ביו-צ’אר לגידול קנאביס: למה כדאי להוסיף פחם פעיל לאדמה

אחיזת מים טובה יותר, איזון חומציות וקליטה מהירה של מינרלים – אלו רק חלק מהיתרונות החשובים שניתן להשיג משילוב של פחם “ביו-צ’אר” למצע הגידול. אבל רגע לפני שאתם רצים לשפוך את זה לאדמה, תקראו עד הסוף – חשוב לשים לב לכמה פרטים.

בכדי לגדל צמח קנאביס בריא, בעל תפרחת שופעת וארומה משכרת חושים, צריך ראשית לדאוג למערכת שורשים בריאה. מצע גידול המספק לשורשים סביבה עם תנאים אידאליים יגביר את סיכויי הצמח להניב תנובה גבוהה ואיכותית.

“ביו-צ’אר” (או “ביו-פחם” בעברית) הוא מרכיב חדש יחסית במשק החקלאות הישראלי, אולם מדובר בשיטת גידול עתיקת שנים המסוגלת לשפר את מצבן של האוכלוסיות המיקרוביולוגיות המועילות המצויות בקרקע, לשחרר חומרי הזנה בצורה הדרגתית, לשמור על רמת החומציות במצע בצוותא עם עוד מגוון יתרונות מפתיעים.

מה זה ביו-צ’אר?

מקור השם “ביו-צ’אר” הוא בשילוב של המילים הלועזיות “ביולוגיה” (Biology) ופחם (Charcoal). מקורו בחומר אורגני (לרוב גזם עץ ופסולת חקלאית) שעוברת תהליך המכונה “פירוליזה” (פירוק תרמי), במהלכו החומר מתפרק כתוצאה מחשיפה לחום בטמפרטורה גבוהה ללא נוכחות של חמצן.

התוצר המתקבל הוא פחם המורכב מ-80% פחמן. מרגע יישומו בקרקע הוא מתאפיין במספר תכונות ייחודיות המטיבות עם הצמח והקרקע, ביניהן:

  1. יכולת ספיחת חומרים ושחרורם -לביו-פחם מטען חשמלי שלילי ושטח פנים עצום, ועל כן הוא מסוגל לספוח כמות גדולה של יסודות ובעת היישום לשחרר את היסודות הללו בכדי שיהיו זמינים עבור שורשי הצמח במצע הגידול.
  2. נקבוביות רבות – לביו-פחם יש שטח פנים עצום בזכות הכמות הגדולה של הנקבוביות הנוצרת בחומר במהלך הפירוק התרמי. הנקבוביות מאפשרות ביסוס של אוכלוסיות רבות של מיקרואורגניזמים מועילים בקרקע, כמו גם מסייעות בספיחת מינרלים ונוטריינטים ומשפרות את אחיזת המים. רק לצורך המחשה, ל-10 גרם של ביו-פחם ממוצע יש שטח פנים של 5,000 מ”ר – שווה ערך למגרש כדורגל.
הדגמה אדמה רגילה מול אדמת "טרה פרטה"
המחשה של אדמה רגילה (מימין) מול אדמת “טרה פרטה” המכילה פחם פעיל (משמאל)

מעבר לסגולות המיוחדות שהוזכרו לעיל, לפחם הפעיל יש יכולת לשמש כגורם מאוורר בקרקע (במקום פרלייט או במקביל), לסייע במניעת מצב עקה והתפתחות מחלות מסוימות בצמח, ובנוסף לשמש גם כמנטרל חומציות.

גם זה בטח יעניין אותך

“כל התהליך הוא בר קיימא”

על פי המכון לחקר הפרמקלצ’ר (Permaculture Research Institute) “אדמת פרטה” (Terra Preta), כלומר “אדמה שחורה” בפורטוגזית, היא אדמה המכילה ביו-פחם ומקורה בטכניקת בניית קרקע שפותחה על ידי תרבויות האמזונס העתיקות לפני כ-2000 שנה בכדי לפתור בעיות של פוריות הקרקע.

דוגמא לתוצאות יישום ביוצ'אר במינונים שונים בקרקע
תוצאות יישום ביוצ’אר במינונים שונים בקרקע

מצבורים גדולים של אדמה שחורה זו נמצאים עד היום בעומק של עד 2 מטרים בקרקע. לדברי המכון, המצבורים הראשונים של “טרה פרטה” התגלו כבר בשנת 1870, אבל רק בעשור האחרון המדע החל לחקור את הנושא לעומק.

“מדובר בפסולת אורגנית שעוברת חימום בכבשן מיוחד בטמפרטורה של כ-500 מעלות צלזיוס,” מספר בנימין קלמפנר, שעוסק כבר כמה שנים בשיווק של מוצרי ביוצ’אר מחצר ביתו שבצפון הארץ. “ברוב המקרים הגזים המשניים הנוצרים כתוצאה מהחימום מספקים את האנרגיה הדרושה לפירוק התרמי, כך שכל התהליך הוא בר-קיימא מבחינה אקולוגית.”

איזה קנאביס אתה?

הביוצ’אר כשלעצמו אינו מכיל חמרי הזנה, לכן בנימין מקפיד “לטעון” אותו באמצעות ערבוב עם תערובת דשנים איכותית. “אני מוסיף לפחם הפעיל קרוב ל-50% קומפוסט משובח יחד עם מעט קמח, המשמש כמקור מזון לבקטריות וגם כגורם ממצק המסייע להפוך את התערובת לאחידה יותר. לכל זה מכניסים תוסף אצות, חומצות הומיות ועוד שפע של דברים טובים,” הוא אומר.

איך משתמשים בביוצ’אר

דרכי השימוש בביוצ’אר נחשבות לפשוטות למדי והן מזכירות אופני יישום של דשנים ותוספים כדוגמת קומפוסט או מיקוריזה.

באופן כללי ניתן ליישם את הביוצ’אר במספר דרכים:

  • פיזור מלמעלה – פיזור הביוצ’אר על החלק העליון של הקרקע וכיסויו בשכבת חיפוי. החומר יחלחל לתוך המצע במהלך ההשקיות העוקבות.
  • תיחוח – פיזור הביוצ’אר על חלקו העליון של הקרקע והפיכת השכבה העליונה של האדמה באמצעות היד או כלי עבודה אחר (כמו מגרפה או מקלטרת).
  • ערבול – ערבוב הביוצ’אר עם תערובת האדמה הרגילה בדומה לקומפוסט או תוספים שונים המשולבים לעתים במצע הגידול. שימו לב כי על אף שישנם דיווחים על גידולים שהצליחו גם ב-100% ביוצ’אר (קרי הפחם הפעיל החליף באופן אבסולוטי את מצע הגידול), נהוג להשתמש ביחס של 25%-50% ביוצ’אר לאדמה.

זהירות: שימוש בביוצ’אר “לא טעון”

למרות שנדרשת עוד עבודת מחקר בנושא בכדי להבין בצורה מעמיקה יותר את אופן התפקוד של הביוצ’אר בקרקע ותרומתו לתהליך הגדילה של הצמח, ניתן לומר בביטחון כי מדובר בפרקטיקה בטוחה למדי בעלת פוטנציאל נזק מינימלי.

עם זאת יש לציין כי שימוש בביוצ’אר שלא עבר את תהליך “טעינת חמרי הזנה” עלול להביא לתוצאה ההפוכה ולפגוע במאזן המזינים במצע וברמת הזמינות שלהם לצמח. זה קורה מכיוון שהביוצ’אר כשלעצמו אינו משמש כדשן המחזיק בחומרי הזנה זמינים אלא רק ”כגורם מתווך” (Buffer), בין המרכיבים במצע הגידול לבין הצמח עצמו.

ביוצ'אר חוות הגליל
ביוצ’אר בייצור מקומי של חוות הגליל

“שימוש ישיר של ביוצ’אר בצורתו הגולמית עלול לעכב את גדילת הצמח,” מזהיר בינימין. “שלא כמו ביוצ’אר טעון, המלא בחנקן ובחיים מיקרוביאלים, והמתחיל להעניק בחזרה לקרקע ולצמח עם רגע יישומו, ביוצ’אר גולמי פשוט יספוג את חמרי ההזנה מהקרקע ומן הצמח ויפגע בהתפתחותו.”

כיום ניתן להשיג בארץ ביוצ’אר טעון של יצרן מקומי בשם “חוות האדמה בגליל” הנמכר ברשת “גרושופ” (כאן) בעבור 75 ש”ח, או לחילופין לרכוש ביוצ’אר גולמי ולבצע את הליך הטעינה באופן עצמאי באמצעות השריית הביוצ’אר למשך 24 שעות עם תה קומפוסט, או ערבוב עם קומפוסט מוכן (יבש) והשרייה משותפת למשך כשבועיים.

סרטון הנבטת מלפפון עם ובלי ביוצ’אר:

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר