"מטפלים בכסף ולא בחולים": נחשפה התכנית לביטול זני הקנאביס הרפואי

טבלה חדשה שמפרסם משרד הבריאות מבטלת את עשרות זני הקנאביס הרפואי שנמצאים כיום בשימוש. על פי הנוהל החדש החלוקה תתבצע לפי אחוזי THC ו-CBD בלבד, מה שמנוגד למחקרים קליניים שנערכו בארץ ולדרישות המטופלים. "פגיעה חמורה בחולים," קובע מומחה בעל שם עולמי בתחום.

כל המחקרים שנערכו עד כה בישראל בתחום הקנאביס הרפואי – ושבזכותם נחשבת ישראל למובילה בתחום בעולם – נתבצעו בעזרת עשרות זני קנאביס ספציפיים, המכילים כל אחד כמויות משתנות של מאות רכיבים פעילים, חלקם מוכרים כמו THC ו-CBD ורובם כלל אינם מזוהים.

אף על פי כן, ולמרות שמדובר בנוהל שלא קיים באף מדינה אחרת, משרד הבריאות מחליט כעת באופן תמוה ומעורר שאלות לבטל לחלוטין את החלוקה לפי זנים. בטבלה חדשה, שהיא חלק מ"הספר הירוק", נחשף אופן החלוקה החדש: קבוצות-מוצרים לפי אחוזי THC ו-CBD בלבד, ללא התחשבות בשאר הרכיבים.

ההחלטה, כפי שאנו חושפים כעת, נעשתה מבלי שבידי משרד הבריאות נתוני הזנים שצורכים המטופלים בעשור האחרון ומבלי שאי פעם דיברו עם מטופלים בעניין זה, ובאופן הסותר את כל הנתונים הקליניים שכן נאספו בארץ.

ביטול 'אפקט הפמליה'

הליך ייצור זה, הזהה למעשה לתרופת קנאביס מוכרת בשם "סאטיבקס" שגם היא מחולקת לפי רמות THC ו-CBD בלבד, מתעלם בראש ובראשונה ממה שמכונה "אפקט הפמליה" – כלומר ההשפעה של כל זן קנאביס על כל רכיביו יחד.

מאחר וכל זן קנאביס מכיל כאמור לצד THC ו-CBD גם עשרות קנבינואידים אחרים וכן מאות רכיבים שאינם קנבינואידים (טרפנים, פלבנואידים ועוד), ההשפעה של כל זן היא שונה מבחינת המטופלים, כך לפי עדויותיהם.

במחקר שערך פרופ' דדי מאירי מהטכניון נמצא למשל כי שני זני קנאביס בעלי אחוזי THC ו-CBD זהים לגמרי, ישפיעו באופן שונה על תאים סרטניים מסוג מסויים. זן אחד יהרוג את התאים והשני לא, על אף דימיון ברכיבים הבולטים.

כך גם במקרה של מאות ילדים אוטיסטים בישראל המטופלים בשמן קנאביס רפואי. הוריהם מעידים שוב ושוב כי שמן קנאביס מזן מסוים הצליח להקל על התסמינים של אוטיזם ואפילפסיה, בעוד ששמן קנאביס מזן אחר לא עשה זאת – למרות זהות בכמויות ה-THC ו-CBD.

בנוסף, כפי שניתן לראות בטבלה החדשה שהמציא יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר), מלבד החלוקה השרירותית לפי כמויות THC ו-CBD בלבד, הוגדרו "קבוצות מוצרים" המיועדות לטיפול במחלות ובעיות בריאותיות שונות.

לדוגמה קובע משרד הבריאות כעת כי חולים באפילפסיה יקבלו מוצרי קנאביס מקבוצת T1/C20, כלומר תפרחות קנאביס גרוסות או שמנים המכילים 1% THC ו-20% CBD – ללא כל קשר לזן הקנאביס ממנו הופקו.

עבור הסובלים מקרוהן למשל, משרד הבריאות ממליץ על מוצרי קנאביס מקבוצת T5/C10, כלומר כאלו המכילים 5% THC ו-10% CBD.

גריסת הקנאביס – עבור "טבע"?

אך מסתבר שהקביעה החדשה של משרד הבריאות לחלוקת מוצרי קנאביס לפי רכיבי THC ו-CBD בלבד אינה מבוססת כלל על מחקרים, שכן כל המחקרים שנערכו עד כה בתחום הקנאביס הרפואי התבצעו על זני קנאביס ספציפיים.

גורמים במשרד הבריאות סירבו להשיב לפנייתנו ולהסביר על בסיס אילו נתונים או מידע נקבעה החלוקה של קבוצות הזנים, או לפי מה הותאמו כמויות הרכיבים לטיפול במחלה מסויימת.

בעיה נוספת שעולה לכאורה מהטבלה החדשה היא שמהלך זה יוביל בהכרח לגריסה של תפרחות הקנאביס, שכן נכון להיום לא מוכר בעולם זן קנאביס המכיל 20% THC ו-4% CBD, כפי שדורש משרד הבריאות לטיפול המשך בטורט, סרטן או איידס.

כלומר דרישת משרד הבריאות להתאמת קבוצת T20/C4 לסובלים מהמחלות הנ"ל כלל לא ניתנת ליישום בעזרת תפרחות קנאביס, אלא אם ייגרסו זני קנאביס שונים בעלי כמויות שונות של רכיבים פעילים ויערבבו אותם יחדיו עד הגעה ליחס המבוקש.

יש המעריכים כי מטרת קביעת קבוצות מוצרים ביחס קנבינואידים שאינו קיים בטבע היא בכדי לאפשר לחברת "טבע" לחלוש בבלעדיות על חלק מסוגי הטיפול, זאת בעזרת משאף הקנאביס החדש שלה, "סייקי", המכיל תרכובות גרוסות של פרחי קנאביס.

"קטסטרופה – מטפלים בכסף ולא בחולים"

למרות שהוא עצמו חתום על חוברת ההדרכה של משרד הבריאות המכילה את טבלה זו, בשיחה עם מגזין קנאביס מכחיש פרופ' רפאל משולם (שהצטרף לאחרונה לצוות המייעץ של חברת 'פנאקסיה') כי הוא מכיר או תרם להכנת הטבלה.

"זה נוראי מה שהם עושים," אומר פרופ' בכיר בתחום הפועל כבר 27 שנים בצמוד לפרופ' משולם וחוקר קנאביס מזה כ-40 שנים. "דיברנו על זה גם לא פעם בכנסת, אמרנו להם שחשוב שיהיה כתוב איזה זן זה. שני זני קנאביס עם אותם רכיבי THC ו-CBD יכולים להשפיע אחרת. יש הרי 144 קנבינואידים ויותר מ-1,000 חומרים אחרים. במחקר שנערך בטכניון נבדקו זנים בעלי 5 קנבינואידים זהים – אחד הרג תאי סרטן והאחרים לא".

"ניסיתי להסביר שגם הדברים האחרים חשובים, אבל הם החליטו מה שהחליטו," הוא מוסיף. "לפי דעתי זו קטסטרופה בשביל החולים. אני לא יודע למה הם עשו את זה, אבל זה בידיים של ד"ר מיקי דור ושל יובל לנדשפט. משרד הבריאות לא התייעץ איתי, רק יצא לי להגיד להם את זה בכנסת. הבטיחו שיהיו זנים, אבל זה בסוף לא מופיע על המוצרים. כל העולם אומר שישראל בפסגה, אבל היום יש לי הרגשה שהרכבת עברה ואנחנו עומדים בתחנה. אם היו מתחילים בזמן היו יכולים לממן את הטיפול בחינם למטופלים בישראל, אבל כשמחכים, עכשיו זה כנראה לא יקרה. יש פגיעה ברורה בחולים. נראה שמטפלים בכסף ולא בחולים".

השבוע אף החל משרד הבריאות להעביר בכח מטופלי קנאביס רפואי – גם ותיקים – לידי רשת סופר פארם. נציגי משרד הבריאות הגיעו לקליניקה של רופאה מוכרת בתחום, החרימו מהמטופלים את רישיונם וניפקו להם מרשמים לבית המרקחת. מנגד בבית המרקחת הודיעו למטופלים כי אין סחורה זמינה. “משרד הבריאות הכריח אותי לעשות את זה,” טענה הרופאה המטפלת בתגובה.

"לא ניתן לזה לקרות"

מנגד לא נראה שהמטופלים מתכוונים לעבור על מהלך זה בשתיקה, ויש המזהירים כי כל ניסיון שכזה יוביל בהכרח לעתירה לבג"צ על בסיס סעיף של פגיעה ברצף הטיפולי.

"לא ניתן למשרד הבריאות לקחת מהילדים את הטיפול שהוכח ככזה שעובד עבורם," מבהירה אביגיל דר, אם לילד אוטיסט ומי שמרכזת את קבוצת ההורים לילדים עם אוטיזם. "על פי הנתונים הברורים שבידינו יש הבדלים מהותיים בהשפעות בין זן לזן, גם אם מכילים את אותן כמויות בדיוק של THC ו-CBD".

יש לציין שעל פי החוק משרד הבריאות לא יכול לחייב מטופל קנאביס רפואי – בין אם מטופל חדש או ותיק – לקבל את התוצרת על בסיס הנוהל החדש, וכן שזכותו של מטופל להמשיך לקבל את הקנאביס מחברות הקנאביס הקיימות ולא מסופר פארם – הן בגלל העלייה במחירים והן בגלל השינוי באופי המוצרים.

"כל עוד יש מטופלים המקבלים את הקנאביס לפי הנוהל הנוכחי, הישן, כל מטופל רשאי לדרוש שלא יפלו אותו," מסבירה מנהלת הקליניקה לזכויות החולה עו"ד ד"ר נילי קרקו, המומחית בתחומי נזיקין, רשלנות רפואית וזכויות חולים. "המדינה יכולה רק להציע את המתכונת החדשה, אבל לא לחייב".

"גם לגבי המחיר וגם לגבי החלוקה לפי זנים – למטופל חייבת להישאר אפשרות הבחירה," מדגישה ד"ר קרקו. "רק ביום בו ייסגרו חברות הקנאביס הרפואי הפועלות במתכונת הנוכחית, או שהם ישנו את אופן החלוקה ויתאימו אותו לדרישות המדינה, תוכל המדינה לעשות את המהלך ביתר קלות, אך גם במקרה זה זה לא יעבור חלק שכן מטופלים יוכלו לטעון לפגיעה ברצף הטיפולי. אמנם החוק הנוגע לרצף טיפולי מתייחס רק לתרופות המוכרות כתרופות בחוק – וקנאביס לא מוגדר כתרופה בחוק – אבל סביר שבית המשפט יקבל את העיקרון של הפגיעה ברצף הטיפולי במקרה כזה."

גורם משפטי נוסף עמו שוחחנו קבע כי "המדינה תתקשה להסביר לבג"צ כיצד רוקח (יובל לנדשפט) ורופא משפחה (מיקי דור) משנים את אופן הטיפול בצורה המנוגדת לכל הממצאים בתחום. העובדה שמשרד הבריאות מעולם לא אסף כלל נתונים על המטופלים וזה שפרופ' משולם הצטרף לפנאקסיה שהטבלה הזו היא אינטרס ברור שלה, תקשה מאוד על המדינה להגן על טיעוניה בנוגע לטבלה זו".

מעמותת הקנאביס הרפואי נמסר בתגובה כי "ככל הידוע לא קיים שום מחקר המגבה שום קביעה מקביעותיו של משרד הבריאות באשר להתאמת יחסי חומרים פעילים למחלות, וכל המחקר הקיים מתייחס לזנים שלמים בלבד. לא טרחו כמתחייב בחוק לפרסם אף לא פרוטוקול אחד מדיוני הועדות שהגיעו לקביעה זו. מהלך זה יש בו פגיעה קשה בזכותו של החולה לרצף טיפול ולמתן הסכמה לכל שינוי בטיפול הרפואי הניתן לו והעמותה קוראת לכלל המטופלים לעמוד בתוקף על זכויותיהם ולא לאפשר שינוי הטיפול בםה ללא רצונם והסכמתם, וכמובן פועלת כל העת לשם קידום מהלכים משפטיים"

משרד הבריאות סירב להגיב לידיעה, אך תגובות לא רשמיות שהגיעו מבכירים במשרד מעוררות השתאות. נושא זה צפוי להיות חלק בלתי נפרד מעתירות לבג"צ שככל הנראה יוגשו בקרוב מטעם מטופלים בעקבות השינויים הצפויים.