הסיפור המוזר של EPM: ביטלה את ההנפקה ו”מוותרת” על 25 מיליון ש”ח
אחרי קמפיין פרסומי אדיר בשני הערוצים המובילים וגיוס עשרות מיליוני שקלים תיאורטיים בקמפיין באינטרנט, מודיעה חברת EPM שבהובלת פרופ' זאב רוטשטיין כי היא מבטלת את ההנפקה ותנסה לגייס את הכסף באופן פרטי. כזכור, החברה הבטיחה לציבור כי היא מפתחת את "הסמארטפון הבא" - תרופות המבוססות על קנבינואידים סינטטיים
אין כמעט מי שלא צפה בפרסומות של חברת EPM, שהודיעה כי היא מתכננת לפתח “מולקולות קנאביס סיננטיות” באמצעות פרופ’ רפאל משולם. בפרסומות, ששווקו בערוצי הטלוויזיה 12 של קשת ו-13 של רשת באופן שניתן להגדירו כאגרסיבי, מציג את חזון החברה נשיא החברה, פרופ’ זאב רוטשטיין, מי שהיה בעבר מנכ”ל בית החולים הדסה לשעבר ויו”ר ועדת סל התרופות וכיום בין היתר גם יו”ר חברת הקנאביס פארמוקן, ביחד עם רשף סוויסה מנכ”ל החברה.
הפרסומות נחלו הצלחה מסחררת ובאמצעותן הצליחה EPM לגייס מיליוני שקלים, כשהמטרה היתה להגיע לכ-44 מיליון שקל גיוס, שמסמן שווי חברה (אחרי הכסף) של כ-425 מיליון שקל. שווי כזה, במידה ואכן הייתה מגייסת לפיו לבסוף, היה הופך את EPM לחברת הקנאביס הישראלית הציבורית השנייה בשוויה, אחרי אינטרקיור הנסחרת בשווי שוק של כ-980 מיליון שקל, ומעל חברת IMC הנסחרת בצפון אמריקה לפי שווי של כ-235 מיליון שקל (89 מיליון דולר קנדי).
רבים העריכו כי השווי המבוקש הזה הוא מופרך, בין היתר בהתחשב בכך שהחברה הגיעה להנפקה עם גירעון בהון של כ-1.9 מיליון דולר ועם קופת מזומנים אפסית של כ-150 אלף דולר, שלא אפשרה לפעילותה להימשך ללא גיוס כספים, כל זאת תוך כדי שהיא בשלבי מחקר התחלתי בלבד. במקביל, השכר החודשי של המנכ”ל, רשף סויסה, עומד על כ-70,000 שקל (צמוד לשער הדולר), לא כולל בונוסים למיניהם. מדובר כמובן בשכר גבוה גם בהשוואה לחברות אחרות בסקטור להן כבר יש מכירות ורווחים.
ההצלחה ההתחלתית של סבב הגיוס הראשון שביצעה החברה, יש להדגיש, משויכת כמובן לציבור הרחב, כלומר לאנשים שהשקיעו כסף בהנפקה כשמרביתם, סביר להניח, לא ממש ידעו לפי איזה שווי הם משקיעים. הם השקיעו כי זה נראה נוצץ, כי “סלבים” הבטיחו להם בטלוויזיה שמדובר “בסמארטפון הבא” וכדומה. אבל, בשיא הגיוס, במהלך חודש מארס, נכנסה לסיפור רשות ניירות ערך – הגוף האמון על הגנת הציבור מפני הונאות ובעיות חוקיות בכל הקשור לאפיקי ההשקעה השונים.
רשות ני”ע, מטעמים שלא פורטו, פסלה את ההנפקה ודרשה מהחברה להשהות אותה ולפרסם תשקיף חדש (מסמך בעל מאות עמודים בו מתוארת פעילות החברה). על פי ההערכות בשוק, סיבת ביטול ההנפקה מצד הרשות לניירות ערך הייתה העובדה שמבעד לפרסומת הקצרה והאטרקטיבית, לא באמת ניתן היה להעביר למשקיעים מידע מלא, כפי שאמור להיות מועבר מקריאה של כלל עמודי התשקיף, והם עלולים היו להיות מוטעים או לא מספיק מודעים לפרטים.
יתרה מכך, אישור של ההנפקה הזו של EPM הייתה יכולה ליצור פרצה משפטית מסוכנת, כזו שתאפשר לכל חברה שלא תצליח לגייס כסף בהנפקה רגילה בבורסה, ממשקיעים גדולים, לפנות לטלוויזיה. היא תשלם, כמו EPM, סכומים נכבדים לערוצי הטלוויזיה (ערוץ 12 קיבל מניות בשווי 10 מיליון שקל בתמורה לפרסום, ערוץ 13 קיבל כ-3 מיליון שקל בתמורה לפרסום), ותוכל לגייס “על הגב” של הציבור הפשוט, שלא מבין מה בדיוק מוכרים לו ואיך לשפוט את זה.
את התמורה לפרסום קיבלו קשת ורשת במניות – קשת קיבלה כ-2.89% ורשת כ-0.87% מהמניות של EPM. כלומר, לערוצי הטלוויזיה השולטים בשוק הטלוויזיה הישראלי כמעט לחלוטין היה אינטרס שההנפקה תצליח, על מנת שהם יוכלו (במידה וירצו) למכור לאחר מכן את המניות בבורסה ולקבל כסף מזומן. ככל הידוע בשלב זה, אלא אם תהיינה הפתעות, גם לאחר הנפילה של ההנפקה צפויים הערוצים להישאר עם המניות שלהם, שכן את השירות (פרסום) הם כבר נתנו, ובחלק שלהם בהסכם הם עמדו.
באמצע החודש דיווחה EPM על חידוש של תהליך הגיוס הפומבי ובתוך כשבועיים גייסה לא פחות מ-25 מיליון שקל, סכום מכובד לכל הדעות העומד על יותר מחצי (57%) מהסכום שתיכננה לגייס במקור. אך אמש (ג’), באופן מפתיע למדי, דיווחה החברה על עצירת ההנפקה, לדבריה משתי סיבות: הראשונה – “בעקבות המצב בתקופה הנוכחית בשוק ההון” והשנייה – “על רקע קבלת הצעה פרטית שתאפשר לחברה את המשך פיתוחיה”.
הטענה השנייה בהודעה של EPM, זו שנוגעת להצעה פרטית שנתקבלה כביכול מגורם פרטי, היא בעייתית. למעשה, החברה התחילה גיוס, אנשים השקיעו כסף, ולפתע לאחר קבלת הצעה טובה יותר, החברה “נוטשת” את הספינה. כמובן שסביר מאוד להניח שאלמלא הגיוס הפומבי אותה הצעה פרטית כלל לא הייתה מתקבלת, כך שמי שהשקיע מזמנו ומכספו – למרות שהוא יקבל אותו בחזרה כמובן – בהחלט יכול להתרעם על התנהלות לא הוגנת מצד EPM.
הטענה הראשונה בהודעה של EPM, הנוגעת ל”מצב” בשווקים, לא ברורה אפילו יותר. הרי החברה הצליחה לגייס את הכסף, והרבה ממנו, בתוך זמן קצר, כלומר החברה לא יכולה “להאשים” את השוק ב”מצב” שגרם לא להיכשל בגיוס. שנית; בשבועיים האחרונים, מאז עליית ההנפקה מחדש לאוויר, שוק ההון בישראל דווקא שומר על יציבות ומדדי המניות המרכזיים אף עלו קמעה או שמרו על יציבות.
סיבה אפשרית לביטול ההנפקה, אותה החברה כמובן לא ציינה וכנראה גם לא תודה בה בפומבי לעולם, נמצאת אולי ברצון למזער חשיפה להליכים משפטיים עתידיים. הרי אם החברה היתה אכן נרשמת לבסוף למסחר בתום הגיוס, כפי שהייתה אמורה לעשות, והמניה היתה צונחת, המשקיעים היו יכולים באופן תיאורטי לפתוח בהליכים משפטיים בטענה להטעייה, בהנחה והם למדו על החברה רק מתוך הפרסומת הקצרה ובהנחה והרשות לניירות ערך גם מצדדת באופן כלשהו בעמדה זו.
בסופו של יום, כך או כך, EPM “יורדת מהרעיון” של כניסה לבורסה המקומית ומבטלת את ההנפקה. נשאר רק לקוות, לטובת הציבור והמשקיעים כי הפירצה הזו בחוק ניירות ערך – שמאפשרת פרסום השקעות באמצעות פרסומות קצרות על המרקע תמורת מניות לערוצי הטלוויזיה תוך הבטחות גרנדיוזיות על “הסמארטפון הבא” – תיעלם מן העולם.
