בשורה לסוחרי הסמים: משרד הבריאות צפוי לאסור תפרחות קנאביס רפואי

עשור לאחר שישראל הסדירה את השימוש הרפואי בקנאביס, הגישה היום (א') ועדה מיוחדת של משרד הבריאות המלצות שעלולות לשנות את פני הענף מהיסוד: להפסיק בהדרגה את השימוש והשיווק של קנאביס רפואי לעישון בתוך שלוש שנים, לנקוט זהירות יתרה בטיפול בנפגעי פוסט-טראומה, ולהעביר את מלוא האחריות לקופות החולים – שם מרשמי רופא יחליפו את מערך הרישיונות הקיים. ההמלצות כוללות גם מעבר לברירת מחדל של מינונים נמוכים וריכוזי THC נמוכים – ההפך הגמור מהמגמה הנוכחית בשוק.

הרקע: לטענת משרד הבריאות, ישראל זינקה בשנים האחרונות – ובמיוחד מאז 7 באוקטובר – למקום הראשון בעולם בצריכת קנאביס רפואי ביחס למספר האזרחים. הנתונים שהציגה הוועדה, בראשותו של ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, מצביעים על מגמה שחרגה בהרבה מהכוונות המקוריות של החלטת הממשלה משנת 2016.

מ-33 אלף ל-140 אלף: הנתונים שהדליקו את הנורה האדומה

מספר בעלי הרישיונות לקנאביס רפואי זינק מ-33 אלף ב-2019 ל-140 אלף – עלייה של יותר מפי ארבעה. 87% מהצרכנים משתמשים בתצורת עישון, ו-98% מהרכישות ברישיון הן בצורת עישון. 88% מהרישיונות הם לריכוזי THC גבוהים, ו-62% מהצרכנים צורכים יותר מ-30 גרם.

הוועדה מציינת כי מדובר בנתונים חריגים בהשוואה למדינות אחרות שבהן קנאביס רפואי מאושר, ומזהה מגמה של צריכה מוגברת בקרב גברים וצעירים מתחת לגיל 45.

"רואים עלייה של מינונים גבוהים יותר," אמר ד"ר בודנהיימר בתדרוך לעיתונאים. "עלייה בתחומים של כאב, פוסט-טראומה ופיברומיאלגיה. יש שימוש הולך וגובר בריכוזי THC גבוהים, המרכיב הפסיכואקטיבי של הקנאביס שנותן אפקטים שמדאיגים אותנו. אנחנו נמצאים בקצה של שימוש מאוד רווח בתצורת עישון."

סוף הדרך לג'וינטים? איסור הדרגתי על עישון

ההמלצה המרכזית והדרמטית ביותר – להפסיק בהדרגה את השימוש והשיווק של קנאביס רפואי לעישון תוך שלוש שנים – נובעת מעמדה עקרונית של הוועדה: עישון אינו תצורה רפואית לגיטימית. הנימוקים: המינון והספיגה אינם אחידים בעישון, ולכן לא ניתן לבקר את הטיפול כראוי; עישון מעודד התנהגות המסכנת את בריאות הציבור; ורוב המדינות שבהן קנאביס רפואי מאושר כבר אינן מתירות את צריכתו בעישון.

"המלצנו לעשות את זה במשך כשלוש שנים," הסביר ד"ר בודנהיימר. "לא מעט חברי ועדה ביקשו לקצר את הזמן ולהיכנס לתהליך הזה בשנה הקרובה. המלצנו בסופו של דבר על שלוש שנים. הכוונה היא לנסות באופן מדורג לייצר תחליפים כמו משאפים – שזו אותה תצורה של עישון. בתוך משאף יודעים כמה בדיוק המטופל שאף, לעומת תפרחת ועישון – שאי אפשר להבין מה קורה שם."

בתקופת הביניים עישון יותר רק במקרים חריגים ומנומקים: כאשר רופא ממליץ עליו לאחר שמיצוי או משאף לא הועילו, ובאישור אישי של מנהל בכיר. בסיום התקופה תוחלף תצורת העישון במשאפים בעלי פעילות דומה. הוועדה ממליצה לשקול הקלות לשתי אוכלוסיות בלבד: מעל גיל 75, וחולים עם מחלה חשוכת מרפא שתוחלת חייהם אינה עולה על חצי שנה.

בשורה לשוק השחור

אבל מעבר לשאלות הרגולטוריות, מרחפת מעל ההמלצות שאלה שמשרד הבריאות לא מתמודד איתה: לאן ילכו המטופלים שלא ירצו לעבור למשאף או לשמן? השוק השחור לקנאביס בישראל מגלגל מיליארדים, והוא לא זקוק לרישיון, לרופא מאשר או לקופת חולים. כשלוקחים מ-87% מהצרכנים את התצורה שהם מכירים ורוצים – חלקם יעברו לשמן, אבל חלק אחר, אולי לא מבוטל, פשוט ימצא ספק אחר.

הניסיון מלמד שאיסור כזה – גם כשהוא מנוסח בזהירות כ"מעבר הדרגתי" – נוטה לדחוף צרכנים מהשוק המפוקח אל השוק הבלתי מפוקח. שם אין פיקוח על ריכוזי THC, אין מעקב אחר התמכרות, ואין רופא שממלא שאלון סיכון. בדיוק ההפך מהמטרה שהוועדה הציבה לעצמה.

מי עוד מרוויח מזה?

יש גם שאלה שמרחפת מעל ההמלצה למעבר למשאפים ולא נאמרת בקול: מי ירוויח ממנה? בישראל פועלת כיום חברה אחת שמייצרת משאף מדיד לקנאביס רפואי – סאיקי (Syqe), שנרכשה ביולי 2023 על ידי ענקית הטבק פיליפ מוריס בעסקה של כ-650 מיליון דולר.

יו"ר החברה הוא ד"ר איתן חי-עם, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. בתיק הכתבים הרשמי שהפיץ היום משרד הבריאות נכתב כי "מתפרסם בימים אלו קול קורא למחקרים לקידום שימוש במשאף" – כשסאיקי היא למעשה השחקנית היחידה בתחום. המשאף שלה עולה כ-1,967 ש"ח, מחסנית חודשית עולה 747 ש"ח, ומימון ציבורי מלא קיים רק לנכי צה"ל – בזכות הסכם בלעדי עם משרד הביטחון.

המשאף בשוק הישראלי מ-2019, אך למרות השקעה של מעל 120 מיליון דולר לא הצליח לשכנע אלא שבריר מ-140 אלף המטופלים לעבור אליו. ההמלצה לאסור עישון בתוך שלוש שנים היא, למעשה, ניסיון להשיג ברגולציה מה שלא הושג בשוק החופשי – מעבר המוני למוצר של חברה אחת, בבעלות ענקית טבק, במחיר שרוב המטופלים לא יכולים להרשות לעצמם ללא סבסוד.

פוסט-טראומה: ההמלצה הרגישה ביותר

בהקשר הישראלי העכשווי, אחת ההמלצות הרגישות ביותר נוגעת לטיפול בפוסט-טראומה. הוועדה קובעת כי יש לנקוט "זהירות יתרה" בשימוש בקנאביס בהתוויה זו, עמדה שנתמכת גם בעמדת ה-FDA ובמסקנות המועצה הלאומית לפוסט-טראומה.

לטענת משרד הבריאות, על פי המחקר הקיים – הנזק ארוך הטווח מוכח, ואילו התועלת אינה מוכחת דיה וקיים סיכון משמעותי לפגיעה בחזרה לתפקוד סדיר. הוועדה מציינת כי ייתכן שקנאביס יעיל רק במצבי מצוקה קשים של חוסר שינה, אי-שקט ניכר ופלשבקים – ולא כטיפול כולל בפוסט-טראומה.

חברי הוועדה לא היו תמימי דעים בנושא, אך הסכימו שהמחקר הקיים אינו מבסס דיו את ההצדקה לטיפול. יחד עם זאת, הוועדה אינה מבקשת להסיר את ההתוויה – נפגעי פוסט-טראומה שיזדקקו לקנאביס רפואי ימשיכו לקבל אותו, אך במקרים אלה יידרשו מעקב הדוק וטיפול מלווה מוכח כמו פסיכותרפיה.

האם ההחלטה מבוססת על מידע אמין?

המלצות הוועדה בנושא הפוסט-טראומה מהדהדות קמפיין שמגזין קנאביס חשף באוקטובר 2024. תחקיר שפרסמנו הראה כי פרופ' איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט-טראומה, הגיש למנכ"ל משרד הבריאות נייר עמדה שדרש לצמצם את השימוש בקנאביס רפואי לפוסט-טראומה – אך בבדיקה מעמיקה התברר שנייר העמדה התבסס על מחקרים שסותרים את מסקנותיו, על טענות שלא גובו במקורות ("לא צריך מקורות, זה אובייס", אמר פרוכטר כשנדרש להסביר), ועל הצגה מטעה של ממצאים.

הסקירה הספרותית שפרוכטר עצמו צירף הראתה למעשה שרוב המחקרים מצביעים דווקא על יעילות הקנאביס בטיפול ב-PTSD או בחלק מהסימפטומים שלו. ד"ר בודנהיימר, יו"ר הוועדה הנוכחית, הוביל כבר אז את אותו קו – והעובדה שההמלצות של היום חוזרות על אותן טענות, מבלי שהוצגו מחקרים חדשים שמבססים אותן, מעלה שאלה האם הענן הזה באמת נפוץ מעל ראיות מדעיות מוצקות – או מעל עמדה שנקבעה מראש.

ח״כ שרן השכל: ״אסון ידוע מראש״

״מסקנות ועדת בודנהיימר הן לא פחות מאסון ידוע מראש, המנותק לחלוטין מהמציאות המדממת בשטח ומהנתונים המחקריים,״ מסרה ח״כ שרן השכל, המובילה את נושא הקנאביס הרפואי בכנסת. ״במשך שנים אני נלחמת להסדרת הטיפול בקנאביס רפואי כי היעילות שלו הוכחה באינספור מקרים – זהו המענה שמאפשר לחולים אונקולוגיים וללוחמים פוסט-טראומטיים פשוט לתפקד ולישון בלילה. במיוחד עכשיו, כשמדינת ישראל נמצאת תחת מלחמה כבר שנתיים וחצי ומספר פצועי הגוף והנפש זינק מאז השבעה באוקטובר, משרד הבריאות בוחר להפנות עורף לאלו שהקריבו הכל.״

עוד הוסיפה ח״כ השכל: ״מצער לראות שפספסנו את הרכבת, בעוד מדינות כמו גרמניה וארה"ב משגשגות ומובילות את התחום, אנחנו משתרכים מאחור למרות שהיה לנו כל הפוטנציאל להיות חלוצים עולמיים. אסור לנו לקחת צעד אחורה – זו חובה מוסרית להעניק ללוחמים ולחולים שלנו את התרופה שמגיעה להם בכבוד ובפיקוח, במקום לדחוק אותם לרכוש אותה מגורמים לא חוקיים. לא אאפשר לביורוקרטיה אטומה ולהחלטות מוטות להשאיר את הפצועים שלנו ללא מזור, ואמשיך לפעול בכל הכוח עד שהנושא יוסדר במלואו.״

הקנאביס ימשיך לעבור לקופות החולים

הוועדה ממליצה להעביר את כלל הטיפול בקנאביס הרפואי לקופות החולים ולהחיל את רפורמת המרשמים – שאושרה בכנסת לפני שלוש שנים ויצאה לדרך לפני שנתיים – על כלל ההתוויות. כיום חלק ניכר מהרישיונות – עבור כאב כרוני ופוסט טראומה המהווים מעל 90% מההיתרים – ניתן מחוץ למסגרת הקופות, על ידי היחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות.

ההיגיון: התיק הרפואי של כל אזרח נמצא בקופת החולים, והרופא המטפל יכול לראות את מכלול הטיפולים, את השיקולים ואת ההיסטוריה הרפואית המלאה. אישור וניפוק הקנאביס יבוצעו בידי קופת החולים המבטחת בלבד, שתידרש גם לבצע מעקב אחר השפעות הטיפול. הוועדה ממליצה לתת לקופות תקופת היערכות של כשנה.

"דגלים אדומים": פרוטוקול חדש למניעת התמכרות

חלק מרכזי מההמלצות עוסק בנושא של: ״מניעת התמכרות״. הוועדה ממליצה שבתחילת כל טיפול ימלא הרופא עם המטופל שאלון לזיהוי סיכון להתמכרויות, ומגדירה סימני אזהרה: ריבוי תרופות ממכרות, לחץ חוזר ונשנה לגבי מתן המרשם, החלפת רופאים תכופה ("Doctor Shopping"), עלייה מתמדת במינונים ובריכוזי THC, מעבר לתפרחת, וסרבנות עיקשת לניסיון הפסקה.

כאשר מזוהים "דגלים אדומים" – התעקשות על טיפול שאינו לפי התוכנית הטיפולית, תוקפנות, או מעבר בין רופאים רבים – על הרופא לפעול לפי פרוטוקול הפסקת טיפול. חידוש מרשם מעבר לחצי שנה יחייב ביקור פיזי אצל הרופא הממליץ ואישור של רופא מאשר נוסף.

מינונים נמוכים כברירת מחדל

הוועדה ממליצה גם על שינוי כיוון מהותי בגישת הטיפול: ברירת מחדל של מינונים נמוכים ככל האפשר וריכוזי THC נמוכים ביחס ל-CBD – ההפך הגמור מהמגמה הנוכחית, שבה 88% מהרישיונות הם לריכוזי THC גבוהים. הוועדה ממליצה להשתמש במיצוי קנאביס – למשל בשמן – עד כמה שאפשר, ולהפחית את השימוש בתפרחות. רוקחים יוכלו להפחית מינונים, להוריד ריכוזי THC ולהעביר ממטופלים מתפרחת למיצוי ללא צורך בחידוש מרשם.

כמו כן, הוועדה ממליצה שכל מפעל ייצור יחויב לייצר לפחות מינון אחד מכל קבוצה טיפולית כתנאי לרישיון, ומעודדת יצירת תמריצים כלכליים לפיתוח ורכישה של תכשירים בטוחים.

"לא הייתי מציג את זה ככישלון"

בתשובה לשאלה אם יש כאן הודאה שמשרד הבריאות איבד שליטה על הרישיונות, השיב ד"ר בודנהיימר: "לא הייתי אומר שאיבדנו שליטה על הרישיונות. יש הרבה מהלכים כדי לחזק ולדייק את העבודה סביב רישיונות. אבל ההבנה הבסיסית אומרת שמדינת ישראל מספקת את רוב שירותי הבריאות דרך קופות החולים. ברור שאם מייצרים משהו סביב חומר שיש בו פוטנציאל התמכרות, אנחנו נמצאים בסיכון יותר גבוה."

הוא הוסיף: "יכול להיות שבשביל להניע את הרפורמה הזו היה נדרש להתחיל ברישיונות ועכשיו אנחנו מדברים על מעבר למרשמים. זה הליך מבורך. כנראה שזה חלק מתהליך מדורג."

בתיק הכתבים שהפיץ משרד הבריאות נכתב כי הוועדה מדגישה שהקנאביס "אינו תרופה ואף מוגדר כסם מסוכן" בפקודת הסמים המסוכנים, וכי "ברוב המצבים קנאביס הוא לא הטיפול עצמו אלא מלווה טיפול – הקנאביס יכול לסייע בסימפטומים השונים ולא אמור לרפא תחלואות שונות."

משרד הבריאות מסכם: "לא יילקח טיפול ממי שזקוק לו, אך יובטח כי טיפול זה ניתן בצורה הנכונה והבטוחה ביותר." לאחר הגשת ההמלצות יתקיימו דיונים ועבודת מטה במשרד לבחינת שלבי היישום.

מה המשמעות לענף?

ההמלצות, אם ייושמו במלואן, עלולות לחולל רעידת אדמה בענף הקנאביס הרפואי הישראלי. איסור הדרגתי על עישון – התצורה שמהווה את הרוב המוחלט של הצריכה – יחייב את החברות לפתח ולייצר תחליפים בקנה מידה שטרם קיים בשוק הישראלי. המעבר לקופות החולים עשוי לשנות את מערכת היחסים בין מטופלים, רופאים וספקים. וההחמרה בנושא הפוסט-טראומה מגיעה דווקא בתקופה שבה עשרות אלפי ישראלים מתמודדים עם טראומה מתמשכת.

השאלות הפתוחות רבות: מה יקרה למטופלים ותיקים שמכירים רק את תצורת העישון? ואיך ישפיע המהלך על שוק שסובל ממילא מקשיים כלכליים ומסגירת חברות?

עדכון (03.05.26, 22:30): לאחר פרסום כתבה זו, מסרה לשכת שר הבריאות חיים כץ למגזין קנאביס כי "השר חיים כץ, שהסדיר את שוק הקנאביס הרפואי בישראל מתוך הכרה בתרומתו, לא יאפשר פגיעה במטופלים."