“לא ללגליזציה דרך מערכת הבריאות”: לנדשפט נגד ד”ר תמיר

לטענת משרד הבריאות ומנהל היק”ר יובל לנדשפט, רופאת הקנאביס ד”ר לביה תמיר היא הרופאה שמנפקת ומחדשת רישיונות קנאביס רפואי יותר מכל רופא אחר בישראל, זאת לדבריו באופן שעלול לפגוע “בפרקטיקה הרפואית”, כך נטען בתשובה שהגיש היום (ד’) משרד הבריאות לבית המשפט בתגובה לעתירה שהגישה הרופאה באוקטובר 2021 לאחר שלנדשפט הורה לה לחדול מניפוק רישיונות חדשים ואיפשר לה להמשיך רק לחדש רישיונות של מטופלים קיימים.

כזכור, העתירה הוגשה לאחר שלנדשפט והיק”ר החלו לאכוף ביתר שאת את הנוהל שנקבע בועדת הבריאות בשנת 2019, לפיו רופאי הקנאביס המוסמכים (כ-120 כאלה כיום) יוכלו לתת שירות לניפוק/חידוש רשיונות קנאביס רפואי רק במסגרת הרפואה הציבורית ולא הפרטית, ורק בעבור 280 ש”ח לשנה. נוהל זה לא יושם אף לא לרגע עוד מיום ההחלטה, כפי שנחשף כבר אז בתחקיר מגזין קנאביס.

הסיבה המרכזית לכך היתה שקופות החולים פשוט סירבו באופן גורף לרופאים לספק את השירות הזה דרכן, מן הטעם שהמחיר 280 ש”ח לשנה אינו כלכלי עבורן. הרופאים מצידם – אלה מביניהם ש”העיזו” – החלו לספק את השירות באופן פרטי, חלקם יטענו שבגלל מחוייבות למטופלים ויש שיגידו שפשוט בגלל רווח כלכלי נאה, שכן חלקם גבו סכומי כסף גבוהים בהרבה מאלו שגובה ד”ר תמיר, לעתים אף עד אלפי ש”ח.

ד”ר תמיר, שהקפידה לא לגבות יותר מ-280 ש”ח גם במסגרת הפרטית, טענה בשימוע שנערך לה ביק”ר כי אין לה ברירה אלא לספק את השירות באופן פרטי מכיוון שקופות החולים מסרבות לה לעשות זאת דרכן. עם זאת, היא תהתה מדוע משרד הבריאות אוכף את המדיניות הזו כלפיה ולא אוכף זאת כלפי רופאים אחרים שממשיכים לספק את השירות באופן פרטי בסכומים גבוהים בהרבה ממנה.

בתום הדיון הקודם בעתירה קבעה כזכור השופטת דנה כהן-לקח כי על משרד הבריאות להשיב לשאלה האם אכן קופות החולים אוסרות על כלל הרופאים לספק שירות למטופלי קנאביס רפואי במסגרת הרפואה הציבורית, ואם אכן כך, מאיזה תוקף פועלים רופאי הקנאביס שכן מספקים שירות כזה ושכלפיהם משרד הבריאות לא מבצע אכיפה כפי שהוא מבצע כלפי ד”ר תמיר.

“שלא תתאפשר לגליזציה בחסות מערכת הבריאות”

בתשובה שהוגשה היום (ד’) לבית המשפט טוען לנדשפט כי בחודשים האחרונים, החל מאוגוסט 2021, דווקא כן החלו קופות החולים להתיר לרופאים מטעמן לספק שירות קנאביס רפואי. לגיבוי הוא מציג 4 דוגמאות של רופאים כאלה, אך מקפיד להסתיר את שמם, ככל הנראה מכיוון שגם הוא מבין שאם הצליח לאתר 4 רופאים כאלה, הרי שאם שמם ייחשף ייווצר עליהם עומס אדיר של מטופלים שיחפצו בשירותם.

עוד מסביר לנדשפט בתשובה לביהמ”ש כי הסיבה ל”התעקשות” שלא לאפשר ניפוק רישיונות במסגרת פרטית אלא רק ציבורית היא “כדי שלא יתאפשר מצב דברים בו מתן הרישיונות יהיה הלכה למעשה לגליזציה בחסות מערכת הבריאות, ללא כל בקרה או פיקוח”. לדבריו, “מעטפת ההגנה של המסגרת הציבורית נועדה בין היתר להבטיח פיקוח שכזה”.

יש לציין שבתשובה לנדשפט לא מספק כל התייחסות לטענה של ד”ר תמיר על כך שישנה אפליה באכיפה, כלומר שהיק”ר אוסר עליה לנפק רישיונות קנאביס רפואי במסגרת פרטית אך לא אוכף זאת באופן זהה גם כלפי רופאים אחרים שפועלים כך, לעתים בעבור סכומי כסף גבוהים בהרבה. יש עם זאת לציין גם כי בתקופה האחרונה, אולי בעקבות העתירה, כן נשללו רישיונות העיסוק בקנאביס של כמה רופאים נוספים.

“מעניקה מספר עצום של רישיונות”

על פי המספרים שחושף לנדשפט בפני בית המשפט, בשנת 2021 סיפקה ד”ר תמיר 24,111 טיפולים (הכוללים ניפוק רישיונות חדשים, חידוש רישיונות קיימים או עדכון פרטים/מינונים ברישיונות קיימים). אם בעבור כל “טיפול” היא גובה 285 ש”ח הרי שמדובר בסכום של כמעט 7 מיליון ש”ח בשנה, אם כי לדברי מקורבים לרופאה לפחות חצי מהטיפולים הם של שינוי פרטים ללא עלות.

“על פי רישומי משרד הבריאות, בשנת 2021 ד”ר תמיר העניקה וחידשה רישיונות לשימוש בקנאביס 24,111 פעמים,” מסביר לנדשפט, אך גם הוא מסייג כי לא מדובר באמת ב-24 אלף מטופלים אלא בהרבה פחות, אולי אף פחות ממחצית מכך, מכיוון שתקופת הרישיון היא במקרים רבים חצי שנה כך שמטופל אחד מגיע פעמיים בשנה לפחות, וכן פעמים נוספות נוגעות לשינוי כתובת, שינוי מינונים, הוספת משנעים ועוד.

“יחד עם זאת, מדובר במספר חריג במיוחד, בהשוואה לכל שאר הרופאים,” טוען לנדשפט ומפרט כי לפי הנתונים של משרד הבריאות הממוצע הארצי לרופאי קנאביס הוא 1,300 פעמים בשנה בלבד (ניפוק, חידוש, עדכון וכו’), כלומר נמוך בהרבה מהמספרים של ד”ר תמיר. לדבריו, נתון זה שמציגה ד”ר תמיר מהווה כ-13% מכלל הרישיונות שניתנו על ידי יותר מ-100 רופאים במהלך שנת 2021 בכל הארץ.

“המספר העצום של רישיונות שמעניקה ד”ר תמיר, כ-2,000 בחודש (לעומת כ-1,300 בממוצע בשנה), שהם כ-70 רישיונות ביממה, כאשר ד”ר תמיר עוסקת במקביל, כפי שציינה בעצמה, גם בקבלת מטופלים כאורתופדית במרפאות של קופות החולים, וגם בהכנה וכתיבת חוות דעת רפואיות, ודאי שולל את טענתה בדבר ‘פגיעה אנושה’,” הוא טוען.

“הרמיזה כאילו הטיפול לא מקצועי כבר הופרכה על ידי היק”ר בעצמו”

“יש קושי לטעון שניתן להעניק רישיונות במספר גדול יותר, תוך הקפדה על נאותות הפרקטיקה הרפואית הנדרשת ביחס להפעלת שיקול הדעת הנדרש ולעמידה בדרישות נהלי משרד הבריאות הנוגעים למתן רישיונות קנאביס על ידי מנהלים בעלי הסמכה (וזאת מבלי לשקלל למספר זה גם את מספר המטופלים שהגיעו לכאורה להתייעצות ובסופו של דבר החליטה ד”ר תמיר שלא להנפיק להם רישיון בקנאביס),” נטען עוד.

בהמשך חוזר לנדשפט על הטענות לפיהן ד”ר תמיר “עשתה דין לעצמה” כשהחליטה לנפק רישיונות במסגרת הרפואה הפרטית ומציין כי למרות זאת משרד הבריאות בא לקראתה ולא ביטל את ההיתר שלה לחלוטין אלא תיחם אותו למתן שירות למטופלים קיימים בלבד, לצורך חידוש ועדכון רשיונות. עם זאת, לנדשפט עומד על כך שד”ר תמיר לא תוכל לחזור לנפק רישיונות למטופלים חדשים.

“ממילא אין כל ‘פגיעה אנושה’ בד”ר תמיר שכן היא עדיין מבצעת כ-2,000 חידושי רישיונות בממוצע בחודש (בדצמבר 2021 – למעלה מ-1,715 חידושים), מספר גדול משמעותית מכל רופא אחר, לרבות רופאים מנהלים מטעם היק”ר,” הוא מסביר.

מנגד, לטענת מקורבים לרופאה ששוחחו עם מגזין קנאביס, “המספר בו משרד הבריאות נוקב הוא לא נכון. היק”ר בחוסר מקצועיותו סופר מספר בקשות, אבל הרבה מהבקשות זה הוספת משנעים או שינוי הרכב המרשם. כמו כן הרמיזה כאילו הטיפול לא מקצועי כבר הופרכה על ידי היק”ר עצמו כשערך בדיקה מדגמית של המטופלים ולא מצא דופי באף תיק של אף מטופל”. עוד לדבריהם, “כל שינוי כמו מינון או הוספה או הורדת משנעים נעשית אצל הרופאה ללא תשלום ונזכיר אגב שהמחירים אצל רופאים אחרים לחידוש מתחילים ב-500 ש”ח לפחות”.