האיש שחשף גניבות קנאביס – נפסל מהענף

כפיר גולן עבד במשך כעשור כמנהל אבטחה בענף הקנאביס הרפואי. במהלך השנים הוא סיפק שירותי אבטחה לכ-30 חברות קנאביס, סייע בתפיסת עשרות קילוגרמים של סחורה שנגנבה, דיווח למשטרה על ניסיונות חדירה של גורמים עבריינים לענף, ושיתף פעולה באופן שוטף עם קצינת הקנאביס הראשית במשטרת ישראל. הרישום הפלילי שלו נקי. הוא מעולם לא נחקר ומעולם לא הוגש נגדו כתב אישום.

ביום אחד בספטמבר 2025, בבדיקה עצמית שערך, גילה גולן כי הוא מופיע ברשימה השחורה של הגורמים שמשטרת ישראל ממליצה שלא לאשר להם לעסוק בתחום הקנאביס. לא קדמה לכך התראה, לא שימוע, ולא הודעה מסודרת. כשפנה ליחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות, נאמר לו שקיים מידע הפוסל אותו – אבל לא נמסר לו מה בדיוק המידע הזה.

תוך ימים ספורים, דומינו של הרס מקצועי החל להתגלגל: רישיון העיסוק בקנאביס נשלל, רישיונות הנשק (גלוק 9) בוטלו, הכשרתו כמנהל אבטחה אזרחי (מנב"ט) נפסלה, ולקוחותיו – חברות קנאביס שהעסיקו אותו – קיבלו הודעות על ניתוק קשרים עסקיים. בן לילה הפך האיש שתפקידו היה להגן על הענף מפני פשיעה – לאדם שהענף צריך להתגונן מפניו. והכל מבלי שנאמר לו מדוע. גולן, אב לחמישה ילדים, לא עובד מזה כחמישה חודשים.

עתירה מנהלית – ודחייתה

יחד עם שותפו אמיר רטיג (בעל 50% בחברת קיי.בי.סק), הגיש גולן עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עורכי הדין יחזקאל פורת ורמי (רחמים) תמם. העתירה תקפה שתי החלטות: את החלטת יק"ר לשלול את אישור העיסוק בקנאביס, ואת החלטת המשרד לביטחון לאומי לשלול את רישיונות הנשק ואת כשירותו כמנב"ט.

בעתירה נטען, בין היתר, כי ההחלטה ניתנה ללא הנמקה, ללא שימוע, ללא בחינת מידתיות, ותוך הפרת זכויות יסוד. העותרים הדגישו את תרומתו הייחודית של גולן לענף: רשימת מקרים מפורטת של גניבות שסייע לחשוף ולמנוע, תיעוד שיחות עם קצינת הקנאביס הראשית בהן התריע על חדירת עבריינים, ודוח חקירה מקצועי של חברת אבטחה חיצונית שגולן יזם ושהוביל לתפיסת חשוד בגניבה ממתקן קנאביס של חברת תיקון עולם. עוד הוא היה מעורב בחשיפת הגניבה ממתקני קאנומד על ידי עובדי החברה, הגניבה ממתקני קנאשור על ידי כדורגלן לשעבר ועוד.

בתגובתה, עמדת המדינה הייתה נחרצת: קיים מידע מודיעיני חסוי הקושר את גולן לעבירות בתחום הסמים, ויש חשש שינצל את תפקידו כמנהל אבטחה לרעה. המדינה טענה שההחלטה סבירה ומידתית, ושבתחום הקנאביס – שהוא תחום של סמים מסוכנים – נדרשת זהירות מיוחדת. הפרפרזה (תמצית המידע המודיעיני) שנמסרה קשרה את גולן ל"עבירות בתחום הסמים" מטעמי שלום הציבור וביטחונו.

בית המשפט המחוזי, בפני כבוד השופט אלי אברבנאל, דחה את העתירה. בפסק הדין נקבע כי יש לדחות את הבקשה לצו ביניים, תוך חיוב העותרים בהוצאות משפט בסך 10,000 ש״ח.

הטיעון שעשוי לשנות את כללי המשחק

גולן ותמם לא אמרו נואש. במסגרת ערעור שהגיש גולן לבית המשפט העליון בשבוע שעבר, הם מציגים טענה משפטית שלא נשמעה עד כה בהקשר הזה. לטענתם, בית המשפט המחוזי בחן את ההחלטה במבחן של סבירות – במקום לבחון האם קיימת סמכות חוקית לקבלה מלכתחילה – שאלה שלטענתם ברורה ואינה מאפשרת למשרד הבריאות כל סמכות חוקית לשלול רישיון עיסוק בקנאביס על בסיס מידע מודיעיני בלבד.

כיצד? עורכי הדין מצביעים על כך שכאשר המחוקק תיקן את פקודת הסמים המסוכנים בשנת 2019, הוא הוסיף פרק שלם – פרק ג'1 – שעוסק בעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים. בפרק הזה, המחוקק הגדיר בדיוק באילו מצבים ובאילו תנאים אפשר לשלול, להתלות או לבטל רישיון. הוא יצר כמה מסלולים מוגדרים, וכל אחד מהם כולל תנאים ברורים, גורם מוסמך, ומנגנון ביקורת.

למשל: סעיף 25ה לפקודה מאפשר לקצין משטרה לבקש ביטול רישיון – אבל רק כשהופרו תנאי אבטחה ומיגון וגם קיים חשש ממשי לשלום הציבור. סעיף ת25 מאפשר הפסקה שיפוטית. סעיף 25ב מאפשר הפסקה מנהלית. לכל מסלול יש כללים משלו. ומה שבולט – אף אחד מהמסלולים האלה לא מאפשר שלילת רישיון קיים על סמך מידע מודיעיני בלבד, ללא שהופרו תנאים כלשהם.

אז מה עשה משרד הבריאות? לטענת העותרים, הוא עקף את כל המסלולים הספציפיים שהמחוקק קבע, ובמקומם השתמש בסעיף 15 לחוק הפרשנות – סעיף כללי שאומר ש"הסמכה להתקין תקנות או ליתן הוראות מינהל… משמעה גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן". כלומר, אם יכולתי לתת רישיון, אני יכול גם לבטל אותו.

עורכי הדין טוענים שזוהי קריאה שגויה ומסוכנת של החוק. כשהמחוקק יצר מסגרת מפורטת עם מסלולים ספציפיים לכל סיטואציה, הוא למעשה קבע "הסדר שלילי" – מה שלא נכלל במסגרת הזו, לא ניתן לעשות. העובדה שאין מסלול לביטול רישיון קיים על בסיס מידע מודיעיני בלבד אינה "חלל" שצריך למלא באמצעות סעיף 15, אלא החלטה מודעת של המחוקק.

לחיזוק טענתם, מפנים עורכי הדין לפרוטוקולי הדיונים בוועדת הכנסת על הצעת החוק משנת 2018 – מסמך של כ-300 עמודים. מהפרוטוקולים, כך הם טוענים, עולה בבירור שהנציגים שדנו בחוק לא התכוונו לתת סמכות לשלול רישיון קיים על סמך מידע מודיעיני חסוי. ציטוט שמובא בערעור: נציגת המשטרה עצמה אמרה שביטול רישיון קיים יהיה רק בגלל הפרת תנאי אבטחה ומיגון – לא על בסיס מידע על אודות אדם.

תגובת המדינה – ונקודות התורפה שבה

בתשובתה לבית המשפט המחוזי, טענה המדינה כי הסמכות לביטול רישיון נובעת הן מסעיף 25ג לפקודה והן מסעיף 15 לחוק הפרשנות. המדינה הפנתה לפסיקה שקבעה שרשות מנהלית מוסמכת לבטל את החלטותיה, וטענה כי אין "הסדר שלילי" שמונע זאת.

המדינה הפנתה גם לפסיקה קודמת בתחום הקנאביס, ובעיקר לפסק הדין בעניין "כהן נ' שר הבריאות" – הוא עניין "תיקון עולם" (צחי כהן, מייסד חברת תיקון עולם, שנפסל מעיסוק בתחום הקנאביס) – שבו נקבע כי יש לתת משקל משמעותי להמלצת המשטרה, וכי תחום הקנאביס הוא רגיש ומתפתח ומחייב זהירות מיוחדת.

אולם, לא בטוח שהמדינה מתמודדת באופן מעמיק מספיק עם הטיעון הספציפי בדבר פרוטוקולי החקיקה. היא מצטטת פסיקה כללית על סמכות מנהלית, אבל לא מסבירה כיצד ניתן ליישב את השימוש בסעיף 15 עם הכוונה המפורשת של המחוקק, כפי שעולה מהפרוטוקולים. זוהי נקודת תורפה מרכזית בתגובת המדינה, שעורכי הדין של גולן מנצלים בערעור.

ההשלכה האפשרית: מאות פסילות בסימן שאלה

עורכי הדין עצמם מתארים את הערעור כ"שדה בלתי חרוש" – סוגיה שמעולם לא נידונה בבתי המשפט. במסמך שהוגש לבית המשפט העליון הם כותבים: "מדובר בסוגיה עקרונית בעלת חשיבות מערכתית רחבה, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. ההכרעה צפויה להשפיע על כל העוסקים בתחום הקנאביס הרפואי ואף מעבר לכך".

אכן, בשנים האחרונות נפסלו כנראה אף מאות עוסקים בתחום הקנאביס – לפי נתונים שמוזכרים בעתירה, מדובר ביותר מ-400 פסילות – כולן על בסיס אותו מנגנון: חוות דעת שלילית של המשטרה, פרפרזה לקונית שאינה חושפת את תוכן המידע, ושלילה ללא שימוע מוקדם. אם הטיעון המשפטי של גולן יתקבל בבית המשפט העליון, ההשלכות עלולות להיות דרמטיות הרבה מעבר לתיק האישי שלו.

אם בית המשפט העליון יקבע שלמשרד הבריאות אין סמכות חוקית לפסול רישיונות על בסיס מידע מודיעיני בלבד – שכן הפקודה לא כללה מסלול כזה – עשויה להיפתח הדלת לערעור על כל אותן פסילות. זהו תרחיש שמשרד הבריאות, המשטרה ויק"ר כנראה מודעים לו היטב, וניתן להעריך בוודאות די מוחלטת שהמדינה תדרוש בתוקף את דחיית הערעור על הסף.

חשוב להדגיש: אין בכך לומר שכל 400 הנפסלים הם בהכרח "נקיים". ייתכן שחלק מהמידע המודיעיני מבוסס ואמין. הבעיה, לטענת עורכי הדין, היא שאף אחד מהנפסלים לא יכול לדעת – כי המידע חסוי, כי לא מתקיימת חקירה, וכי אין שימוע אמיתי שמאפשר להתגונן.

בית המשפט העליון טרם קבע מועד לדיון בערעור.

רקע: מהי "בדיקת הכספת"?

"בדיקת כספת" הוא כינוי לבדיקה המשטרתית שנערכת לכל מי שמבקש לעסוק בתחום הקנאביס הרפואי. משטרת ישראל בודקת את המועמד מול מאגרי מידע ומודיעין, ומנפיקה המלצה – חיובית או שלילית. המלצה שלילית מלווה ב"פרפרזה", תמצית מעורפלת של המידע שנועדה לשמור על סודיות המקור, אך שמבקרי השיטה טוענים שהיא אינה מאפשרת הגנה עניינית.

בשנים האחרונות, מאות עוסקים בענף – מגדלים, יצרנים, סוחרים ומנהלי אבטחה – נפסלו באמצעות מנגנון זה. מגזין קנאביס דיווח על שורה של מקרים מסוג זה, ובהם פסילת בעלי חברת דוד וגוליית, סגירת חברות גרינקום וקוליברי, סגירת חוות טלקאן, הרחקת מייסד קנאבר, פסילת בעלי חברת שיווק בולטת ועוד. ברוב המקרים, העתירות לבתי המשפט נדחו. פסק הדין המרכזי שנתן לגיטימציה לשיטה הזו של משרד הבריאות ניתן בעניין "כהן נ' שר הבריאות" – הוא עניין "תיקון עולם" – בבית המשפט המחוזי בירושלים. ערעור גולן הוא הראשון שמגיע לבית המשפט העליון עם טענה שתוקפת את עצם הסמכות – ולא רק את אופן הפעלתה.