מדוע הקנאביס הרפואי שלכם עובר הקרנה במכון גרעיני

לפני שהוא מגיע אל 40 אלף המטופלים עובר הקנאביס הרפואי בישראל טיפול בקרינה בחברת שור-ואן שממוקמת במתחם המרכז הגרעיני שורק.

עובדה זו הפכה לאחרונה לשיח נפוץ בקרב מטופלים שלא הבינו מדוע זה קורה והאם זה באמת מסוכן – במיוחד לאחר פרשת ההדברות שנחשפה במגזין קנאביס ב-2016 והעלתה לדיון את נושא הניקיון של הקנאביס הרפואי בישראל.

לאחר חשיפת הפרשה משרד הבריאות פרסם התייחסות נקודתית לנושא במסגרת תקן ה-IMC-GAP החדש לקנאביס רפואי, בו תקנות מחמירות במיוחד בנושאי ניקיון מיקרוביאלי והדברות.

על מנת לעמוד בסטנדרט הניקיון שדורש התקן החדש מעבירים יצרני הקנאביס הרפואי בישראל את התוצר שלהם טיפול בקרינה בחברה הממוקמת במתחם המכון הגרעיני "שורק" – שמטרתו להשמיד בקטריות.

כדי להבין לעומק את סוגיית ההקרנות פנינו לחברת שור-ואן הממוקמת במרכז למחקר גרעיני נחל שורק ומבצעת הקרנות עבור חברות ישראליות, וגם למשרד הבריאות הקנדי ולחברות קנאביס בקנדה, שם 80% מיצרני הקנאביס משתמשים בהקרנות.

מה זה הקרנות ומדוע הן שנויות במחלוקת?

הקרנות גמא הן תהליך שגרתי בתעשיית המזון. המזון נחשף לקרינת גמא מייננת ברמות גבוהות מספיק כדי להרוג בקטריות, עובש, טפילים וחרקים. תהליך זה משמש לשימור מזון, להפחתת הסיכון למחלות שמקורן במזון, ולמניעת התפשטות מזיקים.

מחקרים שנעשו בחמישים השנים האחרונות הוכיחו את הבטיחות של הקרנות מזון ונכון להיום אין עדויות לסכנה כלשהי שנגרמת עקב כך. הקרנת מזון מותרת בכשישים מדינות, כולל ישראל, וכ-500,000 טון של מזון עובר הקרנה מדי שנה ברחבי העולם.

אף אחד לא רוצה כמובן לעשן עובש ובקטריות, בטח לא חולים עם מערכת חיסונית מוחלשת, אז למה השימוש בהקרנות לטיפול בקנאביס עדיין שנוי במחלוקת?

אחת הסיבות היא היעדר שקיפות מצד חברות הקנאביס, שמנסות לשווק את המוצר שלהן כטבעי ואורגני ולרוב נמנעות מלציין את ההקרנות שהוא עובר.

בניגוד למזון שעובר הקרנה, המחוייב על פי חוק להיות מסומן בסימול "ראדורה", אין דרישה חוקית דומה לסמן קנאביס שעבר הקרנה.

סיבה נוספת לדאגה מפני הקרנת קנאביס היא פגיעה אפשרית בתוצר. מחקרים הראו שלהקרנה אין פגיעה בקנבינואידים בצמח, אך היא כן פוגעת במידה מסויימת בטרפנים ומשמידה בממוצע 10-20% מהם. אובדן הטרפנים בעקבות ההקרנה משתנה מזן לזן ומגיע עד 38% עבור טרפנים מסויימים בזנים מסויימים.

טרפנים ידועים בעיקר כחומרים בקנאביס שנותנים את הריח והטעם שלו, אך בשנים האחרונות מחקרים החלו לגלות גם פוטנציאל רפואי לחומרים האלו. פגיעה בטרפנים, אם כן, היא פגיעה בטעם והריח של הקנאביס, ואולי גם בסגולות הרפואיות שלו.

חברות הקנאביס שמשתמשות בהקרנות מציגות את הפגיעה הזאת בטרפנים כשולית. כך לדוגמא טוענת חברת הקנאביס הרפואית הקנדית Emblem כי "הפגיעה בטרפנים בעקבות ההקרנות שקולה לפגיעה בטרפנים שמתרחשת באופן טבעי בעקבות חימצון בקנאביס ש'יושב' שבוע במגירה".

עם זאת, מסקירת המחקר שהחברה מפנה אליו עולה כי הפגיעה בטרפנים בקנאביס ש'ישב' שבוע בשקית נייר אינה שקולה לזאת של ההקרנות, ומסתכמת בכ-8% בממוצע.

הקרנות קנאביס – קנדה מול ישראל

מבדיקה שערך מגזין קנאביס עולה כי התקן הישראלי של היק"ר בנוגע לזיהומים מיקרוביאלים בקנאביס רפואי הוא נוקשה יותר באופן משמעותי בהשוואה לתקן הקנדי. בקנדה, כך משרד הבריאות שם מאשר לנו, אין בעצם תקן אחד רשמי לקנאביס.

במקום זה החוק מחייב את יצרניות הקנאביס לבחור תקן אחד מתוך רשימה של 8 תקנים בינלאומיים, כפי שמופיעים ב-Schedule B של ה-Food and Drugs Act הקנדי. יצרניות הקנאביס מחוייבות לעמוד במגבלות המיקרוביאליות לתרופות צמחיות שמציב אחד התקנים ברשימה, לפי בחירתן.

חלק מהתקנים שמופיעים ברשימה הקנדית הם מתירניים בהרבה בהשוואה לתקן הישראלי. כך לדוגמא התקן הראשון ברשימה, European Pharmacopoeia, מתיר ספירת חיידקים כללית של עד 50,000 CFU/g עבור תרופות צמחיות – יותר מפי 2 מהספירה המקסימלית המותרת בקנאביס בארץ.

תקן נוסף שמופיע ברשימה הקנדית, התקן האמריקאי (USP), הוא מתירני עוד יותר – עד 100,000 CFU/g בספירת החיידקים הכללית. בנוסף הוא מתיר עד 1,000 CFU/g של בקטריות מסוג Bile-Tolerant Gram-negative כאשר בישראל אסור יותר מ-0, פער משמעותי במיוחד.

התקן הזה מופיע גם באתרים של מעבדות שבודקות קנאביס בקנדה בתור הרף שיש לעמוד בו, ומשרד הבריאות הקנדי אישר לנו שזה אחד התקנים שניתן לבחור.

הפער הזה בין התקן הקנדי לישראלי מסביר כנראה למה חלק מהחברות הקנדיות מצליחות לעמוד בתקן ללא הקרנות – בניגוד לחברות הישראליות.

התקן הישראלי לקנאביס רפואי (IMC-GAP) נוקשה בהרבה כאמור, ועל מנת לעמוד בו ספירת החיידקים הכללית בתפרחות קנאביס רפואי צריכה להיות נמוכה מ-20,000 CFU/g וספירת הבקטריות מסוג Bile-Tolerant Gram-negative חייבת להיות אפס.

גורם מהמרכז הגרעיני שורק שמבצע הקרנות קנאביס בארץ אומר לנו שהקנאביס הישראלי "לא קרוב אפילו" לעמוד בדרישות התקן לפני ההקרנות, בעיקר באותם קריטריונים שחייבים להיות אפס מוחלט, כאמור בניגוד לתקן הקנדי היותר מתירני.

אין נתונים לגבי כמה מחברות הקנאביס הישראליות משתמשות בהקרנות, אך כל הגורמים שדיברנו איתם העריכו שקרוב ל-100% מהחברות, אם לא כולן, משתמשות בהקרנות.

עם זאת בחברת שור-ואן מדגישים שכל המגדלים הישראלים מעבירים את המוצר שלהם הקרנות בטכנולוגיה מתקדמת יותר מהקרנות גמא, אשר משתמשת במאיץ אלקטרונים ונקראת הקרנות בטא.

הקרנות בטא הן יעילות בהרבה, ומורידות את ספירת החיידקים בקנאביס במהירות יותר גבוהה. כך לדוגמא תהליך שאמור להימשך שעה ורבע בהקרנת גמא יימשך פחות מדקה בהקרנת בטא. באופן זה המוצר לא מתחמם, ולכן התהליך נקרא גם 'פסטור קר'. טכנולוגיה זו מיושמת גם בכמה חברות בקנדה.

העובדה שהקנאביס חשוף לקרינה במשך פרק זמן קצר משמעותית אמורה לצמצם את הפגיעה בטרפנים בהשוואה להקרנות גמא – אך נכון להיום אין מחקרים שמוכיחים את הטענה הזאת באופן חד משמעי.

"אנחנו מציעים גם הקרנות גמא וגם בטא, אבל ממליצים לחברות הקנאביס על הקרנות בטא מהסיבה הזאת", אומרים בחברת שור-ואן.

חלק מהיצרנים, כך מספרים לנו גורמים בענף, מרמים בנושא ההקרנות. הם מביאים דגימה אחת של קנאביס להקרנה, מקבלים עליה אישור שעברה הקרנה, ומפיצים את שאר הקנאביס כאילו עבר הקרנה.

אלטרנטיבות להקרנות

חברות רבות בקנדה טוענות שהקרנות גמא הן הדרך היחידה שלהן לעמוד בתקן המחמיר של הממשלה לקנאביס. למרות זאת, יש מיעוט של חברות קנדיות (כ-20% כאמור) שמצליחות לגדל קנאביס שעומד בתקן הממשלתי גם ללא הקרנות.

על מנת ללמוד כיצד הן עושות זאת, פנינו לענקית הקנאביס הקנדית 'קרונוס' (Cronos Group). לקרונוס יש שתי חברות-בת בקנדה, Peace Naturals ו-Cove, אשר ממתגות את הקנאביס שלהן בגאווה ככזה שלא עובר הקרנה, בניגוד לרוב הקנאביס הקנדי.

"אנו מיישמים בקרת איכות קפדנית בגידול שמסירה את הצורך בשימוש בהקרנות", אומר בשיחה עם מגזין קנאביס ראש מחלקת השיווק של חברת קרונוס, אריק קליין. "אנו עושים זאת על ידי גידול פנים בחדרים קטנים וסטריליים עם בקרה מתקדמת על כל צמח וצמח – בניגוד לחברות אחרות שמגדלות את כל הצמחים ביחד בחממות ענק".

נראה שהדרך להימנע מהקרנות, אם כן, היא לגדל גידול פנים (אינדור) בשטח כמה שיותר קטן, עם בקרת איכות מתקדמת שמבטיחה תנאי גידול סטריליים. יחד עם זאת קשה לדעת האם אותן חברות קנדיות היו מצליחות לעמוד גם במגבלות המיקרוביאליות המחמירות יותר שמחייב התקן הישראלי.

לסיכום, הקנאביס הרפואי בישראל עובר הקרנות על מנת שלא לסכן את בריאותם של החולים, ולא נמצא שזה מזיק במיוחד לאיכות הקנאביס. עם זאת, יש אפשרות תיאורטית לא להשתמש בהקרנות כאשר מדובר בגידול פנים (אינדור) בתנאים מוקפדים, וכאשר התקן יותר מתירני מהתקן הישראלי (כמו התקן הקנדי).