בתי המרקחת מרוויחים 31% ממכירת מוצרי קנאביס רפואי

משרד האוצר מתנגד לפיקוח מחירים, משרד הבריאות תומך בפיקוח מחירים – כך סוכם בתום דיוני ועדת המחירים. לאור העמדות המנוגדות ומשלא נתקבלה הכרעה מפורסמות העמדות לשימוע ציבורי, לצורך קבלת עמדות של גורמים מגוונים כולל של מטופלי הקנאביס עצמם. לאחר מכן יחליטו השרים האם לקבוע פיקוח מחירים או לא.

בשורה התחתונה על פי הממצאים, כפי שנטען לא פעם בעבר עוד בטרם כניסת הרפורמה לתוקף, נדמה שבהקמת האסדרה החדשה התמקד מנהל היק"ר יובל לנדשפט בעיקר בקידום וברווחים של עסקי הקנאביס, ופחות בנושא הטיפול בחולים, הגנה על זכויותיהם ורווחתם ושמירה על אופי הטיפול לו הורגלו.

משרד האוצר: נגד פיקוח מחירים

לטענת משרד האוצר יש חשש שפיקוח מחירים יוביל לפגיעה במטופלים. "פיקוח מחירים מביא עימו השלכות שליליות על רמת התחרות, היקף ההיצע, איכות ההיצע ומחירי המוצר, מציב חסמי כניסה ועלול לדחוק שחקנים קטנים החוצה ולפגוע בתמריצים למו"פ והתייעלות באופן שעלול לגרום לפגיעה בהיצע ובאיכות – עד כדי השפעה בלתי הפיכה שתפגע במטופלים," נכתב.

עוד מציינים באוצר כי למרות שבדרך כלל בשירותים הקשורים למערכת הבריאות ישנו פיקוח מחירים שמטרתו למנוע מיצרנים לגבות מחיר מופרז על מוצר חיוני לבריאות המטופל, עד כדי כך שהוא יהיה מוכן לשלם כל סכום עבורו, אין זה נכון לעשות זאת גם בתחום הקנאביס הרפואי. לדברי האוצר פיקוח מחירים הוא צעד בלתי הפיך שעלול להוביל בין השאר ל:

• קביעת מחיר גבוה מדי שתמנע הוזלה
• קביעת מחיר נמוך מדי שתפגע ביצרנים
• מניעת תחרות בין היצרנים
• דחיקת יצרנים קטנים מהשוק
• הגברת ריכוזיות
• הפחתת מגוון המוצרים הזמין
• עלויות רגולטוריות שירחיקו שחקנים חדשים
• פגיעה בתמריץ לפיתוח וייצור מוצרים חדשניים
• פגיעה באיכות התוצר הסופי כדי להוזיל עלויות
• מניעת אפשרות לנתח את השוק בעתיד

משרד הבריאות: בעד פיקוח מחירים

מנגד טוענים כאמור במשרד הבריאות כי לעמדתם כן יש להחיל פיקוח מחירים, אם כי למשך 18 חודשים בלבד. לטענת המשרד ישנו עדיין מחסור בחלק מהמוצרים וכן ישנה נאמנות גבוהה של המטופלים למוצרים אליהם הורגלו – "מה שמגדיל את החשש לניצול לרעה של הצרכנים". לחיזוק עמדתם הם מדגישים כי גם במדינות אחרות הקנאביס הרפואי הוא מוצר מפוקח מחיר.

בנוסף קובע משרד הבריאות כי בניגוד למוצרי צריכה אחרים במקרה של טיפול רפואי הלקוח לא פונה למוצר מרצונו החופשי אלא מופנה אליו כחלק מהליך טיפולי. בנוסף נטען כי מבדיקת מודל פיקוח המחירים בשוק התרופות הסיכונים שהוצגו ע"י האוצר אינם מתרחשים ברובם ובכל מקרה הם "מוגבלים מאוד לעומת הסיכון באי-פיקוח מחירים" שיביא לדבריהם בין השאר ל:

• הימנעות של מטופלים מרכישת השירות
• הגברת אי שוויון בין מטופלים
• בריחת מטופלים לשוק השחור
• פתרונות חלופיים לא קונבנציונליים לטיפול
• עליית מחירים נוספת
• ריכוזיות יתרה בשוק היצרנים
• גריפת רווחים ממטופלים הזקוקים למוצר ספציפי
• רווח כלכלי עודף לחלקים בשרשרת האספקה

לאור התנגשות עמדות זו, ועקב כך שהשרים רשאים לקבל או לא לקבל את ההמלצות הנ"ל, ומשטרם נערך שימוע ציבורי, טוענת המדינה בתשובה לבג"ץ כי "לא ניתן להשיב לשאלות שהשיב בית המשפט" – כלומר שלא ניתן להיענות לבקשת השופטים לקבוע מצד אחד מחירי מקסימום למוצרי הקנאביס ומצד שני לקבוע שיישלל רישיונה של חברה שלא תספק במחירי האסדרה הישנה (370 ש"ח לחודש לכל כמות).

לטענת המדינה מחירי מקסימום יכולים להיקבע רק לאחר סיום הדיונים בועדה, קבלת ההמלצות והשימוע הציבורי. לדבריהם שלילת רישיון של חברה שלא עומדת במחירי האסדרה הישנה "עלולה להביא לפגיעה במטופלים שכן מוצרי אותו בעל רישיון לא יהיו זמינים עוד". כמו כן נטען כי אי-אספקת קנאביס במחירי ותנאי האסדרה הישנה יכולה להיגרם גם ממחסור, למשל עקב שוד של סחורה, ולא מחוסר רצון, ולכן אין זה הוגן לשלול את רישיונה של כל חברה שלא תעמוד בכך. לאור זאת טוענת המדינה כי על השופטים לקבוע שהעתירה מיצתה את עצמה ודינה להידחות.

היצרנים ובתי המרקחת מרוויחים – המטופלים מפסידים

לגבי העלייה במחירי הקנאביס הרפואי מציין משרד הבריאות כי היצרנים טענו שאחת הסיבות לכך היא שהרפורמה הובילה לעלייה של 25% בעלויות הייצור. עם זאת היצרנים לא הציגו הוכחה לכך. עוד נמצא כי עלויות הייצור דווקא יורדות ולראייה מצוטט במסמך יו"ר חברת 'שיח' שטען כי "קפצנו מכ-7 דונם ל-14 דונם עם אותם סדרי כח-אדם ולכן ההכנסות גדלו בזמן שההוצאות ירדו משמעותית".

בנוסף לדברי המשרד "ידוע כי ישנם יצרנים אשר מעידים על עצמם שנהנים משולי רווח בגובה 50%", ואכן, בהודעה לבורסה של חברת 'שיח' נמסרו נתונים אלו שעוררו זעם בקרב בתי המרקחת שטענו כי הטענות כלפיהם על שולי רווח גבוהים אינן הוגנות. אף על פי כן "היצרנים הודו כי על אף שהם יודעים שעלויות חומרי הגלם ירדו, מחיר המוצרים לא ירד", כך לדברי המשרד.

מצד שני חברות הקנאביס נאלצו להפסיד כסף עקב השמדת סחורה בכמות גדולה יחסית לבעבר לאור הקפדה מוגברת יותר על ניקיון המוצרים במסגרת הרפורמה – הקפדה שלא היתה בעבר. בעניין זה המשרד מבהיר כי לא כל הנתונים בידיו וכי הדיון לא הסתיים. "למשל לא נבדק האם ההפסדים נובעים (רק) מפעילות הקשורה לתחום הקנאביס או (גם) לתחומים אחרים," נכתב. בנוסף הוזכר כי החברות יוכלו להנות מרווחים מהשוק הבינלאומי לאחר שיאושר ייצוא לחו"ל.

בתי המרקחת מרוויחים בממוצע 31% מכל מוצר קנאביס

נתון מעניין שנחשף במסמך הוא שולי הרווח של בתי המרקחת, שלאורך הדרך נטען נגדם שהם גובים עד 40% ויותר מהעלות לצרכן, לכאורה שלא בצדק, בעוד שהם טענו שהם גובים רק 20%-25%. בבדיקה כעת נמצא כי הם נהנים מרווח של 31% על מכירת מוצרי קנאביס, לעומת 17.5% בלבד שהם מקבלים ממכירת תרופות "רגילות". כזכור הרוקחים טענו לאחרונה בבג"ץ שהם לא מוכנים להתפשר וכי לא משתלם להם לפעול בשולי רווח כאלה.

אחת הסיבות לכך, כך נמצא, היא כנראה ריכוזיות יתרה במקטע זה אשר נובעת מכך שכ-61% מכלל ההיצע בשוק מרוכז בשני בתי מרקחת בלבד שאחת מהן היא גם יצרן. "במבנה אנכי זה יש פוטנציאל לריכוזיות ודה-פקטו שליטה על ההיצע בבתי המרקחת וכנגזרת מכך גם על המחירים," נכתב.

המשרד מסביר את ההתעקשות לחייב מכירת קנאביס רפואי בבתי מרקחת בלבד – דבר שמעלה את המחיר לצרכן – בכך שאספקה באופן כזה "משיגה כמה מטרות: האחת, היא מהווה שלב חשוב בתהליך המדיקליזציה שכן מוצרי הקנאביס הרפואי דורשים טיפול, אחסון ויעוץ רוקחי בדומה לתרופות. השנייה, היא מאפשרת להנגיש את המוצר בפריסה ארצית. השלישית, היא מסייעת להפחית את הפוטנציאל השלילי של קשר ישיר בין ספק למטופל אשר עשוי לנצל לרעה את מצבם של המטופלים".

משרד הבריאות מודה: "כשל מובנה במתודה הטיפולית"

על פי המסמך יש כיום בישראל כ-63,000 מטופלים בקנאביס רפואי, מהם כ-40,000 שהיו בעלי רישיון בתקופת האסדרה הישנה. במסמך מודה המדינה כי נכון להיום המתודה הקלינית שנבנתה ע"י משרד הבריאות מבוססת על הרכיבים THC ו-CBD בלבד על אף "שההשפעה הרפואית של קנאביס אינה קשורה רק למרכיבים אלה".

לראשונה מודה משרד הבריאות כי "לא ניתן לפסול לחלוטין" את הטענות על כך שיש כשל מובנה במתודה הטיפולית המבוססת על שני רכיבים בלבד, THC ו-CBD, ולא על מאות הרכיבים הפעילים יחד ("אפקט הפמליה"). בנוסף המשרד מצדד, אולי לראשונה, בטענה כי הסיבה לכך שהקנאביס לא מוגדר כתרופה הוא אי-ביצוע מחקרים מאחר ו"אין תמריץ משמעותי… מאחר שלא ניתן לרשום את הצמח כפטנט".

מבחינת כמות מוצרים זמינה טוען משרד הבריאות כי נכון להיום יש 87 כאלה, לעומת מעל 150 שהיו בשוק לפני הרפורמה. 32 מהמוצרים הם תפרחות אינדיקה, 28 הם תפרחות סאטיבה, 8 הם בגדר 'תערובת' (Blend) ו-19 בתצורת שמן. משרד הבריאות ממשיך להיאחז בתאוריית ההבדלים בין סאטיבה לאינדיקה על אף שאין לכך הוכחה מדעית ואף להפך מכך, ויתרה מזאת – המדיניות אף לא מיושמת בפועל כאשר רוקחים מנפקים מוצרים ללא קשר למה שרשם הרופא.

לצורך הגשת עמדות בנושא פיקוח מחירים מוזמן הציבור להגיש התייחסות כתובה עד ליום 13.2.2020 לכתובת המייל [email protected]