“החל מהשבועות הקרובים יחל יבוא סדיר של קנאביס לישראל”

מעבדות "בקטוכם" הצליחו להשיג את הבדיקות שיאפשרו מעתה לייבא קנאביס מחו"ל באופן סדיר בסטנדרט החדש שהוביל לעצירת היבוא בנובמבר 2020. וגם - איך זה שרק בתחום הקנאביס יצרנים בודקים את אחוז ה-THC לעצמם ללא צורך בבדיקה חיצונית אובייקטיבית

בימים הקרובים צפויה חברת בקטוכם (Bactochem) מנס ציונה, המספקת שרותי בדיקה אנליטיים וביולוגיים גם לקנאביס, להפוך למעבדה הראשונה בישראל שמחזיקה בכל הפרוטוקולים הנדרשים לבדיקה של כל חומרי ההדברה ברשימה החדשה שפירסם היק”ר בשנה שעברה לצורך ייבוא קנאביס רפואי מחו”ל, כך נודע למגזין קנאביס.

המשמעות היא שהיבואנים הישראלים יוכלו כעת לחזור לייבא קנאביס איכותי מחו”ל, חלקן לאחר עצירה של קרוב לשנה. בין השאר צפויים להגיע שוב כמה מהזנים האהובים שהגיעו בשנת 2020 ואזלו, וכן גם זנים מרמות איכות גבוהות יותר שעתידים להגיע בקרוב ואודותם פרסמנו בכתבות קודמות.

כזכור, באוקטובר 2020 הוקשחו נהלי היבוא כך שכל קנאביס שהגיע מחו”ל נדרש לעבור בדיקות ניקיון נוספות לאלו שנדרשות מהמגדלים הישראלים. המטרה היתה להוכיח שהסחורה, שמגיעה ממדינות שונות מסביב לעולם, אינה מכילה ולו אחד מרשימה של מעל 250 חומרי הדברה מסוכנים.

מעבדות בקטוכם
המעבדה הראשונה בישראל שמחזיקה בכל הפרוטוקולים הנדרשים ליבוא קנאביס בסטנדרט החדש, מעבדות בקטוכם בנס ציונה

את רוב החומרים ברשימה החדשה המעבדות הישראליות היו יכולות לבדוק כבר אז, וגם חלק נכבד מהחומרים האחרים החדשים ברשימה הושגו די במהרה, למעט שניים – גואזטין (Guazatine) ודיתיוקרבמט (Dithiocarbamate).

שני חומרי הדברה אלו לא אותרו כמעט בשום מקום, ורק מעבדה או שתיים, בהולנד ובקנדה, החזיקו בפרוטוקולים לבדיקה שלהם.

המשמעות היתה שהיבואנים הישראלים נאלצו ראשית לאתר מעבדות שיכולות לבצע את כל סט הבדיקות, דבר שלקח לא מעט זמן, ולאחר מכן לשלוח דוגמיות קנאביס למעבדות אלו בטיסות מסביב לעולם על מנת שאלו יבצעו בדיקות שיאפשרו לאחר מכן יבוא בכמויות מסחריות.

התהליך הארוך הזה, שחלק מהחברות סיימו אותו בהצלחה לאחרונה אבל רק לאחר מאמצים רבים, לא יידרש עוד מעתה, לאחר שמעבדת בקטוכם הצליחה כאמור בחודש שעבר להשיג את החומר גואזטין וכבר לאשר פרוטוקול בדיקה עבורו, ובימים הקרובים היא צפויה לאשר גם את פרוטוקול הבדיקה של החומר דיתיוקרבמט.

לכבוד המאורע ביקשנו לשוחח עם מנכ”ל בקטוכם אמיר כרמי שמודיע כי “אנחנו מעריכים שהחל מהשבועות הקרובים ואילך יחל יבוא סדיר של קנאביס לישראל ואנחנו ערוכים לבצע את כל הבדיקות הנדרשות”.

מי זאת בקטוכם בעצם ומה הקשר שלה לתחום הקנאביס?

איזה קנאביס אתה?

“בקטוכם היא למעשה אחת מהמעבדות היחידות בישראל שמוכרות ע”י היק”ר והרשות להסמכת מעבדות לביצוע בדיקות קנאביס ומציעות לחברות הקנאביס ביצוע בדיקות של כל הסט הנדרש – חומרי הדברה, חומרים פעילים (THC, CBD), רעלנים, מתכות ומיקרוביולוגיה – ולא רק של חלק מהן כמו במעבדות אחרות.”

תוכל לספר מה בדיוק קרה שהוביל לעצירת הייבוא ולמה התעכב ההליך הזה זמן רב כל כך?

“עד אוקטובר 2020, בדיקות המעבדה ליבוא קנאביס היו זהות לאלו של קנאביס מקומי (גידול ישראלי). באותו חודש עדכן היק”ר את נוהל היבוא והוסיף לרשימה עוד כמה עשרות חומרי הדברה. הרשימה החדשה כללה בין היתר שני חומרים שהיוו את עיקר הבעיה שעיכבה את הייבוא ושאותם המעבדות בארץ ובעולם לא הכירו. את רוב החומרים למעט השניים הללו מצאנו. אחד נקרא גואזטין והשני נקרא דיתיוקרבמט. אלה חומרי הדברה נדירים יחסית ולכן היה כל כך קשה למצוא אותם ולייצר את פרוטוקול הבדיקה שיאפשר לאתר אותם על קנאביס. אחרי המון עבודה שארכה למעלה מחצי שנה וכללה שיחות עם מעבדות מקנדה ואירופה, הצלחנו בחודש שעבר לפתח שיטה לזיהוי גואזטין ובימים הקרובים נסיים גם תהליך דומה לדיתיוקרבמט, נעביר את זה ליק”ר לאישור, ואז ניתן יהיה בעצם לבצע את הבדיקות הללו כולן אצלנו בישראל.”

אחת הטענות של היצרנים היא שבעקבות הבדיקות החדשות מחירי הבדיקות יעלו ולכן גם מחירי המוצרים לצרכן. זה נכון?

“כן, מחירי בדיקות מעבדה ליבוא צפויים לעלות. בכדי לזהות גאוזטין ודיתיוקרבמט נדרשת טכנולוגיה יקרה ומורכבת יותר.”

יודע להגיד מה המחירים בערך? שנבין סדר גודל?

למשל אם אחד היצרנים המקומיים מגיע לבדיקת חומרי הדברה הוא ישלם מעל 1,500 שקל, זה המחיר המקובל בשוק. אבל כשמבקשים לעשות בדיקה מקיפה לאצוות יבוא בודדת שמכילה זיהוי גואזטין ודיתיוקרבמט לצד חומרי הדברה נוספים שאינם חלק מסט בדיקות סטנדרטי, העלות יכולה להגיע לאלפי שקלים. אנחנו מנסים לשלב בדיקת אצוות ממספר יבואנים במקביל וכך להוריד עלויות, אבל לא תמיד זה מסתדר ולכן זה מגיע לעלויות גבוהות.”

את הבדיקה לגואזטין דורשים גם במוצרי מזון?

“לא.”

האם בודקים אותם גם בקנאביס מתוצרת הארץ או רק לחומר מייבוא?

“רק לחומר מייבוא.”

למה בעצם?

“זו החלטה של היק”ר על פי נוהל היבוא. קנאביס מיובא לארץ מכל העולם ואני מניח שחומרי הדברה שנמצאים בשימוש בישראל אינם בהכרח זהים לאלו שנמצאים בשימוש במדינות אחרות.”

אם כבר אנחנו מדברים, מטופלים טוענים שחלק מנתוני ה-THC באצוות בישראל נראים לא הגיוניים ביחס לנראות התפרחת ו/או עוצמת ההשפעה ומפקפקים באמינותם. לטענתם, העובדה שחלק מהחברות מחזיקות במעבדות משל עצמן, מאפשרת להן בעצם “לעגל נתונים” אם נאמר זאת בעדינות. באופן תיאורטי זה משהו שייתכן שהן עושות?

“אני רוצה להאמין שלא. אני כן חושב שבאיזה שהוא שלב היק”ר יחייב את החברות שיש ברשותן מעבדה לבדוק חלק מהאצוות באופן רנדומלי גם במעבדה חיצונית.”

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר