סכנה: בדיקות סמים נפוצות לא מבדילות בין THC ל-CBD

CBD הופך למוצר בריאות נפוץ, אך מסתבר שמי שצורך אותו עשוי למצוא את עצמו נכשל בבדיקת סמים שגרתית בדיוק כמו מי שמעשן קנאביס עם THC. עבור צרכנים רבים, ההשלכות של תוצאה חיובית שגויה שכזאת הן אסון של ממש.

מוצרי המפ ו-CBD כבר הפכו לחוקיים במדינות רבות והשימוש בהם הולך וגובר, אך בדיקות המעבדה הנפוצות עדיין אינן מסוגלות להבחין בין קנאביס המפ חוקי, שהרכיב העיקרי שלו הוא CBD, לקנאביס פסיכואקטיבי שהרכיב העיקרי שלו הוא THC.

ההשלכות הן במקרים רבים הרות אסון – תוצאה חיובית בבדיקת סמים עלולה לגרום לאדם לאבד את מקום העבודה שלו, את הזכאות לדיור ציבורי וסיוע כלכלי, ואפילו את המשמורת על הילדים שלו – והכל בגלל צריכת חומר לא ממסטל שנמכר באופן חוקי לחלוטין ברחבי העולם, בקרוב גם בישראל, במגוון תצורות שונות.

אך לא רק בדיקות הסמים שנערכות לצרכני ה-CBD עשויות להראות תוצאה חיובית שגויה. גם בדיקות שנועדו לזהות את החומר עצמו, עשויות לטעות באותה צורה. דמיינו לעצמכם מה קורה כאשר המשטרה עוצרת משאית שמובילה כמה טונות של קנאביס המפ חוקי לחלוטין, ולשוטרים אין שום דרך לדעת האם מדובר בהמפ או בקנאביס ‘רגיל’.

זה בדיוק מה שקרה בחודש ינואר השנה, כאשר שוטר במדינת איידהו, ארה”ב, עצר בצד עם משאית ובה 3.2 טון של קנאביס מקולורדו. החברה ששלחה את הקנאביס התעקשה שמדובר בהמפ חוקי – עשיר ב-CBD אך לא ב-THC.

החברה תבעה את משטרת איידהו, והמדינה נאלצה להוציא כמעט 250 אלף דולר על מנת לרכוש מכשור חדש שיוכל למדוד כמה THC בדיוק יש בקנאביס שהוחרם. התיק עדיין מתנהל בבתי המשפט, והמשלוח עדיין מוחרם.

אפילו במדינת קולורדו, בה קנאביס מכל סוג חוקי מאז 2012, לתוצאה חיובית ל-THC בבדיקת סמים עדיין עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת. כך לדוגמא במקרה של מארק פנינגטון, שכמעט והפסיד את המשמורת על הילד בן השנתיים שלו לאחר שזה נבדק ונמצא חיובי עבור THC.

מארק הואשם בכך שנתן קנאביס לבנו הפעוט, כשלמעשה היה זה דבש מועשר ב-CBD שאכל שגרם לתוצאה חיובית שגויה בבדיקה. מומחים שהעידו לטובת מארק ציטטו מחקר כמעט לא ידוע שפורסם בירחון לטוקסיקולוגיה אנליטית ב-2012, ומצא כי בדיקת סמים נפוצה עשויה בקלות לטעות וזהות CBD בתור THC.

הבדיקה המדוברת עושה שימוש במכשיר כימי אנליטי נפוץ שמשלב שתי שיטות – כרומטוגרפיית גז וספקטרומטרית מסה, או בראשי תיבות מכונת GC-MS. השימוש במכשיר זה לצורך בדיקות סמים מחייב לרוב את המעבדה להוסיף כימיקל לדגימה כדי לזהות שאריות של סמים בלתי חוקיים, בתהליך שנקרא דרביטיזציה. ניתן לבצע דרביטיזציה עם מספר כימיקלים, אך אחד הנפוצים שבהם נקרא אנהידריד טריפלורו-אצטי, או TFAA.

לפי המחקר מ-2012, מכונות GC-MS אינן מסוגלות להבחין בין CBD ל-THC כאשר משתמשים בהן עם TFAA. אם אדם שהשתמש אך ורק ב-CBD יעבור בדיקת סמים שמשתמשת בשיטה הזאת ובכימיקל הזה – הוא יקבל תוצאה חיובית שגויה עבור THC.

הרבה מעבדות כבר הפסיקו להשתמש בGC-MS לצורך בדיקות סמים ועברו להשתמש בטכניקה מדויקת יותר שנקראת כרומטוגרפיה נוזלית בלחץ גבוה (HPLCׁ), אך בדיקות פשוטות יותר שמשתמשות בGC-MS הן עדיין נפוצות, והרבה מהן משתמשות ב-TFAA.

מבדיקה שערך מגזין קנאביס הודתה משטרת ישראל כי היא משתמשת בGC-MS עבור בדיקות סמים, אך בתגובה לפניה של המגזין הכחישה המשטרה כי היא עושה שימוש ב-TFAA, הכימיקל המדובר שעלול לתת תוצאה חיובית שגויה במגע עם CBD.

נושא התוצאות השגויות בבדיקות סמים עלה לכותרות בתחילת החודש כאשר בבית החולים איכילוב התקבלו תוצאות חיוביות עבור קנבינואידים סינתטיים (‘נייס גאי’) בבדיקות שתן של שני מטופלי קנאביס רפואי. באופן תמוה, קנבינואידים טבעיים כמו THC דווקא לא נמצאו בבדיקה, וזאת למרות שמדובר בצרכני קנאביס קבועים.

הבדיקה הנ”ל נערכה באמצעות ערכה לבדיקת שטח – ‘קיט’ או ‘סטיק’, ולא באמצעות מכשירים במעבדה. בבדיקה חוזרת שנערכה במעבדה לא נמצאו שום קנבינואידים סינתטיים, ובית החולים הודיע שהתוצאה החיובית הראשונית הייתה שגויה.

בדיקות שטח לזיהוי סמים או שאריות שלהם הן הרבה פחות מדויקות מבדיקות מעבדה, ועשויות לתת תוצאה חיובית שגויה עבור סמים שונים במגע עם חומרים תמימים לחלוטין. מהסיבה הזאת, הבדיקות האלו צריכות לשמש בתור אינדיקציה ראשונית בלבד, ויש לבצע בהמשך גם בדיקות מעבדה כדי לאמת את התוצאה.

אך כאמור גם בדיקות מעבדה עשויות לטעות, ולכן הנוהל במעבדות הוא להשתמש בשתי בדיקות שונות בלתי תלויות כדי לאמת את התוצאה. במרץ 2010, בית משפט השלום בראשון לציון החליט בצעד תקדימי לזכות לחלוטין מכל האישומים אדם שנתפס עם כמות גדולה של סם ממריץ מסוג מתילון (נגזרת סינתטית של קתינון, נמכר בתור ‘חגיגת’).

הזיכוי היה מפתיע במיוחד בהתחשב בכך שהנאשם נתפס עם לא פחות מ-5,000 קפסולות של הסם בקטנוע שלו, מחולקות ל-50 שקיות, ובביתו נמצאו עוד כ-9 גרם של אבקה וציוד למילוי קפסולות נוספות.

למרות כל הראיות, התיק נגד הנאשם החל להתפורר כאשר ההגנה העלתה את טכנאית המעבדה שבדקה את הקפסולות על דוכן העדים. הטכנאית העידה כי על מנת לזהות סם באופן ודאי יש לקבל תוצאה חיובית בשתי בדיקות מעבדה בלתי תלויות משני סוגים שונים. היא טענה כי במקרה הנ”ל אכן נערכו שתי בדיקות: GC/MS ו-TLC.

אך ההגנה הצליחה להראות כי המעבדה ‘התעצלה’, ובפועל רק כמה קפסולות בודדות אכן עברו את שני סוגי הבדיקות. חלק מהבדיקות לא הצליחו להגיע לתוצאה ודאית, וכך יצא שלרוב הקפסולות התקבלה תוצאה חיובית ודאית רק בבדיקה אחת, ורק עבור קפסולה אחת בלבד התקבלה תוצאה חיובית ודאית בשתי הבדיקות גם יחד.

השופטת שלומית יעקובוביץ החליטה לזכות את הנאשם מכל העבירות המיוחסות לו, וכך למעשה קבעה תקדים משפטי לפיו בדיקת מעבדה בודדת, ללא תיקוף בעזרת בדיקה נוספת בשיטה אחרת, אינה מהווה ראיה מספקת להעמדה לדין בגין עבירות סמים.

יש להניח כי בעקבות פסק הדין הנ”ל, תיקי הסמים שמנוהלים בבתי המשפט בישראל כיום כבר מגובים בשני סוגים שונים של בדיקות סמים, כדי לעמוד ברף ההוכחה הפלילי. אך מה באשר לבדיקות סמים שנערכות בסיטואציה שאינה פלילית, כמו במקום העבודה?

כאן כבר מדובר בשטח פרוץ יותר – אין תקדים משפטי שמחייב את המעבדה שנשכרה לבדוק את העובדים להשקיע בשני סוגים שונים של בדיקות. היא לא צריכה להציג את התוצאות בבית משפט, ולא צריכה לעמוד ברף ההוכחה הגבוה של הדין הפלילי. בנסיבות אלו, הסיכויים לקבל תוצאה חיובית שגויה גבוהים עוד יותר, וזה מה שקורה בימים אלו בארה”ב, בה בדיקות סמים במקום העבודה הן דבר נפוץ בהרבה לעומת ישראל.

סקר שנערך בשנה שעברה ע”י בנק ההשקעות Cowen העריך שכ-7% מאוכלוסיית ארה”ב, או 17 מיליון איש, צורכים מוצרי CBD. רבים מהצרכנים האלו עשויים, אם כן, ליפול קורבן לבדיקת סמים שגויה וההשלכות ההרסניות שהיא מביאה איתה, וזאת למרות שלא עברו על שום חוק.

לעדכונים אחרונים בנושא CBD לחצו כאן

קנסות קנאביס

(החל מ-1 באפריל 2019)

מבוסס על נתונים רשמיים (פרטים כאן)
חדשות
Close