ח”כ שפע: “חוק הקנאביס הרפואי לא קרוב”; לנדשפט: “מקווים ללגליזציה”

ח”כ רם שפע, יו”ר הועדה: “היה דיון חשוב בועדת הכלכלה לגבי יצוא ויבוא אבל סיכמנו שזה חוזר לכאן, הם לא ימשיכו לקיים דיונים. ההליך שם לא יקרה בתוך חודשים בודדים. המצב מאוד קשה. מדברים על שוק חופשי אבל שום דבר פה לא חופשי, הכל מאוד מתוכנן. אנחנו לא מדברים על שוק כלל ארצי אלא על כמאה אלף מטופלים שהשוק מיועד עבורם ולכן הניסיון לטעון שהשוק יכול לעשות את שלו בזמן שאנחנו מאוד מוגבלים הוא דיון לא רלוונטי. אבל מראש אני אומר, אנחנו צריכים, וזאת המטרה שלי, ממש בימים הקרובים למצוא פתרון חדש או לייצר הגבלה או הקפאה של היבוא לישראל כדי להציל את השוק המקומי לפחות לזמן הקרוב, או שמשרדי הממשלה יחליטו ביניהם מי יעז ויחתום. אף משרד לא לקח את זה ואמר או שמגבילים את היבוא או שפותחים את היצוא. תעשיה שלמה בישראל מדממת. שלא לדבר על המחירים הגבוהים, לא ראיתי איך היבוא הוריד את המחירים. אני מנסה להבין כמה קנאביס צורכים וכמה יבוא מגיע. אין מידתיות בכמויות היבוא מול כמויות הצריכה. מבחינת ועדת המחירים הכל אחלה, אין להטיל פיקוח מחירים. הועדה תגיד שלא יהיה פיקוח מחירים, אני מניח את זה מראש. את זה אמר מבקר המדינה. שזו לא רשות שניסתה לעשות משהו כדי לייצר תחרות. אם בחודש יש 3.6 טון אז בשנה יש מעל 40 טון. קנדה אוסרת על כל יבוא של קנאביס אליה, נראה לי סביר שמשרד הכלכלה יעשה פעולה אקטיבית כדי לבדוק אם הקנדים עומדים בהסכמי הסחר העולמיים. אם יש מדינה שמפרה איתנו הסכם אז צריך לבדוק את זה. כרגע המשרדים עושים מאמצים אפסיים כמעט כדי לוודא שיהיה ייצוא או שמגבילים את היבוא. זה לא קורה כרגע. יש למשרד הכלכלה אחריות על זה וגם משרד הבט”פ צריך לבדוק לאן כל הסחורה הזאת הולכת. צריך לבדוק האם יש זליגה לשוק השחור. המחירים לא ירדו מאז שהיבוא נפתח, אני לא יכול להגיד שהחומר השתבח. זאת די עובדה”.

יובל לנדשפט, מנהל היק”ר: “אני לא שותף לדעתך, שהתעשייה מדממת למוות, זה מילים גבוהות. נוסדה פה תעשייה ענפה מאוד, מפוארת אפשר לומר, מובילה בעולם, אין לזה אח ורע בשום מקום אחר בעולם. אני לא חושב שנכון לקרוא לזה תעשייה מדממת. יש דברים שניתן לשפר, תמיד אפשר, אבל כלל תעשיית הפארמה בישראל היא בין 5.5 ל-7 מיליארד ש”ח בשנה, אני מדבר על תרופות בסך הצריכה הישראלי. בעולם רוצים להעתיק מאיתנו את התקינה. החלטת הממשלה החליטה שלא יהיה יצוא, ואחר כך קבעו בחוק ההסדרים שניתן לייצא כל מוצר גם כאלה שלא מותרים לשיווק בישראל. לגבי מטופלים, המינון המצטבר ברישיונות שלהם זה 4.2 טון בממוצע נכון לינואר 2022. לגבי יבוא ויצוא, היבוא בשנת 2020 היה של 14 טון, בשנת 2021 היה 22 טון ובחודש ינואר 2022 היה 1.7 טון שנכנסו לארץ. חלק מהמטופלים צורכים את כל הכמות, למעלה מ-85%, אבל אנחנו לא תמיד יודעים כמה צורכים בדיוק. מערכת המחשב מנסה לייצר את אותו נתון שיגיד כמה נמשך בפועל בבתי המרקחת, אז הנתון הוא בערך 3.6 טון. כושר הייצור המקומי הוא לא מוגבל לטעמנו. יש למעלה מ-200% כושר גידול, לפי מה שרשום ברישיונות הגידול, אבל לא כל המגדלים מממשים את כל פוטנציאל הגידול, בטח שלא בכל העונות של השנה, יש חוות שלא מגדלות בכל החודשים ויש חוות שמבקשות להגדיל את כמויות הגידול והייצוא הן נענות. לכן לא סתם אני אומר שכושר הייצור הוא לא מוגבל. יש כאלה שיכולות להכפיל את כושר הייצור. הן בוחרות לפי שיקולים כלכליים. בשנת 2022 מבחינת יבוא, יש מכתב של שרת הכלכלה, שהיא לא חושבת שיש מקום להגביל את היבוא. הגבלת היבוא היא לא בתחום סמכות היק”ר. על פי אמנות בינלאומיות זה מונח לפתחו של משרד הכלכלה. ברגע שתוטל מכסה על היבוא, נפעל כך. העמדה שלי האישית בעניין הזה לא משנה. מי שקובע הוא שר הבריאות. אינני חושב שהמצב כרגע הוא טוב מהיבטים שונים. לא בגלל היבוא, אלא בגלל שכמות גדולה אמורה לשרת מהלך של הורדת מחיר שאותו אנחנו עדיין לא רואים. אנחנו נפגשים עם ועדת המחירים, עמדתנו היא שניתן בעת הזאת לאור האמרת המחירים להטיל פיקוח על המחירים, אבל ועדת המחירים של משרד האוצר שהיא היחידה שיכולה להטיל פיקוח מחירים. הועדה החליטה לאסוף נתונים מהמגדלים היצרנים ובתי המרקחת על מנת לאמוד את הרווח, אך לצערנו הועדה לא קיבלה שיתוף פעולה ולא קיבלה את הנתונים. העוסקים ביקשו להסתיר את הנתונים. אני חוזר בי ממילתי ‘להסתיר’. לא לתת את הנתונים שנתבקשו, מסיבות שונות. חלק בכלל לא ענו לועדה. לאחרונה התכנסה הועדה לדון בשאלה האם להטיל חובת דיווח כדי שיתאפשר להטיל פיקוח מחירים כפי שאנחנו חושבים שנכון. אין סוד שהמחיר האמיר, כתוצאה משרשרת הערך והייצור של קנאביס באיכות גבוהה מאוד. אנחנו רואים שמוצרי היבוא הביאו לסחיפת המחיר מעלה. אין תכנון יבוא, אין מכסות, מותר לייבא לכל מי שרוצה, כלכלת שוק חופשי זה מה שממשלת ישראל קבעה. ככל שהממשלה תחליט אחרת, זה מה שנעשה. היק”ר עד כה נשכב על הגדר. אני קורא למשרד הכלכלה לבקש את כל תחום היבוא והיצוא וניתן הכל. גם לייצא אפשר הכל. אני שמח שיפעת קריב היא מנכ”לית של חברה אבל היא צריכה ללמוד חשבון. היתרי יבוא קיבלו בחודש פברואר עוד כמה חברות. לא כל ההיתרי יבוא ממומשים. אנחנו יודעים כמה מתוכם מגיע רק כשמגיע. גם אם נראה בסוף פברואר שהובאו 3.5 טון, אנחנו מבינים שזו כמות גדולה מאוד, יחד עם התוצרת מישראל. אם שר הבריאות חושב שיש סכנה לבריאות הציבור כתוצאה מכמויות, הוא יכול לפנות לשר לבטחון פנים לקיום דיון. אנחנו סבורים שהמצב הוא לא כך כי ניתן לייבא כל מוצר שהוא לפחות מקביל באיכותו למוצר המיוצר בישראל. צריך שיגודל בתנאי איכות, ייוצר בהתאם, לפחות כמו התנאים הישראליים. אם שר בטחון פנים בהתייעצות עם הממשלה פונה בעניין סיכון לביטחון בעקבות יבוא עודף, אנחנו עוצרים את היבוא. לאחר מכן הממשלה תקבע. שרת הכלכלה כתבה: ‘במצב הקיים הקריאה להגביל את היבוא צפויה לפגוע בצרכני הקנאביס הרפואי והיא נוגדת את הרפורמה שאני מובילה שמטרתה להגדיל את הכמות לטובת הצרכנים’. מה אם המטופלים מצאו זן שעוזר להם, פתאום יקטעו להם את האספקה בגלל שיקולים כלכליים של מגדל כזה או אחר? גם אלה שיקולים שצריכים להיות. לנו חשובה בריאות הציבור. אנחנו מקווים שנגיע ללגליזציה ומהר, אבל עד אז המטופלים יקרים לליבנו. גם לעוסקים אני אומר, אתם הילדים שלנו, ברור שנעדיף תוצרת ישראלית, אנחנו קודם רוצים כחול-לבן, אבל, לעתים היבוא הוא ממותג, הוא נוגע בפרסום. אני חושב שראוי שנדבר גם על זה, על הפרסום. נוצר משהו ממותג ואינני יודע להגיד אם מטופלים שקונים משהו מיובא זה בגלל המיתוג שלו או בגלל שהוא טוב יותר ממה שמיוצר בישראל. לגבי הרישיונות הקונסטרוקטיביים, הם מאפשרים לעסוק בתחום הקנאביס. קוראים לזה רישיונות ‘אחרים’. כל פעולה בקנאביס דורשת רישיון, ככה זה החוק. נוספה האפשרות למתן רישיון ‘אחר’ כי יש כאלה שרוצים לעסוק בדברים אחרים ללא מגע בסם, למשל אתר אינטרנט שיאפשר סחר בקנאביס, כולם נכנסים תחת הגדרת ‘אחר’. הם לא מיועדים בהכרח לצרכי יבוא. יש גם כאלה, נכון, קל להם, אבל האפשרות לעצור דברים כאלה היא לא סמכות שלנו. ראוי לקיים דיון מקצועי, עם כל הנתונים, כדי שממשלת ישראל תחליט”.

מיכל נידם, משרד הכלכלה: “היצוא זה מנוע הצמיחה של התעשיה שלנו. עלינו לעמוד בנהלים של ארגון הסחר העומי מטיל עלינו. אין לנו יכולת לקבוע הגבלת יבוא, בטח לא על מדינה מסויימת. משרד הבריאות הוא שאחראי על נהלי היבוא והיצוא ובסמכותו להגדיר למשרד הכלכלה שמסיבה א’, ב’ או ג’, שמוכרת על ידי ארגון הסחר העולמי, מכל סיבה שתקפה על פי הארגון, יש להטיל הגבלות, ועד היום לא קיבלנו עמדה מסודרת. אם הם חושבים שיש משהו כזה הם מוסמכים להעביר את זה. אציין שנוהל היבוא, כפי שהוא מוגדר היום על פי היק”ר, מגדיר שניתן לייבא כל מוצר שעומד בתקן IMC-GMP או שווה ערך לו. הם אחראים להחליט מה יכול להיכנס לפה או לא. באופן כללי משרד הכלכלה, לא בעד הגבלת יבוא. באופן כללי אנחנו בעד שוק חופשי. בסופו של דבר אנחנו פועלים על פי המלצה מקצועית של הגורם המקצועי ובכפוף לנהלים. רצון לעזור למגדלים מקומיים הוא לא סיבה לעצירת היבוא על פי ארגון הסחר העולמי. צריך הסבר אחר, למשל פגיעה בביטחון או בריאות הציבור. אנחנו לא יכולים לקבוע את זה. גם אם נהיה סבורים שקנדה פועלת שלא כמו שצריך, יש כלים בארגון הסחר העולמי, אפשר להגיש הליך לישוב סכסוכים אבל הפתרון הוא לא להגיד ‘אם הם מגבילים אז גם אנחנו מגבילים’. השאלה אם שלום הציבור נפגע זו החלטה של משרד הבריאות.”

יפעת קריב, סמנכ”ל תיקון עולם קנביט: “קנדה אוסרת על יבוא קנאביס, בכל העולם מדינות מבקרות את ההחלטה הזו של קנדה. זה לא נכון שיובאו בינואר רק 1.7 טון כמו שיובל אמר. יש חברה שייבאה 2.4 טון לבדה. בועדת הכלכלה לנדשפט אמר שהמספרים אחרים. שזה 2.7 טון. יובל, כולנו במערכת יחסים אישית איתך, אנחנו זועקים, אני מדברת לא בשם יפעת קריב או בשם החברה שאני עובדת בה, אלא בשם המגדלים בארץ. בוא תקיים אתה דיון. דיברתי אישית עם משרד הבריאות, באופן לא פורמלי, שאלתי אותו על נושא היבוא, אם הוא מעורב בכמויות היבוא. הוא אמר לא, שזה יובל לנדשפט. אנחנו יודעים שאתה בפועל מנהל את העניינים, אנחנו מבקשים בצורה של שיתוף פעולה, בואו נעצור וביחד נסדיר את היבוא. עשינו עבודה משמעותית יחד בנושא היצוא. על היבוא לא התכנס דיון. תעצור בבקשה, להסדרה, אם צריך להביא את השרים והמנכ”לים, התעשיה זועקת. הפכנו את ישראל למובילה, עשית מהלך מדהים, השקענו מאות מיליוני דולרים, משפחות שלמות שמועסקות על ידינו, לידינו יש שוק לא חוקי, היבוא הוא בעיה שגורמת לתעשיה לדמם. עוד דבר, נורא קשה שאתה אומר שלא הגשנו את הפרטים לועדת מחירים. אנחנו חברות ציבוריות. כן הגשנו את הנתונים. לא עושים שטויות, עובדים לפי הנהלים. אנחנו פועלים על פי החוק, פארמה מדויקת, הנושא של היבוא גורם לנו לדמם. אי אפשר לאפשר יבוא לארץ ללא סדר ופרוטוקולים.”

יעל שכטר, פורום הקנאביס הרפואי בהתאחדות התעשיינים: “בתחום היצוא צריך להתמקד בנקודה הקריטית שמתמקדת בסוגיה של תקן EU-GMP. תתנו לנו את התקן הזה. ישנן מדינות שמוכרות מוצר מוגמר ופועלות תחת EU-GMP, פורטוגל, יוון, מלטה. הדוחות של החברות שקופים, אפשר לראות שבסך הכל השוק הפסדי. אין ספק שהמטופלים צריכים לקבל מימון לקנאביס רפואי ואנחנו תומכים בזה. אני מבקשת להקים ועדה בינמשרדית להסדרת תחום היבוא, שתיצור איזון בין השוק המקומי ליבוא ותחום אותו במכסות, ותאפשר יבוא חומרי גלם לייצור עבור יצוא, ושתיתן את הדעת לנוהל 107, שמאפשרת יבוא ללא צורך בהחזקה באחת החוליות בשרשרת הערך (רישיונות ללא מגע, מ”ק).”

מאיר אריאל, מנכ”ל בזלת: “אני נדהם מגובה הדמגוגיה. אם רוצים שוק חופשי אז צריך משני הכיוונים, גם יצוא וגם יבוא, וגם במחירים. אי אפשר לתת רישיונות יבוא לאנשים שלא השקיעו את הכספים שהתעשיה השקיעה, מיליארד וחצי שקל, מתעלמים מזה. קנדה היא דוגמה מצוינת, היא עושה הכל כדי שהחקלאים שלה והתעשיינים יעבדו וייצאו לישראל. אנחנו היבואנים הגדולים בעולם בתחום הקנאביס. הכל נובע מהחלטות על תקינה. הדברים של משרד הכלכלה זה לזות שפתיים. אם אתם רוצים לעזור לתעשיה תקבעו תקינה ברורה. אם התקינה האירופאית תהיה מקובלת על ישראל, היבוא והיצוא יהיה מסודר. מה שטוב להם יכול להיות טוב גם לנו. אנחנו לא זקוקים לאף שיעזור לנו לייצא. רק תתנו לנו את האפשרות לעבור את הסף. היום צריך להעביר לכאן מאירופה לפה כדי שיעשו לנו מבדק. זה נכון שאפשר לייצא אבל אף אחד לא בא לעשות לי מבדק כדי שאוכל לייצא. תפתרו את הבעיה הזאת. אומרת שרת הכלכלה שהיבוא נועד להוזיל. אז אני אומר שהיבוא מייקר את המחירים פי כמה וכמה. הקנדים, כל מה שהולך לגרמניה, יוצא קודם לשם. מה שלא, נשאר אצלם, המחוז קונה, וכל הזבל, באצוות של 16 קילו שולחים לישראל כי בישראל קונים את זה מהם ב-10 שקלים בעוד שהחוות הישראליות יודעות לייצא ב-3, 5, 7 שקלים, סחוררה טובה. איך אנחנו יודעים? מגיעות לכאן עשרות אצוות. כל מה שנשאר אצלם במחסנים, ישראל קולטת הכל. כולם מתהדרים בלהיות יפים מול העולם, אני אומר ברור, היבוא מעלה את המחירים. תורידו את היבוא המחירים ירדו. בשנת 2021 מכרו 36 טון בישראל. 18 טון מחוץ לארץ. 10 טון ייצרה חווה גדולה אחת. כל שאר ה-10 טון התחלקו על כל החוות האחרות. אז למה ביקשתם מאיתנו להשקיע כל כך הרבה כסף. למה נותנים רשיונות קונסטרוקטיביים? מה שיקרה זה שהמפעלים יצאו מפה. תמשיכו לייבא, והחכמה והשכל יצאו מפה. 2022 או שתתנו לנו לייצא לפי התקינה האירופאית, או שנצא מפה. נקום ונעבור. אני מסתובב באירופה לבדוק להוציא מפה את המפעל שלי. אנחנו לא מסוגלים להחזיק את התעשייה הזאת. אתם לא פותחים את ההתוויות שיהיו יותר מ-100 אלף מטופלים בישראל, אז לפחות תתנו לנו לייצא. לא ייתכן שנכנסים מאות אצוות כל חודש. כשאתה אומר אני רוצה לדאוג למטופלים, המחירים של השוק סבירים, הם נעים בין 120 ועד 300. השוק סביר. בצד השני, כשאתה מביא מחו”ל עשרות אצוות, אני לא רוצה להגיד לאן הן הולכות, אליי מגיע חלק ניכר מהסחורה. אתפ תפגעו בחקלאים ובמטופלים. הסחורה של הקנדים, אם היא היתה יכולה להיעצר באירופה, היא היתה נעצרת שם. כל הזבל שלהם מגיע לכאן.”

מיקי עופר, בול פארמה: “אי אפשר לסדר את הייצור בין לילה, אני מסכים עם מאיר שייצוא גדול מישראל ייתר את בעיית היבוא. יש דבר שאפשר לעשות בין לילה. היום רק רופאים מסויימים מותר להם לרשום קנאביס רפואי. אם מחר בבוקר יורידו את ההגבלה וכל רופא מומחה בתחומו, בהתוויות של הקנאביס, יוכל לרשום קנאביס, מספר המטופלים יעלה לפחות ב-100% וזה יגרום למגדלים למכור יותר. דבר נוסף, מאיר מבלבל בין יצרנים למגדלים. יצרנים, גם כאשר יש יבוא, היבוא הולך למפעלי הייצור והם מייצרים את זה מהתפרחת שמגיעה מיבוא. אז צריך להפריד בין זה לגידול. לגבי מחירים וזבל שמגיע מקנדה. מקנדה מגיעים מוצרים מעולים, טובים, והמטופלים מצביעים ברגליים. אחת הסיבות שלדעתנו המחירים אינם יורדים בתלילות כתוצאה מהיבוא, היא שהמטופלים קונים את הזן שיותר טוב להם. קנאביס זה לא מוצרי אחד, יש בו קנבינואידים שונים בזנים שונים, בריכוזים שונים, ולכן ההיצע והביקוש הוא כמו של סודה, אם אני מביא יותר במחיר נמוך, אז המחיר ירד.”

יוגב שריד, מנכ”ל שיח מדיקל: “נוסדה כאן תעשיה מצוינת, של חקלאות, של ייצור. צריך לשמור על התעשיה הזאת וגם ברכבת הרים שאנחנו נמצאים בה, אני לא חושב שצריך לצאת בהצהרה ולעצור את היבוא. רק צריך לא לסטות מפסי הרכבת. אנחנו היום לא מגדלים בשיא היכולת שלנו. אם יהיה לנו יותר ודאות, שקיפות, שנדע לאן הכל הולך, זה יעזור לנו לתכנן. בטווח הקצר אפשר וצריך לעצור את הרישיונות הקונסטרוקטיביים. ה לא לעצור את היבוא, קודם את זה. עוד לגבי היבוא, פתרון בין משרדי הממשלה, הוא נוהל היבוא, למשל להוריד את ההגדרה ‘או תואם IMC-GMP’. בתור יבואן אני אומר שאי אפשר להגיד שקיים רצף טיפולי ביבוא. רצף טיפולי קיים רק בגידול הישראלי. גם לגבי איכות, האיכות במדינה זה לא מה שהיה בעבר, האיכות לא פחות טובה מהאיכות של היבוא. בטווח הארוך, כשיהיה יצוא גדול, מסחרי, נוכל לדבר בצורה משמעותית יותר. אנחנו רואים בשנה האחרונה חזרה גדולה למוצרים הישראלים, אין כבר את בעיות האיכות”.

עו”ד אריאל גרופר: “ההפרדה בין מפעלי ייצור לבין מגדלים שהזכיר מיקי עופר היא לא נכונה, כולנו בסירה אחת. יש ביננו יבואנים כמו יוגב שאומרים שצריך לעצור את היבוא. אנחנו קוראים גם ליבואנים להצטרף. אנחנו קוראים גם לבול פארמה, שחלק מבעליה הם התאחדות החקלאים, אנחנו מצפים שיגידו שהם לטובת החקלאים. המפעלים יצאו מפה, בואו נעזור את הטירוף הזה. נקפיא את היבוא עד שיסתדר. יש מספיק סחורה במחסנים. יש מלאים שיספיקו לחודשים רבים.”

טל פז מזרחי, משרד לביטחון פנים: “אני רוצה לדייק, מוצרי קנאביס רפואי אשר לידיעתנו זולגים החוצה, אנחנו לא מדברים על זליגה מתוך הקנאביס המיובא. אנחנו יודעים על עודפים שזולגים אבל לא יודעים להגיד שזה מהיבוא או ממקור אחר בתוך הארץ.”

חיים תגר, משרד החקלאות: “אמרנו שאנחנו בעד עצירת היבוא לפרק זמן מסויים שבו נוכל להגיע לנתונים שלא תמיד שקופים ולאפשר ויסות של הצריכה בארץ. זו השקפת המשרד.”

ליאור פיסו, גרין פילדס: “פעם אחר פעם אנחנו עולים לדבר, מבקשים לעצור את היבוא, אבל לא ראיתי באף ועדה שמסביר למה צריך להמשיך את היבוא. כל התעשיה מבקשת לעצור, להסדיר. אז עם כל הכבוד למה שקורה במחשכים. כולנו מבקשים להקפיא. המדינה יכולה להמשיך להילחם על מדיניות. הושקעו מיליארדים, יש עשרות אלפי משפחות שנתמכות בתעשייה הזאת. מחיר הקנאביס הרפואי בישראל הוא הזול ביותר בעולם תחת רגולציית GMP.”

יו”ר הועדה ח”כ רם שפע סיכם: “אני רוצה לקיים פגישה השבוע בנושא הזה ביננו, עד שיצא עשן לבן. אני מבין שאנחנו ששים לעצור יבוא, זה לא דבר נכון. אבל אנחנו רוצים לודא שבאמת יש שוק חופשי. ככה המטופלים ירוויחו. המגדלים עולים, טוענים טענות, אבל משרד הכלכלה, אתם צריכים להיות מודאגים שהעוסקים אומרים שהתעשייה מדממת ולא תחזיק מעמד. אתם צריכים להיות יותר אקטיביים. אם יש משהו כלכלי שמדמם אתם צריכים להיות הרבה יותר מוטרדים. השרה צריכה לעשות בדיקה למה המצב כל כך גרוע. מאוד מתסכל, גם אותי, שאנחנו עושים דיונים והמציאות נשארת על כנה. אני אומר את זה למשרדי הכלכלה, הבט”פ והבריאות – אתם אמורים להיות הרבה יותר מוטרדים. אתם צריכים מחר בבוקר לדפוק על השולחן. יש כאן תעשיה שיכולה לגלגל הרבה מאוד כסף וזה לא קורה. אנחנו כבר בפברואר וההחלטה היתה באוגוסט, עברה חצי שנה. יובל, לך אני אומר, לדבר על שוק חופשי זה אחלה, אבל השוק מתוכנן, קודם כל כי אנחנו יודעים מה הכמות של האנשים, ומה הכמות המותרת להם. השוק מאוד מוגבל. יש ועדה במשרד הבריאות שדנה בשאלה של הסמכויות, אם לתת לרופאים, התוויות וכו’ כדי להוביל גם שם שינוי, זה ירבע את המעגל מכיוון אחר, אני מקווה שתבוא בשורה. לא דיברנו על שאר הסוגיות, אבטחה, עובדים, תקינה, מו”פ ועוד, אבל היה חשוב להתמקד. הדבר המיידי שאנחנו נעשה זה לזמן פגישה דחופה עם כל המשרדים הרלוונטיים, עם התעשיינים והמגדלים, ועם הח”כים הרלוונטיים, כדי לתקן את זה.”