דלג לתוכן

רישיון מונית או קנאביס רפואי: נהג ויתר על הרישיון – ונדחה בכל זאת

לטענת הנהג, ועדת הערר אמרה לו בעל-פה שעמד בבדיקות ושהמכשול היחיד הוא רישיון הקנאביס, פחות מ-10 גרם בחודש • מכתב הדחייה לא מזכיר קנאביס, והפרוטוקול לא נשלח אליו • בערעור שהגיש: הרשות אינה רשאית להסתפק "בנוסחה קשיחה של 'שנה, נקודה'"

א׳, נהג מקצועי שמנסה מאז 2023 לקבל רישיון לנהוג במונית, נאלץ לבטל ביוני השנה את רישיון הקנאביס הרפואי שלו, אחרי שלטענתו אמרו לו חברי ועדת הערר הרפואית של משרד הבריאות שזה "המכשול היחיד" בדרכו לקבלת היתר להפעלת מונית. פחות מחודשיים אחר כך קיבל תשובה: הבקשה נדחתה, ובדיקות חדשות יתאפשרו רק בקיץ הבא. הקנאביס לא מוזכר באופן רשמי במכתב הדחייה, והפרוטוקול שביקש מהוועדה, כך הוא טוען, כלל לא נשלח אליו.

מונית בישראל
מונית ממתינה ליד חומת אבן בקריית שמונה, אילוסטרציה (צילום: Jotpe, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)

בעקבות המקרה, בחודש שעבר, הגיש א׳ ערעור מנהלי לבית המשפט נגד משרד הבריאות. הסיפור שלו נוגע בשאלה שמעסיקה כנראה כל מטופל שמתפרנס מנהיגה. כפי שפרסמנו לאחרונה, משרד התחבורה הורה לקציני בטיחות לדווח על נהגי רכב חברה, רכב כבד ורכב ציבורי שמשתמשים בקנאביס רפואי, ולהפנות אותם לבירור רפואי. שם מדובר במי שכבר יושב מאחורי ההגה. כאן מדובר במי שמנסה רק להיכנס למקצוע.

"תבטל, תחזור, נשקול מחדש"

לפי כתב הערעור, הדרך לוועדה הייתה ארוכה ומתישה: בדיקות כשירות בחברה פרטית, סירוב, ערר, ואחריו הפניה לבדיקות נוספות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). כבר בינואר 2024 התלונן במייל שהתבקש להמתין עוד 160 ימי עסקים לבדיקה, ולדבריו, כשהגיע סוף-סוף התור, נורו באותו בוקר טילים במלחמה מול איראן, והבדיקה נדחתה שוב. בסוף הדרך הופיע בפני ועדת הערר בבית החולים שיבא, בהרכב של שלושה רופאים.

בתום הדיון אמרו לו חברי הוועדה בעל-פה שעמד בבדיקות המרב"ד, ושהמכשול היחיד הוא רישיון הקנאביס – למרות שמדובר במינון נמוך, פחות מ-10 גרם בחודש, לשימוש בלילה בלבד. בשיחה עם מגזין קנאביס א׳ תיאר את הדברים בלשון בוטה יותר: "אמרו לי יש לנו הנחיות, רישיון קנאביס זה ריג'קט. לא משנה מינון, לא משנה כלום, מספיק שיש רישיון זה ריג'קט". על שנת המתנה, לדבריו, איש לא דיבר: "אמרו לי תבטל, תחזור, נשקול מחדש".

הוא ביטל בתוך ימים. לפי אישור של היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות, הרישיון בוטל לבקשתו ב-10 ביוני. שבוע אחר כך א׳ שלח את האישור לוועדה, כתב שהרופאים הבהירו לו שעליו להמציא אותו "ולחזור שוב לוועדה בכדי לשקול מחדש", וביקש להופיע בפניה שוב. כעבור חמישה ימים, כשתשובה לא הגיעה, הוסיף שורה אחת: "היי למה לא חוזרים אליי?".

כדור חוזר

התשובה הגיעה בסוף ממקום אחר. ב-2 באוגוסט החליטה רשות הרישוי, בעקבות המלצת ועדת הערר, לדחות את בקשתו לרישיון ציבורי, וקבעה שבקשה לבדיקות חדשות אפשר להגיש רק מ-1.6.2027. הנימוק במכתב הוא נוסח מודפס, ולפיו הוא אינו ראוי לנהוג "מחמת כושר נהיגה לקוי המהווה סיכון בטיחותי למשתמשים בדרך". הקנאביס אינו מוזכר בו, והשדה שנועד לתאריך הדיון בוועדה נותר ריק.

בשיחה עם מגזין קנאביס א׳ מוסיף עוד שעל הדחייה שמע רק כשהוועדה הפנתה אותו למשרד הרישוי: "אומרים לי תשמע סורבת אתה צריך לחכות שנה. אני כזה הייתי בהלם". לפי הערעור, גם ברישוי וגם במרב"ד אמרו לו שלוועדת הערר יש סמכות לקצר את ההמתנה, אבל כשביקש ממנה לעשות זאת נענה בשלילה והופנה לבית המשפט. "נוצר 'כדור חוזר' בין ועדת הערר לרשות הרישוי: כל רשות מפנה לאחרת", נכתב בערעור.

א׳ ביקש לקבל בכתב את פרוטוקול הוועדה "לצורך בחינת ערעור". מכתב הדחייה עצמו מציין שהוא רשאי לקבל את ממצאי הבדיקות ואת נימוקיהן. אך לטענתו, עד הגשת הערעור לא קיבל לא פרוטוקול ולא החלטה מנומקת. במילים אחרות, ההחלטה שעל בסיסה נשללה ממנו פרנסה הועברה אליו בעל-פה בלבד, בלא מסמך שניתן לעיין בו, כך לדבריו.

בערעור שהגיש לבית המשפט, א׳ אינו מבקש להחליף את שיקול הדעת הרפואי של הוועדה אלא לבחון פגמים בהתנהלותה, לבטל את הסירוב ואת שנת ההמתנה, לחייב את הוועדה להמציא פרוטוקול והחלטה מנומקת ולדון בעניינו מחדש, ולחלופין לקצר את ההמתנה. רשות "המוסמכת לשקול חייבת לשקול", נכתב שם, והיא אינה רשאית להסתפק "בנוסחה קשיחה של 'שנה, נקודה'".

הערעור עדיין תלוי ועומד. א׳ ביקש פטור מתשלום ערובה, ובית המשפט הורה למדינה להגיב לבקשה.

בתגובה שהגישה לאחרונה, המדינה מתנגדת לפטור. לטענתה, הערעור אינו מעלה שאלה משפטית, ורק בשאלה כזו אפשר לערער על החלטת ועדת ערר רפואית. עוד היא טוענת שא׳ לא צירף תיעוד להבטחה שלדבריו ניתנה לו, ושקיבל זכות טיעון מלאה בפני הוועדה. בית המשפט טרם הכריע.

נהג פרטי, נהג ציבורי

לנהגים פרטיים כבר יש על מה להישען. בית משפט לתעבורה בצפת ביטל ב-2025 פסילה מנהלית של מטופל ותיק, וקבע שכל החלטה אחרת "פירושה יהיה איסור לנהיגה לכל מי שמקבל תרופה שבה מצוי סם מסוכן". טיוטת התקנות שפרסם משרד הבריאות ב-2022, שהציעה סף מותר של THC בדם, חלה רק על נהג ברכב פרטי, בן 24 ומעלה ושאינו נהג חדש, ונכון לאמצע השנה התקנות טרם הותקנו. רישיון ציבורי עובר מסלול נפרד של בדיקות כשירות, ושם, לטענת המערער, די בעצם קיומו של רישיון קנאביס כדי לסגור את הדלת.

א׳ עצמו מקפיד להבחין בין רישיון לבין נהיגה בהשפעה. "תקשיב, אני עם השפעה של קנאביס לא יכול לנהוג", אמר בשיחה עם מגזין קנאביס, והוסיף שהשתמש בקנאביס רק בלילה, כדי לישון. לדבריו, כשהעלה בוועדה את האפשרות לחזור לכדורי שינה, אמרו לו הרופאים שגם בהם עלולה להיות בעיה. בערעור הוא מזכיר שביטל "רישיון טיפול רפואי שהיה בידיו כדין", וטוען שכאשר רשות מציבה "תנאי יחיד ומפורש" והאזרח ממלא אחריו, המשך הסירוב "בלי דיון מחודש ובלי הנמקה" חורג ממתחם הסבירות.

משרד הבריאות, שוועדת הערר והמרב"ד פועלים במסגרתו, נשאל בין היתר אם עצם החזקת רישיון קנאביס שוללת רישיון ציבורי בלי בחינה פרטנית, אם יש הנחיה כתובה בעניין ואם נדרשת שנת המתנה גם אחרי ביטול הרישיון. בתגובה שמסר לא התייחס לשאלות האלה, ונמסר רק: "ההחלטות הרפואיות שנקבעות במרב"ד הן בראש ובראשונה החלטות רפואית הניתנות על ידי גורם רפואי במרב"ד ומתבססת בין היתר על הנחיות בינלאומיות לכשירות רפואית לנהיגה". שאלות נוספות שהעברנו למשרד בעקבות התגובה טרם נענו.

תגובות (0)

התגובות מתפרסמות מיד ועוברות סינון אוטומטי. המערכת עשויה להסתיר תגובות פוגעניות לאחר בדיקה.

    עוד אין תגובות לכתבה הזאת

    השאירו תגובה כדי שקולכם יישמע ראשון.