שינוי ברפורמה? רופאים יקבעו את הזן; רוקחים ימכרו “על המשקל”

על פי טיוטת התיקון לפקודת הסמים שהרכיב סגן שר הבריאות יואב קיש עם ארגוני הרופאים והרוקחים, תשונה באופן מהותי רפורמת הקנאביס הרפואי בישראל. רופאים יקבעו איזה זן יקבל המטופל, רוקחים ימכרו קנאביס מתפזורת, ועוד. הטיוטה כפופה לאישור ועדת הבריאות.

רפורמת הקנאביס של סגן שר הבריאות יואב קיש נמצאת בשלבי גיבוש אחרונים לקראת יציאה לדרך, אך מעיון בטיוטת התיקון לפקודת הסמים, שעותק ממנו הגיע למגזין קנאביס, ניתן להתרשם שישנם כמה שינויים מהותיים במודל הפעילות של הענף כולו.

כך למשל, בחלק הראשון של המסמך, מופיע כי כפי שהובטח יוכלו רופאים מומחים לנפק מרשמים לקנאביס רפואי במקום רשיונות. שינוי זה יתבצע באמצעות העברת הקנאביס בחלק א’ בפקודת הסמים (חומרים ברישיון) לחלק ב’ (חומרים במרשם).

ישנו גם סעיף המשך, אשר הולך צעד אחד נוסף ומבטיח לאפשר גם לרופאי משפחה לנפק מרשמים לקנאביס. עם זאת, היתר זה יינתן רק לאחר שנה אחת לפחות של טיפול בקנאביס אצל רופא מומחה, וכן בתיאום עם הרופא המומחה ובאישורו.

סעיף זה אינו מקובל על הסתדרות הרופאים (הר”י) שם טוענים כי עלולה להיווצר בעיה של אובדן בקרה. לדברי גורמים בהסתדרות, אם יתעקש משרד הבריאות על סעיף זה ייתכן שההסתדרות לא תתמוך לבסוף ביוזמה והיא אף עלולה לקרוס עקב כך.

רופאים יקבעו את שם המוצר למטופל, חידוש מרשם – כל 30 יום

כדי לנסות ולפשר את הר”י ולהרגיע את התנגדות הרופאים המומחים לניפוק מרשמי קנאביס על ידי רופאי משפחה, נוסף לטיוטה סעיף חדש, שנוי במחלוקת, שמעביר לידי הרופאים כח עצום – קביעת “שם מוצר הקנאביס” הספציפי אותו יקבל המטופל.

שיטה זו, הנהוגה בגרמניה, לא היתה נהוגה עד כה בישראל, כאן הרופאים רושמים כמות, סוג (סאטיבה/אינדיקה) ומינון (T20/T15/T10 וכו’), אך לא את שם המוצר ספציפי. שינוי כזה נותן לרופאים “מנוף” מול חברות הייצור, שיצטרכו לקדם את מוצריהן אצלם.

המטרה במהלך כזה, לדברי הרופאים, היא לאפשר להם למנוע מהמטופל שימוש במוצרים לא איכותיים, או כאלה שידוע שגורמים להשפעה שלילית. לדברי אחד הרופאים הם מסתמכים לשם כך על אתרים פרטיים שמפרסמים חוות דעת של גולשים.

יואב קיש (צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
שינוי בתכניות. סגן שר הבריאות יואב קיש (צילום: דוברות הכנסת – עדינה ולמן)

טענות נגד סעיף זה עולות גם מצד המטופלים, שטוענים כי ייאלצו לתור אחר בית מרקחת שמחזיק בזן שרשום להם במרשם, וכי עלול להיגרם מצב בו המלאי של אותו מוצר אוזל, מה שייאלץ קביעת תור נוסף לרופא לתיקון המרשם, כל פעם מחדש.

גם חברות הקנאביס לא מרוצות מהסעיף הזה, שכן הן תיאלצנה להתחיל להפעיל לובי בקרב אוכלוסיית הרופאים ולשכנעם לרשום למטופלים דווקא את המוצר שלהן. שיטה זו אינה נהוגה בתרופות, בין השאר כנראה כדי למנוע “לחצים” מצד חברות פרטיות.

איזה קנאביס אתה?

סעיף נוסף קובע כי מרשם קנאביס יהיה למינון שלא יעלה על 60 גרם לחודש, אלא אם נתקבל אישור ממנהל בית חולים או מנהל מחוז בקופת החולים. כמו כן המרשם יינתן לתקופת צריכה של עד 90 יום ובמקרה של מרשם-המשך, לתקופה של עד 30 יום.

תת-סעיף נוסף במסמך קובע כי בניגוד לתרופות, ובניגוד לנוהל כיום גם לגבי קנאביס רפואי, לפיו רוקח יכול לנפק את התרופה עד 5 ימים לפני המועד הנקוב במרשם, במקרה של קנאביס רפואי לאחר תיקון החוק זה יעמוד על 3 ימים בלבד.

מכירת קנאביס “על המשקל”, בתפזורת

סעיף נוסף במסמך, שהפעם מרתיח בעיקר את הרוקחים, הוא זה שקובע כי “הספקת סם מסוכן מסוג קנאביס” תתאפשר “בבית מרקחת או במקום אחר שאושר על ידי המנהל”. המילים “או במקום אחר” מעלות בהם חשש מפני מעבר לשיווק ישיר.

לחשש הרוקחים בשלב מוקדם או מאוחר יתאפשר ניפוק קנאביס על ידי רוקחים גם בחנויות שאינן בתי מרקחת – כלומר באופן מתירני אף יותר מהיוזמה לאפשר שיווק ישיר מהמפעל למטופל, במסגרתה המפעלים יעסיקו רוקחים וינפקו ישירות לצרכן.

גם במקרה זה יש לצד ה”מקל” גם “גזר”, שיאפשר לראשונה לבתי המרקחת לנפק קנאביס מתפזורת, “על המשקל”. המשמעות: בתי המרקחת יחזיקו מלאי תפרחות, שאינן ארוזות, ימלאו קופסה במשקל, במינון ומהזן שקבע הרופא, וימכרו למטופל.

מצד אחד רוקחים המצדדים ביוזמה זו טוענים שכך יתאפשר למטופלים לראות בעין את התפרחות לפני רכישה. מנגד, מטופלים טוענים שזה עלול להאריך את התורים, לפגוע בניקיון המוצר וגם באיכותו, מכיוון שחשיפת קנאביס לאור, משנה את הרכבו הכימי.

“כל מטופל ‘יקח את הזמן’ לבחור את התפרחות האיכותיות ביותר, ימזמז את הפרחים, וישאיר לאלו שאחריו את האיכות הנמוכה יותר,” אומר מטופל ותיק. “גם איך נדע בודאות שאף אחד לא נגע בתפרחות קודם? ומה יקרה לאחוז ה-THC כשייחשף לאור?”

על פי תכנית זו, שתאפשר מכירת קנאביס בתפזורת, משרד הבריאות יוכל גם לשים סוף למיתוג הצבעוני של מוצרי הקנאביס הרפואי, שלא מתקבל בהתלהבות באגף הרוקחות וגם אינו עומד בתקנות החוק החדש המחייב אריזות חומות למוצרי עישון.

עוד בתכנית: המפ ו-CBD חוקיים, אבל מה עם המתנגדים?

כזכור, יוזמה זו של סגן שר הבריאות קיש באה במקביל להצעת חוק נוספת שלו לתיקון נוסף של פקודת הסמים, שיאפשר החרגת CBD וקנבינואידים נוספים מפקודת הסמים, ויתיר גידול, ייצור, שיווק ושימוש ב”המפ”, קנאביס המכיל פחות מ-0.3% של THC.

גם הצעה זו סופגת התנגדות, הפעם מצד המשטרה, שטוענת שלא תוכל לאכוף את שוק הקנאביס “הרגיל” ולא תוכל להתמודד עם טענות של אזרחים שייתפסו עם קנאביס ויטענו שמדובר בעצם ב”המפ”. לדבריהם אין מספיק מעבדות ומשאבים שיאפשרו זאת.

סגן השר קיש הבטיח כי הליכי החקיקה הללו – הן של “קנאביס במרשם רופא” והן של “המפ ו-CBD חוקיים” – יושלמו כבר במהלך החודש, נובמבר 2020, כך שלכאורה כבר בקרוב אמור להיערך דיון ראשון בנושא בועדת הבריאות בראשות ח”כ חיים כץ.

במהלך דיוני הועדה, שיהיו פומביים ובהשתתפות נציגי כל הגורמים הרלוונטיים וכן המטופלים עצמם, צפויים לצוף חילוקי דעות משמעותיים לפחות לגבי חלק מהסוגיות הנ”ל. דיונים אלה עלולים להימשך זמן רב.

עד כה טרם נקבע מועד לדיון כזה, ואף טרם נפתרו המחלוקות המשמעותיות בחלק מהסעיפים הנוגעים לרופאים, לרוקחים, ולמשטרה. יש לזכור גם שייתכן שעוד קודם להשלמת החקיקה תחליט הממשלה על פיזורה וישראל תצא למערכת בחירות.

במקביל מתנהל הליך חקיקה ללגליזציה בישראל. הצעת החוק כבר אושרה על ידי הממשלה ובקריאה טרומית, ונמצאת לפני סיום עבודת “ועדת הלגליזציה”, שתגיש החודש את מסקנותיה. יש בממשלה מי שמעריכים שניתן יהיה להשלים את החקיקה ללגליזציה עד מארס 2021, אלא אם תפוזר הממשלה בחודש הבא.

ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה רשמית, אך גורמים במשרד מספרים למקורביהם כי הם כנראה פספסו את משמעות הסעיף שמאפשר לרופאים לקבוע את שם המוצר/הזן ושהם יפעלו כדי למנוע את האפשרות הזאת – דבר שצפוי כמובן להתקבל בקרירות מסויימת בהר”י, שעומדים על כך שמדובר בסעיף חיוני.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר