ריאיון עם טל רוסו, יו”ר חברת הקנאביס שאתם לא מכירים

אלוף פיקוד הדרום וראש אגף המבצעים לשעבר טל רוסו, שהספיק גם להנות מקריירה פוליטית קצרה, מנהל מאז שנת 2016 חברת קנאביס רפואי מצליחה שלא רבים מכירים. בריאיון קצר למגזין קנאביס הוא מספר איך הגיע לתחום, מה הוא מנסה לשנות בו, ומה דעתו על הדיבורים על לגליזציה

מעורבותם של בכירים לשעבר במערכת הפוליטית והביטחונית בעסקי הקנאביס הרפואי היא כבר מזמן לא עניין נדיר. בשנים האחרונות נכנסו לתחום לא פחות מכמה עשרות מהם, כשבין השמות הבולטים ניתן למצוא (קחו אוויר) ראשי ממשלה לשעבר כמו אהוד ברק ואהוד אולמרט, רמטכ”ל, מפכ”ל, ראש מוסד וראש שב”כ לשעבר, דן חלוץ, יוחנן דנינו, תמיר פרדו ויעקב פרי (בהתאמה) ושלל בכירים נוספים כגון דני נוה, עידו נחושתן, חיים רמון, ניצן אלון, איתן בן אליהו, יפעת קריב, אורית נוקד, אליק רון, שלום שמחון, יעקב עמידרור, דני איילון, ציפי לבני ועוד ועוד ועוד.

אחד השמות הבולטים ברשימה, שנמצא בעסקי הקנאביס הרפואי כבר משנת 2016 אולם מקפיד על “חתימה נמוכה”, כהגדרתו, הוא האלוף במיל’ טל רוסו, ששירת בסיירת שלדג ושימש בתפקידים רבים בצה”ל, ביניהם ראש אגף המבצעים, אלוף פיקוד דרום ומפקד מפקדת העומק. 

בתקופת המולת הבחירות האינסופית שעברנו בשנתיים האחרונות הספיק רוסו לטעום גם טעימה קצרה מהפוליטיקה. הוא התמודד במקום השני מטעם מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-21 שהתקיימו באפריל 2019, שימש במשך כחודש וחצי כח”כ והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון הזמנית ובוועדת החינוך, התרבות והספורט. לאחר פיזור הכנסת, הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים.

טל רוסו בימיו כקצין בצה"ל (צילום: ויקיפדיה)
טל רוסו בימיו כקצין בצה”ל, משמאל שר הביטחון בני גנץ (צילום: ויקיפדיה)

כאמור, החל משנת 2016 – שנתיים לאחר שהשתחרר משירותו הצבאי – הוא דירקטור ובעל מניות בחברת “ברלב גידולים חקלאיים“, המחזיקה חוות קנאביס רפואי ביישוב כפר הס שבשרון. החווה מגדלת קנאביס עבור חברות אחרות כמו קנאשור, קרונוס ועוד, בשיתוף פעולה עם מכון וולקני ועל בסיס פיתוחים של הגנטיקאי ד”ר משה פליישמן, מנהל המחלקה לעצי פרי במכון.

ביחד עם רוסו, החברת נמצאת בבעלות משפחת ברדיצ’ב ממושב עין ורד ומשפחת לב טוב מכפר הס, שהיא בעלת הקרקע במושב שעליה נמצאת החווה. רוסו, המשמש כיום יו”ר החברה, לא מנדב פרטים רבים על פעילותה, אולם מסכים לחשוף חלק מתחומי העיסוק שלה, ושלו בתוכה. 

“השיחה איתכם היא מאוד חריגה עבורי, כי בדרך כלל, ומטבע הדברים גם בשבועות האחרונים, מתקשרים אלי מהתקשורת בעיקר בנושאים שקשורים לעזה, איראן וכולי,” הוא אומר למגזין קנאביס. “אבל אם נחזור לעניין שלנו, אנחנו לא חברה ציבורית אלא חברה פרטית ולכן משתדלים לשמור על פרופיל נמוך. המומחיות שלנו היא לעבוד בשקט, בחתימה נמוכה, ובצורה הכי מקצועית שיש. מה שכן, מכיוון שהיינו מהראשונים שהתחילו לעבוד תחת הרגולציה של הרפורמה החדשה, יש לנו יתרון יחסי בשוק היום”.

איך הגעת לקחת חלק בחברה?

“הכרתי את משפחת ברדיצ’ב מעין ורד עוד כשהייתי בצה”ל. שנתיים אחרי שהשתחררתי הם הציעו לי להצטרף אליהם לחברה, שבדיוק היתה בשלבי הקמה, כך שאני איתם כמעט מההתחלה. יש לי רקע בחקלאות והתחום סקרן אותי, אז החלטתי לקפוץ איתם לעגלה. מהר מאוד חברנו למכון וולקני ולד”ר משה פליישמן, שאחראים על הגנטיקה המדהימה שיש לנו, ראיתי שמדובר בחבורה מקצועית של אנשים טובים – ויצאנו לדרך. 

“בחמש השנים שאני בתחום למדתי את עולם הקנאביס הרפואי והיום אני יכול לומר שאני מבין בזה לא רע, ומכיר מצוין את מה שקורה בשוק בארץ ובעולם”.

טל רוסו - אלוף במיל' ויו"ר חברת קנאביס רפואי (צילום: טוויטר)
טל רוסו – אלוף במיל’ ויו”ר חברת קנאביס רפואי (צילום: טוויטר)

כשהלכת לפוליטיקה נשארת בחברה?

“כמובן שלא. שכשהייתי במערכת הפוליטית לקחתי הפסקה של חצי שנה מפעילותי בחברה. בתקופה ההיא נשארתי רק בעל מניות, אבל ללא שום תפקיד פעיל”.

במה אתם מתמחים בחברה?

“יש לנו בעצם שלושה תחומים שאנחנו עוסקים בהם – הראשון הוא גידול קנאביס, השני הוא פיתוח ומסחור הגנטיקה שלנו ביחד עם מכון וולקני, והשלישי הוא מחקרים וסטארטאפים שאנחנו שותפים בהם.

“מבחינת הגנטיקה, יש הרבה זנים שפותחו אצלנו, אבל את השמות שלהם נותנות החברות שמשווקות אותם. אנחנו עוד לא השקנו מותג קנאביס רפואי משלנו, וזו תמיד התלבטות מתי לעשות זאת. כרגע אנחנו עוד לא רוצים, כי אנחנו מעוניינים לעבוד עם הרבה חברות ובתי מסחר”.

טל רוסו עם שלי יחימוביץ' (צילום: טוויטר)
טל רוסו עם שלי יחימוביץ’ בתקופה הפוליטית הקצרה שלו במפלגת העבודה (צילום: טוויטר)

אחד הנושאים שמעניינים את רוסו הוא פתיחת השוק המקומי לייצוא לחו”ל. “הייצוא הוא מאוד בעייתי ברגולציה הקיימת, ואני מנסה לקדם גם את ייצוא התוצרת וגם ייצוא של גנטיקה”, הוא אומר. “במקביל, אני נלחם גם בגיזרת הייבוא, בעיקר בהקשר של הדדיות, כלומר למשל לא לייבוא מקנדה, שלא מוכנה לקבל ייצוא מישראל, שתהיה הדדיות”.

הבעיה היא שהתוצרת המקומית עדיין לא באיכות מספיק גבוהה

“נכון, כנראה שצריך שיפור במקצועיות, בגנטיקה, בהכל, אבל יש בארץ עודף ייצור וכרגע, כשאני מסתכל על כמות החוות, נראה כאילו מדובר באיזו בהלה לזהב. יש היום בארץ עודף ייצור של בערך 160 או אפילו 170 אחוז ביחס לביקוש. יש הרבה אנשים שנשארו תקועים עם סטוקים שצריך להשמיד, וזה כמובן מאוד בעייתי”.

כמי שהתמודד בצה”ל עם נושא ההברחות והגידולים בשטחי האש, וגם היה במערכת הפוליטית ומבין את המורכבות שבה, מה עמדתך בנושא הלגליזציה, שכעת יש שוב דיבור על קידומה והנושא אפילו נכנס להסכמים הקואליציוניים

“מההסתכלות שלי על מדינות שעברו תהליך של לגליזציה, זה משהו שצריך לעשות בצורה מאוד זהירה ונשלטת, אחרת אפשר לאבד כל מה שהשגנו עד עכשיו. במדינות שלא בנו היטב את תהליך הלגליזציה, פשוט איבדו שליטה ואז הצרכנים לא יכולים לדעת איזה חומרים הם מקבלים, האם יש חומרים רעילים וכולי. זה עלול להגיע למצב של איבוד שליטה בצורה מוחלטת.

“לדעתי, כרגע לא מספיק עוסקים בנושא הלגליזציה, או לפחות לא מספיק עוסקים בו כמו שצריך. הכרחי לענות על שאלות כמו האם היא תתבצע ותנוהל דרך משרד הבריאות, או אולי דרך המשרד לביטחון פנים? האם הייצור יהיה בחוות הקיימות או שיקימו חוות ייעודיות חדשות? איך ואיפה בדיוק ישווקו את התוצרת? עד כמה הדוק יהיה הפיקוח על הייצור והשיווק ובאחריות מי הוא יתבצע? בקיצור, איך בונים את זה…

“יש פה עבודה אדירה שצריך להיעשות בתוך המערכת, כאשר השאלות הכי חשובות הן מי מוביל את כל התהליך, ואיך אתה מייצר באמת חומר איכותי. הרי למה היום השוק השחור נבנה בחלקו על הקנאביס הרפואי? כי שם אתה יודע שיש פיקוח והקפדה, כמו שאני רואה שאנחנו עוברים בחווה שלנו. עם זאת, אני לא בטוח שמשרד הבריאות יוכל לבצע את הפיקוח הזה גם על גידול הקנאביס למטרות פנאי, כי מדובר פה כבר בהיקפים גדולים יותר.

“בשורה התחתונה, אני כמובן לא מתנגד ללגליזציה, להפך, אני אפילו נמצא ביתרון אם היא עוברת, אבל אם זה לא יהיה תהליך נשלט, עם עבודת מטה מסודרת שבונה אותו ושומרת על בריאות המשתמשים, ובלי איזה חאפר בדואי בדרום עושה לעצמו גינה קטנה ורעילה ומוכר את הגידולים שלו, אז לא עשינו כלום… בסוף, לצרכן קשה מאוד לדעת ולהבחין אם מה שהוא קונה מגיע ממקום מוסדר ומפוקח או לא, וזו פשוט סכנה”.

הממשלה הבטיחה אי הפללה בעוד:

חדשות
שינוי גודל פונט