“הם רוצים 16 שנות מאסר, אנחנו רואים זיכוי”

בשיחה עם מגזין קנאביס מתאר עו"ד איתי בר-עוז, שנטל על עצמו את ניהול אחד התיקים המשפטיים המעניינים ביותר בארץ, את טענות המדינה כלפי פעילות טלגראס ואת התשובות של ההגנה, וגם - מה עמד מאחורי הפעילות של לקוחו עמוס סילבר, האם יש דיבור על הסדר טיעון ומה הוא מעריך שיקרה בהמשך ההליך

בסוף השבוע, שלוש שנים ושבעה חודשים לאחר שנעצר לראשונה באוקראינה בתום תרגיל עוקץ שעשה לו ביחד עם המשטרה שותפו לטלגראס, שוחרר מייסד הארגון עמוס סילבר ממעצר בכלא רימונים. רבים מאוהדיו חגגו את המאורע, אך בינתיים התנאים במעצר הבית לא קלים וכוללים איזוק אלקטרוני, עם שני מפקחים ותוך איסור לדבר בטלפון או להתחבר לאינטרנט וכמובן לצאת מהבית. בנוסף, לפניו עומד משפט ארוך שיכול להימשך גם עוד שנה או יותר ושבסופו הוא עלול לקבל עונש מאסר קשה של כמה שנים, זאת אם אכן יורשע לבסוף בסעיפים בהם הוא מואשם – ניהול ארגון פשיעה, הלבנת הון, תיווך עסקאות סמים ועוד.

לכבוד המאורע ביקשנו לשוחח עם עו”ד איתי בר עוז (42), מומחה בפלילים, שזכה, כך גם לדבריו, לייצג את סילבר מטעם הסניגוריה הציבורית. בשיחה עם מגזין קנאביס מפרט עו”ד בר עוז את האישומים נגד סילבר, את טענות הנגד של ההגנה, את העתיד לבוא בחודשים הקרובים, את הסיבה היחידה שבגללה הוא ועמוס קצת רבו וגם – את האידיאולוגיה שמאחורי הפעילות של טלגראס והאם יש היתכנות להסדר טיעון שישים סוף להליך הארוך. “המדינה רוצה 16 שנות מאסר כיאה לראש ארגון פשיעה, אבל זה לא ארגון פשיעה זה ארגון חסד ואנחנו הולכים על זיכוי מלא,” הוא אומר. “היה דיבור על הסדר טיעון אבל עמוס דרש מכתב התנצלות מראש מחלקת הסייבר, אז זה נפל”.

איך מכל עורכי הדין בארץ דווקא אתה הגעת לייצג את עמוס?

“קודם כל יש לי רקע בתחום הקנאביס. גדלתי בפרדס-חנה, ברחוב בו גדל מאיר אריאל ז”ל, אז אני מכיר היטב את הנושא הזה ובמידה מסויימת זה חלק מהסיבה שרציתי להיות עורך דין פלילי מלכתחילה. תמיד האמנתי שקנאביס צריך להיות חוקי, עוד בימים בהם היו קונים קנאביס בחדרה בקופסאות גפרורים ב-50 שקל בשנות ה-90. אני מאמין שזה דבר טוב, שזה יותר מועיל ממזיק, וכל פעם שהייתה עבודה בלימודים עסקתי בנושא, בסיבות למה במדינות אחרות יש לגליזציה ואצלנו אין. אישית, אני מכיר את הקנאביס מגיל 14, הרבה לפני שזה נהיה דבר אופנתי כמו היום. רוב עברייני הקנאביס הם לא עבריינים באמת, זה אנשים נורמטיביים. בתיקים פליליים תמיד יש מישהו שנפגע, שפגעו בו, שגנבו ממנו… עבירות סמים הן העבירות היחידות שהן בעצם ‘פטרנליסטיות’, שהמשטר רוצה להגן עליך מפני עצמך. אם אתה מעשן את הג’וינט שלך או אוכל אסיד לצורך העניין, אתה לא פוגע באף אחד. יש כאן מתח בין הזכות של האדם להחליט על עצמו לבין רצון המשטר להכליל את כל הסמים בקטגוריה אחת, גם אם זה סמים שהם לא ממכרים או לא מחוללי פשיעה. נכנסתי לסניגוריה הציבורית לפני 14 שנים ומאז אני עובד גם איתם ובמקביל באופן פרטי. ראיתי לאורך שנים מה זה סמים מחוללי פשיעה, אתה רואה איזה סמים גורמים לאדם לפרוץ לבית כדי להשיג מנה ואיזה לא. טיפלתי באלפי תיקים ומעולם לא נתקלתי בכתב אישום בו אדם היה בדודא לפטריות או אסיד או MDMA או קנאביס, ולכן פרץ לבית וגנב כסף או הרביץ למישהו אחר, זאת לעומת הרואין וקוקאין שהם מחוללי פשיעה משמעותיים. כל זה הוביל אותי לעסוק בנושא.”

“לייצוג של עמוס הגעתי אחרי שהיה איזה עורך דין שייצג אותו באוקראינה וכשהוא בא לארץ הוא רצה סכום של למעלה ממיליון שקלים לייצוג. זה לא שעמוס רצה לחסוך, פשוט לא היה לו מאיפה לשלם, אז הוא פנה לסניגוריה הציבורית. בסניגוריה משבצים את עורכי הדין לתיקים בהתאם להיכרות האישית של המשבצים. מישהו מהצוות הפנימי סיפר לי לגבי התיק של עמוס ואמר ‘זה בול בשבילך, זה תפור עליך’. מיד הסכמתי. את התיק קיבלתי כבר מההתחלה, בסוף שנת 2019, למעשה נכנסתי לייצוג כחודשיים אחרי שהוא הוסגר, באוקטובר 19, לפני שלוש שנים בדיוק, כשרק הוגש כתב אישום. האמת היא שכולם אמרו לי ‘אל תיקח את התיק הזה’ כי זה תיק של 1,200 קלסרים חומר חקירה, תיק שהושקעו בו משאבים מטורפים. התיק הזה מבחינת הגודל שלו, ואני אומר את זה מידיעה, אולי רק תיק 512 (פרשת משפחת אברג’יל, מ”ק) שנחקר במשך 15 שנה עולה עליו. אין אף תיק אחר שמתקרב לתיק של טלגראס. בתיקי רצח אתה מגיע לרוב לכל היותר ל-10 קלסרים. התיק של הטלגראס זה 1,200 קלסרים. זה תיק שהושקעו בו משאבים מטורפים. עשרות חקירות, היקף חומר מדהים ממש. מאות שעות של וידאו, כל מה שהסוכן הוריד מהטלגרם עבור המשטרה, התוכן של הקבוצות והערוצים והרשימות של טלגראס. כולם שם הרי היו עם כינויים, ‘יוזרים’, אז רק כדי להבין מי זה מי אתה צריך לבנות לעצמך איזושהי מפה וממש להתמסר לזה.”

איתי בר עוז, עו"ד
“כל שקל שקיבלתי שכר מהסניגוריה הייתי מוכן לשלם פי 2 על הזכות לייצג בתיק כזה” – עו”ד איתי בר-עוז

“הלקוח הכי מיוחד שהיה לי אי פעם”

טוב, בוא נדבר קצת על עמוס – הוא השתחרר למעצר בית ואפשר לראות שתומכיו חוגגים, אבל תכלס ההליך עוד לא נגמר, נכון?

“מה שהיה עם השחרור של עמוס זה מאוד חריג. אני חושב שהפעם היחידה בה ראיתי דבר דומה היה עם רומן זדורוב, כשהוא השתחרר, איך הגיעו מצלמות, כאילו איזה גיבור מלחמה שחזר מוויאטנם. כשאתה מייצג בתיקי עבריינות תמיד ממולך יש באולם בית המשפט את הקורבן של הלקוח שלך, וזה לא קל. פה במקרה הזה יש באולם רק אוהדים. הוא נכנס לאולם – מחיאות כפיים, הפגנות בחוץ. זה באמת יוצא דופן התיק הזה. ההחלטה בסוף השבוע האחרון היא גם הראשונה והיחידה שיש בארץ שבה מישהו שמואשם בכך שהוא עמד בראש ארגון פשע משתחרר במהלך המשפט. אין דברים כאלה. בישראל היו בערך תשעה כתבי אישום של ארגוני פשיעה אי פעם. ארגוני אבוטבול, זגורי, בן שטרית… זו הפעם הראשונה שבה יש תיק שעוסק בארגון פשיעה ואין בו אפילו אישום אחד שנוגע לאלימות. יש אישום על סחיטה באיומים אבל זה טענות מגוחכות שנגעו לפרסום שמות של עוקצים ב-Wall of Shame, עוד נגיע לזה… בנוסף, אין בכלל מתלוננים בתיק הזה, וגם ‘ארגון הפשיעה’ הזה הוא בעצם אפילו לא הדרג המבצע של העבירות. ליבת האישומים נגד טלגראס זה עבירות תיווך. 200,000 עבירות תיווך. ה’סחר’ העיקרי שנטען כלפי טלגראס זה בגין תשלום למנהלים בוויד, אפילו לא בכסף. הם הרי לא סחרו בסמים בעצמם ולכן הסוחרים הם המבצעים העיקריים כשטלגראס זה רק המתווכים. זו באמת פעם ראשונה שיש כתב אישום כזה בארץ וגם לגבי זה, אנחנו מצידנו טוענים שאין פה אפילו עבירת תיווך. הרי אתה יכול לדמות את טלגראס לאתר יד2. יש שם קונים ומוכרים של מכוניות למשל, אבל לאתר עצמו אין שום דרך לדעת אם זה מכוניות גנובות, אם לוחיות הזיהוי זויפו… אז אותו דבר – טלגראס הייתה פלטפורמה שבה נפגשו קונים ומוכרים. מרגע שהם מתחילים לדבר בינם לבין עצמם אין לטלגראס שום ידיעה ואין שום שליטה על מה שהם עושים. טלגראס לא גבתה עמלות מעסקאות אפילו. המודל הכלכלי היה לגבות תשלום מסוחרים לפי מדרגות, ערוץ אחד זה בחינם, פרסום ביותר מערוץ אחד, בלי קשר לכמות העסקאות שאתה עושה, זה היה 420 שקל לחודש, וזה היה בערך 80% מהסוחרים. היו עוד שתי מדרגות שעלו יותר, לפי משקלים, אבל עם מעט מאוד סוחרים.”

מאיפה הגיע הנתון של המשטרה של 200,000 מקרי תיווך, האם הוא אמין?

“הם מבססים את זה על 200 אלף משתמשים רשומים. מאיפה הנתון? זה מספר החברים, העוקבים, שהיו בערוצים של טלגראס ברגע ה’פרוץ’ (פשיטת המשטרה על הארגון, מ”ק). אבל ברור שזה לא אומר שכל המשתמשים שהיו רשומים בערוצים באמת קנו משהו, שהיתה עסקה בפועל. למשל, היה פרק של התוכנית ‘עובדה’ שעסק בשאלה לאן נעלם הכסף של טלגראס. מפקד יחידת הסייבר סיפר שם שהוא בעצמו פתח יוזר לצורך התחקיר, אז זה אומר שהוא קנה או מכר? באמת, זה נתון מספרי שהוא תלוש מהמציאות. אי אפשר לדעת כמה עסקאות היו באמת ואגב – זה ממש לא הנתון היחיד בכתב האישום שהוא מגוחך ומנותק מהמציאות.”

למה לקח יותר מ-3 שנים לשחרר אותו למעצר בית?

“שלוש שנים ושבעה חודשים ושבעה ימים ליתר דיוק, כולל המעצר באוקראינה. ברגע שמוגש כתב אישום, אם זה קורה כשאדם חופשי, כמו בתיק של נתניהו למשל, אז אין מעצר בכלל. במקרים חמורים מוגש כתב האישום יחד עם בקשת מעצר עד תום ההליכים, ונפתחים שני הליכים נפרדים ומקבילים. הליך אחד זה הליך המעצר והשני זה התיק העיקרי. בהליך המעצר בוחנים שלושה דברים: עילת מעצר, קיום של ראיות לכאורה והאם אין חלופה שיכולה לאיין את שני הדברים. עילת מעצר יכולה להיות מסוכנות, חשש מהימלטות וחשש משיבוש הליכים. ראיות לכאורה זה ראיות שאם נקבל אותן על הנייר, כלומר בלי לבדוק את המהימנות שלהן, הם יספיקו להרשעה. החוק קובע שגם אם יש עילה ויש ראיות לכאורה, צריך לבדוק אם אין חלופה שיכולה לאיין את המסוכנות, את החשש להימלטות וכו’. בתיק שלנו מבחינת עילות המעצר, קודם כל, כל מי שמואשם בעבירת סמים שהיא מעבר להחזקה לשימוש עצמי – יש עילת מעצר סטטוטורית, זה מקים עילת מעצר. המדינה טענה שיש עילת מעצר גם של הימלטות, בגלל שהוא אזרח אמריקאי, בגלל שהיה צריך להסגיר אותו, וכמובן בגלל שבפועל הוא ברח ממעצר באוקראינה. לגבי שיבוש – הם טענו שטלגראס היתה מערכת שבנויה על שיבוש, על מחיקה-מרחוק, מחיקת נתונים מסשן (Session) של מישהו אחר. יש למשל סרטון של עמוס מיד כשהוא נעצר באוקראינה, שהוא אומר ‘נתקו אותי מאיפה שצריך’. אז יש גם מסוכנות, גם חשש להימלטות וגם חשש לשיבוש. השופטת לא התעמקה יותר מדי וקבעה שזה מספיק, ובמצב כזה מאוד קשה לשחרר, ולכן זה נמשך כל כך הרבה זמן.”

אז מה השתנה עכשיו שהוא כן משתחרר?

“החוק קובע שגם אם הוא עצור עד תום ההליכים, המשפט צריך להסתיים אחרי תשעה חודשים. רק בית המשפט העליון מוסמך להאריך את המעצר בחמישה חודשים נוספים כל פעם. ככה בכל חמישה חודשים אנחנו מנסים למנוע את ההארכה. האמת היא שכבר בהארכה הראשונה ביקשנו לשחרר אותו ושלחו אותו לתסקיר שירות מבחן. אבל, כדי לקבל תסקיר חיובי אתה צריך להגיד את מה שהם רוצים לשמוע, קודם כל לקחת אחריות, להגיד ‘הייתי לא בסדר אני מצטער ולא אחזור על המעשים’, אבל עמוס לא היה מוכן לזה. מהיום הראשון עד היום האחרון הריב היחידי שלי איתו לכל אורך שלוש השנים ושבעה החודשים הללו היה כשאמרתי לו ‘למה אתה לא מוכן להגיד מה שהם רוצים לשמוע, תהיה חכם לא צודק’. אבל הוא לא היה מוכן. בהתחלה כעסתי עליו אבל אחרי זמן מה הבנתי שאם הוא לא היה מתעקש ככה, הוא לא היה עמוס. זה חלק ממי שהוא. זה באמת דבר אחד מכמה דברים שהופך אותו ללקוח הכי מיוחד שהיה לי אי פעם. הוא היה יכול לקבל תזכיר חיובי אם הוא היה אומר שהוא היה לא בסדר.”

“אם היה תנאי שאסור לו לעשן קנאביס במעצר בית, הוא לא היה חותם”

איך נראה הפיקוח עליו כעת? מה מותר לו ומה אסור בעת מעצר הבית? למשל ראינו שהוא עישן ג’וינט עם השחרור, היו בתגובות שטענו שזו עלולה להיות הפרה של תנאי השחרור…

“לא. אם היה תנאי כתוב שאסור לו לעשן קנאביס הוא לא היה חותם. הוא כרגע כמו כולם בעניין הזה. אם ייתפס מעשן קנאביס – העונש הוא קנס 500 שקל. מה שכן, הוא עם צמיד אלקטרוני על הרגל שמצפצף אם הוא יוצא מהבית, והוא בפיקוח אנושי כפול. אסור לו לגעת במחשב או בטלפון ואסור שייכנסו לתוך הבית אנשים שהם לא מפקחים. יש 13 מפקחים שנקבעו, כולם אנשים שמכירים אותו מהעבר, כמו משפחה וחברים שהכירו אותו מלפני שהיה בן 15. כל אחד מהמפקחים גם חתם על 200 אלף ש”ח ערבות. אבל – התנאים האלה ירדו לאט לאט. אחרי שלושה חודשים ירד האזיק, ואז ירדו האיסורים על טלפון ואינטרנט ויהיו גם ‘חלונות התאווררות’ שהוא יוכל לצאת מהבית.”

מה עיקר הטענות בכתב האישום נגד סילבר וטלגראס?

“תשמע, המשפט הזה הוא מרתק ומעניין בצורה בלתי רגילה. כתב האישום אוחז 64 עמודים ומפרט מה זה טלגראס ואיך זה עבד. הוא מתייחס לשתי תקופות. תקופה אחת מאפריל 2017 כשטלגראס הוקמה ועד סוף 2017 – בתקופה הזאת הנאשמים נחשבים “קושרי קשר”. מתחילת 2018 נטען שטלגראס כבר הפכה לארגון פשיעה. מה זה ארגון פשיעה? ההגדרה היא חבר בני אדם שפועל באופן שיטתי היררכי ומתמשך בעבירות מסוג פשע. כמו שאתה מבין, זו הגדרה מאוד רחבה. השימוש בחוק הזה היה מדוד מאוד מטעם הרשויות לכל אורך השנים אבל בטלגראס בנו דוקטרינה חדשה לגמרי. הרי טלגראס בעצם היתה דומה יותר לחברת הייטק. זה לא שהיה את הבוס הגדול, דון קורליאונה, שעמוס יושב על הכסא ונותן הוראות לכולם. עמוס למד עם הזמן אבל בוודאי שלא ידע בהתחלה מה זה טלגרם ואיך מתכנתים בוטים. הוא היה בעצם רק הפנים של הדבר הזה. הוא לא המציא את זה מאפס. היתה להם קבוצה, מישהו היה זורק רעיון והם היו מאמצים. בכתב האישום בנו תזה לפיה טלגראס זה כביכול ארגון פשיעה עם 200ֶ אלף עבירות תיווך, סחר באמצעות תשלום בוויד והדחת קטין לסם, שלפי חוק זה אומר לתת לקטין סם ביד. הם מייחסים לכל הנאשמים בטלגראס את העבירה הזו רק כי עמוס אמר בתכנית ‘אורלי וגיא’ שהוא התחיל לעשן בגיל 15 וזה עשה לו טוב ושגם קטינים יכולים לעשן קנאביס ושזה עדיף על ריטלין וכמיקלים. זו היתה הדעה שלו אבל אין בתיק אף קטין שטוען שהוא רכש סמים בטלגראס. עמוס גם אמר שאין לו בעיה שקטינים יכולים להיות סוחרים. אז כן, יודעים שהיו קטינים שהיו סוחרים, אבל אין אינדיקציה שהם מכרו בפועל בכלל, לכן השילוב של שני הדברים האלה זה מה שיצר ‘עבירה’ וזה מה שמיוחס לטלגראס. זו דוקטרינה משפטית חדשנית ולנו יש טענות למה זה לא ארגון פשיעה.”

“יושב לו איזה צ’ה גווארה בארה”ב עם משקפיים ושיער מתבדר וצוחק על המשטרה…”

מה לגבי האישום של הלבנת הון?

“יש בכתב האישום עבירות מעטות מאוד ולא משמעותיות של הלבנת הון ועבירות לפי חוק המע”מ. אבל האמת היא שעמוס לא מואשם בעבירה כלכלית בגלל עקרון הייחודיות בדיני הסגרה, כי אוקראינה לא איפשרה שהוא יעמוד לדין בעבירות כלכליות. בכל מקרה, העבירות הכלכלית הן זוטות וזה בגלל המודל הכלכלי של טלגראס וזו גם הטענה הכי חזקה שלנו. אנחנו טוענים שכתב האישום מנופח ולא נכון והוא נשען על מספרים לא נכונים, מאות מיליונים, עשרות מיליונים, מספר הסוחרים… זה מספרים לא נכונים. בכתב האישום כתוב למשל שטלגראס איפשר סחר בקוקאין אבל האמת היא שעמוס נתן הוראה למנהלים לחפש אם מישהו מפרסם משהו על קוקאין ולמחוק את זה. יש גם ראיות לזה. אני ראיתי דברים בחומר הראיות – דברים שעוד נביא בהמשך – שמוכיחים שלא היה פה מניע כלכלי. למשל, פנה אל עמוס מישהו ואמר לו ‘תשמע, יש בטלגראס-חיפה היום איזה 10 סוחרים, כל אחד משלם לך 420 שקל, זה 4,200 יחד. אני אתן לך כל חודש 150,000 שקל ואתה שם אותי ורק אותי טלגראס-חיפה. אני מביא לך פי 30 ממה שאתה מרוויח’. עמוס צחק, אמר לו ‘בשום פנים ואופן לא. זה יהיה מונופול ואני לא רוצה מונופול, אני רוצה הורדת מחירים’. זו דוגמה מצויינת לכך שהמניע של עמוס היה אידיאולוגי ולא כלכלי. לי יש גם ראיות שבשיא הפעילות של טלגראס, אוגוסט 2018, כשהיא היתה ‘מעצמה’ לטענת המשטרה, ‘ארגון פשיעה שמגלגל עשרות מיליונים’ כביכול, עמוס נתקע בארה”ב עם שמשה שבורה בחלון בבית ונאצלץ לישון 3 לילות ברכב כי לא היו לו 700 דולר לשלם לתיקון והוא חיכה שמישהו יעביר לו. עמוס לא היה קשור לכספים בטלגראס. כן היה בנאדם אחר, הגזבר, יוסי משי, שישב במקום אחר והוא בכלל עוד לא נתפס… הוא היה אחראי הכספים. עמוס ביקש ממנו דמי כיס. יש לי ראיות לזה מהטלגרם האישי של עמוס. אני יודע איך נראה הסכם השכירות שלו ובאיזה רכבים הוא נהג. להגיד שהוא לא הרוויח כספים זה לא נכון, אבל עד תחילת 2019 טלגראס לא היתה ברווח, היא היתה מאוזנת. היו 200 מנהלים, שילמו להם את הכספים וזה היה Brake Even, לא היה רווח. בתחילת 2019 התחיל להיכנס כסף ולדעתי המשטרה חיכתה לרגע הזה. הרי הם היו במעקב על התיק הזה עוד קודם, הם היו יכולים להפיל אותו בקלות, אבל הם חיכו שיתחיל להיכנס כסף.”

איפה בעצם המשפט נמצא כרגע, ומה צפוי בהמשך מעכשיו?

“כרגע אנחנו נמצאים במה שנקרא ‘משפט זוטא’ על עצם קבילות הראיות הדיגיטליות. השוטרים הרי הוציאו צווי חדירה לחומר מחשב בבימ”ש, תפסו את הטלפון, חדרו אליו ולקחו את מה שיש בו. זה הדיון כרגע במשפט זוטא. באפריל 2018 ראש אמ”ן פונה לראש לה”ב 433 ואומר לו ‘שמע, יש פה מכת מדינה, טלגראס משתינים מהמקפצה, יושב לו איזה צ’ה גווארה בארה”ב עם משקפיים ושיער מתבדר וצוחק על המשטרה, תטפל בזה’. יחידת הסייבר של המשטרה, שבדרך כלל מתעסקת בתיקים בטחוניים או עבירות מין חמורות, מקבלת את המשימה. הם מתחילים לחקור את זה כארגון פשיעה. הם מקבלים תקציבים ומפעילים שיטות של שב”כ. כולם ידעו שעמוס מייסד טלגראס. הסוכן, שהיה מנהל ענף ‘עוקץ’ בטלגראס, היה איתם עוד משנת 2017, עוד לפני שטלגראס הוגדר ‘ארגון פשיעה’. במהלך העבודה גילינו משהו מעניין, שבצווי החדירה, איפה שהמשטרה ביקשה לחדור לטלפונים, הם הוסיפו תיבה שלא ראינו קודם אף פעם. בתיבה הזאת המשטרה ביקשה מהשופט שיאשר לה לתפוס חומר מחשב שלמכשיר התפוס יש גישה אליו, ובכל מקום בו החומר נמצא. מה שנקרא ‘צו ענן’. זה אומר שהמשטרה יכולה לחדור ל’ענן’. מה זה אומר? העננים של פייסבוק למשל זה באירלנד, של גוגל בארצות הברית, של טלגרם בסינגפור ודובאי. כלומר זה בחו”ל, ולמשטרת ישראל אין סמכות לעבוד בחו”ל. אז כשהמשטרה חודרת לענן, כשהיא מורידה חומר מהענן, זה יורד מהענן של אפל למשל שנמצא בארה”ב. זה נקרא לעבוד בחו”ל, כלומר לפגוע בסמכות הריבונית של מדינות אחרות. הם לא חדרו לשרתי פייסבוק אבל הם נכנסו באמצעות החשבון שלו למעשה והורידו נתונים מענן שנמצא במדינה אחרת…”

אז כל הדיון כרגע במשפט זוטא הוא בשאלה האם המידע שהמשטרה הפיקה דרך חדירה לטלפונים יכול לשמש כראיות במשפט או לא?

“כשהמשטרה חודרת לטלפון היא מעבירה אותו למצב טיסה, מחברת אותו למכשיר שנקרא ‘סלברייט’ והתוכנה הזאת מייצרת העתק מדויק של כל מה שיש על הטלפון, על ‘הברזל’. תמונות, הודעות וכו’. אבל כשהטלפון מקוון, מחובר לאינטרנט, אתה יכול להוציא חומר שמאוחסן בעננים שיושבים פיזית בחו”ל, זה אומר למעשה מעבר מראיות שנמדדות באטומים לראיות שנמדדות בביטים. ומה לעשות, אסור למשטרה לפעול בחו”ל. יש על זה גם שאלה במשפט בינלאומי. דווקא בתיק טלגראס עשו את הדבר הזה ועל זה אנחנו עובדים 3 שנים וחצי. אנחנו בודקים מה הסבירו לשופט, מה עשו מאחורי הקלעים. שתדע שאין לזה תקדים, זו פעם ראשונה שזה קורה. מה שכן, בחו”ל קרה משהו דומה. בשנת 2001 רוסיה העמידה לדין שני סוכני FBI שזה מה שהם עשו, הם חדרו לעננים רוסיים ולקחו ראיות דיגיטליות, כמו שעשו בסייבר פה. רוסיה כעסה, הגישה כתב אישום ושפטה אותם. כי ארה”ב פגעה למעשה בסמכות הטריטוריאלית של רוסיה. זו שאלה מאוד רצינית ועל זה מתנהל המשפט זוטא. יש גם אמנות בינלאומיות בעניין הזה, למשל ישראל חתמה על אמנת בודפשט מ-2016 שאומרת ‘אנחנו מכבדים את הסמכות הטריטוריאלית של כל מדינה’. אגב, בישראל אין כיום חוק שמגדיר את העניין הזה, אבל דווקא כן יש מי שמנסה לקדם חוק כזה וזה לא אחר מאשר הנציג של הפרקליטות לענייני טכנולוגיה, ד”ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. בפרוטוקולים מדיונים בכנסת הוא אומר ‘אני מעדיף שזה יהיה מסודר מאשר לעשות דברים בחדרי חדרים’. אז החוק הזה בסוף לא עבר אבל ויסמונסקי ממשיך בפועל ליישם את זה. עד הטלגראס אף אחד לא טען לגבי זה וזה מה שאנחנו טוענים. זו טענה תקדימית ולעמדתנו זה משהו שלמשטרה אסור לעשות.”

כלומר, אם תהיה החלטה לטובתכם בתיק זוטא אז מדובר בדבר דרמטי שיש לו היבטי רוחב, כולל למשל לתיק של נתניהו…

“כן, וזה רק צד אחד. במהלך ניהול התיק גילינו שהמשטרה עשתה שימוש ברוגלות, כמו ‘פגסוס’. דברים שאסור למשטרה לעשות ואין על זה מחלוקת. התיק של טלגראס והתיק של ביבי זה שני התיקים היחידים שהפרקליטות אישרה בכתב שהיא הפעילה בהם רוגלות. למשטרה מותר להקשיב לשיחות וואטסאפ, לייירט הודעות בזמן אמת, להסתכל בתוך מצלמות אבטחה. למשל בפעילות של עבריינים שולחים רוגלה למצלמת אבטחה בבית ומסתכלים דרכה. דבר שני שרוגלות עושות זה יכולת של שאיבה לאחור, הוא נכנס אליך לטלפון, גם בלי שאתה מקבל SMS או לוחץ על משהו. הוא פשוט מכניס את המספר, נכנס לטלפון ולוקח מידע, הודעות, תמונות, פתקים… בזה אין שום קונסטלציה חוקית לעשות את זה. זה נעשה פעמיים לפחות בטלגראס. לרן בוגנים ויפית שמואלי. את זה הם אישרו כבר שהם עשו ואני בטוח שהם עשו גם הרבה מעבר.”

כמה זמן אמור להימשך המשפט הזה?

“בתחילת המשפט זוטא עשינו רשימה של 20 עדים, כל החוקרים, השוטרים, כל מי שקשור לניתוח הראיות הדיגיטליות, כל זה בעניין עוד לפני שמדברים על טלגראס. העד האחרון ברשימת ה-20, הוא ראש הצח”מ, ראש תחום חקירות, רב פקד עו”ד אמיר לבון, הוא תיכלל את כל החקירה של טלגראס, היה אחראי על השוטרים, הוא ההוגה. הוא התחיל להעיד באפריל 2022, העדות הראשית שלו נמשכה חצי שנה עד היום שעמוס השתחרר ואז הוא סיים. בעוד כמה ימים אני מתחיל איתו חקירה נגדית, זה ייקח 20 ישיבות ואחר כך יש עוד סניגורים. זה ייקח עוד איזה חצי שנה לפחות, עד אמצע 2023 בטח, אז תהיה החלטה בתיק זוטא ורק אז נתחיל לשמוע את העדויות בתיק הראשי, תיק טלגראס עצמו.”

“זה לא ארגון פשיעה, זה ארגון חסד”

מה יקרה אם השופט יחליט לקבל את הטענות שלכם בהליך זוטא ויפסול את הראיות שהושגו באמצעות החדירה הלא-חוקית לכאורה? עד כמה זה משפיע על התיק הראשי?

“האמת שלא הרבה. אני לא שם את כל הביצים בסל הזה. הראיות שהשיגו מהענן זה רק עד כ-10% מהראיות הדיגיטליות. את הרוב הסוכן הביא, או מידע פומבי שהיה אפשר להשיג בקלות באינטרנט. זה לא שאם הטענה תתקבל אנחנו ניצחנו, וזה גם לא אומר שאם היא תידחה אז התיק קורס. בין היתר יש שם חומר מחשבים של שמעון תוהמי, ארז שמואלי ועוד כמה… זה מה שהם מאשרים. אני טוען כאמור שהיו עוד מקרים. עולה גם השאלה מה הם בכלל צריכים את כל הראיות האלה. הרי עמוס הקים את טלגראס בגלוי, פירסם בפייסבוק הודעה, ‘זה טלגראס אפשר לקנות כאן קנאביס’ ואפילו תייג את משטרת ישראל. אין הרבה מחלוקת על העובדות. היה טלגראס, היו ערוצים… כן. רק מה שאני אומר זה שזה לא ארגון פשיעה, אלא ארגון חסד שעשה טוב, שהקדים את זמנו. המניע היה אידאולוגי, לא כלכלי. לא היה פה כסף. זה חבורה של חבר’ה, יזמים צעירים שעשו סטארטאפ שעשה רק טוב, ששמר על צרכני קנאביס, רצו שתהיה ביקורת על האיכות, שיהיה למי לבוא בטענות. הרי כל אגף האבטחה והעוקץ של טלגראס, מה הם היו עושים? הנשק הכי חמור שלהם היה שיימינג. לא היו מקרי אלימות פיזית. רק מה שדיברנו על טענות על סחיטה באיומים, של נעם ברנס ועוד אחת, וגם שם האיום היה רק להעלות את השם ל-Wall of Shame.”

מנסיונך, ממה שאתה רואה, השופטים נראים קשובים? או שמרנים כאלה, ‘דינוזאורים’?

“חד משמעית מדובר בשופטים מאוד קשובים, מאוד מגלים עניין, מאוד מבינים, שופטים שהם חכמים. בדיוק להפך מדינוזאורים. הם נהדרים, שומעים אותנו בלב פתוח ונפש חפצה. יכול להיות שזה יסתיים לגמרי הפוך ממה שאני חושב, וצריך לזכור שלא מדובר בשופטים שידועים כמקלים, אבל זה תיק מסוג אחר. בתיק הזה יש קסם, יש חשמל באולם. יושבים השופטים ורואים את 8 הבכירים בארגון הפשיעה לכאורה. למשל נאשם מס’ 8, עידן בורלא, ראש ענף פסיכדליה, בן 23 עם משקפיים, חנון, מה זה ארגון פשיעה? זה ארגון פשיעה קקמייקה. יושבים עם מסכות של קורונה, לא מוציאים מילה. אתה חושב שארגון קוטייר יושב ככה כששופטים מגיעים? הם קלטו במה מדובר מהשנייה הראשונה. זה משפט שהוא לא אלים עם צעקות, מדובר בדו-קרב אינטלקטואלי. מחלקת הסייבר הם יריבים ראויים, הם יודעים מה הם עושים, וזה מאוד מעניין לראות.”

עמוס סילבר ביציאה מהכלא (צילום: דן שדור)
עמוס סילבר ביציאה מהכלא (צילום: דן שדור)

כמה כתבי אישום הוגשו עד כה בעצם?

“הוגשו שני כתבי אישום, אחד להרכב השופטים ברודי ברק נבו תמיר, שם היו בהתחלה 7 נאשמים וכשעמוס הוסגר הוא הפך לנאשם הראשון מתוך שמונה. זה הרכב ששומע רק תיקי פשע חמור. אם מאשימים מישהו בארגון פשיעה העונש הוא מעל 10 שנות מאסר. זה כתב האישום הראשון. כתב האישום השני זה אצל שופט שהוא דן יחיד, השופט טרסי, שם יש 20 נאשמים אחרים. שם האישום הוא השתייכות לארגון פשיעה ולא ניהול ארגון פשיעה. כלומר יש בסך הכל 27 תיקים, כשהתיק של ה-20 מתקדם הרבה יותר מהר. אין שם טענות על ראיות דיגיטליות, זה לקראת סוף פרשת התביעה ולא נשארו הרבה עדים. בינתיים רק אחד מהם קיבל גזר דין – רז קרוננברג.”

“הם רוצים 16 שנים, אנחנו רואים זיכוי, זו מלחמה במאה אחוז”

זה בדיוק מוביל אותי לשאלה הבאה… כשפורסם אודות הסדר הטיעון של 33 חודשי מאסר שקרוננברג קיבל, היו שתי טענות: אחת היא שהוא ‘התקפל’ או ‘יצא פראייר’ והשנייה שזה צפוי להשפיע על גזר הדין בתיק העיקרי של עמוס, כלומר שהעונש של עמוס לא יוכל להיות פחות מ-33 חודשי מאסר בכל מקרה. זה המצב?

“רז קרוננברג היה במעצר ארוך כמו כולם, איזה 7 חודשים, שוחרר למעצר בית עם איזוק אלקטרוני, אחר כך עם פיקוח אנושי ואז אישרו לו לצאת עם פיקוח אנושי. הוא עשה איזו שטות, הפר את ההוראות, הלך בלי ליווי כמה פעמים, בפעם השלישית באו שוטרים, הוא ניסה לזרוק איזה טלפון אז הוא נעצר מחדש. לא היה לו כח כבר… הוא רצה להמשיך עם החיים שלו, הוא סך הכל בחור טוב ונחמד, הוא רצה לחיות, מה לעשות, הוא נשבר… אבל במה הוא הודה? הוא הודה שהוא היה בארגון פשיעה ושהוא הדיח קטין לסם, אבל הוא בכלל לא יכול להודות בזה. הוא לא יודע אפילו במה הוא מודה. הרי גם אם הוא הודה, אי אפשר עדיין לקבוע שזה ארגון פשיעה. הוא עשה טעות, הוא נשבר, מהלחץ של המעצר-בית והלא-נודע, וחבל על זה. אני מאמין שאם הוא היה מחכה עוד קצת התוצאות היו הרבה יותר קלות לכולם. ככל שחולף הזמן קורים רק דברים טובים בתיק הזה. לגבי התקדים, האם זה אומר שהעונש של עמוס יהיה לפחות 33 חודשים, התשובה היא לא. אומנם יש מה שנקרא ‘אחדות הענישה’, כך שמי שיורשע באותם סעיפים העונש אמור להיות לכל הפחות דומה. אבל, אני בכלל לא חושב שעמוס יורשע על הבסיס העובדתי הזה, אין שום סיכוי.”

אבל אם הוא כן יורשע, מה המקרה הכי רגוע שאתם מצפים לו מבחינת ענישה?

“הם רצו על עמוס 16 שנות מאסר, זה מה שמקבלים ראשי ארגוני פשיעה אמיתיים. על בראל למשל (בראל לוי, מס’ 2 בטלגראס, מ”ק), במסגרת ההליך, הם רצו 11 שנים. אבל זו פנטזיה פרועה שלהם. אני רואה את זה אחרת לגמרי. אני רואה זיכוי, לפחות בחלק מהדברים. ברור שבחלק מהדברים הם לא יודו בטעות ויהיה להם קשה לזכות לגמרי ולשלם לו פיצויים על 3 שנים ו-7 חודשי מעצר. אבל בחלק מהעבירות בוודאי, אין שאלה בכלל. אנחנו לא חושבים שעמוס צריך להיות מורשע באף אחת מהעבירות. לפחות 70% מהתיק צריך בכלל להימחק. אז אולי היה אפשר להגיד בהתחלה שעמוס ידע שהמערכת מאפשרת לאחרים לבצע פשע, אולי היינו מוכנים ללכת על זה, אבל עכשיו? זה בכלל לא המצב. אנחנו דורשים זיכוי. זו מלחמה במאה אחוז.”

“הסדר טיעון? עמוס דרש כתנאי מכתב התנצלות ממנהל מחלקת הסייבר, אז זה נפל”

מה לגבי הגעה להסדר טיעון – יש או היה דיבור על זה?

“שמע, מערכת המשפט בישראל זו מערכת שאם לא היו לה הסדרי טיעון היא היתה קורסת. 80 או 90 אחוז מהתיקים נגמרים בהסדר טיעון. אבל אנחנו בכלל בקטגוריה אחרת, אני נלחם על זיכוי. אנחנו טוענים לחפות. כן, עמוס הקים את טלגראס, כן היו בה ענפים, אבל המהות היתה שונה, זה היה ארגון חסד, אין פה אף עבירה…”

מה זאת אומרת אין עבירה? סיוע לסחר או תיווך לרכישה נגיד, זה לא עבירות?

“הוא לא מואשם בכלל בסיוע לסחר. הסחר היחידי שיש בכתב אישום זה שחלק מהמנהלים בטלגראס, שהיו אחראים על הקמת אתר, העברת אינפורמציה, דוברות, מסיבות, אקטיביזם – דברים שלא קשורים בכלל לסחר – אז הם קיבלו את המשכורת שלהם בצורת וויד. זה הקשר היחיד לסחר. לגבי עבירת תיווך, אז כמו שאמרתי – יש בכתב האישום טענה ל-200,000 מקרי תיווך, זו ליבת כתב האישום, ולגבי זה אני חוזר לטענה המרכזית – אין כאן תיווך כי זו פלטפורמה שמי שרצה פירסם שהוא סוחר ומי שרצה דיבר עם אותו סוחר. נבנה כאן אתר הכרויות. נכון שזה לסחר בקנאביס, אז יש עבירה שנקראת ‘מתן אמצעים לביצוע פשע’, אז אני יכול להסכים לעבירה אחת יחידה, פעם אחת בודדת, של מתן אמצעים לביצוע פשע בגין הקמת הפטפורמה, אבל בטח לא של 200,000 מקרים ובטח לא של תיווך. זהו, אז מה מקבלים על זה? אז הוא צריך אולי לקבל עונש חודשיים עבודות שירות… בסדר.”

מה הם מציעים?

“לא הגענו להצעה קונקרטית בכלל. שופטים דוחפים אותנו לגישור, כבר כמה פעמים היינו בכמה סבבים, אבל עמוס מגיע כצופה פאסיבי ולא מוכן להודות בשום דבר. אנחנו אפילו לא מדברים. אין כאן את התנאים הבסיסיים למשא ומתן. הוא צריך לקבל פרס ישראל על הדבר הזה. קודם כל בדיון צריך להגיע למצב של מענה לשאלה ‘במה אתה מודה’. לצורך העניין הם יכולים להציע שעבירת ניהול ארגון פשיעה תימחק ואז מגיעים להסכמה, אבל אנחנו לא מסכימים להודות בשום דבר. היה שלב בו עמוס נקב באיזה מספר של שנים, הצעה לפשרה, אבל הוא גם התעקש שחלק מהתמורה מצד המדינה יהיה בצורת מכתב מחיים ויסמונסקי ראש מחלקת הסייבר. על זה זה נפל.”

מהתחושות שלך, הפרקליטות עדיין ‘עומדת על הרגליים האחוריות’? או שהם קצת נרגעו עם הזמן? ברור שיש כאן גם עניין של כבוד עצמי הרי עמוס עשה מהם צחוק לאורך שנים…

“הרבה מאוד זמן הם אכן עמדו על הרגליים האחוריות. זה היה ברור, ברגע שהם השקיעו כל כך הרבה כסף הם לא יכולים לרדת מזה בקלות. וברור שהוא עשה מהם צחוק ושיש עניין של כבוד גם, אבל כבר היו מקרים שבהתחלה הם הציגו עמדה נוקשה ואחר כך ירדו מזה. צריך גם להבין שזו יחידה ארצית, יש שם 7-8 פרקליטים. הדבר הזה משבית אותם. הם מנהלים את זה כבר שלוש שנים וחצי במקום לעשות דברים אחרים. הם לא תופסים פדופילים ברשת, לא תופסים אנשים שפוגעים בביטחון המדינה, כי חשוב להם להאשים ארגון שכל המטרה שלו היתה להנגיש את הקנאביס – דבר שמאפריל 2022 הוא בכלל עבירה מנהלית. זה היום כמו להיכנס בלי מסיכת קורונה לקניון בתקופה של הקורונה. מקבלים קנס קטן. גם לעמוס יש חלק בזה. ההנגשה של טלגראס, זה שהפכו את זה למשהו מגניב והייטקי כזה, זה בהחלט עזר למה שאני קורא לגליזציה דה פקטו. מצד שני, זה שהוא שוחרר למעצר בית זה כן יכול אולי לסמן צעד ראשון שמראה על ירידה אחורה שלהם. הם לא הגישו ערעור אפילו. היה יכול לבוא שופט ולבטל את השחרור. הם לא עשו את זה אפילו, אז זה אומר משהו אולי…”

“אני לא מכיר שום דירה בצפון עם ארגזים של מזומן או כסף שנשאר מאחור… זה מיתוס”

תעשה לנו סדר עם מה שקורה עם עד המדינה? הוא ניסה להתאבד… מה יודעים על הסיפור שלו ומה הקטע עם הסיפור על הדירה שלו בצפון שלכאורה היו בה ערימות של כסף מזומן?

“עד המדינה בתיק שלנו זה בעיקר סיפור עצוב. בשפה המשפטית עד מדינה זה נקרא ‘רע הכרחי’. זה בעצם שותף לעבירה, עבריין, שמקבל כסף מהמשטרה כדי ‘לפתוח’ על מי שעשה איתו את העבירה. אם אתה זוכר היה לא מזמן את המקרה של ניר לופטין, שחוקרי מצ”ח ניסו לגייס אותו כדי שילשין על חברים שלו מהצבא, שהם מעשנים קנאביס בצבא, ובגלל הלחץ של החוקרים הוא התאבד. זה מראה לך איזה כוח יש למי שמגייס סוכנים ולא סתם סוכנים צריכים לעבור מבדקים פסיכולוגיים כדי לראות שהם באמת יוכלו להתמודד עם זה אחר כך, כי גם עשית משהו רע, גם אתה צריך להתמודד ולהעיד מול מי שהיו חברים שלך. החיים שלך אחרים אחרי זה. אז הוא גויס בהתחלה בכלל כסוכן, לא כעד מדינה. סוכן זה מישהו שמופעל על ידי המשטרה ואחר כך הופך לשוטר. עד מדינה זה משהו אחר, זה מישהו שותף לעבירה, שתופסים אותו כשהוא חלש ואחר כך נותנים לו זהות אחרת. אז המקרה כאן הוא של מישהו שהוא גם סוכן סמוי וגם עד מדינה, גם זה דבר חריג מאוד. כרגע אסור לפרסם מה הוביל למצב הנוכחי שלו אבל אני אגיד מה שמותר. הוא קיבל עבור שלב א’ של ההפעלה כסוכן סמוי סכום מסויים ולאחר מכן בשלב ב’ כעד מדינה עוד סכום, והם מימנו אותו לאורך ההליך בכל זמן שהוא המתין לעדות, שילמו לו גם משכורת, שילמו לו מיליונים והוא גם היה אמור לקבל עוד סכום גדול של כסף. מדובר באדם שהוא עבריין, גנגסטר קטן, שתוך המתנה לעדות הסתבר שהוא קיבל משכורת מטלגראס, 25,000 שקל, בצורת ביטקוין. השוטרים ‘החכמים’ במרכאות, שכחו את הביטקוין אצלו. עברו שנתיים, הערך של הביטקוין עלה ומה שהיה שווה 25,000 שקלים פתאום שווה 310,000 שקלים. אז למה לא למשוך אותם? וזה מה שמר סוכן עשה. דבר שני זה מבצע שהיה, המשטרה הפעילה מישהי שהתחזתה לקטינה שהסתובבה בצ’אטים של פדופילים – פעילות מבורכת – ואת מי היא דגה בחכתה? את עד המדינה שלנו. הוא מקבל כתב אישום על המעשים המגונים, ונפתח לו עוד תיק. כשהוא מגיע לרענון בפרקליטות לפני רענון, הם מגלים שהוא גנב את הביטקוין ואז נפתח לו עוד תיק. אז הוא כנראה לא עמד בלחץ ומה שהותר לפרסום זה שהוא ניסה לבצע ניסיון אובדני שלא הצליח. מאז כבר הצהירו בפרקליטות שהוא לא כשיר לעדות. אולי יהיה נס רפואי אבל אני לא מאמין שהפרקליטות, אנשים ישרים וטובים, יסכנו את החיים שלו.”

כמה המצב של עד המדינה משפיע על התיק?

“גם זה משפיע מאוד. מה שהוא סיפר למשטרה נופל. זה לא יוגש. הוא סתם להם חורים וניסה לצבוע את טלגראס בצבעים שחורים. חלק מהותי מ’הגוון האפל’ של כתב האישום נגד טלגראס ועמוס זה דברים שהוא אמר. הוא סיפר על עמוס שהוא היה מעין רודן גדול, הוא החליט שעמוס היה דיקטטור… כל הטענות האלה – זה מת. את זה הם לא יוכלו להגיש, וכאמור גם את הנושא של הרוגלות אני מקווה שהם לא יוכלו להגיש, וזה שיש אי הפללה זה דבר נוסף… לכן אני אומר – הכל הולך לטובתנו.”

אז בוא רק נסגור את הנושא של הכסף מזומן, הדירה בצפון, או לגבי הגזבר שלא נתפס, שהצליח לברוח להם בגרמניה – כל הזמן אנשים אומרים שכאן או כאן נשאר הרבה כסף…

“בתכנית ‘עובדה’ עשו פרק שנקרא ‘לאן נעלם הכסף של טלגראס’, כי לא מצאו כסף אצל אנשים. טלגראס לא עשו הרבה כסף, השורה התחתונה היתה מאוזנת. בסך הכל מה שנתפס זה 138,000 שקל. זה הכל. קצת אצל בוגנים, מפה משם… אני לא מכיר שום סיפור על דירה בצפון. אני מכיר את התיק הזה הכי טוב מכולם, ואין לי מושג לגבי שום דירה בצפון, או ארגזים של כסף או ראיות שמרמזות על זה. זה מיתוס. לגבי יוסי משי הגזבר – הוא לא היחיד שלא נתפס. יש עוד יוזר שנקרא אנג’וקס שלא נתפס ואפילו עוד כמה. אבל זה עדיין בחקירה. אבל גם אצלו אני חושב שאין כסף. תפסו כבר את הבנאדם שהמיר לביטקוין ויודעים מה הוא העביר, ולא ידוע שהוא העביר למשי משהו. תשמע, לפי כתב האישום טלגראס עשו 2 מיליון שקלים במשך שנתיים. יודעים כמה כסף כל אחד קיבל, מתכנים וכו’. הסכום הזה חושב על בסיס רשימה שמצאו של כמה סוחרים חייבים ועשו גזירה לאחור. 2 מיליון ש”ח זה סכום מופרך בפני עצמו, אבל גם אם זה אכן הסכום – מדובר על משכורות של שנתיים שלמות, זה לא יוצא כל כך הרבה אם מחלקים למשכורות לפי חודשים ל-200 עובדים. זה כלום. בטח לא ארגון פשיעה.”

“בכלא היה לו יותר קנאביס ממה שיש לו עכשיו במעצר בית בצפת”

איך התגובות שאתה מקבל על הייצוג בתיק?

“אתה יודע כמה מכתבים יש לי מאנשים שהיו בכירים במשק, ראשי חברות, שבתקופות הקשות שלהם, כשהם גילו שהם בשלב 3 של סרטן ולא משנה כמה כסף היה להם הם לא הצליחו להתארגן? היו גם את אותם ‘מלאכים’ שהפיקו שמן לחולי סרטן. אז עמוס היה בדרגה אחת מעל מלאך. הוא היה עוזר למלאכים. יש איזה 300 אנשים שיעידו בהליך הזה שהוא עשה רק טוב, שהוא הציל אנשים. היו פרקליטים, מהפרקליטות, אני זוכר שכשהייתי לוקח קלסרים של התיק במעלית והיו רואים אותי, הם היו אומרים לי ‘כל הכבוד, בהצלחה’. אני לא אשכח את זה. בגלל זה כל כך כיף לי לייצג בתיק הזה. האמת היא שכל שקל שקיבלתי שכר מהסניגוריה הייתי מוכן לשלם פי 2 על הזכות לייצג בתיק כזה, לייצג לקוח נחמד כזה, ובכלל, בתיק שבו המערכת השתוללה לגמרי, השתמשה בכל האמצעים כי היא ניפחה בלון ורצתה להיכנס בו, כי הוא השתין מהמקפצה.”

ועכשיו – מכלא רימונים, בעוד כשבועיים עמוס רץ לבחירות במפלגה שהוא הקים בשם ‘יש כיוון’. מה המטרות?

“מה שעמוס רוצה במסגרת הפעילות של ‘יש כיוון’ זה המשך של מה שעשתה טלגראס, בהמשך לאי-הפללה, הוא רוצה לגליזציה מלאה. שהקנאביס יימחק מפקודת הסמים המסוכנים, ואז אתה יכול לסחור בזה, לגדל את זה. זה אפילו לא להוסיף חוק, רק למחוק מילה אחת מפקודת הסמים.”

לסיום, תוכל לספר מה היה אורח חייו של עמוס בכלא ומה הוא מתכוון לעשות מעכשיו…

“עמוס עכשיו, כשהוא משוחרר, הוא בתנאים הרבה יותר קשים ממה שהוא היה בכלא. בכלא הוא היה, אני לא אגיד מלך, אבל דבר ראשון הוא היה הכי ותיק שם. כשהוא שוחרר והסוהרת כרזה ‘עמוס לך הביתה’ כולם מחאו כפיים, שרקו… היה לו מעמד. הוא היה לבד בחדר רוב הזמן. מהתחלה כולם אהבו אותו. גם ג’רושי וגם קראג’ה וגם בני שלמה וגם דומראני – אם יש מכנה משותף אחד לכולם זה גראס – אז כולם אוהבים גראס וכולם אהבו את עמוס. הוא לא רב אף פעם עם אף אחד, הוא היה משכין שלום, הסוהרים גם היו חברים שלו, הוא לא סבל מהצקות. הוא היה יכול לדבר 3 פעמים ביום בטלפון בעוד שעכשיו אסור לו לדבר בטלפון בכלל… לפי דעתי גם בכלא היה לו הרבה יותר קנאביס ממה שיש לו עכשיו במעצר בית בצפת. ועדיין – אתה קם בבוקר ורואה שמיים כחולים ולא קיר מעופש של כלא, ואתה אדון לעצמך, זה משהו אחר. הוא יכול לצפות בטלוויזיה ובעוד כמה חודשים נסיר לו את האזיק. עוד 3 חודשים גם יהיה מותר לו טלפון טיפש, אחר כך יאפשרו לו גם אינטרנט בלי טלגרם, לאט לאט. אבל עמוס כבר התקדם, לכן גם אין שום סיכוי שהוא יברח. את החזון שלו הוא כבר הגשים בפועל ומה שמעניין אותו עכשיו זה הכנסת, מפלגת ‘יש כיוון’, זה כל מיני דברים שהיו בתרבות הארגונית של טלגראס, זכויות הפרט…”

הוא צריך עכשיו משהו מהציבור? תמיכה? תרומות של כסף? אולי הוא יכול להרוויח מפרסום של חברות קנאביס רפואי?

“עמוס יכול להיות מותג-על יותר מכל חברות הקנאביס האלה. אבל אני לא חושב שזה בכלל מעניין אותו. הוא ממש לא עשיר, עובדה שאני מייצג אותו מהסניגוריה הציבורית. ראש ארגון פשיעה היה לוקח איזה פרקליט צמרת. אז כסף זה לא מה שמעניין אותו בכלל. הוא קודם רוצה לקבל את החיים שלו בחזרה. להיות 3 שנים וחצי בכלא, בלי בת הזוג והילד… זה באמת קשה.”

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר