יו"ר ועדת הכלכלה למשרד הבריאות: "קנאביס הוא צמח פלא, אפשר לשחרר קצת"

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד) דנה היום בסוגיית "עידוד ענף הקנאביס הרפואי הישראלי", על רקע משבר חמור בתעשייה המקומית. נציגי החברות הישראליות טענו כי בשנתיים האחרונות נסגרו 10 חברות ונמחקו מהמשק יותר מ-3.5 מיליארד שקל, בעוד נציג היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) הסביר כי הירידה במספר המטופלים, מ-140,000 ל-113,000, נובעת בעיקר מהעברת הטיפול לקופות החולים והידוק הפיקוח הרפואי. במקביל, נציג נכי צה"ל התריע כי יש להבטיח אספקה סדירה לאלפי הנפגעים החדשים שהצטרפו מאז תחילת המלחמה.

מיכאל ספיבק, התאחדות התעשיינים: "יש קריסה של הענף כולו, שהביא חדשנות והשקעות. בשנתיים האחרונות 10 חברות נסגרו ומחקו מהמשק יותר מ-3.5 מיליארד שקל. אנחנו כאן כדי להסדיר."

אסף סלע, מדוקאן: "כל התעשייה החלה ב-2008 וב-2013 כשהוקמה היק"ר, הפך הענף הזה למשהו מסודר יותר. הוגדר לכל החוליות איך להתנהל והענף הוסדר. הענף מתעסק בסם מסוכן, נרקוטיקה, ונדרש פיקוח על כל החוליות בשרשרת כדי לוודא שאין תזוזות ימינה ושמאלה. למשל דרישות האבטחה זה סכומים אדירים. לשאלתך מדוע נסגרו חברות, אם חברה לא מצליחה לייצר מספיק הכנסות, צריך להוציא 150,000 שקל רק על אבטחה. יש ירידה גם במספר המטופלים, השוק מתכווץ. היינו ב-140,000 מטופלים והיום עם 113,000. הצריכה ירדה בהתאם. יש קורלציה לכך שכמות המטופלים צומצמה, שחלק מכמות הגרמים שרופאים רושמים לכל מטופל ירדה. היכולת ייצור כאן עומדת על סדר גודל של 100 טון, והצריכה הייתה של 64 טון ו-24 טון מתוכן היו מייבוא. נושא הייבוא חייב לעבור הסדרה. חייבים לשמור על תעשייה שעדיין צומחת. עסקים שמעסיקים עשרות עובדים. אנחנו עוסקים בזה מתוך תחושת שליחות, לעשות טוב לאנשים. לא ראינו מראש שהייבוא יגיע. אפשר לאפשר יבוא, אבל לא בצורה פרוצה. ראינו שבענפים אחרים זה קורה היטב. אפשר לעשות את זה באמצעות מכסות, לומר שהשוק המקומי ירד בכמות המטופלים, אז לא יכול להיות שלא יצמצמו את כמות הייבוא המותרת. מה שאני מגדל היום יגיע לשוק עוד 8 חודשים. אם במהלכם נכנסו כמויות אדירות, אני בעוד 8 חודשים שולחים להשמדה. אני גם לא יכול לאחסן לזמן רב מדי, יש תקרת תוקף. יש בבתי מרקחת 200 סוגי מוצרים שונים, שהרוקחים בכלל לא יודעים מה לעשות איתם. אם רוצים לייצר תעשייה שתגדל, ואפילו תעלה על מה שקורה בקנדה, צריך לתת לתעשייה הגנה ולהסדיר את הנושא של הייבוא. אם לא תהיה תעשייה מקומית, המחירים יעלו משמעותית."

תומר ספנוב, פלאנטיס: "התקינה הישראלית נכתבה על ידי משרד הבריאות. אכן האבטחה לא קשור לרגולציה. אבל אם אתה מכניס קנאביס ממדינה שבה הקנאביס חוקי ללא מרשם, אז שם אין צורך באבטחה. בכל פעם שמשווים בין גידול הקנאביס בישראל לגידול במדינות אחרות. המדינה שלנו היא עם הרגולציה הקפדנית ביותר, והרגולטור גם שולט בכמות הלקוחות. יש עודף של סחורה, יש כושר ייצור עודף, וכשאתה מוסיף על זה ייבוא שמבוצע ללא בקרה, ללא מכסות, אז אתה מגיע למצב שחברות ישראליות לא יכולות להתמודד עם הסיטואציה. אנחנו מוציאים 1.2 מיליון שקל בשנה רק על אבטחה, בנוסף למיליון שקל להקמת המערכת. חברות בקנדה לא צריכות לעמוד בזה. המדינה הזמינה חברות להיכנס ולהשקיע בתחום, הושקעו בתחום מאות מיליוני שקלים, אצלנו הושקעו עשרות מיליונים. אז מצד אחד המדינה קובעת את הביקוש ומצד שני מאפשר יבוא לכל דורש. היום אישור יבוא כל בחור יכול לקבל. הייצוא היום הוא פחות מ-1% מענף הקנאביס הישראלי."

רני גורליק, קרונוס: "קרונוס מגדלת, יש לנו חממות, ויש לנו מפעל ואנחנו גם יבואנים. קודם כל, אין בקנדה חוק שאוסר על הכנסה של יבוא, זה הכל בגלל קולומביה. לדעתי הרגולציה של ישראל מאוד הדוקה. מאז שנכנס הייבוא לישראל, רמת הגידולים והאיכות עלתה ועלתה. היה פה אירוע, בועה שכל מי שמקים חממת קנאביס קוטף את הכסף מהפרחים. זה גידול שמאוד קשה לגדל אותו. אני בשנתיים הראשונות רק הפסדתי כסף ואני מניח שכולם מפסידים כסף. זה לא עגבניות ומלפפונים. אם בסוף התהליך גידול לא עומדים בקריטריונים, הכל הולך להשמדה. וגם, השמדה של קנאביס זה לא פשוט ולא זול. הייבוא הוריד את המחירים. כשמקימים עסק צריך ללמוד את השוק ולדעת לגדל. לא כל מי שנכנס לתחום עשה את זה. גם מסעדות, יש אחת שתקום ואחת שתיסגר. היו 200 עוסקים וחלק נסגרו, ללא שום קשר לייבוא. נסגרו חברות של בתי מרקחת, של ניהול כושל. היבוא לא זול. אם יעלו המחירים של היבוא מקנדה, אז יגיע יבוא מאפריקה, אפילו מירדן רוצים לייבא. אי אפשר לעצור יבוא. הייבוא עוצר. אם תעצרו את הייבוא המגדלים המקומיים יעלו את המחיר."

איתי רוגל, בזלת: "אנחנו המפעל היחידי בישראל עם תקן EU-GMP, כלומר יכולים לייצא מוצרים מוגמרים לאירופה. מכיוון שזו ועדת הכלכלה, וההסתכלות צריכה להיות מ'למעלה'. כל מי שכאן הוא משוגע מספיק כדי לעסוק בתחום. צריך לקבל התייחסות שונה מממשלת ישראל, ולא משנה איזו ממשלה זו. יש פה התייחסות לא נכונה למי שהוא יצרן, או בענף יצרני. מאז ה-7 באוקטובר המדינה הייתה צריכה להתייחס לכל האזורים להתייחס כאזור פיתוח א', לתת הטבות, תמריצים, לצמצום ההוצאות או הגדלת ההכנסות. לא לספור את השקלים של פקידים באוצר שסופרים. במציאות יש ירידת מחירים, יש יבוא ויש התחלה של יצוא. בתחום שלנו היצוא נשלט על ידי הקנדים כי הם היו הראשונים, החזקים ואגרסיביים. אנחנו עושים הרבה מאבק, צריכים להתגמש, ואנחנו לא מבקשים עזרה מאף אחד. הכל בסדר. אבל כמדינה זה זמן טוב בכלל, ולא רק בענף הקנאביס, לקחת צעדים. אנחנו ענף צעיר. יש לנו פוטנציאל להיות מובילי שוק. כמפעל, אין עוד חברה כמונו, מחוץ לצפון אמריקה, שיודעים לשלב גם הרבבה מו"פ, יכולת ייצור, ומוצרים ברמה גבוהה. נעזוב תפרחות, אנחנו עוסקים במיצוי, אנחנו עובדים היום מתוך כוונה להיות מפעל כמה שיותר מוביל. הקמנו מפעל מיצוי ולא ביקשנו עזרה מהחברה. אתם צריכים להסתכל עלינו כענף צעיר שלוקח את החוצפה הישראלית קדימה. התחום שלנו חוצה משרדים, אנחנו שונים מפארמה, שונים מתוספי תזונה, יש פה חקלאות, ביטחון פנים, כלכלה, שלא קיימים במוצרים אחרים."

יהודה איש שלום, ארגון נכי צה"ל: "אני מייצג מעל 70,000 פצועים ופצועות שרבים מהם נעזרים בהתאם למרשם שהם קיבלו מהרופא שלהם, בקנאביס רפואי, שמסייע להם בכאב, בשינה, בתיאבון ועוד. אנחנו בעיצומה של מלחמה וברור שהאירוע של פצועי צה"ל עובר מפציעות פיזיות וחתך גיל מבוגר לפציעות נפש וחץ גיל צעיר. הפוסט טראומתים נעזרים מאוד בקנאביס שהם מקבלים. חשוב לוודא שעושים את הדברים באופן כזה שלא יפגע בפצועי צה"ל. אם יעשו דברים דראסטיים, המחיר ייפול על הכתפיים של אגף השיקום במשרד הביטחון ואחר כך גם לפצועים עצמם. היום מאוד מקשים על הפצועים. אני בעד לחזק את התעשייה הישראלית, אבל חשוב שזה לא ייפול על גבם של פצועי צה"ל. הצטרפו אלינו מעל 18,500 פצועים רק בשנה האחרונה וההערכות של משרד הביטחון הן עשרות אלפים נוספים. נכון שמי שמקבל את זה במרשם מקבל החזר מלא, מדובר באלפי שקלים בחודש. אבל אם ישפיעו על השוק בצורה דראסטית, מבחינת זנים והתאמה, הם ייפגעו."

יובל לנדשפט, ראש היק"ר: "נאמרו מספר דברים שאני רוצה לדייק. ישראל היא הראשונה בעולם שיצאה עם מערך כללי מסודר. נשאלת השאלה למה לא ראינו מאחרים, פשוט לא היו. בשנת 2023 נעשתה עבודה נוספת שלקחה שנתיים, בשיתוף הציבור, ריענון נהלים שלם לכל נהלי היק"ר. מה שמעניין אותנו זה שיהיה פה שוק כלכלי, שוק חופשי, עם תחרות על האיכות והמחיר, כך שהקנאביס שמגיע למטופל, הקנאביס הרפואי, יהיה באיכות הגבוהה ביותר כמו בתעשיית הפארמה. כללי האיכות מתאימים לכללי האיכות במקומות שונים בעולם. נכון שאנחנו לא יכולים לתת תעודות איכות EU-GMP כי אנחנו לא חלק מאירופה. יש לנו את היכולת המקצועית לפקח ולעשות את כל מערך האיכות לעשות זאת, רק אין את הסמכות. היינו חוסכים ככה הבאה של פקחים מאירופה. נוהל האיכות שלנו בתחום האבטחה, IMC-GSP. זה הוכן על ידי המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל. קנאביס מגודל בישראל תחת נהלי האיכות שמסוגלים להביא מוצר איכותי ממש כמו תרופה למטופלים. אינני יודע לגבי תנאי אבטחה בעולם. החוק פה קובע שהנהלים הללו נקבעים על ידי משרד ביטחון פנים. לגבי הירידה בביקוש – מה שרואים בגרף המטופלים, אנחנו באמת חווים ירידה במספר המטופלים, כתוצאה מ-3 דברים. אחד הוא רפורמת המרשמים. עד כה מטופל שרצה קנאביס הלך לרופא ולבסוף קיבל רישיון. כעת העברנו 10 מתוך 13 התוויות עובר לשירות הציבורי בלבד. דהיינו, קופות החולים. הקופות הקימו מערכי קנאביס. בתחילת החודשים הראשונים זה עוד צלע, אבל כעת השירות הוא מעולה. נערך דיון בנושא, עם כל קופות החולים. הטיפול איכותי וזמן הטיפול גם קוצר משמעותית. אם נשקלל את מספר המרשמים שניתנו על ידי הקופות ונשקלל דבר נוסף של הארכות מנהליות שניתנו לכל הרישיונות בעקבות המלחמה. כשאלה פוקעות, זה מועד פקיעתן, יכול מאוד להיות שזו אחת הסיבות. בנוסף יש גם הידוק וקפדנות של הרופאים. לא ניתן להכריח רופא לרשום קנאביס. ויש רופאים שאומרים 'סורי, אני לא רוצה להמליץ או לא משוכנע שזה עוזר'. לנו אין ספק שהטיפול בקופת החולים הוא נכון. קנאביס רפואי איננו חלק מסל התרופות ולפיכך המטופל הוא זה שנושא בעלות השימוש. אציין שהמחיר של הביקור הרפואי למרשם או רישיון, וקיבלו לכך התייחסות – 180 שקלים לשנת טיפול במרשמים ו-360 ברישיונות. לגבי השמדה ותאריכי תפוגה – כמו כל דבר, בוודאי בתכשיר רפואי, ברירת המחדל היא 9 חודשים. אבל אם היצרן מוכיח במבחני יציבות שהיציבות היא לשנה או שנתיים או יותר, מקבל תוקף מדף ארוך יותר – בדיוק כמו בפארמה."

בועז בן אהרון, מנהל תעשיות במשרד הכלכלה: "כרגע מתבצעת חקירה של הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה לגבי יבוא במחירי היצף. החקירה להבנתי נארכת מספר חודשים. זה בשלב של גיבוש המסקנות הסופיות והצגה לשר. פרטי החקירה חסויים. מדובר בענף חדשני, היו הרבה חברות, חלקן נסגרו. זו בדיוק הבדיקה שאנחנו עושים – האם זה קרה בעקבות הייבוא או שזה פשוט שוק שמתאים את עצמו. היו הרבה ציפיות שהשוק יתפתח. היו הרבה שקפצו על העגלה. לפעמים המציאות קצת אחרת. היצוא גדל מ-500 ק"ג ל-2.5 טון, בעיקר לאירופה, בצובר, זה עדיין מספרים קטנים."

ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה: "ממה שהבנתי מהדיון זה שאחת הירידות זה ירידה בביקוש, שכנראה נובעת ממדיניות של משרד הבריאות. לעומת זאת היבוא לא קטן. יש את נושא האבטחה, ויש להאריך את מועדי ההשמדה. יכול להיות שצריך לאפשר לשים בקירור. צריך להסדיר את הענף הזה אחרת הוא יתמוטט. לפני 10 שנים קראנו שיהיה ייצוא של מיליארדים. עכשיו אנחנו לא מייצאים כמעט ומפסידים מיליארדים. אנחנו נקיים דיון נוסף בנושא הזה. לקראת הישיבה הבאה אני מקווה שהחקירה תסתיים, תביא מסקנות, ותראו לנו איך אתם מקדמים את הענף הזה, אלא אם הממשלה החליטה שהענף הזה ייסגר. השאלה היא אם לא יהיה ייבוא, האם היצרנים בישראל לא יעלו את המחירים. אנחנו רוצים לראות תכנית איך מצילים את הענף הזה. ולמשרד הבריאות, אפשר לשחרר קצת, כדי שיוכלו להשתמש בצמח שהוא פלא רפואי בהרבה תחומים ולא להתייחס אליו רק כסם, זה לא הרואין או אופיום."