המחיר הסביבתי של גידול קנאביס מסחרי וכיצד ניתן להקטין אותו

גידול קנאביס איכותי דורש לעתים השקעה רבה באנרגיה ומשאבים כדי להבטיח תנאים אידיאלים לצמח, אך מחקרים מראים כי יש לכך השפעות סביבתיות שליליות. כיצד ניתן לצמצם את הנזקים ומה ניתן לעשות כדי לצמצם את הפגיעה ולדאוג שגם בעתיד הקנאביס יישאר ירוק?

עם התפתחות תעשיית הקנאביס בארץ ובעולם ניכר כי תופעת הגידולים המסחריים של הצמח הופכת לנפוצה יותר ויותר.

אין ספק כי הסדרת שוק הקנאביס (בין אם כטיפול רפואי או שימוש פנאי) מביאה עימה שפע של יתרונות חשובים, אך עם זאת בשנים האחרונות נשמעים עוד ועוד קולות המזהירים מפני הפגיעה הסביבתית החמורה שפרקטיקות הגידול של הצמח מביאות עימן.

מה הם הגורמים המזהמים ביותר במערך הגידול? מהי שיטת הגידול הידידותית ביותר לסביבה? וכיצד ניתן לצמצם ולו במעט את צריכת האנרגיה ופליטת גזי החממה במהלך הגידול?

תעשיית הקנאביס מזהמת כמעט כמו תעשיית הפחם

במחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Nature ביקשו החוקרים לשפוך אור על ההיבטים הסביבתיים שמביאה עימה התפתחות תעשיית הקנאביס החוקית בארצות הברית.

כמובן שכל הפקה של תוצרת חקלאית מביאה לצריכת אנרגיה ופליטת גזי חממה, אולם קנאביס נחשב לגידול דורשני במיוחד מבחינת תנאי הגידול הקפדניים שלו, במיוחד כשאחוז גדול מהחקלאים מטפחים את הצמח בחלל סגור או בחממה.

חממת קנאביס בגידול מסחרי
גידול מסחרי של קנאביס מביא עמו לנזקים סביבתיים

במהלך המחקר נעשה שימוש בשיטה המכונה “הערכת מחזור החיים”, באמצעותה בוחנים את כלל התהליכים המתרחשים בכל שלבי הפקת המוצר ׁ(במקרה הזה, קנאביס) – החל מהכנת הקרקע, מהלך הגידול, הקציר, שלבי הייבוש, וכמובן האריזה וההפצה. המטרה הסופית של הבדיקה הזו היא כאמור לאמוד את היקף ההשפעה הסביבתית הכוללת של גידול הקנאביס.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שהפקה של קילוגרם אחד של תפרחת קנאביס מיובשת בארה”ב מביאה לפליטת 2-5 ק”ג של פחמן דו-חמצני (כמובן שישנם פערים משמעותיים בהיקף צריכת החשמל וזיהום האוויר בין מדינה למדינה ובין אזור לאזור, בעיקר בגלל הבדלי האקלים).

כפי שניתן להתרשם מהמפה שלהלן, המקום בו גידול קנאביס יביא לזיהום המינימלי ביותר בארצות הברית הוא לונג ביץ’, קליפורניה (בתחתית החוף המערבי במפה, בצד השמאלי התחתון של ארצות הברית), שם פליטת גזי החממה מסתכמת בכ-2.2 ק”ג פחמן דו-חמצני על כל ק”ג תפרחת קנאביס יבשה, זאת למשל לעומת מפרץ קאנואי באיי הוואי (מוצגים בתחתית המפה בצד שמאל בנפרד מארצות הברית), שם הפקה של אותה כמות קנאביס תביא לפליטה של כ-5.2 ק”כ פחמן דו-חמצני.

מפה הממחישה את פליטת גזי החממה במהלך גידול קנאביס במדינות שונות ברחבי ארה”ב

טביעת הרגל הפחמנית (Carbon Footprint) של גידולי הקנאביס בחלל סגור בקולורדו (אשר כפי שניתן לראות במפה נחשבת לאחת “המדינות האדומות” בהקשר הסביבתי) מגיעה ל-1.3% מכלל הזיהום במדינה, כלומר התעשייה הזו פולטת גזי חממה כמעט כמו תעשיית הפחם במדינה (האחראית ל-1.8% מפליטת גזי החממה בקולורדו).

רוב גידולי הקנאביס בארה”ב עדיין מתבצעים בחלל סגור

כשמנסים להבין מה הם הגורמים המזהמים ביותר במהלך גידול הקנאביס, מסתבר שבניגוד לחקלאות המסורתית, שבה עיקר הזיהום הסביבתי מגיע בעקבות הכנה מוקדמת של הקרקע, תפעול כללי ודישון, בגידול קנאביס בחלל סגור, הזיהומים הללו מסתכמים בפחות מ-5%, כאשר גורמי הזיהום המרכזיים יהיו בקרת אקלים, תאורה והזנת האוויר בפחמן דו-חמצני.

תרשים המתאר את גורמי הזיהום השונים בגידול מסחרי של קנאביס בחלל סגור ע”פ חלוקה לאזורים

ראוי לציין כי ממצאים אלו אינם לגמרי חדשים, והם ממחישים מגמה הולכת ומדאיגה של זיהום אוויר וצריכת אנרגיה חסרת פרופורציות.

במחקר שהתפרסם בכתב העת “Energy Policy” עוד בשנת 2012, דווח כי תעשיית הקנאביס בקליפורניה אחראית על צריכת 3% מכלל צריכת החשמל במדינה. מדובר בנתון בלתי נתפס, ודאי בהתחשב בעובדה שמדובר באחת הכלכלות הגדולות ביותר בארה”ב המתחזקת אינספור תעשיות בתחומים שונים ומגוונים מלבד קנאביס.

כשעורכי המחקר ביקשו להבין כיצד מגיעה צריכת החשמל לרמה כל-כך גבוה הם גילו שבאופן לא מפתיע שטף האור בגידולי הקנאביס בקליפורניה הוא אדיר – פי 500 מהרמה המומלצת לקריאה. בחישוב שביצעו החוקרים הם הגיעו למסקנה כי במתקנים הללו מושקעים בממוצע 2,000 וואט על כל מטר רבוע באופן קבוע.

במחקר אחר שנערך שנה לאחר מכן (2013) באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, נטען כי מלבד מתקני הגידול החוקיים, עדיין ישנה בעיה של גידולים בלתי חוקיים שאינם מחויבים לסטנדרטים של שמירה על הסביבה.

כך למשל בצפון קליפורניה ישנם מתקני גידול בחלל סגור העושים פעמים רבות שימוש לא חוקי במקורות מים טבעיים באמצעות צינורות PVC המתמרנים את כיוון הזרימה, כאשר בטיפול לא נכון אותם המים חוזרים לטבע עם השפעה שלילית על החומציות שלהם, קצב הזרימה, הטמפרטורה והרכב הדשנים – מה שתורם לפגיעה בסביבה.

כמו כן גידולים בלתי חוקיים בצפון קליפורניה עושים שימוש בגנרטורים הפועלים על דלק, כך שהם פולטים פי 3 יותר גזי חממה מאשר שימוש בחשמל “רגיל”.

עורכי המחקר אספו נתונים וניסו להעריך את רמת צריכת האנרגיה וזיהום האוויר עבור הפקת ק”ג אחד של קנאביס בשלוש פרקטיקות הגידול הנפוצות: שטח פתוח, חממה וחלל סגור.

 צריכת חשמל (kWh/kg) – מינימוםצריכת חשמל (kWh/kg) – מקסימוםזיהום אוויר (kgCO2eq/kg) – מינימוםזיהום אוויר (kgCO2eq/kg) – מקסימום
גידול בשטח פתוחמינימום (אין נתונים)מינימום (אין נתונים)מינימום (אין נתונים)מינימום (אין נתונים)
גידול בחממה12826580
גידול בחלל סגור590300044006100

כפי שניתן להתרשם מהטבלה לעיל, רמות צריכת האנרגיה וזיהום האוויר בגידול בחלל סגור, ובמידת מה גם בגידול בחממה, יהיו גבוהות בהרבה לעומת גידול בשטח פתוח. נתונים אלה כמובן שאינם מעודדים בהתחשב בכך שאחוז משמעותי מגידולי הקנאביס החוקיים בארה”ב מתבצעים במתקנים סגורים ובחממות.

אתר החדשות Cannabis Business Times פרסם בשנת 2020 סקירה אודות אופני הגידול של הקנאביס בארה”ב לאורך השנים 2016-2020. מהפרסום ניכר כי ישנה ירידה מסוימת בשימוש במתקני הגידול הסגורים, אולם אלו עדיין מהווים את פרקטיקת הגידול הנפוצה ביותר.

אופני גידול קנאביס בארה”ב במהלך השנים 2016-2020. יש לציין שהאחוזים המצטברים עוברים את ה-100% מכיוון שפעמים רבות עושים שימוש ביותר מאופן גידול אחד

מה הפתרון? לנטוש את הנל”ג, להטיל קנסות ולמתג מחדש

בעקבות הנתונים הבעייתיים הללו קיבלו על עצמם מספר ארגונים ממשלתיים וסביבתיים את המטרה לצמצם עד כמה שניתן את בעיית צריכת האנרגיה וזיהום האוויר בתעשיית הקנאביס האמריקאית.

גורמים אלו ביצעו מעקב אחר התעשייה במשך מספר שנים וגיבשו המלצות וצעדים שעשויים כאמור להפחית את הזיהום, ואלה העיקריים שבהם:

  • גידול באזור עם אקלים מותאם: לבחירת אזור הגידול תהיה השפעה חדה על רמת צריכת האנרגיה וזיהום האוויר. באופן טבעי אזורים עם תנאי אקלים קיצוניים ידרשו השקעה רבה יותר של אנרגיה ומשאבים כדי לשמור על תנאי גידול אופטימליים לצמחים.
  • מעבר לגידול בשטח פתוח: גידול קנאביס בשטח פתוח אמנם צפוי להביא לעלייה מסוימת בצריכת המים, אולם בסך הכולל של צריכת האנרגיה וזיהום האוויר מדובר בשיטת הגידול הסביבתית ביותר (בהנחה כמובן שהטיפול בנקז ושאר התחזוקה מתבצעים כראוי).
  • התאמת מתקן הגידול לתנאי הסביבה: בהנחה שלא ניתן לגדל קנאביס בשטח פתוח, עדיין ישנה אפשרות לצמצם באופן משמעותי את צריכת האנרגיה וזיהום האוויר על-ידי שימוש באמצעים שונים כגון רשתות, הצללות והתאמת מבנה החממה (או חלל הגידול הסגור) לאקלים המקומי.
  • נטישת הנל”ג: אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בצריכת האנרגיה במתקנים לגידול קנאביס בחלל סגור הוא נורות הנל”ג המפורסמות. עד לפני כמה שנים ניתן היה לטעון במידה מסוימת של צדק כי אין בשוק נורות לד שיצליחו “לספק את הסחורה” במובנים של גידול בקנה מידה מסחרי, אולם היום יש מספיק חברות המגדלות קנאביס תחת נורות לד בלבד (כולל כאן בישראל) ומוכיחות שניתן להגיע לתנובה יפה. מהלך כזה של החלפת נורות הנל”ג בנורות לד עשוי לצמצם את צריכת האנרגיה על תאורה מלאכותית ביותר מחצי.

מלבד העצות שצוינו לעיל, המכוונות בעיקר למגדלים עצמם, ניתן למצוא גם המלצות למחוקקים ולרשויות המקומיות:

  • תעריף חשמל משתנה על-פי זמני צריכת שיא ושפל: יש למדינה אינטרס ברור להימנע מצריכת אנרגיה עודפת בזמני השיא, ולכן רצוי לתמחר את מחיר החשמל כך שלמגדלים יהיה תמריץ להימנע משימוש מוגבר במכשור חשמלי בשעות “בעייתיות” במהלך היום.
  • הטלת קנס או מס מיוחד על גידול פנים, אינדור: חלק מהחוקרים טענו כי מאחר וגידול קנאביס בחלל סגור צורך חשמל רב ומביא לפליטה משמעותית של גזי חממה בהשוואה לגידול בשטח פתוח או בחממה (גם לאחר מעבר לנורות לד), ראוי לשקול הטלת קנס מיוחד המוכוון למפעילים של מתקנים לגידול פנים.
  • הידוק שיתוף הפעולה בין המגדלים לרשויות המקומיות: בכל אזור בכדור הארץ יש אקלים מקומי ותנאי סביבה ייחודיים לו. לכן החוקרים ממליצים להדק את התקשורת ושיתוף הפעולה בין מגדלי הקנאביס לגורמים סביבתיים ברשויות המקומיות (אשר לרוב מחזיקים בידע וניסיון רב בפרקטיקות לשימור הסביבה) כדי שניתן יהיה לערוך דיון משותף שיוביל למציאת פתרונות יעילים לצמצום צריכת האנרגיה וזיהום הסביבה לפי המאפיינים הייחודיים של כל מקום באופן ספציפי.
  • מיתוג קנאביס “ידידותי לסביבה”: בשנים האחרונות עלתה באופן משמעותי המודעות הסביבתית בציבור הכללי. מיתוג מוצרי קנאביס על-פי מידת ההשפעה הסביבתית שלהם (בדומה למה שמתרחש כיום עם מכשירי חשמל, או לחילופין עם מאכלים ושתייה עתירי סוכר, מלח ושומן) עשוי לתת תמריץ נוסף למגדלים לעבור לפרקטיקות ידידותיות יותר לסביבה.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר