האם סחר בקנאביס הוא עבירה שיש עמה קלון?

ועדת הבחירות פסלה את מועמדותו של מנהל "טלגראס" בבחירות לכנסת ה-23 מכיוון שהוא נושא עמו קלון בגין עבירות גידול וסחר בקנאביס מן העבר. סניגורו עתר לבג"ץ בטענה כי לא ייתכן קלון על עבירות קנאביס קלות יחסית. דיון יערך מחר (ב').

השאלה האם סחר או גידול קנאביס הן עבירות שיש עמן קלון תעמוד מחר (ב’) בשעה 9:00 לדיון בבג”ץ, בעקבות עתירה שהגיש בשבוע שעבר מנהל ארגון “טלגראס” עמוס סילבר נגד ועדת הבחירות המרכזית שפסלה אותו מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-23.

על פי החוק אין הגדרה ספציפית ליסוד שהופך עבירה כלשהי לכזו שיש עמה קלון, אך כן נקבע כי מי שעבר עבירה שיש עמה קלון לא יכול להתמודד בבחירות אם זו כוללת בתוכה עונש מאסר של מעל 3 חודשים במהלך 7 השנים האחרונות שהוטל על הנאשם.

לכן, כך לטענת ועדת הבחירות, סילבר פסול מהתמודדות בבחירות הקרובות, ולמעשה עד שנת 2022, מאחר וישב במאסר בשנת 2013 (שלושה חודשים ויום) ושוב בשנת 2015 (תשעה חודשים) – וזאת בגין סדרת עבירות החזקה, גידול וסחר בקנאביס במספר מקרים שונים.

במסגרת החלטת יו”ר ועדת הבחירות, השופט ניל הנדל, לפסול את המועמדות, נכתב כי “עבירות הסמים פוגעות בחברה ומהוות רעה חולה” וכן כי “תופעת הסמים מזיקה למשתמשים מבחינה פיסית, נפשית וכלכלית ופעמים רבות מובילה לכדי ביצוע עבירות פליליות על מנת לממן את הסם”.

הטענה החריפה ביותר מצד יו”ר ועדת הבחירות בהחלטתו היתה כי “לשם מיגור התופעה העגומה נלחמות רשויות המדינה במלחמה ארוכת שנים, מלחמה קשה היא, והיא כמלחמת ישראל בעמלק”.

עוד מציינת ועדת הבחירות כי במהלך המשפטים שהתנהלו נגדו, סילבר אף לא הביע חרטה על מעשיו וכן הביע “התעלמות מופגנת מערכי החברה ביחס למותר והאסור”. בנוסף מודגש כי “העותר החליט שלא לקבל על עצמו את מרותו של החוק ועתה הוא מבקש להפוך עצמו למחוקק כשהשאלה היא כיצד יוכל כנבחר ציבור לשמש דוגמה לאחרים וכיצד יוכל לדרוש את שלא דרש מעצמו”.

על אף שהוסיף כי “עבירות הסמים אינן עומדות כולן בשורה אחת”, כלומר מובן שסחר בקנאביס בכמות מזערית אין דינו כסחר בקנאביס בכמות מסחרית, הדגיש יו”ר הועדה כי “בחינת הקלון מחייבת לבחון את הנסיבות, המבקש (סילבר) הורשע בשורה של עבירות סמים ביניהן שלוש עבירות המצויות ברף העליון: ייצור, החזקה שלא לשימוש עצמי, וסחר – עבירות שבצידן עונש של עשרים שנים”.

לטענת ועדת הבחירות מדובר לפיכך בעבירות שיש עמן קלון שכן הן היו מהרף החמור, והיו חוזרות ונשנות. בנוסף נטען כי על פי החוק ברירת המחדל היא שסילבר אינו יכול להתמודד עד שנת 2022 מאחר וישב במאסר 9 חודשים בשנת 2015, ועל פי החוק הסמכות היא של ועדת הבחירות לקבוע האם בכל זאת להתיר לו זאת. “יש לזכור כי תכליתו של הקלון נועדה להבטיח את אמון הציבור במערכת השלטונית,” נטען. “

הועדה גם מזכירה כי סילבר עומד כיום בפני אישום בעבירות של ניהול ארגון פשיעה, סחיטה באיומים ועוד, במסגרת פרשת טלגראס, אך מבהירה כי נתון זה לא קיבל משקל בהחלטה שכן על פי החוק ההחלטה על קלון יכולה להתבסס רק במעשים שכבר הוטל בגינם פסק דין ולא רק שהוגש בגינם כתב אישום.

בעקבות ההחלטה הוגשה בשבוע שעבר עתירה לבג”ץ ובה טוען סניגורו של סילבר, עו”ד חץ-דוד עוזר, כי עבירותיו של סילבר אינן חמורות וכי מדובר היה בגידול עציץ אחד בלבד של קנאביס לשימוש עצמי ובעבירות סחר מינוריות בסכומים זעומים שמטרתן היתה לסייע למי שנזקקו לכך ולא למטרת בצע כסף.

בנוסף נטען, בהקשר להשוואה שביצע יו”ר ועדת הבחירות לפיה המלחמה בסמים דומה למלחמת ישראל בעמלק, כי מדובר בעמדה המבוססת על אינטואיציה חברתית שגויה “שבינה לבין המציאות אין דבר” וכן שהינה “מעוררת עצב ודאגה” שכן היא “מבוססת על עוול היסטורי, ירושה חברתית פגומה שמקורה במידע שגוי והפליה תרבותית, ושזלגה לתוך ההכרעה השיפוטית עד כדי השוואת עברייני הסמים לעמלק והובילה להכרעה שגויה”.

בעתירה נטען שהפרת החוק או חומרת העבירה אינן מלמדות על קלון, בדומה לאופן בו סייעו אנשים לעבדים לברוח מבעליהם או כפי שסייעו אנשים להבריח תרופות למדינות סגורות והיו יכולים להישפט לעונש מוות, אך זאת על מנת להציל חיים. לפיכך, למרות העונש החמור, אין קלון במעשיהם. לטענת העותר, “יש לראות את צרכני הקנאביס ועוזריהם כמו שרואים אדם הצורך או מכין בביתו אלכוהול ומוכר לחבריו”.

“לעמדת העותר כל עוד העזרה לצרכני קנאביס בין אם באמצעות גידול ובין אם באמצעות מכירה אינה מתבצעת על ידי שקר, מרמה, ניצול ביודעין או אלימות – אזי אין בכך קלון הפוסל אדם מלהתמודד לכנסת,” נכתב. “עזרה לאדם אין בה פסול מוסרי גם אם קיימת סנקציה חוקית נגד המעשה”.

בעתירה מפורטות עוד טענות נגד מדיניות ההפללה בכללותן ומוסבר כי היא בבחינת טעות ועוול היסטורי וכי היא מעולם לא הייתה מוצדקת “המדע הנוכחי לא תומך בה והתוצאות של מדיניות הלגליזציה מוכיחות כי זו מדיניות פסולה וגרועה ולפיכך, בהקשר לשאלת הקלון, כל עוד אין ייצור פגום, מרמה, ניצול או כפיה – אין קלון ויש לאפשר לו להתמודד לכנסת.”

מחר (ב’) תעמוד כאמור סוגייה זו בפני שופטי בג”ץ, שיכריעו האם סילבר יוכל להתמודד בבחירות או יאלץ להמתין לשנת 2022 לפחות.

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר