"נעשה אקזיט כלכלי עוד לפני האקזיט הרפואי": מי זו חברת EPM?

חברת EPM מאמינה שמולקולות סינטטיות שמחקות מולקולות טבעיות מצמח הקנאביס, עשויות להביא מזור לחולים. לצורך כניסה לבורסה היא מנסה לגייס 44 מיליון שקל בעזרת קמפיין פרסום אגרסיבי. נשיא החברה, פרופ' זאב רוטשטיין, מסביר בשיחה עם מגזין קנאביס מה הם בעצם עושים ומדוע הוא מאמין ששווה להשקיע

אין סיכוי שלא נתקלתם עד כה בפרסומת בטלוויזיה של חברת EPM העוסקת לדבריה במחקר ופיתוח בתחום הקנאביס. יש סיכוי שגם אתם כמו רבים אחרים לא ממש הבנתם מה בעצם החברה מפרסמת, מה היא רוצה ממכם ומי מממן את הקמפיין האגרסיבי הזה.

מסתבר שחברת EPM יצאה למהלך של הנפקה בבורסה המקומית, והיא עושה זאת באמצעות הליך עקיף של גיוס כספים באמצעות פלטפורמת אינטרנט לגיוס המונים, למשל כפי שעשתה חברת קנבוטק שגייסה כ-26.6 מיליון שקל לפי שווי של כ-134 מיליון שקל והמשקיעים בה מופסדים בינתיים בכמעט 50%.

על פי פרטי הקמפיין, EPM מעוניינת לגייס כ-44.5 מיליון שקל לפי שווי של 381 מיליון שקל ואם אכן תעשה זאת היא תהפוך למעשה להיות חברת הקנאביס הישראלית השנייה בגודלה במונחי שווי שוק, אחרי אינטרקיור (1.05 מיליארד שקל) ובדומה ל-IMC (430 מיליון שקל בערך).

זאב רוטשטיין EPM
"נעשה אקזיט כלכלי עוד לפני האקזיט הרפואי" – פרופ' זאב רוטשטיין, נשיא EPM

נשיא EPM והפרזנטור הראשי שלה בפרסומת הוא פרופסור זאב רוטשטיין, המחזיק גם אופציות לכ-1.63% ממניות החברה. פרופ' רוטשטיין היה בעבר יו"ר ועדת סל התרופות במשרד הבריאות ועד לאחרונה שימש כמנכ"ל בית החולים הדסה. לפני כמה שבועות דווח כי הוא מונה גם לתפקיד יו"ר חברת הקנאביס פארמוקן בו הוא משמש גם כיום.

אם כמו רבים אחרים תהיתם מדוע חברה שרוצה לגייס מיליונים משקיעה מיליונים בפרסומות בטלוויזיה, התשובה היא שהיא לא. שני בעלי מניות נוספים ב-EPM הם קשת (2.89%) שקיבלה את המניות שלה בתמורה לשירותי פרסום בשווי 10 מיליון שקל בערוץ 12 ובאתר מאקו למשך 30 חודשים, ורשת (0.87%) שקיבלה אותן תמורת פרסום בשווי 3 מיליון שקל למשך 36 חודשים.

נתון מעניין נוסף הוא גובה שכרו של רשף סויסה, המנכ"ל. סויסה מקבל כיום שכר של כ-64,000 שקל, לא כולל בונוסים שההנהלה יכולה לתת לו כתלות בהצלחות מחקריות ועסקיות של החברה.

רשף סויסה, מנכ"ל EPM
שכר של 64,000 ש"ח לחודש, לא כולל בונוסים – רשף סויסה, מנכ"ל EPM

הנפקה כזאת אגב, קשה להאמין שהייתה מתקבלת בידי "המוסדיים", כלומר קופות הפנסיה ומנהלי תיקי ההשקעות הגדולים, בודאי בהתחשב בשפל היחסי בו נמצא שוק ההנפקות בישראל כיום. לכן, סביר להניח, החברה בחרה בדרך של גיוס המונים במסלול שמאפשר להירשם לבורסה לאחר השלמת גיוס ההמונים.

יש לציין שמעיון בתשקיף (PDF) שהחברה מחוייבת לפרסם מתגלים נתונים שעלולים להיחשב בעייתים בקשר למצב הפיננסי שלה, למשל גרעון בהון של כ-1.9 מיליון דולר ויתרת מזומנים בקופה בגובה של כ-148 אלף דולרים בלבד. לשם השוואה – החברה שורפת סכום כזה בתוך פחות מחודש ובמהלך שנת 2020 היא הפסידה לא פחות מ-2.3 מיליון דולר.

על מנת להבין טוב יותר את פעילות החברה, שוחחנו עם פרופ' רוטשטיין נשיא החברה.

מה הם בעצם הפיתוחים של חברת EPM, מה מיוחד בהם?

"לצמח הקנאביס יש פעילויות רפואיות שונות. הבסיס של הצמח מורכב מאבני בניין קטנות שכל אחת מהן היא מולקולה, חלק עם פעילויות רציניות וחלק פחות רציניות. הרעיון של חברת EPM הוא בנושא של בנייה של מולקולות על בסיס הגנטיקה הצמחית, אבל המולקולות סינטטיות ומיוצרות במעבדה, על בסיס מחקר של פרופ' משולם. הכל סינטטי, לא צמחי. הן מחקות פעילויות שונות של הקנאביס. יכולים לבודד אותן מבחינת תופעות רצויות ולא רצויות. זאת אומרת שאפשר להתמקד רק במולקולות שיש להן פעילויות חיוביות כמו למשל מולקולה שהיא נגד דלקת, ומורידה חומר טבעי שנקרא TNF, שזה מדד לדלקת שהגוף תוקף את עצמו, אז היא מחקה פעילות של סטרואידים ואפשר להשתמש במולקולה הזאת במקום לתת טיפול בסטרואידים".

אתה יכול לתת דוגמאות לכמה מולקולות כאלה?

"אין לנו עדיין שמות מסחריים למולקולות, הן מופיעות אצלנו במספרים. אבל למשל גילינו מולקולה עם השפעה אנטי דלקתית, שאנחנו קוראים לה מולקולת 314".

האם הן מולקולות חדשות?

"כן, חדשות לחלוטין ורשומות כפטנט של חברת EPM. יש לנו בסך הכל 15 מולקולות, מתוכן כרגע 2 או 3 שכבר עברו ניסיון בבעלי חיים. כולן רשומות כפטנטים. רוב הכסף הושקע ברישום פטנטים על המולקולות החדשות".

מדוע בחרתם במולקולות סינטטיות ולא טבעיות?

"מה שמבודד מהצמח, בניגוד למולקלות סינטטיות, לא ניתן לרשום עליו פטנט. אתה משקיע מיליארדים ובסוף זה לא שלך. בנוסף יש גם יתרונות לסינטטי כי ניתן לדייק את הפעילות של המולקולה, כלומר לא להכניס חלקים למולקולה שיהיו עם תופעות לוואי כאלה או אחרות".

המולקולות הסינטטיות מבוססות על קנבינואידים מוכרים? למשל THC או CBD?

"CBD למשל, יש לו סגולות ריפוי טובות, בעיקר לחולי סרטן, מחלות כרוניות. ב-CBD יש כמות מולקולות, ואתה בונה את המולקולה הבודדת בתוך עולם ה-CBD הרחב, שיש לה אפקט מסוים ומוגדר. לדוגמה, CBD באופן עקרוני מעורר תיאבון. אומרים שזה נותן לחולי סרטן שינה טובה יותר בלילה, ומגדיל את התיאבון. יש מולקולה אחת בתוך ה-CBD שעושה בדיוק ההפך, פוגעת בתיאבון, אז אתה יכול למנוע מחלות שמתבטאות בהיפר-פאגיה, תיאבון מוגבר, למשל מחלת פראדר וילי, מחלה גנטית שפוגעת בכרומוזומים וגורמית לכך שילדים אוכלים כל דבר. צריך לנעול את המקרר במנעול כי הם אוכלים הכל. אז למשל אצל חולדות שיצרנו להן את המודל עם הפגמים, ונתנו להן את המולקולה שנקראת 302, התברר שהחולדות האלה לא סבלו מהיפר פאגיה והפסיקו את הטירוף של האכילה שהורג אותן, לעומת קבוצת בקרה שם זה לא קרה. באופן תיאורטי ואולי קצת יותר מתיאורטי כי זה הוכח בחיות מעבדה, יכולה להיות תרופה למחלת פראדר וילי. אמנם בישראל יש רק כ-200 חולים בה אבל בעולם יש יותר. יתרה מכך, אם באמת נצליח לדכא את מרכז התיאבון במח, יכולה להיות לזה השלכה יותר גדולה, למשל במחלות השמנה, שאנשים שוקלים פי 3 או 4 ממה שאפשר. יכול להיות שהתרופה הזאת תימצא בהמשך המחקרים שלנו יעילה לא רק לפראדר וילי, אלא גם תצליח למנוע אכילת יתר בהשמנה חולנית. אם באמת היא פוגעת במרכז התיאבון ומונעת אכילת יתר, אז היא יכולה להביא תועלת רחבה יותר".

מה גיליתם בנושא הדלקתי?

"יש מחלות כרוניות, כמו קרוהן, קוליטיס, מחלות אוטו-אימוניות בהן הגוף פוגע בעצמו ופוגע במעי. מולקולה 314 שלנו, שאנחנו מייחסים לה את ההשפעה האנטי דלקתית, יכולה להיות מחר בבוקר מאוד איכותית במניעת ההרס העצמי שהגוף גורם לעצמו במחלות אוטו אימוניות, זה יותר רחב מרק מחלות אנטי דלקתיות".

אז זה יכול לעזור גם בסרטן? הרי בסרטן התאים תוקפים את עצמם

"יש שטוענים שמחלות לב וסרטן הן מחלות אוטואימוניות. אני רוצה להיות זהיר בדברים הללו. הפגיעה העצמית במחלות האוטו אימוניות היא בעצם יצירה של דלקת. אם התרופה 314 מורידה דלקת ובאמת תצליח במודל קליני, שנעשה נסיונות ונראה שהיא באמת יעילה, אז זה יהיה פתרון למחלות בהן התוצאה הסופית היא דלקת".

קיבלתם אישור מה-FDA ללכת לניסויים קריטיים?

"אנחנו נמצאים בדיוק בנקודה הזו. הניירות שלנו ב-FDA כדי לכוון אותנו לטיפול במחלות ואני מקווה שתוך זמן לא ארוך נצליח להגיע כבר לניסיונות קליניים בבני אדם. כרגע אנחנו מדברים על שתי המולקולות 302 ו-314. הניסיונות הם מאוד יקרים בבני אדם. לכן אני מוביל להנפקה שאנחנו עושים בימים אלה ואנחנו מבקשים מהציבור שמעוניין להשקיע שישקיע. אני מאוד מקווה שלא נאכזב את ציבור המשקיעים שלנו."

מדוע לשלם על פרסום בטלוויזיה במקום לפנות למשקיעים ספציפיים. למה לפנות לציבור לצורך גיוס כספים כשאתם אפילו לא בשלב הניסויים הקליניים, כלומר אין לכם עדיין מוצר.

"אנחנו אמרנו בדיוק מה יש לנו ומה אין לנו. הציבור הוא ציבור אינטליגנטי. לא אמרנו משהו שאנחנו לא עושים. אמרנו במפורש שסיימנו את השלב הפרה-קליני והולכים כרגע לנסיונות הקליניים. אנחנו קוראים לציבור שמעוניין ומחפש אפיקי השקעה, להשקיע".

מה ירוויח מי שישקיע?

"הוא יהיה בעל מניה בחברה שהיום הערך שלה הוא בסביבות 140 מיליון דולר והיא יכולה להגיע להיות כמו GW, שגם היא פיתחה מולקולה, ופייזר קנתה אותה ב-7 מיליארד דולר. זאת אומרת שאנחנו מתפללים שנהיה כמו GW ואנחנו עובדים קשה כדי להצדיק את זה. אם אנחנו באמת נגיע לטיפולים נקודתיים במחלות שעד היום אין להן פתרונות מספיק טובים, אז אני משוכנע במאה אחוז שמי שהשקיע את כספו יברך על המוגמר".

איך הגעת לחיבור עם החברה?

"בגיוסים קודמים הם פנו אלי כי חשבו שאני בעל ממון ויכול להשקיע. אז לקחתי את החברה בשביל ללמוד אותה לעומק, נפגשתי עם המדענים של החברה, דני פאר, יוסי לם, פרופ' משולם. הייתי בכמה פגישות מחקר איתם ולאחר שהשתכנעתי אני בעצמי שיש דברים בגו' והאפקט אמיתי, אמרתי שאני מוכן להירתם לטובת פיתוח תרופות עתידיות כי זה מממש לי את אותו הקו של רפואה ציבורית שאני עוסק בה כבר מעל 40 שנה. היום אני נשיא של החברה, חברתי אליהם בסוף שנת 2021. אני מאוד מרוצה שחברתי אליהם, אני בעיקר מתפעל מהעבודה של צוות החוקרים".

האם השקעת כסף משלך?

"מכיוון שאני לא משקיע משמעותי, אין לי הרבה מה להשקיע. הייתי עובד ציבור רוב חיי. אני לא אחד המשקיעים הגדולים שיכול להשקיע בצורה משמעותית, אבל אם היו באים להתייעץ איתי האם להשקיע כן או לא, הייתי ממליץ להשקיע, כמובן זה בסיכון, אבל הייתי ממליץ להשקיע מכיוון שהחברה הזאת עובדת בצורה מדעית, נכונה, ואני מקווה שהיא גם תביא פירות".

תוך כמה זמן להערכתך תצליחו להשלים את הניסויים הקליניים ולהביא מוצר לשוק?

"במחלות מסוג זה טווח הזמן נע בין 3 ל-5 שנים לתרופה בשוק. לגבי מחלות נוספות, זה יהיה יותר קצר מהמקובל היום להערכתי מהממוצע של 10 שנים, בגלל שאחרי שנסיים את הניסויים הקליניים, נוכל להתחיל לעבוד במקביל על מולקולות נוספות עם תכונות נוספות ולהגיע איתן לשוק. התחושה שלי, שאינה מבוססת על סתם אוויר, היא שברגע שיהיו לנו הצלחות קליניות תהיה אלינו לטישת עיניים מחברות הפארמה הגדולות, וזה קורה, כי חברות הפארמה הגדולות כמו פייזר, מרק, נוברטיס ועוד, מחכות לתוצאות חיוביות של חברות קטנות ופשוט 'בולעות' אותן. זאת אומרת, אם מדברים מבחינה פיננסית, יש סיכוי לא קטן שאם התוצאות תהיינה חיוביות, האנשים יוכלו 'להזדכות' על ההשקעה שלהם בטווחים יותר קצרים לפני שהתרופה תהיה ממש בפה של המטופלים, כלומר נעשה אקזיט כלכלי-פיננסי עוד לפני האקזיט הרפואי".

הממשלה הבטיחה "לגליזציה תוך 365 ימים" לפני:

חדשות
Back to top button
שינוי גודל פונט