מחקר: הכפלת מינון ה-THC בג'וינט לא מכפילה את ההיי

מי שמכפיל את כמות ה-THC בג'וינט או במאדה לא מקבל היי כפול. כך עולה ממחקר, מטא-אנליזה שפורסמה בכתב העת Neuroscience & Biobehavioral Reviews, שאיחד 41 ניסויים מבוקרים עם 1,020 משתתפים שצורכים קנאביס לעיתים רחוקות. על פי הממצאים, מעבר מ-5 מ"ג ל-10 מ"ג THC בשאיפה העלה את תחושת ההיי במעט, מ-34 לכ-40 נקודות בסולם של 100, בעוד החרדה, העייפות והירידה בערנות נשארו כמעט באותה רמה.

מה זה 5 מ"ג בפועל

נקודת המוצא של החוקרים היא "יחידת THC סטנדרטית" (Standard THC Unit) של 5 מ"ג – הצעה למקבילה של "מנת אלכוהול", כפי שפרסמנו בעבר כבר ב-2019, שהמכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) אימצו ב-2021 כמדד למחקר. בתפרחת החשבון פשוט: משקל בגרמים כפול אחוז ה-THC כפול 10, נותן מיליגרמים. כך 5 מ"ג הם 0.05 גרם מתפרחת של 10% THC, או 0.025 גרם מתפרחת של 20% – בערך שאכטה או שתיים מג'וינט. 10 מ"ג הם 0.1 גרם ו-0.05 גרם בהתאמה.

ג'וינט של 0.3 גרם מכיל אפוא 30 עד 60 מ"ג THC בתפרחת של 10%–20%, כלומר 6 עד 12 יחידות כאלה. בישראל האחוז המדויק לא מופיע על האריזה, רק הקטגוריה: לפי טבלת הקטגוריות של משרד הבריאות, תפרחת T10/C2 מכילה 8%–12% THC, T18/C3 מכילה 16.6%–19.8% ו-T22/C4 מכילה 19.9%–24.2%. מי שרוצה לחשב כמה THC יש בג'וינט שלו יכול להיעזר במחשבון ה-THC של קנאביז.

גם במחקר, כמו בחשבון הזה, המינון הוא כמות ה-THC שהוכנסה לג'וינט או למאדה (וופורייזר), ולא הכמות שנספגה בגוף בפועל. חלק מה-THC נשרף או נפלט עם העשן, כך שהמספרים מתארים את מה ששמים בחומר – בדיוק מה שהצרכן יכול לחשב בבית.

הכפלת כמות ה-THC לא מכפילה את עוצמת החוויה

הניסויים נערכו כולם במעבדה, באקראי ובסמיות כפולה. המשתתפים, מתנדבים בריאים שצורכים קנאביס פחות מפעמיים בשבוע או צרכו פחות מ-100 פעמים בחייהם, קיבלו כמות ידועה של THC או פלצבו – חומר דמה בלי THC – ודירגו את תחושותיהם בסולם של 0 עד 100. החוקרים לקחו את שיא ההשפעה והפחיתו ממנו את מה שדווח אחרי הפלצבו. 22 מהניסויים בדקו שאיפה (14 באידוי ו-8 בעישון), ו-19 בדקו בליעה.

לפי אומדני החוקרים, יחידה אחת של 5 מ"ג בשאיפה העלתה את ההיי ב-34 נקודות, את החרדה ב-14 ואת העייפות ב-26, והורידה את הערנות ב-40 נקודות. הכפלה ל-10 מ"ג העלתה את ההיי לכ-40 נקודות, בעוד החרדה, העייפות והערנות לא השתנו באופן מובהק, ותחושת הרוגע נטתה לרדת ככל שהמינון עלה. במילים של המאמר, "הכפלת כמות ה-THC שנצרכת לא צפויה להכפיל את עוצמת החוויה".

מודל נוסף הראה שההיי עולה בחדות מכ-2 מ"ג ועד כ-14 מ"ג, ומשם מתיישר עד 42 מ"ג. הנתונים כללו מינונים בשאיפה של עד 69 מ"ג, אך מעטים בטווח הגבוה, ולכן מדובר באומדנים עם טווח אי-ודאות רחב. ד"ר איזבלה גודווין מהאוניברסיטה הקתולית האוסטרלית במלבורן וד"ר אמיר אנגלונד מקינגס קולג' לונדון, שניים מ-19 מחברי המאמר, כתבו ב-19.10.2026 כי "ההשפעות המהנות עשויות להתיישר די מהר, ומינונים גבוהים יותר עדיין עלולים לגרום לחוויות לא נעימות".

מה המחקר לא בדק

בניסויי הבליעה, רובם בכמוסות, לא נמצא קשר מובהק בין כמות ה-THC לעוצמת התחושות, ולכן הממצאים לא חלים על שמנים ומאכלים. לפי החוקרים, דרך הצריכה משנה את האופן שבו THC פועל, וחסרים נתונים על מינונים שונים בבליעה. כפי שפרסמנו בעבר, כשאוכלים קנאביס, ה-THC עובר קודם בכבד, וההשפעה שונה מזו של עישון.

המתנדבים במחקר היו בריאים, ורובם כבר התנסו בקנאביס, כך שמי שחווה בעבר תגובה קשה כנראה לא התנדב מלכתחילה. המחקר מדד שש תחושות בלבד, ולא בדק, למשל, בחילה, תיאבון או פגיעה בחשיבה. הוא גם לא מתאר את מי שצורך קנאביס כל יום, ולא את השימוש הרפואי: מטופלים קובעים מינון מול הרופא המטפל, והכתבה אינה ייעוץ רפואי.

החוקרים, גודווין ואנגלונד, מסכמים: "התוצאות שלנו תומכות בעצה הקלאסית להפחתת הסיכונים בשימוש בסמים: 'התחילו בנמוך, התקדמו לאט'". לדבריהם, כדאי להתחיל במינון נמוך ולחכות שההשפעה תורגש לפני שמוסיפים.