דיון סוער בועדת הכלכלה: “לעצור את היבוא של קנאביס מחו”ל”

ועדת הכלכלה של הכנסת דורשת לעצור את היבוא של קנאביס רפואי מחו"ל ומוחה נגד קנדה, היצואנית המובילה של קנאביס לישראל, האוסרת מנגד על יבוא קנאביס מישראל אליה. יו"ר הועדה תקף בחריפות את משרד הבריאות ואת מנהל היק"ר יובל לנדשפט

למרות שהמטופלים מעדיפים ברוב גדול של כ-75% את הקנאביס שמגיע ביבוא מחו”ל, בכוונת גורמים בממשלה לנסות לעצור את האפשרות להמשך יבוא. בדיון סוער שנערך היום (ב’) בועדת הכלכלה ובמהלכו נמתחה ביקורת חריפה מצד יו”ר הועדה מיכאל ביטון על משרד הבריאות שלא נכח, אמרו נציגי החברות כי הסחורה מחו”ל גורמת לנזקים כלכליים למגדלים הישראליים וכי מנגד לא מתאפשר להם לייצא לקנדה שמסרבת לקבל קנאביס מחו”ל – סירוב שנחשף לראשונה בעולם במגזין קנאביס בשנת 2018.

גורמים במשטרה טענו בדיון בנוסף שישנה זליגה של קנאביס רפואי לשוק הפלילי וכן מעורבות של משפחות פשע וגורמים עברייניים בחוות הקנאביס הרפואי בישראל. “התחום של הקנאביס הרפואי הוא תחום שיש בו דריסת רגל של פשיעה,” אמרו. במקביל דרשו בועדה ממשרד הבריאות לחשוף מידע על הרישיונות הקונסטרוקטיביים ואת הפרוטוקולים של הדיונים בהם אושרו היבואנים.

יו”ר הועדה ח”כ ביטון פתח את הדיון באיחור של כעשרים דקות, בשל היעדרות נציגי משרד הבריאות מאולם הוועדה, ואמר: “אם היה חוק בישראל שמאפשר להרשיע משרד ממשלתי על ביזיון ועדת כנסת היינו מרשיעים את משרד הבריאות על ביזיון ועדת הכלכלה של הכנסת.”

לדברי ח”כ ביטון, “משרד הבריאות התבקש להיות נוכח ואף אחד לא אישר לו לא להגיע. עד שלא יהיה בדק בית ודוח כתוב של מנכ”ל משרד הבריאות על התנהלות עובדיו הבכירים ביותר, הוועדה לא תאשר שום חקיקת קורונה ולא תאפשר מעקפים של חקיקת קורונה. אם חוקים יגיעו לוועדות אחרות אני אצביע נגדם וכל חוק של משרד הבריאות בחודשים הקרובים במליאה אצביע נגדו. מי שלא סופר את ועדת הכלכלה ועדת הכלכלה לא תספור אותו. אחרי שנקבל דוח, עם הסבר איך מתכוונים לתקן את היחס לוועדה, נחליט החלטות אחרות. נכון לעכשיו משרד הבריאות ביזה את הכנסת ואת ועדת הכלכלה וזה אותו משרד שקיבל שטיח אדום בוועדה כשאחרים התעמרו בו בענייני יבוא ויצוא, והמשרד הזה משיב לנו לא באופן הדדי”.

בעקבות הדיון והיעדרו של משרד הבריאות ושל היק”ר, קרא יו”ר הועדה ח”כ ביטון להגיש הצעת חוק להעברת היק”ר ממשרד הבריאות למשרד הכלכלה. חברי הכנסת בועדה אמרו שיגישו את הצעת החוק בעניין זה עוד היום. ביטון תקף ספציפית את מנהל היק,ר יובל לנדשפט, זעם על אופן קבלת ההחלטות ואמר: “על פי פקיד אחד יישק דבר”.

“היחידה לקנאביס רפואי מרכזת כח גדול מדי ולא מפרסמת נהלים באופן מסודר, בלי שיתוף ציבור, בלי מתן זמן לעכל את זה, מתן רישיונות מסוג מיוחד, רישיון ‘אחר’ לחברות מסויימות כשלא ברור מי מקבל את הרישיון ולמה זה ניתן,” אמר. “שלחנו בקשות ברורות, בתגובה שלחו לנו את התשובה לבג”ץ. אנחנו שופטי בג”ץ? זה ביזיון שני של הכנסת. הם מזלזלים. פעם ראשונה שהמשרד שהוא מושא הדיון לא בא לועדה. זה חרפה מה שקרה פה, זה אירוע תקדימי. לא אמרו כלום, השאירו את זה בערפל. אם שר הבריאות יבוא לועדה ויעשה סדר, ויעביר את היק”ר למשרד הכלכלה בלי צורך בחוק, זה טוב, נראה מה יהיה.”

“המשקיעים נדרשו להשקיע כסף בסביבה בה כמעט ולא היה יבוא,” המשיך. “בינואר 2020 המשנה למנכ”ל פרופ’ גרוטו מצהיר על יבוא. אנחנו שואלים מה המכסות, מה המדיניות, כי בחלוף הזמן נראה היה שהשוק הזה נפתח ליבוא מאסיבי. אין לנו בעיה עם יבוא ובלבד שהיצוא יקבל את אותו מעמד ואת אותו עידוד.”

“הממשלה פנתה לתעשיינים ואמרה להם ‘כנסו לעולם הקנאביס הרפואי’. באוקטובר 2020 היק”ר עוצר לראשונה את הייבוא מחשש להימצאות חומרי הדברה. במאי 2021 נמצאו ערכות לבדיקת החומרים ומחדשים את היבוא. יולי 2021 לפני כחצי שנה בערך, 11 מגדלי קנאביס מגישים עתירה והיא נידונה בבג”ץ. עיקר העתירה זה שהנושא של יבוא ויצוא לא מוסדר, יש בו שרירות לב, אין שקיפות, אין שיתוף ציבור, אין היצמדות לנהלים ותקנים בינלאומיים, כל הרפורמה של יבוא ויצוא אמרה שאנחנו מאמצים את התקן האירופאי אבל אמרנו שלא ניתן לאמץ תקן זה ליבוא אם לא ניתן גם תקן זה ליצוא. בקנאביס יש ‘חיה’ מיוחדת. יש נהלים ישראליים ולא מאמצים תקן בינללאומי ואף אחד לא מתעניין בתקן הזה. הוא לא חל על אף מדינה אחרת. אנחנו בימי הביניים, שעל פי פקיד אחד יישק דבר, ללא תקינה בינלאומית.”

בשלב זה הזכיר יו”ר הועדה את חשיפת מגזין קנאביס אודות הרישיונות הסודיים, “האחרים”, שנתנו לכמה עוסקים ומקורבים למנהל היק”ר.

“נוצר מה שנקרא ‘רישיון אחר’. היה רישיון לייצר, לגדל, פתאום אמרו ‘אחר’. שאתה יכול לסחור בקנאבס בלי לגעת בקנאביס, להיות מאכער של קנאביס. לפי איזה קריטריונים? רק הקב”ה יודע. לא קיבלנו תשובות מי קיבל את הרישיון הנכסף הזה. אמרו למגדלים ‘שימו מיליונים, קחו סיכון, תקנו חוות’, כל זה לפני שנתיים, ופתאום יש ‘רישיון אחר’, תעשה מה שאתה רוצה בלי לשתול צמח אחד.”

“עכשיו מייבאים מקנדה, יבוא עצום, אבל החברות הישראליות לא יכולות לייצא לקנדה, הם חסומים,” הוסיף. “איפה נשמע דבר כזה שמדינה פותחת את הדלת למדינה אחרת ומייבאת ממנה, ואותו מוצר המדינה השנייה חוסמת. ואין תשובה. אם שואלים את משרד הבריאות הוא אומר שזה לא בסמכותו, שזה יחסים בין מדינות, אז למה זה בכלל בידי היק”ר, מי שמך לעסוק בדבר שאתה לא מבין בו, שיעבירו את זה למשרד הכלכלה, למה היק”ר מתעסק ביבוא ויצוא? בקיצור, העסק לא שקוף ולא ברור, יש ברדק, ואנחנו ננסה לקבל תשובות.”

“תעצרו את הייבוא, המחסנים מלאים, זה יזלוג”

ח”כ יעקב מרגי: “אני חושב שזה חמור שמשרד ממשלתי מבזה ועדת כלכלה. אם בעל תפקיד עושה דין לעצמו, או שהוא מרכז כח רב מדי בידו, כמו של מי שיושבים זמן רב באותו תפקיד. ענף הקנאביס הוא כבד וכלכלי מאוד וכדאי לבדוק את ההתנהלות בנושא הזה במשרד הבריאות”.

עו”ד אריאל גרופר, מייצג החקלאים והמגדלים: “תעשיית הקנאביס מבוססת על חקלאות, אפשר להגיד שאנחנו לא רוצים גידול, ומתבססים על יבוא, אבל יש לזה השלכות. אי אפשר שתרופה תהיה מבוססת על יבוא. השקיעו מיליארדים, חלקם מכספי ציבור, בבורסות, כדי לבנות תעשיה שהיא הצלת והצערת ענף החקלאות. הם במצב שהם לא יודעים איך להתמודד איתו, זה מאיים על הפעילות של כולם. כושר הגידול היום עומד על יותר מ-100 טון בשנה ובשנת 2021 הזכאות של המטופלים היתה כ-40 טון. מדובר בהיקף זכאות לא במשיכות בפועל. הנתונים היכו בזעזוע את כולם. ובפחות משנתיים הכניסו לכאן מחו”ל מעל 36 טון קנאביס במצטבר. כשהיק”ר מעדכן נהלים אנחנו לא מקבלים עדכון, זה פתאום מופיע באתר משרד הבריאות. כשעד מאי היבוא נעצר, לא שמענו על תלונות של מטופלים, הכל היה בסדר. ואז היבוא נפתח במאי 2021, עד כדי כך שבנובמבר שוב הוסיפו חומרים והגבלות, אבל הפעם ניתנו 6 חודשים ליישום. אם הרציונל הוא בריאות המטופל, מה הרציונל לתת את תקופת החסד הזאת. מה שקורה כרגע זה מירוץ חימוש של היבואנים. בינואר 2022 נכנסו כבר מעל 3 טון. אספו תחמושת כדי שאם היבוא ייסגר שוב יהיה מה למכור. המחסנים עולים על גדותיהם, טונות של קנאביס מיובא, טונות של קנאביס ישראלי. נשמעה טענה שהמטופלים יכולים להיפגע מהדרישה להקפיא את היבוא כדי להציל את העוסקים בתחום. שלא יקרסו. חוות גדולות דורשות מיליון או שני מיליון בחודש, הם לא יעמדו בזה. מי אלה היבואנים? עם המגדלים יש גם יבואנים. בתגובת העתירה למדינה בזלת ושיח היו 30% מהתחום של היבוא, יש את טוגדר שהם יבואנים, את קרונוס. כלומר, גם היבואנים הבינו שההישרדות של התחום תלויה בזה שיהיה גידול מקומי. אז מי הם היבואנים? אני דואג לפרנסתי ולא רוצה להזכיר שמות, אבל אנחנו נמצאים במצב שיש בו רישיון קונסטרוקטיבי, רישיון ‘אחר’ שניתן ל-14 עוסקים, הם לא חלק משרשרת החוליות של הייצור, הם לא השקיעו בחוות, והם מצטרפים למשחק כמו טרמפיסט חופשי, מייבאים, אורזים בישראל ומשווקים. אז המצב הוא שיש 44 עוסקים שכושר הייצור שלהם הוא פי 2 ממה שהמדינה צורכת, והיצוא חסום. ישראל המציאו תקינה משל עצמנו, אור לגויים, אבל כשבאו עם התקינה לאירופה, שאלו איפה התקן EU-GMP, אמרנו יש לנו IMC-GMP של ישראל. באנו לקנדה, הם מתגאים שהם מייצאים הכי הרבה לישראל, אבל אמרו שהם מגנים על המגדלים הקנדים וחוסמים יבוא. זה בוער בי. המצב הוא כרגע שהזעקה היא לועדה, תקפיאו את המצב, תבחנו את הדברים, תשאלו אותנו, אבל תקפיאו את היבוא מיד. הכמויות הן אדירות. אני לא מדבר בכלל על החשש מזליגה, אבל לא הגיוני שעשרות טונות יימצאו במחסנים והייבוא יימשך. זה יהפוך להיות בעיה של ביטחון פנים. זה יזלוג. תצילו את התעשייה, אלפי עובדים ירדו לטמיון. תקפיאו את המצב, תעצרו את היבוא. המחיר של הקנאביס מייבוא הוא יקר. המחיר בישראל הוא הנמוך בעולם. בגלגול הקודם היתה תוצרת מעולה אבל לא עמדה בתקנים. נכנסו התקנים והיה הרבה יותר לגדל, לקח זמן להתאים, היה גידול חד במספר המטופלים. נוצר לקנאביס הישראלי סטיגמה של משהו שהוא פחות טוב. עובדה שכשהיתה עצירה של היבוא זמנית לא נשמעו תלונות.”

יפעת קריב, סמנכ”ל רגולציה תיקון עולם: “צריך אומץ לקיים את הדיון הזה, אנחנו כבר שנתיים זועקים את הזעקה של היבוא שמגיע לארץ לצד רישיונות הגידול. אני מקווה שתצא מכאן בשורה. יש שתי החלטות ממשלה ליצוא, ואין אף החלטת ליבוא. כולנו בעד יבוא בשוק תחרותי והוגן, בשוק חופשי, אבל הרגולציה של הקנאביס כבדה וקשה. כל התעשיה מתנהלת בחקיקה, תקנות, ספר ירוק, רגולציה ייחודית שהמציאו בישראל, אינספור חוקים ותקנות והוראות מנהל. אבל כשמדובר ביבוא הכל נעלם. כלום. כל מה שקשור ליבוא בישראל נעשה במחשכים. כמה קנאביס באמת יובא עד כה לישראל? מישהו יכול לתת על זה תשובה באמת? כמה קנאביס יובא מתחילת שנת 2022, חודש אחד, להערכתו יובא מעל הצריכה החודשית. כלומר מה שמייבאים יותר גדול מכל מה שצורכים המטופלים בישראל. הקנאביס זה 100 אלף אזרחים שמתחילת ינואר נכנס כבר מחו”ל יותר ממה שהם צריכים. כמה קנאביס עתיד להיכנס ב-2022, אף אחד לא יודע. שאלתי את פרופ’ גרוטו איך הם אישרו את היבוא, הוא אמר שזה היה זמני, כי היה מחסור בארץ. לאחר מכן היה צריך להיפתח היצוא וזה לא קרה. מאז יש היצף. הוא איש-אמת. ביקשתי את האמת. מאז האמירה שלו אין פרוטוקולים, אין החלטות, אין לנו מושג. יושבת פה הגברת מיכל נידם. על חדרים נקיים, על כל דבר יש למשרד מה להגיד. אבל על ייבוא – הכל יכול להגיע. זה שאני מדברת כאן גורם לי לחשוש. שבגלל שאני מדברת כאן הבקשות שלי ירדו לסוף, שלא נקבל אישורים, אבל היבוא הזה הורג אותנו. לא רק אני חוששת. גם חברות אחרות חוששות אבל לא רוצות לדבר. פנינו לבג”ץ כזעקה לעזרה. במקום שייכנס כסף לישראל אנחנו מכניסים כסף לפורטוגל וקנדה. איפה אנחנו? למה שלא נהפוך למעצמת יצוא? היבוא גם מושך את המחירים של הקנאביס למעלה. הולכים להגיע מחר עשרות משטחים של קנאביס, מי אישר את זה, מי מפקח, איפה הפרוטוקולים? כמות הבדיקות שנדרשת מאיתנו גדולה מהבדיקות שנדרשות מחברות בקנדה. מישהו בודק את התעשיה בקנדה? כמות הבדיקות שנדרשת מאיתנו מעלה את המחירים וזה משפיע על המטופלים.”

“למה היק”ר לא עובר למשרד הכלכלה?”

ח”כ רון כץ, יש עתיד: “כל מי שהתחום הזה חשוב לליבו, צריך לדעת שלא ניתן, לא לפקיד ולא לאף אחד אחר לאיים. השיטה הזו חלפה מן העולם ואני באופן אישי אשמח לשמוע באופן רשמי או לא אם יש חששות כאלה, תפנו אליי וזה יטופל. זה שמשרד הבריאות והיק”ר לא הגיעו לדיון זה ביזיון, לא ייתכן שהם לא יגיעו לדיון. הם הגורם שמעכב את התחום הזה. ועדת הכלכלה צריכה לכנס דיון נוסף בנוכחות שר הבריאות וגורמי המקצוע, שיסבירו מי מאשר את היבוא, מה הרמה של היבוא, למה המחיר עולה, מי מנהל את הדבר הזה, פרוטוקולים ועוד. למה היק”ר לא עובר למשרד הכלכלה. מה קורה במקום החשוך הזה, למה אנחנו לא מקבלים נתונים? אני שומע שמשמידים סחורה ישראלי, הייתי רוצה לדעת כמה סחורה משמידים, ולמה בכלל עושים יבוא, זו מהות היבוא. השאלה היא כמה מכסות יש בארץ, מי היבואנים, כמה משמידים ולמה, מי מאשר את היבוא והאם יש פרוטוקולים שאפשר לקבל כדי ללמוד איך מתקבלות החלטות. אני רוצה לקבל את הנתונים שעל פיהם נקבעו נהלי היבוא. לא יכול להיות שבועדת כלכלה לא נקבל את החומר הזה.”

דורון אראמי, משרד BDO: “אני מנהל תחום הקנאביס הרפואי ב-BDO, אני מלווה המון חוות, מפעלים ובתי מרקחת. לגבי הצריכה, כמו שנאמר יש בישראל 40 טון צריכה בשנה, סך הכל ההיצע כיום הוא גבוה יותר מפי 2 מהביקוש וזה עוד לפני שמדברים על היבוא שבשנת 2021 נכנסו יותר מ-14.5 טון. מנתונים שידועים לנו יותר מ-3 טון נכנסו בינואר 2022, אולי יותר אנחנו לא יודעים. אין מדיניות ברורה. מדובר בהחלטות שמתקבלות חדשות לבקרים ללא הודעה, חוסר שקיפות, זה מקשה מאוד על חוות שאין להן מטה רחב להתאמת האסטרטגיה לצרכי השוק. מי שלא מתאים את עצמו מוצא את עצמו לא רלוונטי עוד חצי שנה. מעבר לזה מגדל צריך לתכנן את מערך הגידולים שלו לעוד חצי שנה קדימה.”

מיכל נידם, משרד הכלכלה: “נעשו צעדים לפתיחת היצוא. לגבי זה שקנדה לא מאפשרת יבוא אליה, המדיניות של המשרד היא שוק חופשי. אנחנו דוגלים ביבוא ויצוא וכמה שיותר להסיר רגולציה בכל התחומים ולאפשר לתעשיה לפעול. אנחנו פועלים ברמה יומיומית כדי לפתוח את השוק לייצוא. מאפשרים לייצא היום חומרי גלם ואפילו מוצרים שאסורים לשיווק בישראל וזו מהפכה גדולה מאוד. נוהל היבוא מציין שניתן לייבא לישראל כל מוצר ששקול ל-IMC-GMP, כמו EU-GMP.”

ח”כ ביטון: “אם נביא חוק שכל נושא היבוא והיצוא יעבור למשרד החקלאות ורק התחום הטיפולי יישאר ביק”ר, זה נכון מבחינה מקצועית?”

מיכל נידם: “זה משהו שצריך לבחון אותו. הדגש צריך להיות על הסרת חסמי היצוא. לישראל עדיין יש יתרון יחסי, צריך לשמר את זה ולעשות הכל כדי שהתעשייה תוכל לפרוח, לייצא ובסופו של דבר זה גם לטובת המטופלים כי אם לא תהיה תעשייה טובה גם המטופלים יפגעו ואנחנו בעדם ובעד התעשייה”.

“בתחום הקנאביס יש דריסת רגל של פשיעה”

עמית יפרח, מזכ”ל תנועת המושבים: “בשנתיים האחרונות הצלחנו לייצר ענף חקלאי יחסית חדש בישראל, שהתחיל מ-8 חוות והיום הוא כמה עשרות חוות, מרביתן במושבים, עם הרבה מאוד רגולציה, תחום מורכב אבל המגדלים החקלאים באיכות הגידול שלהם הם פורצי דרך. עכשיו אנחנו באירוע שהוא נכון לא רק לקנאביס אלא בכלל, יבוא הוא כלי שצריך להשתמש בו במשורה, זה כלי לוויסות השוק ולא לריסוק השוק. ההצעה שלנו היא להשתמש ביבוא בצורה מבוקרת. היות ואנחנו נמצאים בענף שבשלב הזה יודע לספק את הצריכה למטופלים אין שום בעיה להקפיא את היבוא, לייצר מערכת כללים ונהלים כך שהיבוא לא יפגע בענף, ובעתיד אחרי שיהיו כללים מסודרים אפשר יהיה לפתוח את היבוא ולשמור על איזון מבלי לפגוע בשוק המקומי.”

איתי רוגל, סמנכ”ל פיתוח בזלת פארמה: “בעולם הסמים המסוכנים, ובודאי תחת הרגולציה שלנו, אנחנו מדברים על יבוא של תפרחות, זה לא יבוא מכל סוג שהוא. זה תפרחות שנבדקות ונארזות כמוצר סופי. כל חומר גלם מהרגע שהוא נכנס הוא בתוך מפעלי ה-IMC-GMP. אז זה שרואים את בזלת כמופיעה ככזו שמקבלת את הסחורה מייבוא, זה בגלל שאנחנו מייצרים עבור מותגים אחרים שהם ייבאו. אנחנו עצמנו לא ייבאנו בשנה האחרונה מוצרים שאחר כך שווקו. יש מפעלים וחוות שלא יכולים לשרוד בעולם שבו יש סוג של מתווכים שיכולים לייבא. המחיר לגרם של תפרחת יבשה לפני שהוא עולה על מטוס מקנדה הוא יקר יותר, לכן המחירים למטופלים בבתי המרקחת יקרים יותר בבכל הנוגע למוצרים שהם מייבוא. אין שום סיבה בעולם לאפשר יבוא בכמות כזאת של סם, ולהגיד זה שוק חופשי. זה לא שוק חופשי, זה שוק בין מדינות, שמעט מהן מאפשרות יבוא. זה שוק קטן, אנחנו אחד הגדולים בתחום הקנאביס. להגיד שיש בחוץ שוק ושמחכים לנו זה פשוט לא נכון. אתם שואלים למה אישרו את היבוא, למה היה מחסור, אם נלך אחורה, בגלל שהרבה חוות רק התחילו את הפעילות, היו צריכים להתאים תקנים, נוצר מחסור. מאז ועד היום המחסור הזה לא קיים. עברנו את השלב הזה בהתפתחות ואנחנו במקום אחר. אז זה כבר לא מצב של מה יקרה אם נעצור את היבוא. יש עודף מטורף של סחורה. כל הרעיון שבבסיס הקמת התקן הישראלי מתחיל מרמת הגידול והשליטה של הרגולטור עד לסוף השרשרת. כשהמגדל נמצא במדינה מעבר לים והרגולטור רואה רק את תוצאת המעבדה, אין לו שום יכולת לפקח על מה שקורה מעבר לים.”

ענת מיכאלי, ראש תחום קנאביס במשטרת ישראל: “אנחנו כמשטרת ישראל, הסמכות שלנו היא ברורה. אנחנו אחראים על האבטחה של העוסקים. כל נושא היבוא והיצוא לא עובר דרכנו. אין לנו מידע לגבי כמויות. אנחנו לא מעורבים. על פי חוק אנחנו רק במתן רישיונות לעוסקים בארץ. רישיון קונסטרוקטיבי (‘אחר’) זה סוג עיסוק חדש שהגיע אלינו. לגבי מידע בנוגע לכמויות, יש סכנת זליגה, היכולת שלנו לפקח על כמה מהקנאביס מגיע לידיים הנכונות. אין לנו יכולת פיקוח ובקרה על הכמויות מייבוא, ובודאי שיש בעיה.”

עו”ד טל פז, אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל: “לעניין הזליגה אני רוצה להשמיע לכם את רפ”ק מיכל מלכה מחטיבת המודיעין. אנחנו שומעים על כמויות במחסנים, כבר קיימת זליגה היום.”

רפ”ק מיכל מלכה, חטיבת המודיעין במשטרה: “אני מחזקת את מה שאומרת טל. התחום הזה של קנאביס רפואי הוא מקור לזליגת החומר לידיים בלתי חוקיות ובלתי מורשות ולכניסה של גורמים עברייניים. זה מידע שמגובה מודיעינית. אני לא רוצה לחשוף את המספרים אבל יכולה לומר שמה שאני אומרת זה מגובה. אנחנו רואים שיש מעורבות של גורמים עברייניים לרבות גורמי פשיעה, של התערבות בחוות חקלאיות ולא רק בחוות חקלאיות. התחום של הקנאביס הרפואי הוא תחום שיש בו דריסת רגל של פשיעה. אני לא מדברת על הייבוא אלא על החוות המקומיות, לא בייבוא. בהקשר של היבוא אין מקום להמשיך לייבוא מחו”ל ורק להוסיף כמויות של קנאביס שאנחנו לא יודעים איפה הן נשמרות ולמי יש גישה אליהן. ההיצף של היבוא יכול לעודד את הפשיעה. זו גם סחורה שהיא פגה תוקף באיזשהו שלב, אז אותו יצרן בארץ לא רוצה להפסיד כסף ומוכר אותו כדי לא להפסיד כסף. זו סחורה שהיתה צריכה להיות מושמדת”.

ח”כ מיכל וולדיגר: “כשאומרים קנאביס רפואי, זה לא רפואי, אלא קנאביס לצרכים רפואיים, וחשוב לזכור את ההבדל. המצב הזוי, מצד אחד זה פרוץ, זה זולג לרחוב ואנשים יכולים להשתמש בזה ללא צורך רפואי ומצד שני אלה שכן צריכים זה עולה להם בסכומים שהם לא יכולים לעמוד בהם. בתחומים אחרים, כשתחומים נופלים בין משרדים, זה בלאגן. משרדים שונים ומשונים מטפלים. צריך לעצור את היבוא ששמענו שהוא מכניס כל כך הרבה קנאביס שאין בו צורך, גם גורם נזק כי זולג וגם פוגע ביצרנים.”

“התעשייה ללא אוויר, מבקשים הקפאה של היבוא”

חיים תגר, משרד החקלאות: “קנאביס הוא סם, הסמכות היא של היק”ר, על כן אני חושב שבדיון כזה ראוי שיובל לנדשפט יגיב. היבוא מסכן את התעשייה המקומית מכיוון שהשוק אינו משוכלל. צריך שיהיה מספיק מתחרים, ושקיפות, אחידות נהלים ועוד כדי שהשוק החופשי יפעל. כרגע הדיון נעדר, והוא הנושא של קנאביס כרפואי. יש בישראל מעל 100 אלף מטופלים ואנחנו מובילים בעולם מבחינת היחס בין המטופלים לאוכלוסיה. מה מתוך המטופלים האלה באמת צריכים את הקנאביס הרפואי לפי התוויה. הנושא הזה נמצא מאחורה ביחס לכמות הייצור והתעשייה שהתפתחה פה. אין לנו תשובות חד משמעיות. אם רוצים להציל את ענף הקנאביס בארץ צריך לעצור את היבוא מחו”ל. ראוי שתתקבל החלטה, מדיניות, או בהנחיית ממשלה, שמקפיאים את המצב לשנה, בודקים את הנתונים, שמתם לב כמה פעמים אמרו שאין שקיפות שאין נתונים? ראוי לעצור את היבוא אלא אם כן הוא נדרש להתוויה מסויימת של זן מסוים, לבדוק את הנתונים ורק אז לחדש את היבוא, על מנת לווסת את הצריכה בשוק המקומי.”

יעל שכטר סיטמן, התאחדות התעשיינים, פורום הקנאביס הרפואי: “שלא תהיה טעות, אנחנו בעד יבוא, בעד שוק חופשי, אבל המצב באמת חמור. התעשיה ללא אוויר. רוצים לעצור זליגה אבל מאפשרים יבוא ומשמידים כמויות גדולות. איפה ההיגיון שיצוא קנאביס, שאמור להכניס מיליארדים ומקומות עבודה, הוא כל כך מסובך שדורש חקיקה, בעוד שיבוא לא דורש חקיקה ותקנות? אין מספיק שקיפות, כמו הנוהל שמאפשר ל-14 עוסקים לתווך ולייבא כמויות בלי להחזיק שום דבר בשרשרת הערך, בחוות, במעבדות… איך דבר כזה עובר בלי שזה מפורסם ובלי שבודקים איך זה משפיע על התעשייה. יש בעיה קשה בענף.”

ליאור סעדה פיסו, גרין פילדס: “השורה התחתונה – אנחנו מבקשים הקפאה זמנית של היבוא לצורך הסדרה. תעצרו את היבוא. כשהיבוא נעצר לפרק זמן של למעלה מחצי שנה המחירים לא עלו. הקנאביס בישראל הוא הקנאביס הזול ביותר בעולם תחת GMP. בגרמניה זה נמכר ב-20 דולר לגרם, אנחנו רחוקים משם שנות אור. זה שאין כאן יבואנים שדורשים להמשיך את היבוא אומר שזה לא כזה חשוב להם”.

“למרות שאני מייבא, אני בעד לעצור את היבוא”

יוגב שריד, מנכ”ל שיח מדיקל: “אני מייבא כבר שנה וחצי קנאביס מקנדה, ולמרות שאני מייבא, אני בעד לעצור את היבוא במתכונת הנוכחית שלו. זה יכול להיות מכת מוות לתעשייה שלנו. החברה שלנו, אני מעסיק 85 עובדים רק בגידול. מעל 150 עובדים בסך הכל, 30% מהם פנסיונרים, 40% חיילים משוחררים, כלומר התעשיה היא של אלפי עובדים. למרות מה שאמרו פה, הרגולטור יצר פה שוק מדהים, זה לא מה שחלמנו עליו לפני 10 שנים או 5 שנים. נוצר פה שוק, עשרות חברות, היצע ומגוון עצום, וחשוב גם את זה להבין, אנחנו מובילים בעולם וזה הרבה בזכות הרגולטורים בישראל. היבוא יכול להביא לקריסה של המגדלים ושל שאר התעשיה. צריך לייצר שוק מסודר, שנוכל להוביל אותו, לייצר כללים ברורים. היום יש מחירים של 100 עד 300 שקל, יש תחרות אמיתית.”

אייל פוליקר, מנכ”ל קנערבה: “אני בן 65, הקמתי מתקן אינדור, כי אני לא יכול להתכופף, וגם רציתי להחזיר את הבן שלי מקליפורניה. אז הקמנו מתקן אינדור, הייצור שלנו הוא משמעותית יותר יקר, כי הכל בפנים, סגור, והייבוא הורג אותנו, אני אומר את זה בצורה חד משמעית, אנחנו המעסיק השני בגודלו בערבה התיכונה, נורא קל להגיד ‘בוא נייבא’, אבל אמרנו ‘לא, בוא נילחם’. אני מאוד מעריך את מה שקורה פה. דבר ראשון צריך לעצור את הייבוא לקבוע תקנות. דבר שני לקבוע מי קובע מה. אם משרד הבריאות קובע מה זה סם מסוכן ואת הרגולציה, אבל את היבוא והיצוא להעביר למשרד הכלכלה. אצלנו זה גם עובדים ישראלים ולא עובדים זרים.”

רן גורליק, מנכ”ל קרונוס: “אנחנו גם מגדלים, גם מייצרים וגם יבואנים. לא צריך ללכת לקיצוניות. צריך למצוא את האיזון. במידה מסויימת היבוא הוא נזקק בתעשייה הישראלית, רק שצריך איזון. כרגע היבוא פראי, מציף את השוק וזה לא לטובה”.

“התחום לא מנוהל כראוי, אין שקיפות”

יובל לנדשפט, מנהל היק”ר: “בתחילת דבריי אומר שגם היועצת המשפטית שלנו רננה מיסקין היתה כאן מתחילת הדיון, ההנחיות שקיבלנו היו להגיע בזום. החוק קובע שצמח הקנאביס הוא סם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים. ככל שיש זליגה הנתונים נמצאים אצל משטרת ישראל שאמונה על האכיפה. המידע זמין בפני משטרת ישראל ככל שהיא מבקשת אותו. אנחנו חשופים לכולם, זה גם פורסם בצורות פומביות. אני מבקש להדגיש: אין מכסות ליבוא. אנחנו פועלים על פי חוק. נושא המדיניות של משרד בריאות היא בידי משרד הבריאות, הם מנהלים דיונים על כל תו, אתם רואים את ההתקדמות בזכות הפעילות של השר הורוביץ והמנכ”ל פרופ’ אש, ככל שתידרש מדיניות משרדית לנושא מגבלות על יבוא, העמדה הזו תישמע. אבל את המדיניות קובע השר. לגבי הכמויות, לאור זה שהם ניתנו בעמדה של המדינה לבג”ץ. בשנת 2020 היה 14.788 טון יבוא והיצאו 177 ק”ג, בשנת 2021, היו 22.37 טון והיצוא 663.5 ק”ג. ב-2022 היבוא היה עד כה 2.1 טון והיצוא 9 ק”ג. השוק בישראל הוא השוק הגדול בעולם, נוצר פה שוק מדהים, בואו נשים את האמת על השולחן. פקודת הסמים שמה את משרד הבריאות כמופקד על פקודת הסמים, גם על נושא היצוא והיבוא, הכל באישור המנהל על פי הפקודה, שזה משרד הבריאות. אין רישיון להיות ‘יבואן’ יש רישיון לפעולת יבוא. לגבי הרישיונות הקונסטרוקטיביים. את כל הרישיונות נותן היק”ר. יש לנו מחלקה, מחלקת יבוא ויצוא, כשמגיעה בקשה בוחנים האם המבקש עומד במה שצריך לעמוד. כל הנהלים של היק”ר, כולל נהלי היבוא והיצוא, מפורסמים באתר משרד הבריאות. כל שמות העוסקים מפורסמים. ועדת קידום היצוא מתנהלת על ידי משרד הכלכלה ובודאי שיש פרוטוקולים שלה. אין ישיבות לאישור יצואנים או יבואנים. כל מי שבעל רישיון עיסוק בתחום, מגדל או מפעל או בית מסחר או אפילו בית מרקחת, אם יגיש בקשה ליצוא או יבוא. זה לא שקוף לציבור כי זה מידע מסחרי של החברות עצמן.”

לסיכום הדיון אמר יו”ר הועדה ח”כ ביטון: “אני חוזר על ההתנהלות של משרד הבריאות שבחר לא להגיע לדיון – אנחנו נעשה תחקיר בנושא הזה. שמעתי פה אמירות מאוד אמיצות של 3 משרדי ממשלה. המשרד לבט”פ אמר שכנראה יש סכנה ואולי גם זליגה בפועל של חומר לא ראוי או ראוי לשימוש לא חוקי על פי מקורות מודיעיניים. האמירה היתה חד משמעית. יש נתונים של זליגת יבוא קנאביס לשימוש פלילי. הדבר הזה חמור לבדו ומצדיק עצירת היבוא. על זה מוסיפים את האמירה החד משמעית של משרד החקלאות, שהיבוא מסכן את התעשיה החקלאית של הקנאביס בישראל כיוון שהשוק לא משוכלל, אין שקיפות במידע ואין אחידות ברגולציה בין יבוא ליצוא. על היצוא מכבידים מאוד והיבוא חוגג. ועדת הכלכלה ציינה שרמת ההסדרה בתחום היבוא והיצוא לא מספקת והחסמים ליצוא גדולים מדי. אלה 3 אמירות משמעותיות שאם נצרף את שלושתן זה מצדיק לחכות עם היבוא ולעשות בדק בית בעולם הקנאביס. לקראת סיום הישיבה גילינו שיש חוק של ועדת שרים ואנשי מקצוע שאמורים לתת רישיונות, חוק בישראל, ומי נותן את הרישיונות? היק”ר, בלי ועדות, בלי פרוטוקול, כלומר עולם הקנאביס מתנהל בלי ועדה חוקית שאמורה לנהל אותו. אנחנו קוראים לשר הבריאות ללמוד את הדיון הזה, לעשות בדק בית על הסוגיות שעלו ולבחון עצירה זמנית של היבוא עד לשיוויון ברגולציה בין יבוא ליצוא ועד לעשיית סדר בין מדינות כמו קנדה שאוסרות על יבוא מישראל אבל מייצאות לישראל. הועדה בהובלת חבריה תיזום חוק להעברת כל תחום היבוא והיצוא למשרד הכלכלה למעט הבקרה בריאותית שתישאר בידי משרד הבריאות. הועדה לא תתכנס מחדש עד לבירור ההתנהלות של משרד הבריאות ועד שנקבל תשובות לסוגיות שהעלינו, והיא תיתן להמשך הובלה של חבר הכנסת רם שפע וייכנס לסוגיות האלה לעומקן ולשרן השכל שעוסקת בתחומים האלה, ואם יידרש נפעל יחד לועדה משותפת של כלל הועדות, לדיון משותף, של ראייה כוללת של נושא הקנאביס הרפואי. מהמעט שגילינו התחום הזה לא מנוהל כראוי, יש בו חורים, אין בו שקיפות, אני מקווה שאין תיעדוף לאנשים מסויימים, יש סכנה לפגיעה בענף צומח שיכול להיות מקור גאווה לכלכלה הישראלית ואני מצטער שלא קיבלנו תשובות אבל זה רק פרק ראשון. צריך בקרה על המשרדים האלה. תן ולא נשלם.”

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר