אאוריקה: 10 גאונים שהשתמשו בסמים

מחקרים מצאו בעבר כי דווקא אנשים חכמים נוטים יותר להשתמש בסמים. 10 גאונים מראים שייתכן וזה אכן כך.

מחקר מקיף שפורסם בבריטניה בשנת 2011 גילה כי אצל ילדים שהגיעו לשליש העליון של הציונים במבדקי מנת משכל בגיל חמש, שימוש בסמים נפוץ יותר ב-50% אחוז בגיל 30 לעומת אלו שהיו בשליש התחתון. נכון או לא, 10 גאונים מוכיחים שגם אם הסמים לא תורמים, הם בוודאי לא כל כך מזיקים…

זיגמונד פרויד
זיגמונד פרויד

1 . זיגמונד פרויד – קוקאין

עבור פרויד, קוקאין היה יותר מפינוק אישי, הוא ראה בו תרופת פלא של ממש, ובמשך שנים רבות היה חסיד גדול של השימוש בו במגוון רחב של יישומים. במכתב שנכתב לארוסתו, מרתה, פרויד כתב : “אם הכול ילך כשורה, אני אכתוב מאמר [על קוקאין] ואני מצפה שהוא ירוויח את מקומו במאגר התרופות לצד המורפיום ויהיה עדיף עליו… אני לוקח מינונים קטנים מאוד שלו באופן קבוע נגד דיכאון ונגד בעיות עיכול, וזה עובד באופן מבריק ביותר”.

פרויד פרסם סקירה, שכותרתה “סופר קוקה” בשנת 1884. מעניין לציין כי מאמרו של פרויד היה אחד הראשונים להציע החלפת סמים כטיפול תרפויטי להתמכרות. החלפת מורפיום בקוקאין היא משהו שכיום אנחנו יודעים שמועיל להחלמה, והרעיון של טיפולי ההחלפה נמשך עד עצם היום הזה. עוד על הקשר בין פרויד לקוקאין – כאן (אנגלית)

ראו גם: קוקאין: מתרופת פלא לסם מסוכן

פרנסיס קריק
פרנסיס קריק

2 . פרנסיס קריק – LSD

פרנסיס קריק – מצוות גילוי מבנה ה-DNA, ווטסון, קריק, ופרנקלין – אמר, על פי דיווחים, לחלק מחבריו ועמיתיו על ניסויי ה-LSD שלו במהלך עבודתו על מנת לקבוע את המבנה המולקולרי שבו שוכן כל המידע על החיים.

גם זה בטח יעניין אותך

למעשה, בראיון משנת 2004, זכר ג’ארוד הארקר שדיבר עם דיק קמפ – חבר קרוב של קריק – על שימוש ב-LSD בקרב האקדמאים בקיימברידג’, ואמר ל”דיילי מייל” כי חוקרי האוניברסיטה משתמשים לעתים קרובות בכמויות קטנות של LSD בתור “כלי חשיבה”. ככל הנראה, בשלב מסוים אמר קריק לקמפ שהוא למעשה “חזה בצורת הסליל הכפול כשהיה תחת השפעת LSD”.

תומס אדיסון
תומס אדיסון

3 . תומס אדיסון – שיקויי קוקאין

בשנת 1863, הכימאי הצרפתי אנג’לו מריאני המציא את ה”וין מריאני”, יין בורדו שהושרו בו עליי קוקה, המרכיב הפעיל של לא אחר מאשר קוקאין. תכולת האתנול ביין הבורדו יכולה לחלץ קוקאין מעליי קוקה בריכוזים העולים על 7 מיליגרמים לאונקיה נוזלית של יין. תומס אדיסון – הממציא באמריקאי הפורה ובעל הפרעות שינה ידוע (אם כי אולי באופן לא מפתיע) – היה אחד מהאנשים הרבים באותה תקופה שידוע כי צרך את שיקויי הקוקאין באופן קבוע.

ראו גם: מחקר: עוגיות ‘אוראו’ ממכרות כמו קוקאין

איזה קנאביס אתה?

פול ארדש
פול ארדש

4 . פול ארדש – אמפטמינים

פול ארדש – הידוע בשל ההיפראקטיביות שלו; הרגלו לעבוד 19 שעות ביממה, אפילו בגילו המתקדם, ונטייתו להופיע על מפתנם של עמיתיו בדרישה ש”יפתחו את דעתם” לשיח מתמטי – היה אחד המתמטיקאים הפוריים ביותר שחיו אי פעם, ופרסם יותר עבודות מסוקרות מכל מתמטיקאי אחר בהיסטוריה.

הסוד שלו? לדבריו, אמפטמינים. כלול כאן הוא קטע מתוך ספר שפורסם בשנת 1998 ידי הפקטוביוגרף של ארדש, סופר המדע פול הופמן, שמסביר את נטייתו של ארדש לשימוש באמפטמינים:

כמו כל חבריו של ארדש, [המתמטיקאי העמית רונלד גרהם] היה מודאג לגבי נטילת הסמים שלו. בשנת 1979, גרהם התערב עם ארדש על 500 דולר שהוא לא יכול להפסיק לקחת אמפטמינים למשך חודש שלם. ארדש נענה לאתגר, והפסיק בבת אחת לשלושים יום. לאחר שגרהם שילם – ורשם את 500 הדולרים כהוצאה עסקית – אמר ארדש, “הראית לי שאני לא מכור, אבל לא עשיתי שום עבודה. הייתי קם בבוקר ובוהה בפיסת נייר ריקה. הייתי חסר רעיונות, בדיוק כמו אדם רגיל. החזרת את המתמטיקה חזרה בחודש”. הוא מיד חזר ליטול את הגלולות, והמתמטיקה רק הרוויחה מזה.

סטיב ג'ובס
סטיב ג’ובס

5 . סטיב ג’ובס – LSD

LSD היה עניין גדול עבור סטיב ג’ובס. כמה גדול? ככל הנראה ג’ובס האמין שהתנסות עם LSD בשנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה “אחד משני או שלושת הדברים החשובים ביותר שעשה בחייו“. מה עוד, שהוא הרגיש שיש בו צדדים שאנשים שהוא הכיר ועבד עמם לא יכלו להבין, פשוט משום שהם לא נטלו חומרים פסיכדליים. ההצהרה האחרונה מבוטאת גם דרך הביוגרפיה שלו, שפורסמה לאחרונה, בה ג’ובס הרחיק לכת עד כדי קישור בין מחסור הדמיון של ביל גייטס לחוסר בניסויים פסיכדליים:

“בעיקרון ביל הוא חסר דמיון ומעולם לא המציא שום דבר, וזו הסיבה שאני חושב שכעת נוח לו יותר לעסוק בפילנטרופיה מאשר בטכנולוגיה. הוא פשוט העתיק בלי בושה רעיונות של אנשים אחרים”.
“הוא היה בחור רחב יותר”, אומר ג’ובס על גייטס, “אם היה משתמש באסיד פעם אחת או נוסע לאשרם בצעירותו”.

ראו גם: תעשו אסיד: גדי וילצ’רסקי מפתיע את חברי תנועת ‘אם תרצו’

ביל גייטס
ביל גייטס

6 . ביל גייטס – LSD

זה מצחיק, כי ביל גייטס דווקא כן התנסה ב-LSD, אם כי קטע מתוך ראיון שנערך בשנת 1994 עם “פלייבוי” מגלה שהוא היה הרבה פחות פתוח לגבי זה מאשר ג’ובס:
פלייבוי: לקחת פעם LSD ?
גייטס: הנעורים התועים שלי הסתיימו לפני זמן רב.
פלייבוי: מה זה אומר ?
גייטס: זה אומר שהיו דברים שעשיתי מתחת לגיל 25 שכבר לא עשיתי לאחר מכן.
פלייבוי: סיפור LSD אחד סיפר עליך בוהה בשולחן וחושב שהפינה עומדת לנתר לתוך העין שלך.
גייטס: [מחייך] פלייבוי: אה, שביב של הודאה.
גייטס: זה היה בצד השני של הגבול ההוא. המוח הצעיר יכול להתמודד עם סוגים מסוימים של שובבות שאני לא חושב שבגיל שלי היום הוא יכול. אני לא חושב שאתה מסוגל להתמודד עם חוסר שינה או כל אתגר שאתה זורק על הגוף שלך ככל שאתה מתבגר. עם זאת, מעולם לא החסרתי יום עבודה.

ראו גם: אשה מציירת את עצמה תוך כדי טריפ LSD

ג'ון סי לילי
ג’ון סי לילי

7 . ג’ון סי לילי – LSD, קטמין

מדען המוח ג’ון סי לילי היה חלוץ בתחום גירוי מוח אלקטרוני. הוא היה האדם הראשון למפות מסלולי כאב ועונג במוח; ייסד ענף שלם של מדע החוקר תקשורת בין-גזעית בין בני האדם, דולפינים, ולווייתנים; המציא את שנאי החסך החושי הראשון בעולם, וערך ניסויים אישיים נרחבים בסמים משני תודעה כמו LSD וקטמין.

ראוי לציין כי ניסוייו של לילי בתקשורת בין-גזעית, בשימוש פסיכדלי אישי, ובחסך החושי חפפו לעתים קרובות.

ריצ'רד פיינמן
ריצ’רד פיינמן

8 . ריצ’רד פיינמן – LSD, מריחואנה, קטמין

פיינמן תמיד היה זהיר לגבי שימוש בסמים, בגלל שפחד ממה שזה עלול לעשות למוח שלו – ויתור על אלכוהול, למשל, כאשר הוא החל להראות סימני התמכרות. ב”אתה בטח מתלוצץ , מר פיינמן!“, הוא כותב, “אתה רואה, אני כל כך נהנה מהמחשבה שאני לא רוצה להרוס את המכונה הנעימה הזו שמקפיצה את החיים. מאותה הסיבה בשלב מאוחר יותר לא רציתי להתנסות ב-LSD למרות סקרנותי על הזיות”.

ובכל זאת, סקרנותו של פיינמן סופקה, כאשר הוא עשה היכרות עם לא אחר מאשר ג’ון סי לילי והחסך החושי שלו. פיינמן התנסה לזמן קצר ב-LSD, קטמין, ומריחואנה, שבה הוא השתמש כדי לגרום להזיות מושרות בידוד מהר יותר מאשר כשהיה מפוכח.

ראו גם: טריפ בריא: LSD יכול להיות טוב עבורך – מחקר

קארי מוליס
קארי מוליס

9 . קארי מוליס – LSD

אתם יכולים לשאול, מי זה קארי מוליס ? בואו נגיד את זה ככה : אם עבדתם במעבדת מחקר ביו-רפואית אחרי שנות ה-80, יש סיכוי טוב מאוד שיצרתם תגובת שרשרת פולימרזית (או PCR,טכניקת המעבדה שיכולה להפוך קטע בודד של DNA למיליוני עותקים זהים), או לפחות יודעים מהי. יש לכם את מוליס להודות על כך. בעוד מוליס לא המציא את טכניקת ה-PCR, כשלעצמה, הוא שיפר אותה באופן כל כך משמעותי ולמעשה חולל מהפכה בתחום המחקר הביו-רפואי, תוך כדי שהבטיח לעצמו פרס נובל לכימיה.

הסוד לפריצת הדרך של מוליס ? בספטמבר 1994, בגיליון החודשי של California Monthly, מוליס אמר שהוא “לקח הרבה LSD” בשנות ה-60 וה-70, והרחיק לכת עד כדי לקרוא לניסוייו “פותחי המחשבה” עם חומרים פסיכדליים “הרבה יותר חשובים מכל קורס שהוא למד אי פעם”. כמה שנים מאוחר יותר, בראיון לתכנית Psychedelic Sciencedocumentary של ה-BBC, מוליס הרהר בקול רם : “מה אם מעולם לא הייתי לוקח LSD; האם עדיין הייתי ממציא את ה-PCR ? ” ולכך הוא השיב, “אני לא יודע. אני בספק. אני בספק רציני”.

ראו גם: סמים – מה הם עושים לנו (כל העובדות)

קרל סייגן
קרל סייגן

10. קרל סייגן – מריחואנה

האסטרופיזיקאי והקוסמולוג הדגול קרל סייגן עישן מריחואנה, לא רק באופן קבוע, הוא גם היה חסיד נלהב לשימוש בה לשיפור עיסוקים אינטלקטואליים – אם כי לא כמו באופן פומבי כמו האחרים ברשימה זו. אחרי שאמר זאת, סייגן פרסם מאמר בספר משנת 1971 שנקרא “המריחואנה נשקלת מחדש” (Marijuana Reconsidered) שדיבר על מעלות השימוש במריחואנה. היצירה נכתבה תחת השם הבדוי “מר איקס”. זהות המחבר האמתי שלו נחשפה רק לאחר מותו של סייגן.

ראו גם: ההמצאות הגדולות ביותר שנוצרו אחרי שימוש בחומרים מעוררי תודעה
[מקור]

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר