בריכוז ה-CBD היא הרבה יותר איטית ומתונה, כפי שניתן לראות בגרף:
הסבר אפשרי לירידה האיטית הזאת הוא שה-CBD למעשה כן יורד בקצב מהיר כמו ה-THC, אך מכיוון שחלק מה-THC הופך בהתיישנות ל-CBD, הירידה שלו מתקזזת עם התוספת הזאת ונבלמת במידה מסויימת.
לסיכום שורת מחקרים אלו מחזקים תובנות שנאספו מניסיונם של צרכנים לאורך שנים וממליצות לשמור על הקנאביס בקופסה אטומה לאור ובמקום קריר יחסית. רוצים עוד טיפים לאחסון נכון של קנאביס? ראו: אחסון קנאביס – טיפים חשובים.
