וויד מהעתיד: הפרופ’ הישראלי שממציא זני קנאביס נדירים

איך מייצרים קנאביס לבן, או סגול, איך קובעים מראש את אחוז הרכיבים הפעילים, איזה קנבינואיד אולי יגרום לכם להזיות והאם יש הבדל כימי בין "אינדיקה" ל"סאטיבה" - תשובות אלו ועוד בריאיון עם הפרופ' הישראלי שמייצר זני קנאביס מיוחדים.

“איך אדוני ירצה את הקנאביס שלו? סגול? לבן? בריח לימון? דיזל? עם פרחים דחוסים וקשים? רכים ומתפוררים?” שאלות כאלה הן עדיין בגדר חלום, אבל בימים אלה ממש החלום הזה כנראה קרוב מתמיד להתגשם. ההתמקצעות בטיפוח זני קנאביס בשנים האחרונות, בעיקר בישראל, הביאה להצלחה בייצור זנים נדירים שלמעשה מעולם לא היו קיימים קודם.

סממנים חיצוניים זה כמובן לא הכל. גם את כמויות הרכיבים הפעילים – הקנבינואידים, הטרפנים והפלבנואידים – ניתן, כך מסתבר, לקבוע מראש. חברה זקוקה לזן עם 22% THC בניחוח מנגו בצבע לבן? אפשר. אחרת רוצה זן בצבע סגול שלא ממסטל ומכיל 10% של קנבינואיד-האב המסתורי CBG? אפשר. שלישית רוצה זן עם 5% של THCV, הקנבינואיד המרזה, ושני סוגי טרפנים מסויימים? גם אפשר.

החידוש הזה הוא בשורה גדולה לא רק לצרכנים שמתעניינים בניחוחות, השפעה וצבעים, אלא גם לתחום הטיפול הרפואי בקנאביס. ברגע שחוקרים יגלו שאחוז מסוים של CBG למשל, בשילוב אחוז מסוים של טרפן מסוים, ופלבנואיד מסוים, משפיעים יחדיו, במינון מדויק, על מחלה מסויימת, במה שנקרא “אפקט הפמליה“, ניתן יהיה לייצר זן שמכיל בדיוק את ה’מתכון’ או ה’הרכב הקנבינואידי’ לטיפול בבעיה בריאותית.

זני קנאביס נדירים - בר לב - משה פליישמן - טיפוח זני קנאביס
זני קנאביס לבנים, סגולים, “מה שמבקשים, אני עושה” (תמונות מפרוייקט טיפוח הזנים של פרופ’ פליישמן)

חברות שיצליחו להגיע לייצוב כזה, להדירות כמעט-מלאה ולדיוק בהפרש מקסימלי של 10% לכל היותר בין פרח לפרח, הן היחידות שגם יוכלו כנראה לשווק תפרחות קנאביס בתקן EU-GMP לאירופה ולהרוויח בהתאם סכומי כסף גבוהים בהרבה לעומת אלה המשולמים בישראל. זה לא אומר בהכרח שהפרח יהיה “טוב” יותר, אבל כן מעט “מדויק” יותר מבחינת אחוזי רכיבים פעילים.

פרופ’ משה פליישמן (64), גנטיקאי ישראלי העובד מזה כ-25 שנה במכון וולקני, המוסד הגדול בישראל למחקר חקלאי, וחוקר קנאביס מזה כ-4 שנים, מתעקש שהוא יכול לעשות זאת כבר היום. בשיחה עם מגזין קנאביס הוא מסביר כיצד זה נעשה, לאן הוא עוד שואף להגיע, אילו זנים מיוחדים יגיעו לשוק בקרוב, מה הם יכילו, וגם טיפ – למה לא כדאי לקנות זרעי קנאביס אם רוצים צמח הדיר.

מה בעצם אתה חוקר במסגרת הפרוייקט שלך, מה בעצם החידוש בזה, ומה המקור הגנטי של הזנים שפיתחת?

אפשר להגיד שאחרי 2,000 שנות גלות יש השבחה מסודרת של קנאביס. השבחה מסודרת זה אומר שלוקחים זנים שהגיעו בייבוא כזרעים מכל קצות תבל, מכל העולם, עם הרכבי קנבינואידים רחבים ונדירים, והם עוברים הכלאה ראשונה עם גנטיקה אחרת, ואז עוד הכלאה, ועוד הכלאה וכן הלאה. כל הכלאה נותנת שונוּת של מבנה הפרח, צבעו, גודלו, הרכב הקנבינואידים, בעמידויות למחלות ועוד. כל משביח מתעדף מטרות, אני קורא לזה ‘מסננות’, ובורר בכל פעם את הטובים ביותר. איתם, בהתאם למסננת שהגדרת, אתה מפיק את המחזור הבא, כך שבין זה לבין זני המקור מהם הוא הגיע, אין שום קשר.

משה פליישמן
פרופ’ משה פליישמן, מטפח זני קנאביס

אתה יכול לתת דוגמה ל’מסננות’ כאלה?

מסנן אחד יכול להיות גודל תפרחת, מסנן אחר יכול להיות אופן הייבוש, שלישי יכול להיות הרכב הקנבינואידים כמובן. למשל, לגבי ייבוש, יש כאלה שבסוף אתה מקבל אותם כתפרחת מיובשת שכולה אחידה, דחוסה מאוד, ויש אחרים שהכל הרבה יותר מאוורר. זה שינוי שנובע מגנטיקה. מצאנו למשל שיש תפרחות עם פרחים מאוד גדולים וכתוצאה מזה כשהם מתייבשים אתה מקבל אותם מאוד מפוזרים ולא דחוסים. זו תכונה פחות טובה. את התכונה הדחוסה יותר אוהבים, אז זו דוגמה למסננת כזו, מאפיין שלפיו מגדלים.

מה דעתך על הנהירה ל-THC הגבוה? זה שכולם רוצים זנים עם כמה שיותר THC, ולמה לכם אין כאלה?

זה ממש קטע עכשיו, אני נאלץ להיכנע לו. כשהתחלתי אמרתי שאני לא מתכוון להשביח ל-THC, אבל בסוף זה מה שהשוק רוצה. אז יש לנו דברים כאלה שיגיעו מעכשיו והלאה לשוק, למשל ‘אינספייר’ של ‘קנאשור’, הוא עם כ-18% אבל יהיו לנו גם מעל 20% בקרוב. אני לא עוסק בהיבטים רפואיים, אבל מתוך הידיעה שלי אנשים בוודסטוק התמסטלו מקנאביס עם 3% THC, ופה הדרישה הולכת ועולה. הרגשתי ש-17% או 18% זה מספיק וצריך למקד את המאמצים למאפיינים אחרים, אבל היום כולם רוצים יותר גבוה ויותר גבוה. אם אנחנו מדברים על קנאביס רפואי, אנחנו מחפשים גם קנבינואידים אחרים, למשל  קנביגרול CBG, שהוא ה-CBD החדש.

מה יודעים להגיד על זנים עם CBG?

קנביגרול (CBG) כידוע היא הצורה הלא-חומצתית של חומצה קנביגרולית (CBGA), שהיא “מולקולת-אב” ממנה נוצרות כל הקנבינואידים בצמח הקנאביס, אין לו השפעות פסיכואקטיביות ונמצא שהוא משפר מגוון תהליכים בגוף האדם. יש לנו זנים עם מעל 10% CBG, אבל אנחנו נמצאים בלופ, כי איך דרך להגדיר אותו לפי התוויות היק”ר. יש שם  התוויות ל-THC או CBD, אבל לאן אני מכניס זן שהוא בעל ריכוז גבוה של CBG? 

זן עתיר CBG
זן קנאביס חדש, עתיר CBG. “צריך להגדיר קטגוריות חדשות שאינן רק THC ו-CBD”

שאלה טובה. יש גבול לכמה אחוזי חומר פעיל אפשר להגיע בקנאביס בכלל?

להערכתי לצמח הקנאביס בנושא הקנאבינואידים יש לימיט, גבול עליון, סכום כולל, שאם אתה מגיע לסך הכל של כ-30% קנבינואידים, זה מספר עצום וכנראה לא ניתן להגיע מעל זה.

אז החדשנות היא שיודעים לייצר זני קנאביס לפי בקשה?

כמו שאמרתי, אני חושב שזו הפעם הראשונה שמרימים תוכנית השבחה כזאת, ליצירת גנטיקה יחודית, בקנאביס. מה שהיה עד כה לא היה מסודר.

יגידו חברות אחרות שהן כן עושות את זה, יגידו ‘למה הוא אומר שמה שאנחנו עושים לא מסודר?’

כי השבחה מסודרת זה אומר שאתה בורר זנים לאחר  4-8 דורות של צירופי הכלאות. בנוסף, אתה מכיר את התורשתיות של התכונות בקנאביס, אתה יודע להגיד שצמח מסוים, אם הוא הורה של מכלואים אחרים, נקבל באמצעותו כמות אדירה של THC, או שהוא ישתק לי את ה-THC. אני מבין את הגנטיקה, את התורשתיות… כולם יכולים לזרוע ולהתפלל כמובן, זה תהליך נחמד, אבל זו לא השבחה. הזנים שהתחלנו איתם הם זנים שאנשים זרעו ונמצאו מתאימים, אבל משם, כדי לעשות תהליך השבחה מסודר, כמו שעושים בעגבניות, זה סרט אחר, זה מדע בפני עצמו. עם כל הכבוד לחברות שמביאות זרעים ממקורות שונים ומגדלות אותם, זו רק ההתחלה של ההתחלה. משם, לעשות את הצירופים, להמשיך לדור 5 והלאה, בצירופים מוכווני מטרה, זו כבר השבחה. 

כמה שנים אתה בתחום ואיך נכנסת אליו?

אני כבר 4 שנים בתחום. נכנסתי לזה כמו הרבה אחרים בשל סיפור אישי של אמא שלא נתנו לה קנאביס, שכבר נפטרה. משם התחלתי להתעניין בנושא. 

את הסקרנות כלפי שימוש בקנאביס והשפעתו אני מבין, אבל אתה הגעת למקום כזה שאתה אחד הגנטיקאים המובילים בארץ או בכלל, לא? אפשר לקבוע עובדה כזו? אז איך הגעת לזה, מה עשית קודם?

עסקתי בגנטיקה של עצי פרי, ייצרתי זני תאנים, תפוחים, אגסים, אני עדיין עוסק בזה. זה פירות שלא אכלת כאלה בחיים, זה נמכר רק בשווקי איכרים בישראל. בגדול, משם הניסיון המקצועי והמרתי אותו לקנאביס. היתרון בקנאביס לעומת עצים הוא שאפשר לעשות 3 דורות בשנה.

איזה מגוון זנים יצרת כבר?

הגענו לסיטואציה שיש לנו כבר מגוון רחב של צירופי THC/CBD. יש לנו את כל הרמות – מאוזנים, גבוהים, נמוכים, וכמובן זני CBD ברמות ייצור נמוכות, בינוניות וגבוהות, כאלה עם 15% CBD ומעט THC שיכולות להיקרא ‘המפ’ (Hemp) ועוד.

קולות ענקיות - בר לב - משה פליישמן - טיפוח זני קנאביס
גם “קולות” (ראש הפריחה) ענקיות זה חלק מהמאפיינים שאפשר לקבוע מראש, כך לדבר פרופ’ פליישמן (תמונה באדיבותו)

כמה מהזנים שלך כבר יצאו לשוק? יש 3 או 4 של קנאשור, יהיו עוד?

מחזור הגידול הראשון של ‘בר לב’ משווק דרך ‘קנאשור’, מדובר ב-4 או 5 זנים, אחד של T20, כמה של T15, וזן אחד של CBD. בהמשך ‘בר לב’ ישווקו זנים נוספים גם דרך חברות אחרות.

מה חשוב לדעתך כמאפיין בקנאביס מבחינת תכונות?

הריח. כל הזנים שלנו ריחניים במגוון מטורף. אין לנו מגבלה על הריחות וזה חשוב מאוד שיכירו את הזן דרך הריח, ויש מגוון מהמם של ריחות שאנחנו מכניסים דרך הכלאות, על בסיס טרפנים כמובן. למשל מאחת החברות ביקשו ריח של בואש (“סקאנק”), אז אני יודע לעשות את זה, להכווין אם יצא ריח כזה או ריח לימוני. ואותם טרפנים הם גם חלק מאפקט הפמליה, ככה על פי המומחים. זו אינפורמציה שעדיין לא שמים אותה על התווית של המוצר, צריך שישימו.

איזה קנבינואידים מעניינים יש בזנים חדשים ואיך הם משפיעים?

יש לנו את כל ה-Vיים, כלומר THCV, CBDV וכן הלאה, ובאחוזים גבוהים יחסית. 

מה ההשפעה של ה-Vיים האלה? מה הבשורה הגדולה? אומרים ש-THCV מאזן את רמות הסוכר ועוזר לשמור על המשקל.

אני לא מתייחס לנושא הרפואי של השפעת הקנבינואידים, אבל זו הנקודה – צריך להסתכל על זה אסטרטגית. ישראל הייתה מעצמה בפיתוח והבנה של קנבינואידים, השושלת של משולם וכו’, אבל לא הייתה מעצמה ביצירת זנים. היו קונים זרעים ומביאים אותם מהולנד. עכשיו אנחנו בדיוק במשבצת הזאת, זה הייחוד שלנו, כי מה שיש לנו היום אין לאף אחד בעולם.

מה זאת אומרת אין לאף אחד? למשל אם אני בא אליך ואומר לך ‘שלום פרופ’ פליישמן, אני רוצה זן עם 16% THC, שהוא דחוס ושיש לו ריח מנגו’, אתה יודע לייצר את זה?

לגמרי.

וזאת החדשנות?

אלו הדברים הפשוטים, יש הרבה הרכבי קנבינואידים יותר מורכבים. החדשנות – זה שאפשר לכוון, להגיע לתוצר מסויים. גולת הכותרת זה דברים שפרופ’ מאירי עולה עליהם במחקר, שהמשמעות היא קנאביס רפואי עם רכיבים מסויימים שמתאימים לטיפול במחלה ספציפית ואותם אנחנו מייצרים.

אם נשים רגע את הרפואי בצד, מבחינה גנטית, ריחות, גדלים, אחוזי רכיבים פעילים, מה ההצלחה יוצאת הדופן מבחינתך?

ההצלחה יוצאת הדופן היא בהרכבים של קנבינואידים, מתכונים, הרכבים. אני יודע היום לבשל תבשיל ולייצר הרכבים של קנבינואידים שאין אותם בעולם. לייצר תפרחת דחוסה יש עוד אנשים שיודעים לעשות כמו שאני עושה, אבל ההרכבים של הקנבינואידים והטרפנים, ולדעת לעשות קצת מזה וקצת מזה כדי שזה יתאים לשתק או להגביר רצפטורים כאלה ואחרים, שזה הפן הרפואי, זה הייחוד האמיתי שלנו.

איך עובד הקשר עם החוקרים?

יש שתי דרכי פעולה, או שאנחנו עושה משהו מיוחד ושואלים את ה’רפואנים’ מה אפשר לעשות עם זה, או שהרפואנים באים אלינו ואומרים לי ‘תקשיב, מצאנו שיש יתרון להרכבים כאלה וכאלה, תעשה לנו אותם’. בסוף, אם מסתכלים על צמח הקנאביס, מה שאנחנו מוכרים זה כימיה, ואנחנו יוצרים כימיה מוכוונת מטרה.

אז אתה אומר בעצם שאתה יכול לרדת לרזולוציה לא רק של THC ו-CBD, אלא שאתה יודע לייצר פרח שיכיל גם X אחוז של THCV, כמות ספציפית של טרפן ‘מירסן’, כאלה דברים? וכך לבנות בעצם מתכון שלם שהמתכון הזה הוא טוב אולי למשהו שהחוקרים רוצים.

לגמרי.

ומה לגבי שוק הפנאי? גם שם יש פוטנציאל מבחינתך?

אין לי ספק אבל בעיניי שוק הפנאי הוא פשוט יותר, יש שם הסתכלות מצומצמת על קנבינואידים, בעיקר על THC.

קולות ענקיות - בר לב - משה פליישמן - טיפוח זני קנאביס
קולות ענקיות במתקן הגידול של פרופ’ פליישמן במכוון וולקני

לכמה קנבינואידים אתה מגיע היום?

לעשרות. וגם שם לאט לאט אנחנו מפענחים את הגנים שיוצרים את הקנבינואידים ה’מוזרים’. אם לוקחים קנבינואיד כמו THCV ואנחנו יודעים שיש אותו בזנים שמקורם בסין או בדרום אפריקה בריכוזים של 0 נקודה משהו, ואנחנו הופכים אותם ל-5%, זה מאמץ של הרבה דורות, עוד הכלאה ועוד הכלאה, כדי להגיע לרמות גבוהות של THCV. אותו דבר עם CBG. זה עקב בצד אגודל, ולהבין בסוף את התורשתיות, אם תיקח את צמד ההורים הזה, עם הסבא ההוא לפני 4 דורות, הנין שלו יוכל להיות הזן שייצר את ההרכב המסוים שאנחנו מדברים עליו. יש כמובן עוד פרמטרים שמייעלים את ההשבחה, כמו סמנים גנטיים, DNA, ועוד, בעזרתם אנחנו יודעים להגיד בזריזות איזה גן אנחנו משתקים ומפעילים. צריך לזכור שהגנים שקשורים לייצור קנבינואידים בקושי ידועים כיום.

האם אין חלק משמעותי לתנאי הגידול? האם יש פרוטוקול גידול מחייב נדרש כדי להגיע לתוצאות הקנבינואידים של הפרח בסוף התהליך?

אני לא יכול לשלוט בתהליכי הגידול בחוות, ברור שיש דברים שהם חובה. ידוע שבתנאי סטרס (‘תעוקה’) למשל אפשר לקבל רחמנא ליצלן פרחים זכריים. ולכן כל זן לפני שהוא יוצא להיות מסחרי, עובר אצלנו את “האבא” של הסטרס, בחווה של ‘בר לב’ כדי לוודא שגם אם יש ירידה חדה מאוד בלחות, או שינוי קיצוני בטמפרטורות, זה לא יגרום לצמח ליצור פרחים זכריים.

אבל יכול להיות שהוא ייצר פחות מדי או יותר מדי קנבינואיד מסויים?

מבחינתי השאלה הכי מהותית היא האם ייווצרו פרחים זכריים, כי זה דבר שאני לא מוציא. אחרי זה אתה שואל מה מידת ההדירות של ייצור הקנבינואידים גם כשאני מכניס אותם לסטרס עולמי. אם בסטרס כזה הוא מחזיק מעמד ויוצר רמה נאותה של קנבינואידים, אז בוודאי שכאשר יגיע לחוות שמגדלות בתנאים מסודרים, תהייה הדירות ביצירת הקנבינואידים.

היה פעם דיווח על חברה שהצליחה לרשום פטנט על זן קנאביס, איך זה עובד? מה זה בעצם רישום זנים ואיך זה עובד?

יש כמה שיטות רישום זנים. בהחלט אנחנו רושמים את הזנים שלנו, זה נקרא ‘היחידה לזכויות מטפחים’ במשרד החקלאות. אתה עושה רישום לזן, וזה משמש כתעודת ביטוח שלא יפיצו בלי רשותך את הזן. בארצות הברית אין להם את המערכת הזו אז כדי לרשום זן צריך לרשום אותו כפטנט, זה יותר פשוט.

לפי איזה מאפיינים? איך תאפיין את הזן כדי שתוכל להגיד ‘גנבו לי’?

אתה מאפיין אותו דרך תיאור מדויק של הפנוטיפ וגם באמצעות ה-DNA .

מה המגבלה המרכזית שלכם?

שאין ייצוא. גם ייצוא פיזי של תוצרים וגם ייצוא של זנים. ולכן התעשייה, מכל הסיבות, צריכה ללכת לכיוון של ייצוא, אבל אני מניח שזה יגיע.

הזן "קארמה" של קנאשור, מתוצרת הפרויקט של פרופ' פליישמן
הזן “קארמה” של קנאשור, מתוצרת הפרויקט של פרופ’ פליישמן

ראית משהו בחו”ל שאתה אומר ‘לכזה אני רוצה להגיע’? בקנדה למשל יש זנים כל כך דביקים שכשאתה נוגע בהם האצבעות שלך נדבקות אחת לשנייה.

תלוי בעבודה שאתה עושה בייבוש. אם מישהו יגיד לי ‘תייצר פרחים דביקים’ ויגיד לי שזה מה שעושה את החוויה ללקוח, נייצר. הבסיס לכל תהליך ההשבחה הוא ליצור לעצמך סטוק של רב-גוניות מאוד גדולה. ויש לנו רב-גוניות של אלפים כאלה, קטלוג מסודר, עם מאפיינים, כל קשת הסממנים – החל מנראות, ריחות, קנבינואידים, מבנה הצמח, מבנה התפרחת, רזולוציה של איך נראה הפרח הבודד, תהליכי הגידול, למשל יש כאלה שרוצים לקצר את זמן הגידול, רוצים הרבה מחזורים בשנה, אז אומרים לי ‘תייצר לי זן שמרגע שהוא בפריחה, 6 שבועות כבר אפשר לקצור אותו’. גם זו מטרה להכניס לתכנית ההשבחה. כל זה נובע מהמסחר. כל מגדל יגיד לך מה הוא רוצה. עשיתי את זה בתאנים, תפוחים ואגסים. אמרנו למגדלים ‘תדמיינו, תגידו מה אתם רוצים’. אנחנו מאוד קרובים לעשות את זה גם בקנאביס. אני שומע עצות מאנשים ואנחנו עושים.

מה למשל?

אנשים מתלהבים מצורות, וצבעים. אם זה פרח עגול או מוארך או אגסי, כזה עם שערות אדומות, סגולות, לבנות, פרח בצבע סגול וכו’. אנחנו שם כבר, פשוט צריך לתעדף מטרות. עכשיו אומרים לי שרוצים THC גבוה, אז יהיה THC גבוה. אני חוזר על זה, אנחנו יוצרים כימיה, אז בסופו של דבר אנחנו מייצרים הרכבים כימיים שמתכתבים עם ההיבטים הרפואיים. כמובן שצריך גם יצרנות גבוהה, השפעות רפואיות מרחיקות לכת, בסוף זו עבודה משותפת ביננו לבין הרפואנים. זה צמח שמיוצר לצרכי ריפוי. אפשר כמובן לראות גם את ההיבט של הפנאי, אבל בהיבט הזה טווח החומרים הפסיכואטיביים הוא מאוד מצומצם. בהיבט של הריפוי, אפקט הפמליה, טווח החומרים הוא רחב בהרבה.

למיטב הכרתך, כמוביל בתחום בישראל, אתה מזהה מישהו בעולם שכבר נמצא שם?

מהפידבקים שאני מקבל, אומרים לי ‘אין דברים כאלה’. גם בחו”ל, הם עסוקים בעיקר ב-THC ו-CBD. דיברנו בזמנו עם חברות קנדיות אבל החברה היחידה שאני חושב שמתקדמת ונמצאת במקום הזה היא GW Pharmaceuticals, אני מעריך שהם נמצאים שם על בסיס פרסומים מהעבר, שכבר אז היו אצלם זנים עם הרכבים מעניינים. בסופו של דבר הם לקחו את ה-CBD, שעליו הם בנו מערך עבודה מדהים ויקר, חברה של מיליארדים, עשו מזה תרופה. אני חושב, לא בטוח כי הם לא מפרסמים, אבל בגלל הותק שלהם הם כנראה גם אצלם נמצאים זנים עם הרכבים מיוחדים, אבל זה לא גלוי אז אי אפשר לדעת.

אז אפשר להגיד שבתחום הזה של דיוק קנבינואידים והדירות של קנאביס ישראל כן עדיין מובילה בעולם?

כן. אבל זה סוג של חידוש, כי ישראל לא הייתה שם. החבר’ה באו, הביאו זרעים, מפה ומשם, גידלו וראו מה יש, ומצאו את הפרופיל המתאים להם ושיווקו אותם. ישראל לא היתה בתחום של ההשבחה. היתרון שלנו זה הזמן שאנו עוסקים בזה. ויש לזה מקום, זה חשוב, זה יתרון, שלא נצטרך לייבא מחו”ל. יש לנו את זה כחול-לבן.

עדיין לא… יש בודדים, זן פה וזן שם, מקומיים, שאכן עוברים נגיד את ה-20% THC, אבל אפילו אתם לא מוציאים כאלה…

אז נוציא. זה הקטע הכי פשוט בהשבחה. מבחינתי, זה עלה כבקשה לפני חצי שנה. פשוט לא כיוונתי לשם קודם. אבל ממש עכשיו, בעודי מדבר איתך, יש לנו זנים עם מעל 20% THC שנבדקים בחווה בבר לב, בניסוי ‘עינוי קיץ’ של תנאי גידול קיצוניים במטרה לזהות האם הם מחזיקים מעמד ללא שינוי בהרכב הכימי שלהם גם בתנאים כאלה. 

הזן "אינספייר" של קנאשור - מפרוייקט הקנאביס של פרופ' פליישמן
הזן “אינספייר” של קנאשור – מפרוייקט הקנאביס של פרופ’ פליישמן

יש פניות מחו”ל לגבי הפעילות הזאת? מישהו שם עליך עין כבר?

כן, יש פניות, אבל אנחנו חסומים. אין יכולת לייצא זרעים. לפי הרגולטור כרגע אסור לייצא גנטיקה. אנחנו מקווים שזה אמור להשתנות.

מי מממן את הפעילות ובכמה?

אני לא יכול להגיד, אבל זה מימון יפה. במימון זה הקמתי את פרויקט המחקר במנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) במכון למדעי הצמח. באמצעות המימון רכשתי מכשור אנליטי לבחינת הרכב החומרים בזני הקנאביס, בניתי חממות ייחודיות לגידול קנאביס וחדרי גידול לתרביות רקמה בקנאביס. בפרויקט משתתפים כיום כ-15 חוקרים, מרביתם בעלי תואר שני ושלישי.  

אמרו לי שקצת מעצבן אותך כאשר שואלים אותך מה זני המקור של הזנים שלך.

לא מעצבן, פשוט אני רואה שחוזרים לאחרונה לשמות המקוריים, הלועזיים של הזנים, קוש, גורילה, וכו’. אז שואלים אותי מאיפה הזנים שלי, אבל אני עובד כבר על דור חמישי או שישי של הכלאות, סבא שלו, דודה שלו, אמא שלו, זה ערבוב של הכלאות ולא זן שהגיע כרגע מחו”ל.

אז יבוא יום שנוכל להגיע לחנות ולקנות זרעי קנאביס מגנטיקה שלך? או שאתה שומר את הזרעים קרוב אליך ורק תפרחות ייצאו החוצה?

הנושא של מכירת זרעים הוא בעייתי מכל מיני סיבות, קודם כל קנאביס הוא זן הטרוזיגוטי, אז אם אני נותן לך את הזרע, זה כמו הילדים שלנו, הם קצת דומים לאמא, קצת לאבא, אולי לשכן, אבל הם לא חד-חד-ערכיים כמו ההורים. כלומר אם אני רוצה לתת לך משהו שהוא בדיוק, אני צריך לחתוך את היד של “ההורה” ולרבות אותה ולעשות 20 כמוה, אז במקרה של צמח אני צריך לעשות ייחורים ולתת לך שתילון. אם הזרעים הם הטרוזיגוטיים אז אי אפשר להביא לך את הדבר בדיוק. אז מה שצריך לעשות זה לשווק ייחורים או שתילי אם. בדרך זו משווקת הגנטיקה שלנו גם היום.

מה הבעיה הכי גדולה של התפתחות טיפוח הזנים מבחינה רגולטורית היום?

צריך לאפשר קיטלוג של זנים שמכילים רכיבים פעילים מעבר ל-THC ו-CBD. צריך להוסיף גם CBG למשל לרשימת ההתוויות.

עד כמה יש השפעות של קנבינואידים אחרים, חוץ מה-THC, על אפקט ה’היי’? פורסם מחקר שמצא קנבינואיד, THCP, שחזק פי 30 מ-THC, אבל הוא נמצא בכמויות מאוד קטנות. את הקנבינואיד הזה אתה יכול למצוא? או לפתח זן עם כמויות גבוהות שלו?

אני מכיר את הקנבינואיד אבל הוא לא יעד מבחינתי כי התמסטלות היא לא יעד מבחינתי, אבל יש דברים אחרים שיש להם גם אפקטים מאוד רציניים בכל מה שקשור ל’היי’, וכן, יש לנו חלק מהחומרים האלה.

איזה למשל?

אחד הדברים שידועים גם בספרות הוא למשל THCV. אני לא רוצה להיכנס להיבטים רפואיים אבל יש מי שאומרים שהוא חומר סופר ממסטל. יש כאלה שאומרים שהוא גורם ממש להזיות כמו אל.אס.די.

כמה יש ממנו בפרח נורמלי?

פרח קנאביס נורמלי מכיל אפס נקודה משהו THCV, לנו יש זנים בריכוזים של כ-5% THCV.

מתי כמטופל אוכל לגשת לבית המרקחת ולקנות זן שיש בו 12% CBG?

לגבי ה-CBG אנחנו כבר כמעט שם, רק צריך לראות איך רושמים אותו מבחינת קיטלוג רגולטורי. מבחינתנו אנחנו יכולים כבר במחזור גידול הנוכחי להוציא CBG לשוק.

מה המשמעות של ה-V ב-THCV, מאיפה הוא מגיע?

יש CBGA, קנבינואיד האב, שנותן את כל החבורה מלמטה, THCA, CBDA וכן הלאה. ויש גם CBGV שממנו נגזרים כל ה-Vיים. זה עץ נפרד. וגם זה עדיין צריך לקבל אישוש, אני מעריך שבקרוב יהיה לנו אישוש לזה.

יש קנבינואידים חדשים? זיהיתם משהו שנמצא בכמות ברת השפעה שלא רשום או לא מוכר? נניח בכמות מעל 0.1%?

אנחנו מבדלים את זה במן ‘ים-יבשה’. כל מה שנוצר מעל 0.3%, אני מעריך שהוא נוצר בביו-סינתזה בצמח, כל מה שמתחת לזה, נוצר כתוצר דגרגציה, כלומר הוא נשבר ממולקולות אחרי הקטיף. כל ה-0.3% ומעלה אנחנו מקטלגים. כן יש שם כאלה שהם לא ידועים, שצריך לשלוח אותם לבדיקה כדי להבין מה הם. אנחנו קודם מוציאים זנים עם ריכוזים כאלה שאנחנו לא יודעים לזהות, ושולחים את זה למכשיר שנקרא MRI שמאפשר לזהות את ההרכב הכימי. לפעמים זה קנבינואיד אבל לפעמים זה בכלל פלבנואיד.

עד כמה תהליך הייבוש מהותי לתוצר הסופי? בקולורדו יש מי שנוהג להכניס להקפאה את הפרחים מיד לאחר הקציר. יש לזה משמעות להבנתך?

קנבינואידים הם חומרים שומניים. הם לא משתנים כל כך מהר בתנאי אחסון רגילים או בתנאי ייבוש רגילים. אז לא ברור לי הנוהג של להקפיא או מאיזה טעמים זה נעשה. אני יכול להגיד שממחקרים שלנו מצאנו שקנאביס בן שנה איבד לגמרי את הריח שלו אבל אחוזי הקנבינואידים לא ירדו בהרבה. הגרף של הדגרגציה של THC הוא גרף ירידה אבל מתון לכל אורכו. השאלה היא האם תיצור דגרגציה, כלומר תיצור שברים של המולקולות, וזה כמובן לא רצוי.

טרים (גיזום) יבש או טרים רטוב? איזו אסכולה אתה?

ב”בר-לב” עושים גם וגם, אבל כל חווה עושה את זה אחרת. המטרה היא לעשות את זה עם כמה שפחות פגיעה בטריכומות. אחד הדברים שאנחנו יודעים לעשות זה לייצר זנים עם פרחים שכמעט ואין בהם עלים בתוך התפרחת. זה קשור כמובן גם לחסכון בכח אדם והעלויות הנלוות לכך.

האם באמת יש הבדל כלשהו מבחינת רכיבים פעילים בין אינדיקה לסאטיבה? האם אפשר להגיד שזן אינדיקה מכיל יותר X וזן סאטיבה יותר Y?

יש פה שני היבטים. בדיוק קראתי את המאמר על זה אצלכם במגזין. יש אינדיקה וסאטיבה ברמת הצמח, כל האפיונים – צורת העלים, צורת הפרחים, גובה, מבנה וכו’ – אבל בין זה לבין כל מה שמדברים על אינדיקה וסאטיבה ברמת האפקטים הרפואיים (למשל אינדיקה ללילה, סאטיבה ליום, מ”ק) אין שום קשר.

אתה מבין שזה משהו שרשום במתודה הקלינית של משרד הבריאות, רשמית. המדינה קבעה שאינדיקה מיועד לשימוש בלילה וסאטיבה הוא לשימוש בבוקר.

אני לא בעניין הרפואי. יש אינדיקה וסאטיבה ברמת הגדרות בוטניות, גובה, צורה וכו’.

כלומר אם אני נותן לך פרח קנאביס, מבקש ממך לבדוק כמה טרפנים ואיזה טרפנים יש בו, וכמה קנבינואידים ואיזה קנבינואידים יש בו, אתה לא יודע להגיד – זה אינדיקה או סאטיבה על בסיס הרכיבים?

לא, ממש לא. אינדיקה וסאטיבה נוגע לפנוטיפ, לנראות הבוטנית. בין זה לבין הרכיבים הפעילים אין שום קשר.

אז אתה יכול בעצם לייצר פרח שנראה דחוס ועגול, או ארוך ודליל, בלי קשר לשאלה אם זה אינדיקה או סאטיבה. אתה יכול לייצר סאטיבה עם מאפיינים בוטניים של אינדיקה.

במקרה הזה כן, אני יודע להפוך אחד לשני. כלומר פרח שמקורו אולי בסאטיבה אבל הוא נראה כמו אינדיקה. אנחנו עושים את המהפכים האלה כל הזמן, זה חלק מתוצרי ההכלאות. אבל בסוף הכל זה ‘היבריד’ (Hybrid), גם וגם, אין שום זן היום שהוא מאה אחוז אינדיקה או סאטיבה.

את פרויקט הריבוי וההכלאות שלו מבצע פרופ’ פליישמן בשיתוף עם חוות הקנאביס ‘בר לב גידולים חקלאיים‘ במושב כפר הס. את תוצאות מחזור הגידול הראשון מפירות פיתוחיו יכולים הצרכנים לטעום במסגרת סדרת ‘סלקט‘ של חברת ‘קנאשור‘ הכוללת את הזנים “קארמה“, “ספיריט“, “אינספייר“, “גרייס” ועוד שהמאפיין הבולט בהם הוא הדחיסות, צפיפות רבה של הפרחים וכמעט ללא עלים, ועם ריח ניחוח שמחזיק בשקית זמן רב יחסית לאחר הפתיחה. האם הם באמת טעימים ויעילים יותר? את זה רק הצרכנים והמטופלים יגידו… 

חדשות