עוד שינוי באריזות הקנאביס? משרד הבריאות שוקל לאמץ את המודל הקנדי

שנתיים אחרי שאריזות הקנאביס הרפואי בישראל עברו את השינוי הוויזואלי הגדול בתולדות הענף, ייתכן שמתקרב גל שני. למגזין קנאביס נודע כי ביחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות בוחנים בימים אלה אפשרות לאמץ את המודל הקנדי לנראות אריזות מוצרי הקנאביס הרפואי – מודל שמצמצם את חופש העיצוב לעומת הכללים הישראליים הנוכחיים. בשלב זה מדובר בבחינה בלבד, וטרם התקבלה החלטה.

מה שהופך את הבחינה למעניינת הוא שהמודל הקנדי אינו עשוי רק מהגבלות: הוא כולל גם רכיבים שמרחיבים את המידע שמגיע למטופל – ובראשם חובה לציין את אחוזי הקנבינואידים, ומאז 2025 גם היתר לחלונית שקופה שדרכה אפשר לראות את התפרחת עצמה. שני אלה אסורים בישראל, וסביר שדווקא הם לא יאומצו – אלא רק ההקשחות הוויזואליות שבמודל.

מה מותר היום על אריזה ישראלית

הכללים הנוכחיים בישראל נקבעו בעדכון נוהל האיכות של יק"ר (IMC-GMP) ממרץ 2024, ונכנסו לתוקף ביולי אותה שנה כחלק מהרפורמה בענף. הנוהל דורש מהאריזות "איכות ועיצוב כמקובל וכראוי למוצר לשימוש רפואי": שם הקטגוריה (למשל T22/C4) הוא הכיתוב הבולט ביותר, הלוגו והשם המסחרי מוגבלים כך שלא יהיו גדולים ממנו, ואיורים שיווקיים אסורים – למעט תיאור סכמתי של המוצר או איור פרי לציון טעם, בגודל של עד 15% משטח הפאה המרכזית.

בפועל, כפי שסיקרנו באוגוסט 2024, החברות למדו לחיות עם הכללים. הנוהל הישראלי עדיין מתיר לאריזה עיצוב ממשי: כמה גוונים וצבעים, רקעים, ואיור או אלמנט גרפי בשטח של עד 15% מהפאה. היצרנים ניצלו את המרווח הזה כדי לשמר את הזהות הוויזואלית של המותגים שלהם, כך שמטופל יזהה על המדף את המוצר שהוא רגיל אליו.

מה אומר המודל הקנדי

בקנדה, שבה מוסדרים הקנאביס הרפואי והפנאי תחת אותן תקנות פדרליות מאז 2018, המשטר נוקשה יותר מבחינת צבעוניות ועיצוב, ומכונה "אריזה אחידה" (Plain Packaging).

התקנות בקנדה קובעות שכל חלק באריזה שאינו שקוף או שקוף למחצה חייב להיות בצבע אחיד אחד. כמעט כל צבע מותר – לבן, אפור, שחור או גוון בולט כמו כתום, כחול או ירוק – אבל צבע אחד ושטוח בלבד, בלי גימור מטאלי או זוהר ובתנאי שהוא יוצר ניגוד לשני סימני החובה: הודעת אזהרת בריאות על רקע צהוב, וסמל THC אדום אחיד בפינה העליונה של כל מוצר שמכיל את החומר הפעיל.

מעבר לשם המותג, מותר על האריזה אלמנט מיתוג אחד בלבד – לוגו או סלוגן, לא שניהם. אם זה לוגו, שטחו לא יעלה על שטח סמל ה-THC האדום; אם זה טקסט, גודלו לא יעלה על גודל אזהרת הבריאות. בלי עיטורים, בלי דמויות, בלי דפוסי רקע.

כאן ההבדל המהותי מישראל. יצרן קנדי עדיין יכול לתת לכל מוצר צבע משלו כדי שיזוהה על המדף – קידוד הצבע שורד. מה שנעלם הוא כל היתר: הצבע חייב להיות אחד ושטוח, בלי מעברי גוון, בלי הדפסים ובלי הגרפיקה שהנוהל הישראלי מתיר עד 15% מהפאה. זה מה שרואים מיד בתמונות של אריזות קנדיות – הן צבעוניות, אבל חלקות לחלוטין.

אלא שבזמן שבישראל בוחנים לאמץ את המודל, בקנדה דווקא החלו לרכך אותו. ב-12 במרץ 2025 נכנסו לתוקף תיקוני רגולציה, בעקבות המלצות ועדת מומחים שקבעה כי יש להפחית את הנטל הרגולטורי על התעשייה: מכסה בצבע שונה מהמכל, קוד QR על התווית, עלוני מידע בתוך האריזה, מארזים מרובי יחידות – ובעיקר היתר לאריזה שקופה או לחלונית הצצה בתפרחות. עקרונות הליבה – צבע אחיד ואלמנט מיתוג אחד – נשארו על מקומם, אבל המגמה שם היא ריכוך, לא הקשחה.

לכך נוסף הבדל שקבוע במודל הקנדי מלכתחילה בכיוון ההפוך לישראל: חובה לציין על התווית את תכולת ה-THC וה-CBD, בעוד הנוהל הישראלי אוסר מאז 2024 ריכוזים מדויקים ומתיר את שם הקטגוריה בלבד. גם אם יק"ר יאמץ רכיבים מהמודל, סביר שהכוונה להקשחות הנראות – צבע אחיד ואלמנט מיתוג בודד – ולא לסימון הריכוזים או לחלונית השקופה, שני הרכיבים שפועלים בכיוון ההפוך.

החלונית השקופה: מה שקנדה התירה ובישראל אסור

עד מרץ 2025 חייבו התקנות בקנדה אריזה אטומה או אטומה-למחצה, וחלונות הצצה נאסרו לחלוטין. התיקון התיר אותם לתפרחות יבשות וטריות ולזרעים בלבד – לא לתמציות ולא למוצרי אכילה – בנימוק שמדובר בקטגוריות שבהן הצרכן יכול להעריך את איכות המוצר בעיניו לפני הקנייה, בלי להגדיל את משיכתם של המוצרים לצעירים.

מדריך האריזה של משרד הבריאות הקנדי לא מגביל את גודל החלונית ואף מתיר יותר מאחת – למשל אחת מלפנים ואחת מאחור – אך דורש שצורתה תהיה גיאומטרית פשוטה, כמו מלבן או עיגול, ושלא תהפוך את המוצר למושך יותר: חלונית בצורת חד-קרן או עץ חג המולד, לדוגמה, לא תאושר.

ההיתר הוא אפשרות, לא חובה, וזו הסיבה שרוב אריזות הקנאביס הקנדיות שרואים בתמונות ברשת עדיין אטומות. הראשונים אימצו אותו כבר באפריל 2025, ובאמצע 2025 הודיע היצרן הקנדי Pure Sunfarms שהוא הראשון שמטמיע חלונית בכל פורמטי התפרחות שלו, באריזה רב-שכבתית שנועדה לשמור על טריות. התיקון גם לא הגביל את ההיתר לשקיות, ולא חייב להסתפק בחלונית: חברת אוונט ברנדס (Avant Brands), למשל, השיקה למותג טנזו (Tenzo) צנצנת פלסטיק שקופה כמעט לכל גובהה, למעט התווית והמכסה.

בישראל חלונית כזו אסורה מלכתחילה, וכמובן גם שקיפות של הצנצנות. גם אם ייבחר לאמץ כאן חלקים מהמודל הקנדי – שקיפות כמעט בטוח לא תהיה ביניהם: נוהל האיכות דורש אריזות אטומות לאור ולאוויר, ולדרישה הזאת יש בסיס מקצועי – חשיפה לאור מפרקת קנבינואידים ומשנה את הרכב המוצר במהלך חיי המדף.

משרד הבריאות הקנדי נימק את ההיתר ביכולת הצרכן להעריך את איכות המוצר לפני הקנייה. מנגד, אוונט ברנדס טענה בעת השקת הצנצנת השקופה ביוני 2025 כי הסיכון לפירוק באור הובא בחשבון בתכנון וכי, לדבריה, החששות לא התממשו עד אז.

ובשאר העולם

גרמניה נמצאת בקצה החופשי של סקאלת המיתוג והעיצוב: מאז אפריל 2024 הקנאביס הרפואי שם מוסדר כתרופת מרשם רגילה, בלי שום משטר אריזות ייעודי – שקיות ממותגות וצבעוניות של יצרנים הן מחזה שגרתי בבתי המרקחת. באוסטרליה התקן הרלוונטי מתמקד בבטיחות ובמידע – אריזה חסינת ילדים ותווית באנגלית עם שם וכמות של כל חומר פעיל – בלי מגבלות מיתוג ייעודיות. בארה"ב, בשוק הרפואי, הכללים משתנים ממדינה למדינה, אבל המכנה המשותף ברובן: אריזה אטומה וחסינת ילדים, סמל אזהרה אחיד ואיסור על עיצובים שפונים לקטינים – והמיתוג עצמו נשאר חופשי יחסית.

אם יאומצו בישראל ההקשחות החזותיות שבמודל הקנדי, יידרשו היצרנים – בפעם השנייה מאז 2024 – לעצב מחדש את כל מערך האריזות, והפעם יאבדו גם את הגוונים, הרקעים והאיורים ששרדו את הרפורמה. מה שלא יאומץ, כנראה, הוא הצד השני של המודל: החלונית שדרכה אפשר לראות את התפרחת והסימון המדויק של שיעורי הקנבינואידים.

ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות בוחן כל העת דרכים להקל על תעשיית הקנאביס ועל המטופלים ולשמור על סטנדרטים גבוהים בכל הנוגע למוצרי הקנאביס המשווקים בישראל ובכלל זה לאריזות. ככל שיחול שינוי בכללי האריזות, ייערך תהליך שיתוף ציבור כמקובל, שיפורסם לציבור בשקיפות ובדרכים המקובלות."