המערכת שבזכותה אנחנו יכולים ליהנות מקנאביס

מרבית האנשים שנוהגים לגלגל לעצמם ג’וינט בסוף של יום עבודה ארוך לא עוצרים וחושבים איך עובד המכניזם של החומר, הם פשוט נהנים מההרגשה הטובה שהקנאביס עושה. אבל האמת היא שלפלא הזה יש סיבה ביולוגית שמוטבעת בכולנו וקוראים לה ‘המערכת האנדוקבינואידית‘ (ECS). 

קולטנים שנועדו להתחבר עם קנבינואידים

העובדה שלחלק מהקנבינואידים, כמו למשל THC, יש עלינו השפעה פסיכו-אקטיבית אינה מובנת מאליה. למה שמולקולה חיצונית תיקשר לאזורים ספציפיים במוח ותשפיע על התודעה שלנו? 

בסוף שנות השמונים התגלו אזורים במוח (ומאוחר יותר גם בחלקים אחרים של הגוף אליהם מגיעה מערכת העצבים) עם קולטנים ייעודיים לקנבינואידים שנודעו בשם CB1. הגילוי הזה היה מרעיש ותודות לו אנחנו מבינים כיצד הקנבינואידים מצליחים להשפיע עלינו. בהמשך התגלו קולטנים ייעודיים לקנאביס מסוג אחר שנקראו CB2, שגם הם משופעלים על ידי קנבינואידים. השאלה הגדולה שעמדה על הפרק היתה – למה? למה יש בגוף האדם קולטנים ייעודים לקנבינואידים?

פרופ’ רפאל משולם פותר את התעלומה

אחד האנשים שהשאלה הזו העסיקה אותם הוא פרופסור רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כבר בראשית שנות ה-90 נחשב פרופ’ משולם לגדול חוקרי הקנאביס בעולם ולמי שב-1964 היה הראשון (יחד עם שותפו במכון ויצמן יחיאל גאוני) לזהות את ה-THC ובהמשך גם הראשון לבודד אותו. 

כאשר משולם נחשף לגילוי של קולטני CB1 הוא הניח שאם יש בגוף קולטנים של קנאביס צריך להיות גם חומר ממקור אנדוגני (ממקור פנימי בגוף) שמשפעל אותם, ולא סביר שקולטני ה-CB1 נמצאים שם במקרה רק כדי שבני האדם ירצו לצרוך קנאביס. 

משולם הסיק שיש בגוף שלנו נוירוטרנסמיטרים שמשפעלים את הקולטנים הללו. בשנת 1992 הוא והצוות שלו אכן גילו במוח חומצה שומנית שמזכירה במבנה שלה קנבינואיד ושתפקידה להיקשר ולשפעל את קולטני ה-CB1. משולם העניק לחומר הזה את השם אנאנדמיד (Anandamide – מהמילה ‘אננדה’ – אושר בשפת סנסקריט) וזה היה האנדוקנבינואיד הראשון שהתגלה. 

מסייעת לשמור על איזון הגוף

בהמשך התגלו אנדוקנבינואידים נוספים כמו גם קולטנים נוספים, והיום אנחנו יודעים שהמערכת האנדוקנבינואידית פרושה לאורך אזורים רבים בגוף. אנחנו יודעים למשל שאננדמיד ממלא תפקיד בהתפתחות העובר בתקופת ההיריון וכנראה הוא גם קשור להרגשת ה’אושר’.

יש גם הנחה שלמערכת האנדוקבינואידית יש תפקיד בשמירת האיזון של הגוף, תהליך הנקרא “הומאוסטזיס” (Homeostasis) – סביבה פנימית המאפשרת איזונים אוטומטיים מול שינויים החלים בסביבה החיצונית ושתודות לה גוף חי שומר על יציבות ובריאות – ואנחנו יודעים שהמערכת משפיעה על הרבה מאוד תהליכים כימיים וביולוגים בגוף.

המחקר על המערכת הזו עדיין בחיתוליו והנסתר עוד רב על הגלוי. מה שבטוח זה שבזכות המערכת הזו אנחנו יכולים ליהנות מג’וינט בסוף היום ומעוד הרבה מאוד תועלות שצמח הקנאביס מספק לנו.